ווה
 סמל ווה | |
 | |
| מראה העיר מאגם ז'נבה | |
| מדינה |
 שווייץ |
|---|---|
| קנטון |
 וו |
| מחוז | ריביירה פי-ד'אנאו |
| ראש העיר | Laurent Ballif |
| שפה רשמית |
צרפתית  |
| שטח | 2.38 קמ"ר |
| גובה | 383 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 19,891 (31 בדצמבר 2018) |
| ‑ צפיפות | 7,910 נפש לקמ"ר (2013) |
| קואורדינטות | 46°28′00″N 6°51′00″E / 46.466666666667°N 6.85°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| האתר הרשמי | |
  | |
וֵוֵה (בצרפתית: Vevey) היא עיר בת למעלה מ-18,000 תושבים, בירת מחוז ריביירה פי-ד'אנאו בקנטון וו השוכנת על גדות אגם ז'נבה באזור דובר הצרפתית בשווייץ.
בעיר ישנם ארבעה עשר מבנים, המקוטלגים כאתרי מורשת לאומית שווייצרית. ביניהם ארבעה מוזיאונים: מוזיאון האוכל, מוזיאון יהודי, מוזיאון לצילום יישומי ומוזיאון אחוות הייננים (יצרני היין). בעיר ישנו גם מוזיאון הצעצועים, שאינו ברשימה.
העיר היא מקום מושבה של חברת המזון הבינלאומית נסטלה שהוקמה בעיר בשנת 1866 על ידי אנרי נסטלה. מחסני החברה נכללים ברשימת אתרי המורשת הלאומית השווייצרית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יישוב קטן היה במקום זה כבר באלף ה -2 לפנה"ס, בתקופה הרומית, היה נקרא היישוב בשם ויויסקוס (Viviscus ) או ויביסקום (Vibiscum), והיה אחת התחנות המרכזיות בדרך הראשית שעברה ממעבר סן ברנאר הגדול לאוונטיקום (Aventicum), כיום אוואנש (Avenches), שהייתה בזמנו הבירה הרומית של האזור.
לאחר התקופה הרומית עברה השליטה באזור להגמון של לוזאן ולאחר מכן למשפחת בלוניי (Blonay).
במלחמת העולם השנייה, הגיעו לאזור פליטים יהודים מהולנד, ששוכנו במלונות ופנסיונים סגורים, שהיו על תקן של 'Hotel Camp' העיקריים היו במונט פלארין [Mont Pelerin] וביו סייט [Beau Site][1].
בין הפליטים שהגיעו לשווייץ היה גם הזמר יהודי המפורסם יוזף שמידט[2], שנפטר שם ממחלה.
עד שנת 2008 הייתה העיר בירת מחוז ווה, אז הוחלף המחוז והיום נקרא ריביירה פי ד'אנאו.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ווה שוכנת על גדות אגם ז'נבה בין הערים מונטרה ובירת הקנטון לוזאן.
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדרך הראשית לעיר היא מהכביש הראשי מס' 9 וכן מהכביש האזורי מס' 9.
בעיר ישנה תחנה של הרכבת השווייצרית ויוצאות ממנה רכבות מערבה לערים לוזאן וז'נבה ומזרחה לערים מונטרה, וילנב ואגל.
ישנם קווים קבועים של אניות נוסעים בין העיר ווה לערים השווייצריות לוזאן, מונטרה ולה-בוברה וכן לעיר הצרפתית אויאן-לה-ביין.
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לווה מספר ערים תאומות, והן:
תושבים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפורסמים רבים חיו תקופות מסוימות בווה, ביניהם:
- המנצח השווייצרי ארנסט אנסרמה - נולד בעיר ב-11 בנובמבר 1883
- השחקנית הרוסייה אולגה בקלנובה - מתה בעיר ב-6 בספטמבר 1974
- השחקן צ'ארלי צ'פלין - מת בעיר ב-25 בדצמבר 1977
- הסופר הרוסי פיודור דוסטויבסקי - חי בעיר
- המחזאי הרוסי ניקולאי גוגול - התגורר בעיר בין השנים 1836–1839
- הפסנתרנית היהודיה-רומנייה קלרה הסקיל - מתה בעיר 7 בדצמבר 1960.
- הסופר הצרפתי ויקטור הוגו.
- האדריכל השווייצרי לה קורבוזיה.
- הסופר הפולני הנריק סנקביץ' - מת בעיר ב-15 בנובמבר 1916.
- הפילוסוף הצרפתי ז'אן-ז'אק רוסו - התגורר בעיר תקופה בין השנים 1762–1765.
- השחקן הבריטי ג'יימס מייסון - מת בעיר ב-27 ביולי 1984.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ווה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Jochebed Leuvenberg-Nathans, Hans Hamburger (ע), תרגום: Betty Morhee, Mont P'elerin, Twee palestina-pioniers in oorlogstijd, 2000, Bedum , Nederland: Profiel, 2000, עמ' 53-54, ISBN 9052942196. (בהולנדית)
- ^ Geoffrey L. Shisler, Joseph Schmidt, Music and the Holocaust (באנגלית)