וודרו וילסון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||||||||||||||||||
תומאס וודרו וילסון (באנגלית: Thomas Woodrow Wilson; 28 בדצמבר 1856 - 3 בפברואר 1924) היה הנשיא העשרים ושמונה של ארצות הברית.
וילסון נולד במדינת וירג'יניה. בשנת 1885 נישא לאלן לואיז אקסון.
וילסון נבחר לנשיאות בשנת 1913, בעת שכיהן כמושל מדינת ניו ג'רזי. הוא היה הנשיא הדמוקרטי הראשון במאה העשרים והשני מאז מלחמת האזרחים האמריקנית.
בשנת 1917, בעקבות מברק צימרמן, ותוך שימוש בהטבעת ספינת התיירים לוזיטניה ב-1915 בידי הגרמנים כעילה, נכנס למלחמת העולם הראשונה.
בועידת השלום בפריז אשר סיימה את מלחמת העולם הראשונה, הציע את תוכנית "ארבע עשרה הנקודות" שלו לסדר עולמי חדש. מרכיבי התוכנית היו דמוקרטיזציה, הגדרה עצמית ודה-קולוניזציה. וילסון הגה את הקמת חבר הלאומים.
בתקופת כהונתו נחקקו התיקון ה-18 לחוקת ארצות הברית, הידוע בשם "חוק היובש", האוסר מכירת משקאות חריפים, והתיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית, אשר העניק זכות בחירה לנשים.
בעבור תרומתו למאמצי השלום ויוזמת הקמת חבר הלאומים, הוענק לווילסון פרס נובל לשלום בשנת 1919. אולם לאכזבתו של וילסון, הקונגרס היה מושפע מהתנועה הבדלנית, לא אהד את חזונו של הנשיא לשיתוף פעולה בינלאומי, ומנע את הצטרפותה של ארצות הברית לחבר הלאומים. במהלך 1919-20, כשניסה לקדם את כניסת ארצות הברית לחבר הלאומים, לקה בשבץ מוחי, ולתקופה מסוימת אשתו ניהלה הלכה למעשה את ענייני המדינה. הדבר הוסתר מהציבור האמריקני עד לאחר מותו ב-1924.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: וודרו וילסון |
| הקודם: וויליאם האוורד טאפט |
נשיאי ארצות הברית | הבא: וורן הרדינג |
