וולף היידנהיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וולף היידנהיים
Wolf Heidenheim
17571832
תרומות עיקריות
פרסום ספרים בדקדוק שפת העברית חקר מסורה

ר' וולף (בנימין) בן שמשון היידנהיים (1757 - 1832), המכונה בשם רוו"ה, חוקר מסורה ובלשן יהודי גרמני. תלמידו של רבי יוסף שטיינהארט, מחבר הספר זיכרון-יוסף, וכן תלמידו המובהק של רבי נח חיים צבי ברלין שהיה רב באה"ו.

היידנהיים היה בעליו של בית דפוס חשוב בעיר רדלהיים. ספריו נחשבו לבעל יוקרה מיוחדת משום שהשקיע רבות בהגהה ועיצוב. בין השאר הדפיס גם חומשים עם ביאור שלו; חומשיו נחשבים עד היום כמדויקים יחסית, ותנ"ך קורן הסתמך על נוסחו. כן הוציא מחזורים בתשעה כרכים עם ביאור משלו על הפיוטים.

בראשית דרכו היה שייך לחוגי האורתודוקסיה, ורבנים אורתודוקסיים אף כתבו עליו בהערכה. לדוגמה, רבי משה סופר כתב עליו (חו"מ תשובה פט) "שכילה כמה זמן בהגהת הפיוטים ולתרגמם בלשון אשכנז ואלמלא הוא הפיוטים כבר נשתקעו ולא נאמרו בדורות הללו כידוע".

פרסם ספרים בנושא דקדוק עברי - "מבוא ללשון" בשנת 1806 ו"משפטי הטעמים" בשנת 1808. השאיר אחריו מספר רב של מאמרים בנושא דקדוק שלא פורסמו.

בשנת ה'תקע"ד (1814) התקרב אל הרפורמים, ואף הדפיס סידור רפורמי שבו הושמטה תפילת אב הרחמים. הוא הדפיס על חשבונו את ספר "דברי אגרת" שחיבר חברו מנדל שטיינהרד, שנחשב ספר חשוב במיוחד אצל הרפורמים. בין היתר היה מקורב אל מיכאל קרייצנאך, מראשי הרפורמים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים
שפות אחרות