וולטר קנינגהאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וולטר קנינגהאם
וולטר קנינגהאם
אסטרונאוט בשירות נאס"א
לאום אמריקאי Flag of the United States.svg
לידה 16 במרץ 1932
קרסטון, איובה
עיסוק בעבר טייס קרב
בחירה לטייס חלל 1963
פרישה 1971
דרגה קולונל בחיל הנחתים של ארצות הברית
זמן בחלל 10 ימים, 20 שעות ו-8 דקות
משימות
אפולו 7
Apollo7patch.jpg
עיטורים
מדליית השירות המצטיין של נאס"אמדליית נאס"א לשירות יוצא מן הכלל

רוני וולטר "וולט" קנינגהאםאנגלית: Ronnie Walter Cunningham; נולד ב-16 במרץ 1932), טייס חיל הנחתים של ארצות הברית, אסטרונאוט שהיה אסטרונאוט במשימת אפולו 7 ואיש עסקים.

נולד בקרסטון, איווה. בוגר בית הספר התיכון "וניס" בווניס, קליפורניה.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצטרף לצי האמריקאי ב-1951 והחל בלימודי הטיסה ב-1952. ב-1953 הצטרף לטייסת נחתים, ושירת בשירות פעיל בחיל הנחתים עד אוגוסט 1956, ובמילואים עד 1975. הוא מחזיק בדרגת קולונל בחיל הנחתים האמריקני.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבל תואר ראשון בפיזיקה ב-1960, ותואר שני ב-1961, מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. השלים את הדרישות לתואר דוקטור בפיזיקה מאותה אוניברסיטה, אך לא השלים את התזה.

למד בתוכנית המתקדמת לניהול בבית הספר הספר לניהול של אוניברסיטת הרווארד ב-1974.

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 1960 ל-1963 עבד כמדען בתאגיד ראנד. בראנד ביצע מחקרים מסווגים בתחום ההגנה, ובעיות עם המגנטוספירה של כדור הארץ.

שירות בנאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמנה עם הקבוצה השלישית של אסטרונאוטים שנבחרה על ידי נאס"א באוקטובר 1963. ב-11 באוקטובר 1968 שוגר למשימת אפולו 7 כאיש צוות, יחד עם וולטר שירה ודון אייסל. במהלך משימה זו בוצע שידור הטלוויזיה החי הראשון מהחלל. לאחר משימת אפולו 7, התפקיד האחרון שלו במרכז החלל על שם ג'ונסון היה ראש ענף סקיילאב של מִנהלת צוות הטיסה. בתפקיד זה, היה אחראי על ניהול חמישה כלי טיס חלליים מאוישים, ושתי רקטות שיגור, שהיוו את פרויקט סקיילאב. בסך הכול, צבר יותר מ-4,500 שעות טיסה, מהן 3,400 במטוסי סילון ו-260 בחלל.

לאחר נאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1969-1970 היה יו"ר קרן הבוגרים של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

בין 1971 ל-1974 היה סגן נשיא בכיר בתאגיד סנצ'ורי דבלופמנט, המספק שירותי אבטחה, תחזוקה וחניונים. בין 1974 ל-1976 היה נשיא הידרוטק דבלופמנט, שפיתחה מחברים לצינורות תת-ימיים. היה אחראי לתכנון הראשוני של מערכת תת-ימית לא מאוישת לתיקון צינורות. בין 1976 ל-1979 היה דירקטור וסגן נשיא בכיר בחברת 3D אינטרנשיונל, חברה לארכיטקטורה, הנדסה וניהול פרויקטים, שפעלה רבות במזרח התיכון. בין 1979 ל-1987 היה הבעלים והמייסד של "קבוצת קפיטל", חברת השקעות הממוקמת ביוסטון, טקסס. מאז 1986 היה שותף בקרן ג'נסיס, קרן הון סיכון המשקיעה בחברות טכנולוגיה.

בשנת 1977 פרסם את הספר "הבחורים הכל-אמריקנים" בהוצאת מקמילן, אודות הצד האנושי של תוכנית החלל. הספר הודפס במספר מהדורות מעודכנות החל משנת 2003, הכוללות גם את שיתוף הפעולה בין ארצות הברית לרוסיה לאחר התפרקות ברית המועצות, וביקורת על דרכה של נאס"א בעשורים האחרונים.

בנוסף לעבודתו העסקית, הוא גם מרצה בנושאי מנהיגות, יזמות, חלל ומדע, מרוץ החלל בין ארצות הברית וברית המועצות, ואף על השאלה, האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ.

אותות ועיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אות השירות יוצא הדופן של נאס"א
  • כנפי אסטרונאוט של הצי
  • פרס מיוחד של חבר הנאמנים של האקדמיה הלאומית לאומנויות ומדעי הטלוויזיה (פרס אמי) (1969)
  • פרס ההישג המקצועי של אגודת הבוגרים של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (1969)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]