ויליאם קרוקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סר ויליאם קרוקס
Sir William Crookes
17 ביוני 1832 –‏ 4 באפריל 1919
Crookes William.jpg
תרומות עיקריות
גילוי יסוד התליום

סר ויליאם קרוקס (17 ביוני 1832 - 4 באפריל 1919; באנגלית: Sir William Crookes) היה כימאי ופיזיקאי בריטי, בעל אות מסדר ההצטיינות ונשיא החברה המלכותית בשנים 1913-1915. קרוקס למד במכללה המלכותית של הכימיה (RCC) בלונדון ועבודתו העיקרית היא בתחום הספקטרוסקופיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם קרוקס נולד בלונדון שבאנגליה לג'וזף קרוקס, חייט ממוצא צפון אנגלי, ולמארי סקוט. הקריירה המדעית שלו החלה כשהיה בן 15, כשהתחיל ללמוד במכללה המלכותית של הכימיה שבכיכר הנובר בלונדון.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה המדעית בתחום הכימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1850-1854 קרוקס שימש כעוזר במכללה, ועד מהרה החל לעבוד על עבודה מקורית משלו, לא בתחום הכימיה האורגנית כפי שמורו אוגוסט וילהלם פון הופמן קיווה שיעשה, אלא בחקר תרכובות חדשות של היסוד סלניום, שעזר לו לפתח את מאמריו הראשונים בשנת 1851. כשקרוקס עזב את המכללה המלכותית ב-1854 הוא התחיל לעבוד בתור מפקח המחלקה המטאורולוגית במצפה רדקליף שבאוניברסיטת אוקספורד, ובשנת 1855 הוא מונה למרצה בכימיה במכללה להכשרה של צ'סטר. לאחר שקרוקס התחתן ועבר ללונדון, הוא החל להקדיש זמן לעבודה עצמאית. משנת 1880 קרוקס גר בגני קנזינגטון, שם הוא עתיד לבצע את כל עבודותיו במעבדתו הפרטית. ב-1904 זכה במדליית קופלי מטעם החברה המלכותית.