וולטר דאמרוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וולטר דאמרוש

וולטר יוהנס דאמרושגרמנית: Walter Johannes Damrosch;‏ 30 בינואר 1862- 22 בדצמבר 1950), היה מנצח תזמורת ומלחין אמריקאי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאמרוש נולד בברסלאו, פרוסיה (כיום ורוצלב, פולין). נודע בעיקר כמנצח על יצירות של ריכרד וגנר. כמו כן היה חלוץ בביצוע מוזיקה ברדיו, ובתור שכזה היה לאחד הגורמים העיקריים בקירוב מוזיקה קלאסית לציבור הרחב בארצות הברית.

אף כי דאמרוש זכור כיום בעיקר כמנצח, הרי לפני שידורי הרדיו שלו נודע בה במידה כמלחין. במהדורת 1911 של אנציקלופדיה בריטניקה נכתב עליו:

"דאמרוש... מנצחה הנודע של התזמורת הסימפונית של ניו יורק ושל מיזמים אופראיים שונים, ביסס את מעמדו כמלחין מקורי ופיוטי, לא רק באופרה שלו, "אות השני", אלא גם בשירים כמו "דני דיבר", בעל העוצמה הדרמטית המרשימה."

דאמרוש כתב חמש אופרות, המבוססות על סיפורים כמו "סיראנו דה ברז'ראק" (1913) ו"האיש ללא ארץ" (1937). האופרות הללו כמעט שאינן מבוצעות עוד כיום. בשנת 1928 החל בסדרה משודרת של הרצאות פופולריות על מוזיקה, לסטודנטים. את הקלטות וגנר שלו אפשר להשיג עדיין היום.

וולטר דאמרוש החליף את אביו, ליאופולד דאמרוש, בניהול מוזיקלי של האגודה הסימפונית של ניו יורק, ואף הקים את "אגודת דאמרוש לאופרה", שהציגה אופרות של וגנר ברחבי אמריקה. בשנות מלחמת העולם הראשונה הדריך את חילות ארצות הברית במוזיקה צבאית. אחרי המלחמה יצא עם תזמורתו לסיור באירופה.

וולטר דאמרוש מת בניו יורק בשנת 1950.

יצירות בברודוויי[עריכת קוד מקור | עריכה]