וילהלם ליבקנכט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וילהלם ליבקנכט

וילהלם ליבקנכטגרמנית: Wilhelm Liebknecht;‏ 3 במרץ 1826 - 7 באוגוסט 1900) היה סוציאל-דמוקרט גרמני, ממייסדי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה (SPD) ואביהם של קרל ליבקנכט ותיאודור ליבקנכט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בגיסן שבהסה ללודוויג כריסטיאן ליבקנכט, עובד ציבור במדינת הסה, ולקתרינה ליבקנכט (למשפחת הירש). ליבקנכט גדל אצל קרובי משפחה לאחר מות הוריו בשנת 1832. למד בבית ספר בגיסן בין 1832 ל-1842, ולאחר מכן החל ללמוד פילולוגיה, תאולוגיה ופילוסופיה בגיסן, ברלין ומארבורג.

לאחר שעבד משך תקופה קצרה כמורה בבית הספר של קארל פרבל בציריך וככתב בעיתון Mannheimer Abendzeitung נטל ליבקנכט חלק פעיל במאבקים המהפכניים שהתנהלו בפריז בפברואר 1848. בספטמבר אותה שנה נעצר בבאדן בעקבות מעורבותו בהתקוממות הרפובליקנית של גוסטאב פון שטרובה. עם שחרורו במאי 1849 הצטרף ל-Badische Volkswehr, שימש כעוזרו של שטרובה והשתתף במלחמות החוקה הפדרלית (Reichverfassungskämpfe). לאחר תבוסת המהפכנים נמלט לשווייצריה והצרף לארגון העובדים של ז'נבה (Genfer Arbeiterverein) בו פגש את פרידריך אנגלס.

בשנת 1850 נעצר בגין יוזמתו לאיחוד ארגוני העובדים הגרמניים בשווייצריה וגורש מן המדינה. הוא עבר ללונדון בה נשאר עד 1862. בלונדון הצטרף לאגון הקומוניסטי בו פגש את קרל מרקס. שב לגרמניה בשנת 1962 לאחר שניתנה חנינה כללית למשתתפי המרד של 1848-1849 והצטרף לאיגוד הכללי של הפועלים הגרמנים (Allgemeiner Deutscher Arbeiterverein או ADAV) בראשות פרדיננד לסל, ממנו צמחה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה.

בין 1864 ל-1865 עבד ליבקנכט עבור המגזין Der Social-Demokrat (הסוציאל-דמוקרט) שפורסם על ידי ז'אן בפטיסט פון שוויצר. אולם בתוך זמן קצר התגלעה מחלוקת בינו לבין המוציא לאור על רקע תמיכת העיתון בפרוסיה והוא נאלץ לעזוב את המערכת, ובלחצו של שוויצר - גם את ה-ADAV. מברלין עבר ללייפציג, שם פגש את אוגוסט בבל עימו ייסד בשנת 1867 את מפלגת העם של סקסוניה (Sächsische Volkspartei) ובשנת 1869 את מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית (Sozialdemokratische Arbeiterpartei Deutschlands). ליבקנכט הפך לאחד ממנהיגי ה-SDAP והיה העורך של בטאון המפלגה "מדינת העם" (Der Volksstaat). בשנת 1872 נשפטו ליבקנכט ובבל למאסר של שנתיים בגין בגידה (במסגרת רדיפה פוליטית).

בשנת 1874 נבחר ליבקנכט לרייכסטאג מטעם SDAP ומילא תפקיד חשוב במיזוגה עם ADAV למפלגת הפועלים הסוציאליסטית של גרמניה (Sozialistische Arbeiterpartei Deutschlands או SAPD) בשנת 1875. הוציא לאור את בטאון המפלגה Vorwärts ("מבוא") בו פרסם מאמרים הקוראים לאימוץ תאוריות מרקסיסטיות בתוכניות המפלגה.

ליבקנכט המשיך לכהן כחבר ברייכסטאג גם בין 1878 ל-1890 וביקר בחריפות את הממשל, חרף הרפורמות הסוציאליסטיות של אוטו פון ביסמרק. בשנת 1891 נתמנה לעורך הראשי של Vorwärts. בשנת 1896 נכלא למשך ארבעה חודשים בעקבות הרשעה בעבירה נגד המדינה. המשיך להשתתף בוועידות המפלגה עד 28 ביולי 1900 למרות גילו. נפטר ב-7 באוגוסט 1900 בשרלוטנבורג ליד ברלין. יותר מ-150,000 אנשים הגיעו להלוויתו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]