וילה כפרית רומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הדמיה של וילה כפרית רומית
שחזור של וילה הסלבורג בגרמניה
שרידים בווילה הסלבורג בגרמניה

וילה כפרית רומיתלטינית: villa rustica) הידועה גם בשם וילה פרסטילית, היא בנייה בסגנון אדריכלות רומית, הכוללת בית מגורים עם פרסטיל (peristylium) - גן פנימי מוקף עמודים וחדרים. וילות בסגנון רומי הוקמו לרוב ברחבי האימפריה הרומית בתקופת רומא העתיקה, והן מהוות עדות מובהקת לתהליך הלניזציה; לפיכך, נוכחותן או העדרן עשויה לשמש אבן בוחן חשובה למצב החברה הכפרית.

הווילה היא אחד מנציגיה המובהקים של התרבות הרומית בארץ ישראל. וילות אלו מצביעות על הפגניזציה שעברה יהודה לעומת הגליל בעקבות מרד בר כוכבא ומעידה על ההתפשטות הרומית-הלניסטית ביהודה.

מאפייני הוילה הכפרית הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הווילה הכפרית רומית כוללת כמה מאפיינים:

  1. בית מרחץ בתוך מכלול המגורים.
  2. רצפת פסיפס צבעונית.
  3. שימוש בחלקי שיש.
  4. מבנה גדול - מאפיין זה בעייתי ביותר שכן גודל המבנה תלוי גם בגודל המשפחה.
  5. מטבח מרכזי - יש לצפות שיימצאו תנורי בישול בחדרי המגורים.‏[1]

וילות רומיות בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות לווילות פרסטיליות מהתקופה הרומית נמצאות בכמה מקומות ביהודה:

  • חניון גבעתי (עיר דוד) - בחפירות חניון גבעתי נחשף מבנה גדול מהתקופה הרומית, מהמאה ה-3 לספירה, ככל הנראה בית אחוזה של אדם פרטי אמיד. החופר אומד את שטחו על פני שטח של 1000 מ"ר בקירוב. במרכזו חצר גדולה בלתי מקורה, שהייתה מוקפת עמודים. בין שורות העמודים והחדרים הגובלים בחצר סבבו גלריות. המבנה, שנבנה במהלך המאה ה-3 לספירה, חרב ככל הנראה ברעש האדמה שפקד את האזור בשנת 363. [4]
  • עין יעל - בעין יעל נחשפה וילה רומית מפוארת המתוארכת על ידי החופר למאות ה-2 וה-3 לספירה. בניית אחוזה חקלאית ומבנים מפוארים לבעלי הבית, הייתה מקובלת בכל האימפריה הרומית מאז המאה ה-1. מהמבנה הרומי בעין יעל נחשפו הטריקליניום (אולם להארחת אורחים רמי מעלה) ושני בתי מרחץ, כולם מרוצפים פסיפס צבעוני וקירות מכוסים פרסקו צבעוני. בווילה נמצא מספר רב של לבנים ורעפים, שעל חלקם טביעות חותם של הלגיון העשירי. מרבית הלבנים והרעפים נתגלו במפולת ההרס של המבנה ורק חלק קטן מן הלבנין נמצא באתרו, ברצפת בתי המרחץ.[5]
  • לגיו (גבעת המשטרה) - בחפירות שנערכו בגבעת המשטרה בבית הכלא במגידו נמצאה וילה רומית.[7]
  • אפולוניה - וילה רומית נחפרה באפולוניה; הווילה פונה לים, בעלת חצר פריסטלית, שמחוץ לה מסדרון היקפי וחדרים מכול עבריו. הווילה נבנתה במאה ה-1 לספירה, וחרבה בתחילת המאה ה-2 לספירה.[8]
  • שומרון-סבסטיה – וילה רומית הכוללת חצר פרסטילית שמידותיה 12.5X13.5 מטר. שטחה הכולל הגיע ל-800 מ"ר. פני הקירות טוייחו ועוטרו בעיטורי סטוקו מהסגנון המקובל בעולם היווני-רומי.[9]
  • ציפורי – וילה רומית הכוללת חצר פרסטילית שמידותיה 14.5x11.6 מטר התגלתה בעיר העליונה בציפורי. זמן הקמתה מתוארך לסוף המאה ה-2 לספירה או תחילת המאה ה-3 לספירה. ממצאי המטבעות במקום מוכיחים כי הבית התמוטט כנראה ברעידת האדמה של שנת 363 לספירה.[10]

וילות רומיות נחשפו בישראל לא רק באזורים עירוניים, אלא גם במרחב הכפרי כבתי חווה. [11]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Yizhar Hirschfeld, The Palestinian dwelling in the Roman-Byzantine period, Jerusalem, 1995, pp 85-97
  • Roll, I. and Tal, O. 2008. A Villa of the Early Roman Period at Apollonia-Arsuf. Israel Exploration Journal 58: 132-149.
  • יובל ברוך, "חורבת סוסיה ורוג'ם אל-חמירי כמקרה מבחן להתפתחותו של הכפר והיישוב הכפרי בדרום הר-חברון מן התקופה הרומית הקדומה ועד לתקופה המוסלמית הקדומה" (עבודת דוקטור), האוניברסיטה העברית, ירושלים. תשס"ט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וילה כפרית רומית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יזהר הירשפלד, בית המגורים הארץ-ישראלי, ירושלים, יד יצחק בן צבי, תשמ"ז 1987, עמ' 26-49, במיוחד 40-49. וכן: Yizhar Hirschfeld, The Palestinian dwelling in the Roman-Byzantine period, Jerusalem, 1995, pp 85-97
  2. ^ E. Mazar, 'The Peristyle House', in: E. Mazar (ed.), Qedem - Volume 46: The Temple Mount Excavations in Jerusalem, 1968–1978. Final Reports, Vol. III. The Byzantine Period, Jerusalem, (2007), 110-111
  3. ^ Kenyon, K.M, 'Excavations in Jerusalem 1967', PEQ 100, (1968), 98-102
  4. ^ דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ , 'ירושלים, חניון גבעתי - דוח ראשוני', חדשות ארכאולוגיות 122 (2010); דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, 'תרומתן של החפירות בחניון גבעתי לחקר תולדות ההתיישבות הקדומה בעיר דוד', מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה ג', (2008), עמ' 97-111; דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, 'החפירות בחניון גבעתי', חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ג', ירושלים, (2009).
  5. ^ אדלשטיין ג, "וילה רומית בעין יעל", קדמוניות 3-4 (1993), עמ' 114-119. ; * Edelstein, G., What's a Roman Villa Doing Outside Jerusalem?, BAR. 16.6 (1990): 32-42
  6. ^ Barbara Burrell, "Palace to Praetorium: The Romanization of Caesarea', in Caesarea Maritima: a retrospective after two millenia, Avner Raban, Kenneth G Holum (eds.), 1996, p.241-247; Kathryn L. Gleason, 'The promontory palace at Caesarea Maritima: Preliminary Evidence for Herod's Praetorium', JRA 11, (1998), pp. 29.
  7. ^ Yotam Tepper - Leah Di Segni, A Christian prayer hall of the third century CE at Kefar `Othnay (Legio) : excavations at the Megiddo prison, Jerusalem 2005
  8. ^ Roll, I. and Tal, O. 2008. A Villa of the Early Roman Period at Apollonia-Arsuf. Israel Exploration Journal 58: 132-149.
  9. ^ . A. Reisner et al., Harvard Excavations af Samaria 1908-10, (1924),p. 180-185
  10. ^ Talgam R. and Weiss Z., The Mosaics of the House of Dionysos at Sepphoris (Qedem 44), Jerusalem 2004, pp.17-33
  11. ^ ענת בר-כהן, בתי-החווה בארץ-ישראל בהשוואה לבתי- החווה בעולם ההלניסטי-רומי, כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית, אוניברסיטת בר-אילן, חנוכה תשס"ד