וודרו וילסון

וודרו וילסון
(28 בדצמבר 1856; סטאונטון, וירג'יניה - 3 בפברואר 1924)
מפלגה	דמוקרטית
בת-זוג	אלן לואיז וילסון אדית בולינג וילסון
נשיא ארצות הברית ה-28
תקופת כהונה	4 במרץ 1913 - 4 במרץ 1921
סגן	תומאס מרשל

תומאס וודרו וילסון (באנגלית: Thomas Woodrow Wilson;‏ 28 בדצמבר 1856 - 3 בפברואר 1924) היה הנשיא העשרים ושמונה של ארצות הברית.

וילסון נולד במדינת וירג'יניה. בשנת 1885 נישא לאלן לואיז אקסון שמתה בשנת 1914. בשנת 1915 נישא בשנית לאדית בולינג וילסון.

וילסון נבחר לנשיאות בשנת 1912, בעת שכיהן כמושל מדינת ניו ג'רזי. הוא היה הנשיא הדמוקרטי הראשון במאה העשרים והשני מאז מלחמת האזרחים האמריקנית. הוא נבחר בגלל הפיצול במפלגה הרפובליקנית, בין השמרנים (שהונהגו בידי הנשיא היוצא, ויליאם האוורד טאפט) ובין הפרוגרסיבים (שהונהגו בידי תיאודור רוזוולט). הוא נבחר לכהונה נוספת ברוב קטן בשנת 1916.

בשנת 1917, בעקבות מברק צימרמן, ותוך שימוש בהטבעת ספינת התיירים "לוסיטניה" ב-1915 בידי הגרמנים כעילה, נכנס למלחמת העולם הראשונה.

בועידת השלום בפריז אשר סיימה את מלחמת העולם הראשונה, הציע את תוכנית "ארבע עשרה הנקודות" שלו לסדר עולמי חדש. מרכיבי התוכנית היו דמוקרטיזציה, הגדרה עצמית ודה-קולוניזציה. וילסון הגה את הקמת חבר הלאומים.

בתקופת כהונתו נחקקו התיקון ה-18 לחוקת ארצות הברית, הידוע בשם "חוק היובש", האוסר מכירת משקאות חריפים, והתיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית, אשר העניק זכות בחירה לנשים.

בעבור תרומתו למאמצי השלום ויוזמת הקמת חבר הלאומים, הוענק לווילסון פרס נובל לשלום בשנת 1919. אולם לאכזבתו של וילסון, הקונגרס היה מושפע מהתנועה הבדלנית, לא אהד את חזונו של הנשיא לשיתוף פעולה בינלאומי, ומנע את הצטרפותה של ארצות הברית לחבר הלאומים. במהלך 1919-20, כשניסה לקדם את כניסת ארצות הברית לחבר הלאומים, לקה בשבץ מוחי, לאחר-מכן למשך שבעה-עשר חודשים המשיכה אשתו אדית בולינג וילסון לנהל את ענייני המדינה על כל אופניה. הדבר הוסתר מהציבור האמריקני עד לאחר מותו ב-1924.

בשנת 1924 כיהן וילסון כנשיא האגודה ההיסטורית האמריקאית ונפטר בעודו בתפקיד.