זבל לבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף וייט טראש)
קרוואן למגורים, חלק מהסטריאוטיפ

זבל לבןאנגלית: White Trash) הוא כינוי גנאי ללבנים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, בעיקר מדרום ארצות הברית (מדינות הקונפדרציה לשעבר ג'ורג'יה, מיסיסיפי, אלבמה, לואיזיאנה, טקסס, ארקנסו וקנטקי).

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בכינוי נחשב לא תקין פוליטית, אך בשנים האחרונות הוא נחשב פחות בוטה מבעבר, ורבים ממושאי הכינוי מכנים כך את עצמם. כינוי חופף הוא רד נק (אדומי הצוואר), המרמז על עבודתם בשדות של בני המעמדות הנמוכים הלבנים, שנשרפים בשמש הדרום הקופחת. "רדנק", במיוחד, מתקשר גם לשמרנות פוליטית ולשמרנות חברתית קיצונית, לגזענות וכיוצא בזה. כינוי נוסף הוא "הילבילי" (בילי מן הגבעות ובמיוחד רכס האפלצ'ים), המתייחס ספציפית לתושבים באזורים ההרריים, כפריים, ודלילי אוכלוסין. אף על פי שכל מינוח שכזה הוא בעל הקשר משלו ומתייחס לקבוצה ייחודית, הם מייצגים את הסטראוטיפ הרחב של הלבן בן המעמד הנמוך והשמרן.

המכונים "זבל לבן" מאופיינים במבטא דרומי וגסות רוח, בעלי מוסר ירוד וחסרי תרבות והשכלה, נוהגים לקלל, לעשן, להשתכר, להמר ולהתנהג בצורה קולנית ומופגנת. מבחינה כלכלית, הסטיגמה המאפיינת את ה"זבל הלבן" היא משפחה מרובת ילדים המתגוררת בדירה או במבנה יביל במצב רעוע, או בקרוואן זול, בעלת חצר מלאת גרוטאות, אך בעלת מנוי לחבילה היקרה ביותר לטלוויזיה בכבלים. כמו כן, למכונים "זבל לבן" נהוג ליחס גם ג'ינגואיזם, מאצ'ואיזם, הומופוביה, גזענות, אנטישמיות ואף גילוי עריות, וחיבה מרובה לנשק וציד.

השימוש בכינוי מקובל בעיקר אצל לבנים ממעמד נמוך, שרוצים להבדיל עצמם מלבנים ממעמד נמוך משלהם. עם זאת, לפי מילון אוקספורד, הכינוי נולד כבר בשנות ה-30 של המאה ה-19 אצל עבדים שחורים בדרום שכינו כך את הלבנים העניים שעבדו לצדם בשדות.

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת בנדי שכיכבה על מסכי הטלוויזיה בשנים 1997-1987 בסדרה "נשואים פלוס" היא דוגמה לדרך ההצגה של משפחה לבנה מהמעמד הנמוך בטלוויזיה האמריקאית. בני הזוג אל ופגי בנדי תוארו כזוג לא מאושר. אל באנדי (גולם על ידי אד אוניל), אבי המשפחה, תואר כאדם גס רוח, אשתו פגי (קייטי סגל) כעצלנית שמעבירה את שעות היום בצפייה בתוכניות אירוח. ההורים השפיעו רבות גם על ילדיהם, באד (דייוויד פאוסטינו) וקלי (כריסטינה אפלגייט).

סרט הקולנוע המצליח של אמינם "8 מייל" מביא גם הוא הצצה למשפחה לבנה מהמעמד הנמוך שמתגוררת בפרוור עני של דטרויט. ג'ימי "ראביט" סמית' (אותו מגלם אמינם) מתגורר עם אמו האלכוהוליסטית (קים בייסינגר) ואחותו הקטנה בקרוואן אשר מוקף בגרוטאות ומתפרנס כפועל במפעל. הוא שואף לשפר את מצבו על ידי קריירה מוזיקלית.

בשנים האחרונות, ז'אנרים הסרטים המוקומנטרים דוגמת בוראט, ברונו וחרא סבא, בוחרים במכוון להתמקד באזורים ובמדינות בארצות הברית בהן יש רוב לאוכלוסייה מסוג זה.