ויטאוטאס הגדול
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
ויטאוטאס הגדול (בליטאית:Vytautas Didysis, בפולנית:Witold Kiejstutowicz, בבלרוסית:'Вітаўт, ברוטנית:Vitovt, בלטינית Alexander Vitoldus, 1352 סניי טראקאי (טראקאי העתיקה) - 27 באוקטובר 1430 טראקאי) היה דוכס גדול של ליטא בין השנים 1430 - 1392 ומעמדו הוכר בשנת 1401 על ידי בן דודו, מלך פולין, ולדיסלב השני יגיילו. ויטאוטאס נחשב לחשוב בין שליטי ליטא בימי הביניים ולאחד הגבורים הלאומיים של העם הליטאי. היה בן לבית קייסטוטיס מהשושלת הגדימינית. לחם לסירוגין באבירים הטבטונים , ברוסים ובבן דודו, יוגאילו. בשני העשורים האחרונים לשלטונו ידעה ליטא תקופה של שלווה ופריחה.
[עריכה] עליתו לשלטון
בן של קייסטוטיס ושל בירוטה, ויטאוטאס היה בן דוד של יוגאילה, שנודע כמלך של פולין תחת השם, ולדיסלב השני יגיילו. אבותיהם, קייסטוטיס ואלגירדאס חילקו את השלטון בליטא רבתי לפי שיטה דיארכית ולא התחרו ביניהם. אלגירדאס נשא את התואר "דוכס גדול של ליטא" וקייסטוטיס, דוכס של טראקאי, היה אחראי על מלחמות ההגנה נגד האבירים הטבטונים. בשנים 1376-1370 ויטאוטאס הצעיר השתתף בקרבות נגד הטבטונים וב-1372 ניהל מלחמה ברוסיה המוסקבאית,
אחרי מותו של אלגירדאס בשנת 1377, ירש יוגאילו את כס הדוכס הגדול ותמה ההרמוניה ביחסים בין בני המשפחה. פרצה במקום זאת יריבות קשה בין הדוכס הצעיר ובין הדוד קייסטוטיס ובנו ויטאוטאס. בשנת 1380 כרת יוגאילו ברית חשאית בדובידישקס עם האבירים הטבטונים נגד קייסטוטיס. כשנודע זאת לקייסטוטיס בשנת 1381 הוא כבש את וילנה, כלא את יוגאילו והכריז עצמו דוכס גדול. לבסוף הצליח יוגאילו להמלט והקים צבא נגד קייסטוטיס וויטאוטאס. בשלב מסויים הסכים קייסטוטיס למו"ם ונפל במלכודת של יוגאילו שעצר אותו ואת בנו עם הגעתם למקום המפגש. שניהם נכלאו במבצר קרווה. כעבור שבוע קייסטוטיס נמצא מת. קיימת מחלוקת בין ההיסטוריונים אם היה זה מוות טבעי או שנרצח.
נפל יחד עם אביו בשבי של האחרון ונכלא. אחרי שנמלט מהמאסר (יש אומרים,לבוש כאשה) מצא ויטאוטאס מקלט אצל גיסו, הנסיך של מזוביה. יוגאילה הגיע בהמשך להסכם חדש - הסכם דוביסה (אוקטובר 1382) - עם האבירים הטבטונים שבו הסכים להתנצר יחד עם ממלכתו, להיות בן ברית של האבירים ולוותר להם על שטח סמוגיטיה עד לנהר דוביסה. בסופו של דבר ההסכם לא אושרר ובקיץ 1383 התחדשה המלחמה בין יוגאילה ובין האבירים הטבטונים. בנסיבות אלה ויטאוטאס כרת בתורו ברית עם האבירים הטבטונים והוטבל לנצרות תחת השם ויגאנד (בליטאית - ויגאנדאס). מאוחר יותר עזב את הנצרות וחזר לדת האלילים הליטאית. אולם יחד עם בני בריתו הטבטונים לקח חלק בכמה פשיטות בליטא. בינואר 1384 הבטיח שוב לאבירים למסור להם את סמוגיטיה עד לנהר נבז'יס תמורת החזרתו לכס הדוכסות הגדולה של ליטא. יחד עם זאת, ביולי 1384 החליט ויטאוטאס לעזוב שוב פעם את הטבטונים ולהתפשר עם יוגאילה. הוא הצית שלשה מצברים טבטונים ועבש לעצמו את כל השטחים שהיו בשליטת קייסטוטיס, פרט לטראקאי.
[עריכה] 1389–1392
בשנת 1385 השתתף ויטאוטאס בחתימת האיחוד בקרווה של הכתר הפולני עם הכתר הליטאי. בשנת 1386 קיבל שוב את הדת הנוצרית הקתולית והוטבל בשם אלכסנדר. לפי ההסכם, התחתן יוגאילה עם ידוויגה, מלכת פולין, ויהפוך למלך פולין תחת השם ולדיסלב יגיילו. יוגאילה השאיר את אחיו סקירגאילה כעוצר הכתר של הדוכסות הגדולה של ליטא. אך נוכח התמרמרות שאחזה בעם ביחס לסקירגאילה, שקל ויטאוטאס לחזור לשלטון. אכן הוא הנהיג בשנת 1389 מרד נגד סקירגאילה ותקף את וילניוס ללא הצלחה. אז בהתחלת 1390 נאלץ ויטאוטאס לבקש שוב את עזרתם של האבירים הטבטונים תמורת הבטחה כי יקיים את ההסכם המקורי משנת 1384 וימסור למסדר את סמוגיטיה. שוב תקף את אדמות ליטא בברית עם האבירים הטבטונים והטיל מצור על וילנה. על מנת לחזק את השפעתו בשנת 1391 השיא ויטאוטאס את בתו, סופיה, עם וסילי הראשון, הדוכס של מוסקבה. האצולה הפולנית הרגישה בתשופה זו מתוסכלת מכך שיוגאילה, המלך החדש ולדיסלב השני יגיילו, עסק יותר מדי זמן בעינייני ליטא. נעשה ברור כי מלחמת האזרחים עלולה להימשך שנים ולא תביא תועלת כלשהי לממלכה הזה עתה התאחדה. לכן בשנת 1392, השליח של יגיילו, הנרי של מזוביה הציע לוויטאוטאס להיות עוצר כתר בליטא במקום סקירגאילה. ויטאוטס הסכים ומיהר להצית שוב שלושה מבצרים טבטונים. בין ויטאוטאס ובין ולדיסלב יגיילו נחתם הסכם אסטרבה, לפיו ויטאוטאס קיבל בחזרה את כל השטחים שהיו בחזקת אביו, כולל טראקאי., אף יותר מזה. הוא יוכל למשול כדוכס גדול של ליטא בשם המלך ולדיסלב יגיילו ובמותו כל השטחים והסמכויות יחזרו למלך פולין.
עדיין לא ידע ויטאוטאס שלווה וניהל מלחמות נגד הנסיך המורד סבידריגאילו ונגד המונגולים מאורדת הזהב. בשנת 1399 הצליח טימור לנק להביסו בקרב וורסקלה ולהרחיק את גבולה של קונפדרציה הפולנית-ליטאית מן הים השחור. בשנת 1401 הוכר רשמית כדוכס גדול של ליטא, תחת חסות מלך פולין וליטא. בשנת 1404 כבש את סמולנסק ובשנת 1410 , בראש קואליציה שכללה גם כוחות מונגולים ואוקראינים, פיקד על הצבא הפולני-ליטאי בקרב המפורסם בגרונוולד ששם קץ לכוחם של מסדר האבירים הטבטונים באזור הים הבלטי.
ויטאוטאס היה נשוי לנסיכה אנה סביאטוסלאבה מסמולנסק.
[עריכה] מקורות וקישורים חיצוניים
- Giedrė Mickunaitė - Making a Great Ruler:Grand Duke Vytautas of Lithuania Central European University Press,Budapest, 2006
,גיידרה מיצונאיטה - עלייתו של שליט גדול: הדוכס הגדול ויטאוטאס של ליטא
