ויליאם הראשון, מלך אנגליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ויליאם הראשון (1027 - 9 בספטמבר 1087) היה מלך אנגליה, וידוע גם כוויליאם מנורמנדי, ויליאם הכובש וויליאם הממזר.

ויליאם נולד בפלאייז שבנורמנדי (כיום צרפת) כבנו הלא-חוקי של רוברט הנהדר, דוכס נורמנדיה, ושל הרלבה (Herleva), בתו של בורסקאי.

ויליאם נאלץ להיאבק על קבלת תואר דוכס נורמנדיה, בו רצו אנשים רבים, ומוצאו השפל (נכדו של בורסקאי פשוט) היה לו לרועץ. ב-1035 ירש את כיסאו של אביו והוכתר כדוכס, בעודו אך נער. מיד תקפו אותו הווסאלים שלו, והוא נאלץ להיעזר באנרי הראשון, מלך צרפת על מנת להביסם. המאבק נמשך שנים, ורק בשנת 1047 הצליח ויליאם לקבל את מלוא השליטה על נורמנדיה, כאשר הביס את הברונים המורדים בקרב ואל אס דונס (סמוך לעיר קן, Caen).

ויליאם נישא למתילדה מפלנדריה ב-1050 או ב-1051, בקתדרלת נוטרדאם של העיר אה (Eu) בנורמנדי שבצרפת. הוא היה בן 23 והיא בת 21. נישואיהם הניבו ארבעה בנים ושש בנות (ראו רשימה להלן).

לאחר מות דודו של ויליאם, המלך אדוארד המוודה מאנגליה (ינואר 1066), טען ויליאם לכתר אנגליה, בטענה כי אדוארד חשוך הילדים נקב בשמו כיורש בזמן שביקר באנגליה (ככל הנראה ב-1052).

אדוארד המוודה היה סקסוני במוצאו, והיה שייך לבית וסקס עתיק היומין, אשר שלט בממלכת אנגליה, תוך מלחמות תמידיות עם הוויקינגים, הדנים והנורבגים מזה שנים רבות.

טענה נוספת לכתר הייתה מצד הרולד גודווינסון, אציל אנגלי, שהיה גיסו של אדוארד המוודה ושליט אנגליה בפועל בימי חייו האחרונים של אדוארד. להרולד עמדה לרועץ העובדה כי כאשר נטרפה ספינתו אל מול חופי נורמנדיה ביקש את עזרתו של ויליאם. עזרה זו ניתנה ביד נדיבה תמורת הבטחה כי יוותר על הכתר האנגלי. לאחר שנשבע הרולד לוותר על הכתר, הסתבר כי בזמן השבועה היה מתחת לשולחן ארגז ובו שרידיו של קדוש, דבר שגרם לשבועה להיות, במונחים של אותם הימים, בלתי ניתנת להפרה. גם אם סיפור זה הוא אמיתי, הרולד הבטיח הבטחה זו תחת לחץ, וייתכן כי חש חופשי להפר אותה.

מכל מקום, עם מותו של אדוארד המוודה, התאספה קבוצת האצילים האנגלית והכריזה על הרולד כמלך אנגליה. טקס ההכתרה התקיים ב-5 בינואר 1066, והוא הפך למלך הרולד השני. מנגד, על מנת לחזק את זכותו לכתר האנגלי, השיג ויליאם את תמיכתו של האפיפיור ולאחר מכן אסף את אציליו הנורמנים ופלש לאנגליה.

ב-28 בספטמבר נחת ויליאם על חופה של אנגליה בראש כוח שמנה צי של 600 ספינות ו-7000 חיילים, ויצא לקראת הרולד. בקרב הייסטינגס (14 באוקטובר 1066) הובסו הכוחות הסקסונים, והרולד עצמו נהרג מחץ שפגע בעינו. כך הצליח ויליאם להיות מוכתר כמלך אנגליה. היה זה רגע מכונן של מה שידוע כיום ככיבוש הנורמני. ניצחון זה מונצח בשטיח באייה, שטיח קיר מפורסם המתאר את קרב הייסטינגס.

ויליאם הוכתר כמלך אנגליה ב-25 בדצמבר 1066 במנזר וסטמינסטר. דרום אנגליה קיבלה את מרותו של ויליאם, אולם בצפון נמשכה המרידה נגד ויליאם עד לשנת 1072.

ויליאם יזם שינויים גדולים רבים, ביניהם שינוי בסיסי של מערכת החוק האנגלו-סקסונית, אותה הוא חיבר עם החוק הנורמני (1085). על מנת לוודא את מידת שלטונו, הזמין ויליאם את חיבורו של ספר יום הדין, סקר של יכולת הייצור של אנגליה, הדומה למפקד אוכלוסין מודרני. כמו כן, הורה על בנייתן של מספר טירות, ביניהן מגדל לונדון.

הכיבוש הנורמני הוביל לכך שהשפה הצרפתית החליפה את האנגלית כשפת המעמד העליון למשך כ-300 שנה.

הסכם וינצ'סטר, חתום בידי ויליאם הראשון ואשתו

ויליאם מת ב-9 בספטמבר 1087, בגיל 60, במנזר סנט-גרווייס, מפציעות בבטנו שנגרמו לו כאשר נפל מסוסו, בעת מצור על מאנטס. הוא קבור בכנסיית סנט-סטפן בעיר קן.

את ממלכת אנגליה הוריש ויליאם לבנו השני, ויליאם רופוס, ואת מקומו כדוכס נורמנדי הוריש לבנו הבכור, רוברט קצר הנעל, שמרד קודם לכן. בנו הצעיר, הנרי ביוקלרק, נעשה אף הוא מלך אנגליה מאוחר יותר, לאחר שוויליאם השני מת ללא יורשים.

[עריכה] ילדיהם של ויליאם הכובש ומתילדה מפלנדריה

ישנו ויכוח לגבי מספר הבנות שהיו לוויליאם ולאשתו. רשימה זו כוללת כמה רישומים המוטלים בספק.

רוברט קצר הנעל (מ-1054 לערך עד 1134), דוכס נורמנדיה, נישא לסיביל מקונברסנו, בתו של ג'פרי מקונברסנו.
אלדליזיה (או אליס) (1055 - 1065 לערך), נטען כי היא אורסה להרולד גודווינסון, אך קיומה מוטל בספק.
ססיליה (1054 לערך - 1126), נזירה ראשית של האחווה הקדושה בקאן.
ויליאם רופוס (1056 - 1100), מלך אנגליה.
ריצ'רד (1057 - 1081 לערך), נהרג על ידי צבי.
אדלה (1026 לערך - 1138), נישאה לסטפן, רוזן בלואה.
אגתה (1064 לערך - 1080 לערך), אורסה הן להרולד מווסקס והן לאלפונסו השישי, מלך קסטיליה.
קונסטנס (1066 לערך - 1090), נישאה לאלן הרביעי פרגנט, דוכס בריטני. היא הורעלה, ככל הנראה על ידי משרתיה.
מתילדה (קיומה מוטל בספק ומעורפל)
הנרי ביוקלרק (מ-1068 ועד 1135), מלך אנגליה. נישא (1) למתילדה (או אדית) מסקוטלנד, בתו של מלקולם השלישי, מלך סקוטלנד, (2) לאדליציה מלאוביין, בתו של ג'פרי מלאוביין, דוכס ברבנט.