וידאו 2000

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

וידאו 2000, הידוע גם כ-V2000 וכ-VCC (ר"ת: Video Compact Cassette - קלטת וידאו קומפקטית) הוא פורמט של קלטות עם סרט מגנטי שיוצר על ידי חברות פיליפס וגרונדיג כדי להתחרות בפורמט VHS של חברת JVC ופורמט Betamax של סוני. הפצה של מוצרי V2000 החל ב-1979 והסתיים ב1988. המוצרים נמכרו באירופה, ברזיל וארגנטינה. התכונה העיקרית של הפורמט היה להשתמש בשני צידי הסרט המגנטי ובכך להכפיל את משך זמן ההקלטה על הסרט. משנת 1985, רוב השוק היה בשליטת פורמט VHS.

בפורמט V2000 היה מספר חידושים שלא היו אצל הפורמטים המתחרים VHS ו-Betamax:

  • הקלטה בשני צידי הסרט המגנטי.
  • הקלטת הייתה סגורה לגמרי כאשר לא הייתה בשימוש. בניגוד למתחרות שבהן היה רווח אשר חשף את הסרט המגנטי הרגיש. רק כאשר הקלטת הייתה מוכנסת למכשיר הווידאו, הסיכה הייתה נכנסת לקלטת ומאפשרת לקרוא את המידע שעליה.
  • שילוב של טכנולוגית DTF (ר.ת. Dynamic Track Following). טכנולוגיה זו אפשרה מעקב טוב יותר אחרי המידע שנכתב בקלטת כך שבקריאה הסיכה הייתה מכוונת למקום הקריאה הבא עוד לפני הקריאה עצמה על ידי הקצעת חלק מהסרט המגנטי שבו נתוני מסלול הקריאה הנדרש.
  • בכל וידאו טייפ של V2000 הייתה הפונקציה של חזרה אוטומטית לאחור (auto-rewind). פונקציה זו הוכנסה לאחר מכן לפורמטים האחרים (VHS ו-Betamax).
  • הקטנה דינמית של רעש-קלטת (tape-hiss) - רעש בתדר גבוה הקיים בקלטות מגנטיות אנלוגיות.