וילהלם קמפף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וילהלם קמפף (גרמנית: Wilhelm Kempff, 25 בנובמבר 1895 - 23 במאי 1991) היה פסנתרן ומלחין גרמני.
קמפף נולד בייטרבוג, גרמניה ולמד בברלין ופוטסדם. הוא הרבה לסייר באירופה ובחלק גדול משאר העולם. בין 1936 ל-1979 הופיע עשר פעמים ביפן ואי יפני קטן נקרא קמפו-סאן על שמו. בלונדון הופיע לראשונה ב-1951 ובניו יורק ב-1964. הופעתו הפומבית האחרונה הייתה בפריז ב-1981 והוא מת בפוזיטאנו, איטליה, בגיל 95.
כיום זכור קמפף לטוב הודות להקלטות שומאן, ברהמס, שוברט, מוצרט, באך, ליסט, שופן ובייחוד בטהובן. קלטותיו מתפרשות על תקופה של כשישים שנה. קמפף היה בין הראשונים להקליט את מכלול הסונאטות של שוברט, הרבה לפני שהיצירות האלה נעשו פופולריות. הוא הקליט גם שני סטים נודעים לתהילה של כל הסונאטות של בטהובן, האחד מונו (1951-1956) והשני בסטריאו מוקדם (1964-1965). בין השנים 1926-1945 היה עוד סט מוקדם, כמעט מלא, על לוחות לכה דקים (שלאק).
קמפף ניגן מוזיקה קאמרית עם יהודי מנוחין ופייר פורניה, בין השאר. בייחוד התפרסמו הקלטותיו לכל הסונאטות לכינור ופסנתר של בטהובן עם מנוחין.
בשנת 1957 פתח קמפף קורס שנתי לפרשנות בטהובן בווילה שלו בפוזיטאנו. שש שנים לאחר מותו לקח עליו ידידו ותלמידו לשעבר ג'ון או'קונור את ניהול הקורס.
קמפף עסק גם בהלחנה, פן מוכר פחות של פעילותו המוזיקלית. הוא הלחין כמעט בכל סוגה וחיבר לעצמו את הקדנצות לקונצ'רטי לפסנתר של בטהובן, ממס' 1 עד 4. הסימפוניה השנייה שלו הושמעה בביצוע בכורה בשנת 1929 על ידי תזמורת הגוונדהאוס בלייפציג, בניצוח וילהלם פורטוונגלר. כמו כן עיבד מספר יצירות של באך, ביניהן הסיציליאנה מתוך הסונאטה לחליל במי מז'ור. יש הקלטות של עיבוד זה, בנגינתו ובנגינת אחרים.

