וילה באדואר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המרכז ההיסטורי של ויצ'נצה,
והווילות הפלדיאניות בוונטו
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Villa Badoer Fratta Polesine facciata by Marcok 2009-08-16 n08.jpg
וילה באדואר
מדינה Flag of Italy.svg איטליה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1994, לפי קריטריונים 1, 2
ציור פרסקו

וילה באדואר (Villa Badoer) היא אחת הווילות הכפריות שבנה האדריכל האיטלקי אנדראה פלאדיו באזור ונטו שבצפון איטליה, בפראטה פולזינה (Fratta Polesine) שליד רוביגו.

הווילה תוכננה ונבנתה לפי הזמנתו של פרנצ'סקו בדוארו איש ונציה. וילה בדואר הוכרזה על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית במסגרת ההכרזה על הווילות הפלדיאניות בוונטו.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית המבנה פורסמה על ידי פלאדיו בספרו "ארבעת הספרים על אודות האדריכלות" ‏[1]. תוכנית הבניין וחזיתו בעלי סימטריה דו-צדדית האופיינית לעבודותיו של פלאדיו. הוילה עשתה שימוש ליסודותיה בשרידי הבניין מימי הביניים שעליו נבנתה. השרידים נראים היטב באחורי הבניין.

במרכז מצוי בית האדון והוא בעל מתאר רבוע. כמקובל בווילות של פלאדיו גם כאן לבניין שלוש קומות הניכרות בחלונותיהם. קומת האדון בעלת החלונות הגבוהים היא הקומה השנייה, אליה עולה גרם מדרגות רחב ביותר וארוך מאוד. מתחתיה נמצאת קומת השירותים הנמוכה, שחלונותיה צרים מאוד. הקומה העליונה שמתחת לגג ניכרת בחלונותיה הצרים, והיא נועדה לאחסון של תוצרת חקלאית, כיאה לווילה כפרית. גרם המדרגות הרחב עולה אל מבואה המעוצבת בדמות חזית מקדש רומי כמקובל אצל פלאדיו. שישה עמודים בסדר יוני תומכים בגמלון משולש ובו קבוע סמל המשפחה. בתוכנית המבנה שפורסמה בספרו של פלאדיו תוכננה לבניין מבואה דומה בחזית האחורית, אך חלק זה לא בוצע.

לבניין חצר קדמית נרחבת ומשני עבריה שני אגפים המשמשים לאחסון המתקנים החקלאיים ואורוות הסוסים. אגפים אלה מחוברים לבניין המרכי באמצעות סטווי עמודים בעלי מתאר של רבע מעגל כל אחד, ולו עמודים מן הסדר הטוסקאני.

כנזכר בספרו, את עיטור קירותיהם של החדרים הפקיד פלאדיו בידיו של הצייר ג'יאלו פיורנטינו. מציורי הקיר נותרו שרידים בלבד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וילה באדואר בוויקישיתוף

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנדראה פלאדיו, ארבעת הספרים על אודות האדריכלות, תרגם לעברית רוני רייך בצירוף מבוא, הערות ומפתחות, הוצאת זמורה-ביתן-דביר, 1999, עמ' 142.
  • Bruce Bucher, Andrea Palladio, The Architect in his Time, Abbeville Press, New-York, 1998, pp. 123-128.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר שני, פרק 14, עמ' 68.

קואורדינטות: 45°1′49.27″N 11°38′23.50″E / 45.0303528°N 11.6398611°E / 45.0303528; 11.6398611