ודים רבינוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ודים רבינוביץ'
Вадим Зіновійович Рабинович
לידה 4 באוגוסט 1953 (בן 70)
חרקוב, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה

ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
אוקראינהאוקראינה אוקראינה

ישראלישראל ישראל
מקום מגורים ביתן אהרן עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת חרקוב הלאומית לכלי רכב וכבישים מהירים עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • חבר המוצעה העליונה (27 בנובמבר 201429 באוגוסט 2019)
  • חבר המוצעה העליונה (29 באוגוסט 20193 בנובמבר 2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה פלטפורמת האופוזיציה - לכל החיים
פרסים והוקרה
  • מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 3
  • מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ודים רבינוביץ'

ודים זינובייביץ' רבינוביץ'אוקראינית: Вадим Зіновійович Рабінович; נולד ב-4 באוגוסט 1953) הוא פוליטיקאי ואיש עסקים יהודי-אוקראיני, נשיא הקונגרס היהודי-אוקראיני ותורם גדול למוסדות יהודיים באוקראינה.

רבינוביץ' עלה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 והיה לאזרח ישראל. הוא אב לבן בוגר ובת צעירה. נשוי בשנית ומתגורר לסירוגין באוקראינה ובמושב ביתן אהרן שעל יד נתניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבינוביץ' נולד בחרקוב שבאוקראינה. הוא למד במכון לתנועת כלי רכב בחרקוב מ-1970, אך סולק משם ממניעים פוליטיים. בשנות ה-80 הקים חברה בלתי חוקית לייצור כלי פלסטיק, הואשם במעילה של מיליוני דולרים והושם במאסר ליד חרקוב. לאחר קבלת עצמאות אוקראינה הקים עם סוהרו חברה לייבוא רהיטים מאוסטריה. בשנות התשעים הוא שימש כסגן נשיא הקונצרן הבינלאומי NORDEX שבראשו עמד ד"ר גרגורי לוצ'נסקי. במחצית שנות ה-90 הגיעו השניים לישראל וקיימו שותפויות עסקיות עם המיליארדר אייזנברג ועם הח"כ והשר, לשעבר, יצחק מודעי. גם לוצ'נסקי וגם רבינוביץ', למרות הפעילות העסקית הבינלאומית הענפה שניהלו, היו מוגבלים בתנועותיהם בעולם בשל איסור כניסה למדינות רבות באירופה וכן לארצות הברית. בשל עברו הפלילי לכאורה באוקראינה נחשב בעבר רבינוביץ' ליעד מודיעיני משטרתי גם בישראל.[דרוש מקור]

לאחר מספר שנים הוא קשר קשרים עם נשיא אוקראינה ליאוניד קרבצ'וק, ועסק בייבוא גז מרוסיה. בשנים האלה התעשר, וזכה לפרסום רב. בשנת 1998 נבחר רבינוביץ' לנשיא הקונגרס היהודי האוקראיני, אך בשנת 1999 הואשם על ידי בית המשפט האוקראיני בפרשיות שונות, ואזרחותו האוקראינית נשללה ממנו, אך חודשה כעבור זמן. הוא קיים קשרים עסקיים עם גאידמק; השניים מחליפים ביניהם[דרוש מקור] בעלות על עיתון עסקי היוצא בשפה הרוסית. לאור זיקתו הגוברת והולכת למסורת היהודית תורם רבינוביץ' רבות לקהילות חב"ד באוקראינה ולישיבות חב"ד בארץ. הידועה שבתרומותיו היא תרומת מנורת הזהב למכון המקדש, שהוצגה בקרדו בעיר העתיקה בירושלים והמוקדשת לו, וכיום מוצגת כמה מאות מטרים משם, בסמוך לכותל המערבי.

בערך בשנת 2008 תרם יחד עם איגור קולומויסקי וגנאדי בוגלובוב לשחזור והקמת בית הכנסת החורבה ברובע היהודי בירושלים.

ב-21 בספטמבר 2011 יסד יחד עם איגור קולומויסקי את ערוץ החדשות היהודי.

ב-25 במרץ 2014 הגיש רבינוביץ' את מועמדותו לתפקיד נשיא אוקראינה[1].

ב-21 ביולי 2022, חבר הראדה העליונה סרגיי ולסנקו (אנ'), ממפלגת האיחוד הכל-אוקראיני "מולדת", פרסם בפייסבוק תמונה של מסמך שהוגדר כצו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מס' 502. הצו הורה לשלול אזרחות אוקראינית מכמה אנשים כולל ודים רבינוביץ'[2].

ב-3 בנובמבר 2022 הראדה העליונה שללה את מנדט חבר הפרלמנט מרבינוביץ'[3].

פלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 באוגוסט 2023 בית המשפט פצ'רסק של קייב נעתר לעתירת חוקר משרד חקירות המדינה ועצר שלא בפניו את חבר הראדה העליונה לשעבר ודים רבינוביץ'. לדברי קציני אכיפת החוק, רבינוביץ' הפיץ תעמולה אנטי-אוקראינית בקרב האוכלוסייה וההנהגה הפוליטית של מדינות האיחוד האירופי[4].

ב-5 בספטמבר 2023 פורסם שלשכת החקירות הממלכתית של אוקראינה הכניסה את ודים רבינוביץ' לרשימת מבוקשים[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ודים רבינוביץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]