ויליאם שייבס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ויליאם שֶייבַּס (נכתב לעתים שאבאס;‏[1] באנגלית William Schabas; נולד ב-19 בנובמבר 1950) הוא מומחה קנדי בתחום של משפט פלילי בינלאומי ומשפט של זכויות אדם, העוסק בין השאר ברצח עם ובעונשי מוות. הוא פרופסור למשפט בינלאומי ומרצה באוניברסיטת מידלסקס. בשנת 2009 נבחר לנשיא האגודה הבינלאומית של חוקרי רצח עם. הוא קצין במסדר קנדה וחבר האקדמיה האירית המלכותית.

באוגוסט 2014 מונה לעמוד בראש ועדת שייבס - ועדת חקירה בינלאומית שמינתה מועצת זכויות האדם של האו"ם כדי לחקור אם ביצעה ישראל פשעי מלחמה במהלך מבצע צוק איתן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שייבס נולד ב-1950, וב-1952 היגר לקנדה עם הוריו ואחיו. אביו, עזרא שייבס (Ezra Schabas), יהודי יליד ניו יורק, הוא מוזיקאי ומחנך,‏[2] שכיהן כמנהל הקונסרבטוריון המלכותי למוזיקה ופרש כפרופסור אמריטוס מהפקולטה למוזיקה של אוניברסיטת טורונטו. אמו, אן שייבס, כיהנה כדקאנית הפקולטה לספרנות ולמידענות באוניברסיטה זו.

הוא קיבל תואר ראשון ושני בהיסטוריה מאוניברסיטת טורונטו, וכן תואר ראשון, שני ושלישי במשפטים מאוניברסיטת מונטריאול. בנוסף לכך יש לו תוארי דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטאות דלוויס, הליפקס, קליבלנד, נורת'ווסטרן, שיקגו וקייס וסטרן ריזרב.

בשנים 1991-2000 כיהן פרופסור למשפט של זכויות האדם ומשפט פלילי באוניברסיטת קוויבק, וראש הפקולטה למשפטים שם בשנים 1994-1998.

הוא לימד כפרופסור אורח בכמה אוניברסיטאות נוספות, בהן אוניברסיטת מקגיל, האוניברסיטה המלכותית שבבלפסט, אוניברסיטת LUISS שברומא, בית ספר קרדוזה למשפט והאוניברסיטה הלאומית של רואנדה.

הוא חבר בחֶבֶר הנאמנים של קרן האו"ם לשיתוף פעולה בתחום זכויות האדם. עוד כיהן כיו"ר ועדת האמת והפיוס בסיירה לאון.

שייבס בעל אזרחויות קנדית ואירית. הוא נשוי, אב לשניים וסב לנכדים.‏[3]

עמדותיו המשפטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שייבס הוא פעיל בולט למען ביטול עונש המוות בעולם. הוא כתב בנושא זה ספר משפיע בשם The Abolition of the Death Penalty in International Law. הוא מרצה וכותב בתחום זה, ודבריו מצוטטים בערכאות חשובות בעולם, בכללן בתי המשפט העליונים של ארצות הברית, קנדה ובריטניה. בשנת 2009 הוא מונה ליועץ מטעם מזכ"ל האו"ם להכנת דו"ח בנושא עונש מוות. הוא משמש עוד כיו"ר הוועדה המדעית המייעצת של האקדמיה הבינלאומית נגד עונש מוות, וכיועץ של המרכז הבינלאומי לחקר עונש המוות שבאוניברסיטת בייג'ינג.

שייבס מחזיק בגישה פרשנית מגבילה כלפי המונח המשפטי "רצח עם" (ג'נוסייד). לדבריו, במקרים רבים כל מקרה של הרג המוני מתואר כרצח עם, על אף שאין זה כך מבחינה משפטית. לדעתו, המקרים שאכן מתאימים לתיאור זה הם שואת העם הארמני בידי הטורקים, השואה היהודית ושואת הצוענים בידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה, וכן רצח העם ברואנדה בידי הממשל המקומי. לעומת זאת הוא מציג, למשל, את הטיהורים הגדולים שביצע סטלין ואת ההרג ההמוני של סלאבים וסובייטים בידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה כדוגמאות למקרים שאינם מתאימים לתיאור זה. לדעתו, גם הזוועות שהתחוללו במלחמת בוסניה לפי דבריו מתאימים לתיאור כטיהור אתני ולא כרצח עם, זאת בניגוד לעמדת בית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר ובית הדין הבינלאומי לצדק, שקבעו שאירע שם רצח עם. דוגמאות נוספות, שלדברי שייבס אינן עונות למאפיינים של רצח עם מהעדר כוונה לכך, הן ההרג שביצע הקמר רוז' בשנות ה-70 המאוחרות בקמבודיה וההרג ההמוני בדארפור. גישתו של שייבס להגדרה של רצח עם זכתה לאשרור במקרים מסוימים בערכאות שיפוטיות כדוגמת בית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר ובית הדין הבינלאומי לצדק.

ועדת החקירה למבצע צוק איתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gnome globe current event.svg קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ועדת שייבס

מינויו של שייבס פורסם באוגוסט 2014, והמנדט שקיבלה הוועדה בראשותו הוא לחקור פשעי מלחמה אפשריים, וכן זיהוי הגורמים האחראיים לכך ואף מתן המלצות אישיות כנגדם במקרה הצורך. שייבס התבטא בעבר בזכות הבאת בנימין נתניהו למשפט בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג,‏[4] וכאשר נשאל לפשר ההתבטאות אמר כי הוא התייחס לפעולותיה של ישראל במבצע עופרת יצוקה, זאת על אף שנתניהו כלל לא כיהן בממשלה בעת המבצע. המינוי היה למורת רוחה של ישראל ונעשה חרף מאמציה לשנות את הרכב הוועדה. דובר משרד החוץ הישראלי אמר בתגובה לידיעה על המינוי כי "מינוי יושב ראש הוועדה, שדעותיו ועמדותיו המוטות נגד ישראל ידועות לכל, מוכיח מעל לכל ספק שישראל לא יכולה לצפות לצדק מגוף כזה ושדו"ח הוועדה כבר נכתב וכעת רק נקבע מי יחתום עליו."[4]

בראיון לכלי תקשורת ישראלי אמר שייבס כי "כמו כולם, יש לי השקפות באשר להיבטים שונים של העתיד של ישראל ופלסטין, והדרכים להשיג שלום וצדק. זה לא אומר שאני לא יכול להעריך עובדות ולהגיע למסקנות משפטיות קפדניות, חסרות פניות והוגנות."[5]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Abolition of the Death Penalty in International Law, 3rd ed., Cambridge University Press, 2003.
  • War Crimes and Human Rights, Cambridge University Press, 2008.
  • Genocide in International Law: The Crimes of Crimes, 2rd ed., Cambridge University Press, 2009.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]