וולט ויטמן

תחריט דמותו של וויטמן ושורות מ"עלי עשב" 1883

תצלום משנת 1887

וולט ויטמן (31 במאי 1819 - 26 במרץ 1892), (Walt Whitman) משורר, עיתונאי, מחבר והומניסט אמריקני. ארבע שנים לאחר מותו הוכרז על ידי לא אמריקאים כ"משורר האמריקאי הגדול ביותר". הוא גם נחשב ל"משורר האורבני" הראשון. עבודותיו תורגמו ליותר מ-25 שפות. וויטמן הוא בין המשוררים המשפיעים והשנויים ביותר במחלוקת בקאנון האמריקאי.

היסטוריה

ויטמן נולד בווסט הילס, הנטינגטון, בגבעות המערביות של לונג איילנד שבניו יורק כבן השני מבין תשעה למשפחת חוואים. אביו היה נגר קוויקרי ואימו ממוצא הולנדי שבקושי ידעה קרוא וכתוב. בהיותו בן ארבע עברה משפחתו לברוקלין, שם הוא למד בבית ספר במשך שש שנים בלבד עד שבגיל 11 החל לעבוד: תחילה כנער שליח במשרדם של שני עורכי דין, ולאחר מכן כשולית מדפיס בבית דפוס של העיתון Patriot. הוא רכש את השכלתו באופן עצמאי, וקרא רבות את כתבי הומרוס, דנטה ושייקספיר.

בחייו כתב שירים רבים, שחלקם תורגמו גם לעברית ברבות השנים. אוסף שיריו הידוע ביותר הוא "עלי עשב" (Leaves of Grass). ויטמן היה הומוסקסואל וברבים משיריו יש נימה הומוארוטית ברורה.

שירתו של ויטמן מתאפיינת באופטימיות שלה, אך אולי יותר מכך בגאוניות חודרת המנסה לתת תירגום מילולי לחוויה האנושית והקוסמית. עיקר שירתו של ויטמן דנה בנושאים מורכבים ביותר, פילוסופיים, ולרוב אינה מתייחסת בטריוויואליות לשום נושא. עובדה זו הבדילה אותו מרוב משוררי תקופתו, שכתבו שירים תחת ההנחה שמידת העומק של השיר היא רק משנית לצילצול החרוז. אפשר למצוא בפואמה "את הגוף החשמלי אשירה" חקירה מעניינת ומעמיקה של גוף האדם, כאשר המשורר הוגה ביופי שבגוף הגבר ובגוף האישה, ומסיים בהגיגים על גופו שלו.

נראה כי הדבר שוויטמן התפלא עליו יותר מכל הוא היחסים שבין העולם הפיזיקאלי (הגוף, הטבע) לבין הגורם שמאפשר חיים בתוך עולם זה, הלוא הוא הנשמה. כמובן, שוויטמן היה רחוק מאוד מהגדרות חותכות על מהות הנשמה, אך בשונה ממשוררים אחרים הוא ניסה לחקור את תפקידה ואת ממשיותה. בעוד שמשוררים סימבוליסטיים משתמשים ב"נשמה" אין ספור פעמים בשיריהם, ומשאירים את המושג בלתי מנומק, כאילו שתפקידה וממשיותה מובנים מאליהם, ויטמן נוהג אחרת: שיריו אינם מבטאים אף מילה כמובנת מאליה, דבר אשר מקנה לשיריו עוצמה מטאפיזית. באשר לדעותיו הפוליטיות אלו מבטאות בדר"כ את הליברליזם של המאה ה-19.

בשנת 1893 פורסמה ביוגרפיה של ויטמן שכתב ג'ון אדינגטון סימונדס, איתו נהג להתכתב תכופות.

אחד משיריו "הו רב חובל" (Oh Captain, My Captain), שנכתב לאחר רצח נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן, תורגם לעברית והולחן על ידי נעמי שמר. גרסה זו הוקדשה לזכרו של יצחק רבין.

ספריו שתורגמו לעברית

• עלי עשב, ליקט ותרגם, אף הוסיף הערות שמעון הלקין, תל אביב, ספרית פועלים, 1984.
• שירת עצמי, תרגם מאנגלית עודד פלד, ירושלים, הוצאת כרמל, 2003.
• שעת-חצות בהירה, תירגם מאנגלית: עודד פלד. הוצאת קשב לשירה, 2010.

לקריאה נוספת

• עודד פלד, אני שומע את אמריקה שרה, על וולט ויטמן, עיתון 77, גיליון 311, יוני 2006.
• וולט ויטמן – 'עצות לבעלי שאיפות ספרותיות', (מאנגלית: צור ארליך), "דחק" - כתב עת לספרות טובה, כרך ג', 2013.

קישורים חיצוניים

• ארכיון וולט ויטמן
• וולט ויטמן בסיפריית הקונגרס
• 120 שנה לוולט ויטמן באתר הספרייה הלאומית
• רשימת פרסומיו של וולט ויטמן בקטלוג הספרייה הלאומית
• רב חובל" מאת ויטמן, בתרגום של נעמי שמר באתר שירונט
• כששמעתי עם ערב, שיר של ויטמן בתרגומו של שמעון זנדבנק, ynet ‏, 25.06.09
• אריאנה מלמד, משורר החרות, ynet ‏, 09.04.04
• אורי קציר, אהבי נשרים/ וולט ויטמן, תרגום שיר של ויטמן באתר אפלטון
• ארז שוייצר, דברים שבשירה, הים הוא נס תמידי, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2010
• רשימת הפרסומים של וולט ויטמן בקטלוג הספרייה הלאומית
• ‫ארז שוייצר, שירת אמריקה הסואנת של וולט ויטמן, באתר הארץ, 11 בפברואר 2013‬