ויליאם מצור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: סתירות רבות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
William of tyre.jpg

ויליאם מצור (?1130 - 29 בספטמבר 1186) היה הארכיבישוף של העיר צור וההיסטוריון החשוב ביותר בתקופת מסעי הצלב המוקדמת.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם נולד בירושלים ככל הנראה בשנת 1130. הוריו היו ממוצא איטלקי או צרפתי והיו בני הדור השלישי למתיישבים הצלבנים בממלכת ירושלים, וידוע כי לא נמנו על מעמד האצולה בממלכה. אחיו של ויליאם, ראלף שמו, היה סוחר. בילדותו קיבל ויליאם חינוך נוצרי, ולמד שפות רבות, ביניהן לטינית, יוונית וככל הנראה גם ערבית. את שירותו בכנסייה החל ויליאם בגיל צעיר ובשנת 1146 נשלח לאירופה כדי להשלים את לימודיו בתאולוגיה ולימודים כלליים בפריז ובאורליאן. באירופה הוא שהה כעשר שנים, במהלכן למד אצל מיטב הלוגיקנים והפילוסופים הנוצרים. מלבד לימודי דת, למד ויליאם גם לימודים קלאסיים, משפטים ומתמטיקה.

חייו המאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם היה הארכיבישוף של העיר צור והוא שימש גם כהיסטוריון של תקופתו. ויליאם מצור היה בן למשפחה אירופית (לא ידוע אם במקור היו צרפתים או אנגלים), שהיגרה לפלסטינה בתקופה שלאחר מסע הצלב הראשון. עוד ידוע כי נשלח ללימודים באירופה- באורליאון, בפריז ובבולוניה, שם רכש השכלה בתחום התאולוגיה והחוקים הקאנונים של הכנסייה.

מכתביו ידוע כי שלט בשפה הלטינית, הצרפתית וערבית מקומית (ידיעתו בשפה הערבית הייתה מספיק טובה כדי לכתוב גם את ההיסטוריה של האסלאם על פי כתבי יד ומקורות בערבית).

לאחר שהותו בת 16 השנים באירופה שב לירושלים והתמנה למשרה בכירה בחצרו של המלך אמלריך והיה למורה האישי של בנו, בלדווין הרביעי שהפך בגיל 13 למלכה של ירושלים הצלבנית וכונה "המצורע" בשל מחלת הצרעת שגילה אצלו בילדותו ויליאם מצור. בשנות ה-50 לחייו, התמודד ויליאם על משרת הפטריארך של ירושלים אך בשל מאבקי כוח פוליטיים פנימיים, נבחר מועמד אחר לתפקיד זה. במקום זאת, ויליאם התמנה לתפקיד הארכיבישוף של העיר צור שלחופי לבנון של ימנו. הוא נפטר בשנת 1190 (אגב, התאריך המדויק אינו ידוע בוודאות).

עבודתו ההיסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד מותו יצר כרוניקות המהוות לנו מקור היסטורי חשוב לתקופה זו. אחד הכתבים החשובים ביותר שנמצא כיום לרשות המחקר על התקופה היא הכרוניקה שחיבר ויליאם: "The historia rerum in partibus transmarinis gestarum" או בשם: "Historia Hierosolymitana". כרוניקה זו נכתבה בעשרים ושלושה ספרים, המתארים את ההיסטוריה של מסעי הצלב וממלכת ירושלים עד לשנת 1184. שש עשרה הספרים הראשונים (עד 1144) חוברו בעזרת מקורות קיימים כמו: אלברט אקס, Raimond ו 'Aguilen, Foucher של שארטר, ועוד. היות שהסתמך על כתבים ועדויות משנה נחשבים כרכים אלו כמקור משני במחקר. אך לכרכים 17-23, יש ערך אישי של זיכרונותיו כיועץ המלך.

ויליאם כמחבר הכרוניקה, מעיד על מסמכים אליהם נחשף במהלך עבודתו כיועץ בבית המלוכה, ועל כך שהוא עצמו השתתף באירועים מסוימים לכן, כרכים אלו בעלי חשיבות רבה במחקר של ימנו כמקורות ראשוניים. אך יחד עם זאת, ויליאם אומנם אחד המקורות הראשוניים של תולדות ממלכת ירושלים, חשוב לציין כי יש להתייחס לכתביו במשנה זהירות לצורכי המחקר. שכן ויליאם עצמו היה לנציג הכנסייה בממלכה הצלבנית בה בעת שבין הכנסייה לבתי המלוכה היה מתח ותככים פוליטיים מתמשכים. נטיותיו הפוליטיות ומגמות של עדותו לאירועים היסטוריים מן הסתם היו נגועים באינטרסים אלו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A. C. Krey, William of Tyre: The Making of an Historian in the Middle Ages
  • Speculum: A Journal of Mediaeval Studies Vol. 16, No. 2 (Apr., 1941), pp. 149.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]