ויליאם הובסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ויליאם הובסון

ויליאם הובסון (אנגלית: William Hobson;‏ 26 בספטמבר 1792 - 10 בספטמבר 1842) היה המושל הכללי הראשון של ניו זילנד ואחד מהיוזמים והחותמים על הסכם ואיטנגי.

ויליאם הובסון נולד בווטרפורד, אירלנד, והצטרף לצי המלכותי הבריטי בגיל צעיר והתקדם בצי עד לדרגת קפטן. בסוף שנת 1839, לאחר מספר הפלגות לאזור ניו זילנד ואוסטרליה נשלח הובסון על ידי ממשלת בריטניה לניו זילנד על מנת לסייע לג'יימס באסבי ולהשליט בה סדר. הובסון הגיע לניו זילנד ב-29 בינואר 1840, ומיד עם הגעתו יזם את ניסוחו וחתימתו של הסכם ואיטנגי, שנועד להסדיר את היחסים בין המאורים, המתיישבים האירופאים וממשלת בריטניה.

במהלך השנה הראשונה לשהותו בניו זילנד כיהן הובסון כסגן מושל (Lieutenant Governor) כיוון שניו זילנד הייתה כפופה מנהלתית לקולוניית ניו סאות' ויילס שבאוסטרליה. בנובמבר 1840 הוכרזה ניו זילנד כקולוניה עצמאית, וב-3 במאי 1841 מונה הובסון באופן רשמי להיות המושל הכללי של ניו זילנד. כשנה לאחר מכן, ב-10 בספטמבר 1842 מת הובסון משבץ.

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.