ויליאם מייקפיס תאקרי
 | |
| דיוקן דגרוטייפ מסביבות 1855 מאת ג'סי הריסון וייטהרסט | |
| לידה |
18 ביולי 1811 קולקטה, הודו הבריטית  |
|---|---|
| פטירה |
24 בדצמבר 1863 (בגיל 52) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
בית הקברות קנסאל גרין |
| שם עט |
Michael Angelo Titmarsh, George Fitz-Boodle, Ikey Solomons |
| מקום לימודים |
טריניטי קולג', בית הספר צ'רטרהאוס, אוניברסיטת קיימברידג' |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| סוגה |
סאטירה, רומן, מסה |
| יצירות בולטות |
יריד ההבלים, מזלו של בארי לינדון |
| בן או בת זוג |
Isabella Gethen Creagh Shawe (1837–?) |
| צאצאים |
Anne Isabella Thackeray Ritchie, Harriet Stephen, Jane Thackeray |
| חתימה |
 |
  | |
ויליאם מייקפיס תאקרי (באנגלית: William Makepeace Thackeray; 18 ביולי 1811 - 24 בדצמבר 1863), סופר אנגלי. הוא ידוע בזכות הסאטירות שכתב, ובמיוחד ספרו "יריד ההבלים" שהוא סאטירה חברתית על המעמד הבינוני-גבוה באנגליה של המאה ה-19[1].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויליאם מייקפיס תאקרי נולד בכלכותה שבהודו, שם עבד אביו בחברת הודו המזרחית הבריטית. כשהיה בן 3 מת אביו, ובשנת 1817 הוא נשלח לבית ספר פרטי באנגליה. אמו חזרה לאנגליה אחרי שנישאה בשנית ב־1820.
ב־1829 התחיל ללמוד בטריניטי קולג', הוא בזבז את זמנו וגם חלק נכבד מהונו, ועזב את האוניברסיטה ב־1830 מבלי להשלים תואר. במשך השנתיים הבאות טייל באירופה, כשהיה בויימאר הוצג בפני יוהאן וולפגנג פון גתה. בגרמניה רכש שליטה בשפה הגרמנית והתוודע לספרות הגרמנית הרומנטית.
כשחזר לאנגליה הצטרף לאכסניית המשפט מידל טמפל ללימוד עריכת דין, אך למעשה לא עסק במקצוע זה. הוא התעניין באומנות ועיתונאות, ב־1833 פתח בקריירה ספרותית והתחיל להוציא לאור את השבועון "The National Standard". העיתון נכשל ותאקרי הפסיד כמעט את כל שארית הירושה שלו. הוא ניסה לחיות כאמן בוהמי בפריז, ולפרנס עצמו בעזרת ציור קריקטורות וכתיבת מאמרים לכתבי עת. ב־1836 הכיר את איזבלה שאו ונשא אותה לאישה. שנה אחר כך חזרו ללונדון שם נולדה בתם הבכורה אן. איזבלה ילדה בת נוספת ב־1839 שמתה בילדותה, אחרי לידת בתם השלישית ב־1840 איזבלה התמוטטה נפשית. היא טופלה בבית מרפא, והילדות נשלחו לגור עם אימו של תאקרי בפריז.
הוא עבד כעיתונאי במשך כ־10 שנים, פרסם מאמרים, ביקורת ספרותית, ביקורת אומנות וסיפורת. בשנות ה־40 תאקרי החל לזכות בהכרה כסופר, בין ספריו שזכו להצלחה The Yellowplush Papers, A Shabby Genteel Story ו־The Great Hoggarty Diamond. הוא היה סופר פורה וכתב בשמות עט שונים ומשונים כגון : "צ'ארלס ג'יימס ילופלאש, שומר-סף" או "מייקל אנג'לו טיטמארש" ו"ג'ורג' סאבאג' פיצ-בודל".
ב־1842 התחיל לכתוב בכתב העת "פאנץ'", שבו התפרסם בהמשכים ספרו Book of Snobs. בשנים 1847 ו־1848 פורסם הרומן "יריד ההבלים" בהמשכים ובלויית איורים. "יריד ההבלים" שהצטיין במקוריות זכה להערכה רבה, היה לשיחת העיר וגם הצליח מבחינה כלכלית. ספרו הבא היה Pendennis, שהיה בחלקו אוטוביוגרפי, פורסם ב־1849 במקביל לספרו של צ'ארלס דיקנס "דייוויד קופרפילד", דבר שהביא להשוואה בינו לדיקנס וגם ליריבות ביניהם.
ב־1851 העביר סדרה של הרצאות בנושא "הומוריסטים אנגלים במאה ה-18", תחילה באנגליה ושנה אחר כך בארצות הברית. ב־1852 פרסם את הרומן "תולדות הנרי אסמונד" בשלושה כרכים ובתבנית אות מיוחדת המנסה לחקות את ספרי המאה ה-18. ספרו הבא The Newcomes פורסם שוב בהמשכים והופיעו בו חלק מהדמויות מהספר Pendennis. ספרו The Virginians הוא המשך סיפורו של הנרי אוסמונד.
כתיבתו שואבת מחייו ומניסיונו והיא מלאת הומור סאטירה ופאתוס. שרלוט ברונטה העריצה את תאקרי והקדישה לו את המהדורה השנייה של ספרה ג'יין אייר, לאחר שכינה את הספר "יצירת מופת".
ב־1860 היה תאקרי העורך של המגזין החדש "קורנהיל מגזין", שבו הופיע הרומנים האחרונים שלו. הוא התפטר מתפקידו ב־1862 כיוון שהיה רחום מידי והתקשה לדחות בקשות לפרסום. תאקרי מת באופן פתאומי בערב חג המולד 1863, ונקבר בבית הקברות "קנסל גרין" בלונדון.
מספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יריד ההבלים -
- עברית - עטרה זיסלמן, הוצאת זיו, 1962
- תרגמה מאנגלית והוסיפה הערות אסתר כספי ; אחרית-דבר ה.מ. דלסקי ; שנים עשר איורים מאת המחבר, מוסד ביאליק, 1987[2]
- הורד והטבעת - תרגם מאנגלית בנימין גלאי, מחברות לספרות, תשי"ט
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ויליאם מייקפיס תאקרי – ספר הסנובים, פרק 16: על סנובים ספרותיים (תרגם מאנגלית והעיר: אביעד שטיר), 'דחק - כתב עת לספרות טובה', כרך ט', 2018.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי ויליאם מייקפיס תאקרי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- ויליאם מייקפיס תאקרי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ויליאם מייקפיס תאקרי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ויליאם מייקפיס תאקרי באתר The Victorian Web
- תרגום נוסף לספר הורד והטבעת https://sefer-li.net/AA0-print.pdf
וילים מקפיס תקרי (1811-1863), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דורון רוזנבלום, מי ומי ביריד-ההבלים הפוליטי, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2005
- ^ כרמית גיא, ההנאות הקטנות של החיים, כותרת ראשית, 2 ביוני 1987