וידויו של מחסל כלכלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: דומה מדי לכריכה האחורית של ספר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: דומה מדי לכריכה האחורית של ספר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
וידויו של מחסל כלכלי
Confessions of an Economic Hit Man
מידע כללי
מאת ג'ון פרקינס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אוטוביוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה Berrett-Koehler Publishers עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 2004 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 250 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וידויו של מחסל כלכליאנגלית: Confessions of an Economic Hit Man) הוא שם ספרו של ג'ון פרקינס שיצא בשנת 2004 ואשר מתאר את חוויותיו כעובד של חברת הייעוץ צ'ס ת. מיין (Chas. T. Main) מבוסטון. לפני העסקתו ניגש פרקינס לראיון עבודה בסוכנות לביטחון לאומי, דבר שהיווה לטענתו קרש קפיצה ולמעשה סקירה חיצונית מספקת להעסקתו בחברת הייעוץ כ"מחסל כלכלי". קיימת לכאורה התייחסות לספר בקלטת אדיו ששוחררה על ידי אוסאמה בן לאדן בספטמבר 2009.

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקינס החל לכתוב את ספרו בשנות השמונים ולדבריו - "איומים ושוחד תמיד שכנעו אותי להפסיק". "כשהוא מגויס בחשאיות על ידי הסוכנות לביטחון לאומי ומקבל שכר מחברת ייעוץ, הוא נסע לאינדונזיה, פנמה, אקוודור, קולומביה, ערב הסעודית, איראן ומדינות אחרות בעלות חשיבות אסטרטגית. פרקינס חושף את המכניקה העדינה של השליטה האימפריאלית מאחורי כמה מהאירועים החשובים ביותר בהיסטוריה הנוכחית, כמו נפילתו של השאה האיראני, מותו של הנשיא הפנמי עומאר טרוחיוס, ופלישות ארצות הברית לפנמה ועיראק." (מתוך בלוג ביקורת באינטרנט, הערה 2 בוויקי אנגלית).

ע"פ ספרו, תפקידו של פרקינס היה לשכנע מנהיגי מדינות בלתי מפותחות לקבל על מדינותיהן הלוואות פיתוח עצומות ממוסדות כגון הבנק העולמי והסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID). כשהן אזוקות לחובות ענק אותם אין להם תקווה לשלם, נאלצו מדינות אלה להיעתר ללחצים פוליטיים מארצות הברית במגוון נושאים. לכן, טוען פרקינס המדינות המתפתחות מנוטרלות דה פקטו בזירה הבינלאומית, פערי העושר בתוכן מתרחבים, וכלכלותיהן משותקות לאורך זמן. בתפקיד זה נפגש פרקינס עם אח"מים שונים מרחבי העולם כולל עומאר טרוחיוס וגרהם גרין.

פרקינס מתאר את תפקיד המחסל הכלכלי באופן הזה:

'מחסלים כלכליים' הם מקצוענים בעלי שכר גבוה המוציאים במרמה מיליארדים של דולרים מארצות מסביב לעולם. הם מזרימים כסף מהבנק העולמי USAID ומארגוני "סיוע" אחרים אל כספותיהם של תאגידי ענק וכיסיהם של מיעוט משפחות עשירות השולטות במשאבי ארצם, אמצעיהם כוללים דוּחות כספיים מזויפים, בחירות מכורות מראש, סחיטה באיומים, סקס ורצח. הם משחקים משחק עתיק כימי האימפריות, אך כזה שתופס ממדים חדשים ומפחידים בעידן הגלובליזציה.

האפילוג למהדורת 2006 מספק הפרכה למהלך הנוכחי של מדינות G8 למחיקת חובות לעולם השלישי. פרקינס מאשים כי התנאים למחיקת החובות דורשים מהמדינות למכור את שירותי הבריאות, החינוך, החשמל והמים לתאגידים זרים. ארצות אלו יאלצו גם לבטל סובסידיות והגבלות סחר המְגִנות על עסקים מקומיים, אך לקבל את המשך סבסודם של עסקים מסוימים במדינות G8 וארצות הברית, והקמתן של חומות סחר על יבוא המסכן תעשיות במדינות G8.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]