וילהלם פיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וילהלם פיק
(3 בינואר 1876; גובן, הקיסרות הגרמנית
 - 7 בספטמבר 1960) (בגיל 84)
Fotothek df roe-neg 0002793 004 Portrait Wilhelm Piecks im Publikum der Bachfeier.jpg
שם בשפת המקור Wilhelm Pieck
מדינה גרמניה המזרחית
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של גרמניה
נשיא גרמניה המזרחית ה-1
הקודם בתפקיד קרל דניץ
הבא בתפקיד תאודור הויס

וילהלם פיקגרמנית: Wilhelm Pieck‏; 3 בינואר 1876 - 7 בספטמבר 1960) היה מדינאי מזרח-גרמני, נשיאה הראשון והיחיד של גרמניה המזרחית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילהלם פיק נולד ב-3 בינואר 1876 בעיר הגרמנית גובן (הנקראת כיום גובין בפולין) שבחלק המזרחי של גרמניה. פיק למד בצעירותו נגרות, אך שילוב של אירועים בעולם, אידאולוגיה החלטית ושאיפות פוליטיות הובילו אותו לעולם הפוליטי.

בתור נגר, הצטרף לפדרציית עובדי העץ ב-1894, וזו הובילה אותו להצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה (SPD) ב-1895, פיק התקדם במנגנון המפלגה, ובשנת 1899 הוא היה המזכיר האזורי של המפלגה במחוז הולדתו, ובשנת 1906 מונה למזכיר המפלגה.

בניגוד לעמדת רוב מפלגתו, שתמכה במלחמת העולם הראשונה כשזאת פרצה בשנת 1914, פיק השתייך למיעוט שהתנגד למלחמה, בזמן זה הוא אימץ דעות פציפיסטיות. התנגדותו למלחמה הובילה למעצרו ולישיבתו בכלא צבאי. לאחר המלחמה עבר וילהלם פיק להתגורר תקופה קצרה באמסטרדם וכאשר חזר היה בין מקימיה של המפלגה הקומוניסטית של גרמניה (KPD), והיה חבר בפוליטביורו שלה.

ב-5 באוגוסט 1930 נשא נאום חשוב ובו תיאר את תורתו. בנאום זה הבדיל בין השיטה הפשיסטית לקומוניסטית. פיק טען גם כי על הגרמנים "להיאבק נגד איום אימפריאליסטי של מלחמה או פשיזם...".

גלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1933, עם עלייתו של היטלר לשלטון, פיק יצא לגלות בצרפת, וב-1935 עבר למוסקבה שבברית המועצות. במוסקבה שירת בתפקידים שונים, כולל יו"ר האינטרנציונל בין השנים 1938-1943.

פיק גם שימש כיועץ לסטלין, וכשגרמניה הנאצית פלשה לברית המועצות במבצע ברברוסה בשנת 1941, פיק התגייס למען ברית המועצות בניסיונה להפיץ תעמולה בקרב הכוחות הגרמניים. מאמצים אלה נשאו פרי כשבשנת 1943 הוקם הוועד הלאומי למען גרמניה החופשית, קבוצת התנגדות לנאצים שהורכבה מקומוניסטים גולים ושבויי מלחמה.

נשיא גרמניה המזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה חזר וילהלם פיק לגרמניה, שנעשתה לגרמניה המזרחית יחד עם הצבא האדום. ב-1946 הוביל את מפלגתו "המפלגה הקומוניסטית של גרמניה" (KPD) לאיחוד עם מפלגתו של אוטו גרוטהוול, "המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה" (SPD) ובכך ליצירת מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה (SED). ב-7 באוקטובר 1949 הכריז רשמית על הקמת הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית וארבעה ימים מאוחר יותר נעשה לנשיאה הראשון עד מותו בשנת 1960.

בתור נשיא פעל ביחד עם ולטר אולבריכט, מזכ"ל מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה, ועם אוטו גרוטהוול, ראש ממשלת גרמניה המזרחית, לכינון מדינה קומוניסטית. לאחר מותו מהתקף לב בוטל מוסד הנשיאות והחליף אותו מוסד דומה בשם מועצת המדינה, אליו התמנה מזכ"ל מפלגת האיחוד הסוציאליסטי ולטר אולבריכט.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיק הייתה בת ושמה אלי וינטר (Elly Winter,‏ 1898-1987), חברה במפלגה הקמוניסטית הגרמנית מ-1918. ב-1933 עזבה את גרמניה לברית המועצות. ב-1945, עם תום מלחמת העולם השנייה, חזרה לגרמניה המזרחית ביחד עם אביה, הצטרפה למפלגת האיחוד הסוציאליסטי, ועבדה בארכיונים של המפלגה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נשיאי גרמניה

פרידריך אברטפאול פון הינדנבורגאדולף היטלר (כפיהרר)קרל דניץתיאודור הויסהיינריך ליבקהגוסטב היינמןולטר שלקרל קרסטנסריכרד פון וייצזקררומן הרצוגיוהנס ראוהורסט קלרכריסטיאן וולףיואכים גאוק


פורטל גרמניה
נס נשיא גרמניה