ויטראז'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלון רוזטה גותי בסגנון Rayonnant, בבית הרוחב הצפוני של קתדרלת נוטרדאם דה פארי.
חלון ויטראז' גותי בקתדרלת לינקולן.

ויטראז' הוא אמנות שמשתמשת בטכניקות שונות לחיבור זכוכיות צבעוניות לכדי מוצר שלם וצבעוני.

הוויטראז' אפשר שיהיה דו ממדי או תלת ממדי. בוויטראז' דו ממדי משתמשים לזיגוג פתחים כדוגמת חלונות ודלתות, וכן לעיטור מראות, לחיפוי קירות ולמחיצות. ואילו בוויטראז' התלת ממדי יוצרים אגרטלים, צנצנות, אהילים למנורות וכלי נוי ותכשיטים שונים. הוויטראז' התלת ממדי נעשה לעתים בטכניקה מעורבת שבה משלבים ביצירה חומרים נוספים, טבעיים בדרך כלל, כגון עץ או מתכת.

הוויטראז'ים הראשונים נוצרו במאה ה־12 במערב אירופה בהשראת סגנון הרומנסק, אך הגיעו לשיאם רק עם הולדת האדריכלות הגותית, ששמה דגש על אור. לאורך השנים מאז אמנות זו נפוצה ברחבי העולם, כשהיא מתחזקת ונחלשת לסירוגין, על פי צווי האופנה ולפי הסגנון האמנותי שאפיין כל תקופה.

ניתן לפאר עם ויטראז' מבנים ציבוריים כדוגמת בתי תפילה, מבני ממשל וספריות, או בתים פרטיים, בדרך כלל כאלו המעוצבים בסגנון עתיק.

בשונה מזכוכית שקופה המראה את מה שמעבר לה, הרי שזכוכית ויטראז' משנה את המראה הנשקף בעדה ומושכת תשומת לב לעצמה. בוויטראז' יש יופי, פאר, והדר והוא מייצר אווירה. היצירה הססגונית מקנה למקום בו היא מוצבת צבעים בגוונים שונים. לצבעים אלו יש השפעה על הנחשפים להם. צבע אדום לדוגמה, מחמם ומעניק אנרגיה. לעומתו צבע ירוק, מסמל אביב ומשרה שלווה והרמוניה. צבעי הזכוכיות מהן עשוי הוויטראז', נוצקו לתוך הזכוכית במהלך יצירתה ולכן הצבע שומר על יופיו לתמיד.

בעברית משמשות לעתים גם צורות הכתיב ויטרז' / ויטרג' / ויטראג'. מקור המונח במילה הלטינית "vitrum" - זכוכית, וככל הנראה הוא הגיע לעברית המודרנית דרך השפה הרוסית, ששאלה אותו מן הצרפתית. הוויטראז' מכונה בעברית גם זכוכית צבעונין, והאקדמיה ללשון העברית קבעה את המונח חַלּוֹן מַסְכִּית, על פי המילה המקראית "מַשְׂכִּית" שמשמעותה ככל הנראה "קישוט" או "ציור".

היסטוריה של ויטראז'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה של אמנות הוויטראז' שלובה בהיסטוריה של האמנות, התרבות, החברה והדת. בתחילה במערב אירופה ובהמשך ברחבי העולם.

ויטראז' מהמאה ה־19

במאה ה־12 נוצרו הוויטראז'ים הראשונים במערב אירופה. בתקופה זו שלט הסגנון הרומנסקי, שהתאפיין במוטיבים ובסגנונות בנייה שמקורם ברומא. האדריכלים חיפשו דרך להאיר את הכנסיות והפתרון נמצא בדמותם של הוויטראז'ים. האור המיוחד שנוצר השתלב באווירה המיסטית המתאימה לבתי התפילה. דרך חלונות הוויטראז' ניתן היה לראות את השמים ולהרהר במי שמצוי שם על פי האמונה הדתית.

במאות ה־12 וה־13 התפרסמו יצירות הוויטראז' של העיר לימוז' בצרפת, שיוצאו לכל אירופה ועיטרו את הכנסיות והארמונות.

בתקופה הגותית שבמאות ה־12 ה־13 וה־14 השתלבו הוויטראז'ים בסגנון האדריכלות הגותי וחלונות הקתדרלות שנבנו בסגנון זה, עוטרו בוויטראז'ים צבעוניים. האור שחדר מבעד לוויטראז'ים העניק אווירה מיסטית לכנסייה. בקתדרלות גם נבנה חלון רוזטה, שהוא חלון עגול שבתוכו ויטראז'ים הממוקמים בתוך מעין עלי כותרת של פרח, בדרך כלל חלונות רוזטה מוקמו מעל השער הראשי לקתדרלה.

אנשי תקופת הרנסאנס שבמאות 14 - 16, סלדו מסגנון האדריכלות הגותי העמוס בקישוטים וראו בו ניגוד לתרבות שמבוססת על איפוק וריסון. בתקופה זו ועד למאה ה־19 נשכחה מעט טכניקת הוויטראז'ים.

בשלהי המאה ה־19 ועד לשנות ה-20 של המאה ה-20 פרח סגנון האר־נובו (שפירושו בצרפתית, אמנות חדשה), שהוא סגנון חושני ואלגנטי המתבטא בצבעוניות עשירה. בתקופה זו פרח השימוש בוויטראז'ים הצבעוניים ובמיוחד בארצות הברית.

בעשרות השנים האחרונות של המאה ה־20 וכעת בתחילת המאה ה־21 הוויטראז'ים נפוצים יותר ויותר. ומי שמודע לאמנות זו יבחין בה על נקלה בכל אשר יישא את עיניו.

ויטראז'ים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלון במוזיאון דגון

ויטראז'ים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שופר מנורה ספר התורה לוחות הברית מגן דוד
Shofar.jpg Menora.jpg SeferAtora.jpg LuchotAbrit.jpg MagenDavid.jpg
לאה אסתר מנורת שבעת הקנים מרים בת שבע
ויטראז' של לאה.jpg ויטאז' של אסתר.jpg ויטראז' המנורה.jpg ויטראז' של מרים.jpg ויטראז' של בת שבע.jpg
רחל חלונות ויטרא'ז ברוך עקדת יצחק שולחנו של אברהם
ויטראז' של רחל אמנו.jpg ויטראז' בבית כנסת.jpg ויטראז' 'ברוך'.jpg ויטראז' של עקדת יחק.jpg ויטראז' 'שולחנו של אברהם אבינו'.jpg

אמנות יצירת הוויטראז'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטראז' עשוי לשמש למטרות דקורטיביות, כמו משטח שולחן עליון זה
הוויטראז' כאן משמש לקישוט אח שאינה בשימוש

יצירת הוויטראז' היא אמנות והאמנים מגלים יצירתיות בעבודתם. האמנות שביצירת ויטראז' באה לביטוי במספר אופנים:

לרוב, עבודות ויטראז' נעשות באופן ייחודי ולא בייצור סדרתי. האמן בוחר באלו צבעים להשתמש בהתאם לאווירה שהוא חפץ ליצור. ותוך מחשבה עיצובית על הסביבה שבה תמוקם העבודה.

הזכוכית, בה משתמשים, יכולה להיות ברמות שקיפות שונות. ניתן גם לישם את היצירה בסוגי זכוכית שונים, החל מזכוכית פשוטה, עבור לזכוכית מחוסמת ועד לזכוכית בידודית. זכוכית בידודית עשויה משתי שכבות של זכוכית וחלל ביניהן. מטרתה לבודד את חלל הבית הפנימי מרעש ומאקלים שבחוץ. בחלל שבין שתי שכבות הזכוכית הבידודית, אפשר לשים ויטראז' קטן מגודל החלון. עבודה כזו היא בעלת מראה ייחודי והיא אף משתמרת יותר.

קיימת טכניקה מיוחדת ובה עושים שימוש במספר שכבות זכוכית. שכבות הזכוכית יכולות להיות בצבעים שונים, מה שמקנה לוויטראז' עומק מיוחד ועושר של צבעים.

לאור העובר דרך זכוכית צבעונית יש אפקט מיוחד והתאורה במקום בו מוצב הוויטראז', אפשר שתהיה בצבעים שונים ובעוצמות שונות, טבעית או מלאכותית. מראה הויטראז' משתנה באופן דינמי על פי האור המאיר אותו בהתאם לשעות היממה ולעונות השנה.

ויטראז' יכול להיות אבסטרקטי (מופשט), או בעל צורות גאומטריות, אך ניתן גם לצייר דמויות שונות. ניתן לצייר דמויות מהטבע כדוגמת, נופים, פרחים ובעלי חיים. לאתרים דתיים בוחרים בדרך כלל דמויות מכתבי הקודש, או סמלים דתיים.

תהליך היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירת היצירה מעורבים האדריכל או מעצב הפנים, מזמין העבודה וכמובן האמן. לאחר הסיכום הראשוני בנוגע לדוגמת הוויטראז' המבוקשת, האמן מכין סקיצה שאותה על המזמין לאשר ומכאן פונים לעצם הייצור.

החומרים בהם משתמשים הם: זכוכית צבעונית (לא צבועה) או שקופה, פרופילים מעופרת, סרט נחושת דביק (COPPER FOIL), בדיל, אבקת צבע זכוכית וחתיכות זכוכית צבעונית מיוחדת.

כלי העבודה בהם משתמשים הם: חותך זכוכית, שובר זכוכית, מלחם ותנור.

יצירת הוויטראז' היא עבודה פיזית וכשהיא מתבצעת בתנור, תנאי החום אינם קלים.

קיימות שלוש שיטות ליצירת ויטראז' - ויטראז' קלאסי , ויטראז' טיפאני שהומצא על ידי טיפאני ושיטת פיוזינג שבה משתמשים בהתכה בתנור:

ויטראז' קלאסי וויטראז' טיפאני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטראז' בבית הכנסת לכו-נרננה ברעננה

בשיטות אלו בשלב ראשון מכינים שני עותקים של הסקיצה בגודל אחד לאחד. חותכים חתיכות זכוכית צבעוניות ומשייפים אותן. מניחים את חתיכות הזכוכית על עותק אחד של הסקיצה לפי השרטוט כמו פאזל.

בשלב השני

  • בויטראז' קלאסי - מרכיבים את הזכוכיות על העותק השני של הסקיצה עם פסי עופרת ומלחימים בנקודות החיבור.
  • בויטראז' טיפאני - עוטפים כל זכוכית לעובייה עם סרט נחושת דביק ומלחימים את כל החלקים זה לזה עם בדיל.
    בשיטת טיפאני ניתן לייצר גם ויטראז' תלת ממדי. קיימים סרטי נחושת בעוביים שונים, אותם בוחרים בהתאמה לעובי הזכוכית ולאפקט הנדרש.

לסיום מעניקים למתכת את הגוון הרצוי ומנקים את הויטראז'.

פיוזינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיטה זו משתמשים בהתכה (fusion) בתנור מחומם בטמפרטורות גבוהות.

לפי הדוגמה של הסקיצה, מניחים על לוח זכוכית שקוף, חתיכות זכוכית צבעונית מיוחדת ואבקת צבע ומכניסים לתנור. בלהט התנור הזכוכיות מגיעות למצב נוזלי גמיש, הצבע נטמע בהן והן מתאחות לאחת. בדרך כלל נדרשת יותר משריפה אחת בתנור.

כמו ויטראז' - אמנות לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות זו מיועדת לילדים בערך בגילאי גן חובה (4 - 6).

באמצעות נייר צלופן, פיסות נייר משי, דבק נייר שקוף ומספריים, הילדים יכולים ליצור עבודות שונות בנושאים שונים כגון דמויות מהמשפחה, בעלי חיים ומבנים שונים. כמצע לעבודה יכולים לשמש נייר משי, נייר פרגמנט, או נייר צלופן.

אפשר לשלב את היצירה בסיפורים הקשורים לנושא שנבחר.

אמני ויטראז'[עריכת קוד מקור | עריכה]

את אמנות הוויטראז' ניתן ללמוד בבתי ספר לאמנויות או בקורסים מיוחדים לשם כך. עם זאת, ישנם אמני ויטראז' שלמדו את טכניקת הוויטראז' בלי הדרכה.

  • לואיס קומפורט טיפאני ייסד בארצות הברית בשנת 1885 את חברת טיפאני לזכוכית. החברה יצרה חלונות זכוכית דקורטיביים, אהילים, אגרטלים וחפצי נוי. טיפני נקשר לסגנון הארט־נובו ועיקר הצלחתו הייתה בתקופת הארט־נובו. הוא נהג לומר, "הצבע הינו לעין מה שהמוזיקה לאוזן". והעיד על עצמו, "כל חיי הם חיפוש אחר היופי".
  • מארק שאגאל, צייר יהודי שחי ברוסיה ובצרפת, פעל בתחומי אמנות שונים ובהם גם ויטראז'. אחת מעבודותיו הידועות היא שנים עשר חלונות הוויטראז', עליהם צייר את שנים עשר השבטים. חלונות אלו זכו להיות מונצחים על בולים. ויטראז'ים נוספים שלו מצויים בקתדרלה של מץ ובחלונות כנסייה בשווייץ.
  • פרנק לויד רייט, גדול האדריכלים האמריקאים, נודע אף הוא כאמן ויטראז'ים בולט שהיה מעצב בעצמו את חלונות הבתים שתכנן. הויטראז'ים שיצר רייט עוצבו בסגנון מודרניסטי מאוד עם מאפיינים גאומטריים ואבסטרקטים.

ויטראז'ים בשוק האמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאונים ברחבי העולם מציגים תערוכות של ויטראז'ים וישנם גם אספנים פרטיים המחזיקים באוספים ברשותם.

אספנים מעדיפים פעמים רבות להימנע מלרכוש חלונות ויטראז' בשל גודלם. ביקוש רב יותר בשוק האמנות, יש למנורות ויטראז' ולחפצים קטנים.

המחירים עשויים לנוע בין עשרות אלפי דולרים ועד למליוני דולרים אחדים. תמורת מנורת טיפני, שבשנות הארבעים של המאה ה־20 ערכה היה מזערי, ניתן כיום לקבל בין מיליון לשני מיליון דולר.

בשנת 1979 רכשה ברברה סטרייסנד, הידועה באהבתה לארט־נובו, מנורת טיפני ב־55,000 דולר, וב־1994 היא מכרה אותה תמורת 717,500 דולר. בשנת 1997 נמכרה מנורת Zinnia ביותר ממיליון דולר. מחירם של החלונות הדקורטיביים של טיפני עשוי להגיע לחמישים אלף דולר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]