וורמס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וורמס
Worms
DEU Worms COA.svg
סמל העיר
Worms Heylshofgarten 2005-05-27a.jpg
גני הייזלהוף
מדינה / טריטוריה Flag of Germany.svg  גרמניה
מדינה פדרלית Flag of Rhineland-Palatinate.svg  ריינלנד-פאלץ
שטח 108.73 קמ"ר
גובה 86 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

82,212‏  (נכון ל-2006)
קואורדינטות 49°37′55″N 8°21′55″E / 49.6319444444444°N 8.36527777777778°E / 49.6319444444444; 8.36527777777778קואורדינטות: 49°37′55″N 8°21′55″E / 49.6319444444444°N 8.36527777777778°E / 49.6319444444444; 8.36527777777778
http://www.worms.de

ווֹרְמְס (גרמנית: Worms; במקורות היהודים נקראת וורמייזא או גרמייזא) היא עיר במדינת ריינלנד-פאלץ בגרמניה, על גדות הריין. בעיר 82,212 תושבים נכון לשנת 2006.

רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הרומאים הייתה העיר מאחז צבאי אסטרטגי על הדרך הראשית שמוביל לנהר הריין, ולימים - עיר מסחר משגשגת. בשנת 14 אחר הספירה נכבשה על ידי המצביא דרוסוס. את שרידי העיר הרומאית שפיתח דרוסוס ניתן לראות עד היום במבני הרחוב הרומאי, בפורום, ובשרידי המקדש לאל יופיטר. בימי-הביניים הייתה לעיר קיסרית חופשית, ומאז ימי קארל הגדול שימשה לעתים כעיר מושבו של הקיסר ועמדה במרכזם של אירועים היסטוריים חשובים. כבר במאה ה-14 מנתה העיר 20,000 תושבים (הרבה יותר מבפרנקפורט).

וורמס היא אחת הערים הגרמניות המוזכרות עוד בשירת הניבלונגים, מהיצירות המוקדמות ביותר בספרות הגרמנית, שנכתבה בסביבות המאה ה-13. פעמיים במהלך ההיסטוריה, נהרסה העיר כמעט לחלוטין. בשנת 1789 נהרסה העיר בעת כיבושה על ידי כוחות הצבא הצרפתי; העיר הייתה בשליטת צרפת עד שנת 1816. בפעם השנייה נחרבה העיר בשנת 1945 בהפצצות אוויריות של חיל האוויר הבריטי, לקראת תום מלחמת העולם השנייה.

ההיסטוריה היהודית של העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות וורמס

לקהילה היהודית בעיר היסטוריה מפוארת בימי הביניים, ופעלו בה בין השאר ר' יצחק סגן לויה, רש"י, אלעזר מוורמס ויאיר חיים בכרך. ביחד עם שפייר ומיינץ (מגנצא) הרכיבה וורמס את שלוש הקהילות היהודיות הגדולות שלאורך הריין, שנודעו בראשי התיבות שו"ם. בשנת 1096, זמן מסעות הצלב, אירעו בעיר מאורעות הדמים שכונו גזירות תתנ"ו, שבמהלכם אולצו היהודים להתנצר או למות.

בעקבות אותם מאורעות דמים, חיבר ר' מנחם ברבי מכיר את הקינה "אבל אעורר", שייחודה בכך שיש בה איזכור מדויק של התאריך, שנת תתנ"ו.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]