וילם-אלכסנדר, נסיך אורנג'
וילם-אלכסנדר, נסיך אורנג' (שמו המלא: וילם-אלכסנדר קלאוס גיאורג פרדיננד (Willem-Alexander Claus George Ferdinand); נולד ב-27 באפריל 1967) הוא יורש העצר והראשון בסדר הירושה לכתר ההולנדי.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חיים
הנסיך וילם-אלכסנדר הוא בנם הבכור של ביאטריקס, מלכת הולנד, ושל הנסיך קלאוס, ונכדה הראשון של יוליאנה, מלכת הולנד. הוא נטבל לנצרות כחבר הכנסיה הפרוטסטנטית ההולנדית. ב-1985 סיים את לימודיו התיכוניים בפנימייה היוקרתית United World College of the Atlantic בויילס שבבריטניה.
בשנים 1985-1987 שירת הנסיך בצי ההולנדי, עבר אימונים במכללה הימית המלכותית ההולנדית ועל סיפונן של מספר ספינות, ובסיום שירותו הוסמך לקצין בדרגת סגן זוטר.
בשנת 1987 החל הנסיך ללמוד היסטוריה באוניברסיטת ליידן וב-1993 הוענק לו תואר אקדמי. במהלך לימודיו באוניברסיטה, היה הנסיך חבר באחוות הסטודנטים הראשונה של הולנד "מינרווה", שם דבק בו הכינוי "נסיך הבירה".[דרוש מקור]
בשנת 2002 נשא הנסיך לאשה את מקסימה זורגואייטה סרוטי, בנקאית השקעות ארגנטינית ממוצא ספרדי ואיטלקי (נישואיו עוררו מחלוקת לאור התפקיד שמילא אבי אשתו בדיקטטורה הצבאית הארגנטינית). לזוג נולדו שלוש בנות: הנסיכה קתרינה-אמליה (נולדה ב-2003), הנסיכה אלקסיה (נולדה ב-2005) והנסיכה אריאן (נולדה ב-2007).
[עריכה] תפקידים מלכותיים ועיסוקים
הנסיך הוא חבר מועצת המדינה (Raad van State) – גוף מייעץ לממשלת הולנד, שבראשו עומדת המלכה ביאטריקס. הוא נושא במינוי כבוד של שליש (Aide-de-camp) למלכה.
עד 1998 שימש הנסיך כפטרון הועד האולימפי ההולנדי ואז היה לחבר בועד האולימפי הבינלאומי.
הנסיך עוסק בנושא של ניהול בינלאומי של מים ובמסגרת זו הוא חבר כבוד בנציבות העולמית למים למאה ה-21 ופטרון של השותפות הגלובלית למים – ארגון שהוקם על ידי האו"ם, הבנק העולמי וממשלת שבדיה.
הנסיך הוא בעל רשיון טיס ובראשית שנות התשעים הטיס בהתנדבות מטוסים באפריקה בשירות ארגוני צדקה. הוא חובב ספורט והשתתף כמתחרה במרתון ניו יורק ובמסע 11 הערים בארצו.[1] ב-2010 בא עם אשתו לדרום אפריקה לעודד את הנבחרת ההולנדית במשחקי גביע העולם בכדורגל, כשהם לבושים בלבוש בצבע הכתום ההולנדי המסורתי.
[עריכה] תארים, דרגות צבאיות ואותות כבוד
מלידתו נשא הנסיך את התארים נסיך הולנד, נסיך אורנג'-נסאו ויונקר הולנד. עם הכתרת אמו למלכה ב-1980 הוא קיבל את תואר נסיך אורנג' בתוקף היותו ליורש העצר של הכתר.
הנסיך הוא יורש העצר הראשון ממין זכר לכתר ההולנדי מאז הנסיך אלכסנדר, בן המלך וילם השלישי (1851-1884). אם וכאשר יוכתר למלך יהיה הוא המלך ההולנדי הראשון ממין זכר מאז מות וילם השלישי ב-1890. הנסיך רמז שבעתיד יש בדעתו למלוך תחת השם וילם הרביעי.
הנסיך הוא צאצא ישיר של הנסיכה אן, בתו הבכורה של ג'ורג' השני, מלך בריטניה, אך על פי החוק הבריטי הוא ויתר על זכות הירושה שלו לכתר הבריטי עם נישואיו לנוצרייה רומית-קתולית.
הנסיך נושא בדרגות צבאיות בזרועות השונות של הכוחות המזוינים ההולנדיים:
- בצי המלכותי – קומודור (מילואים);
- בחיל האוויר המלכותי – קומודור אוויר;
- בצבא המלכותי – בריגדיר (מילואים).
הנסיך נושא אותות כבוד ומדליות הולנדיים שונים:
- הצלב הגדול של מסדר אריה הולנד (1985)
- אביר מסדר אריה הזהב של בית נסאו (1980)
- הצלב הגדול של מסדר בית אורנג' (1967)
- מדליית הכתרת המלכה ביאטריקס (1980)
- מדליית החתונה המלכותית (2002)
- צלב הקצין לשירות ממושך (2006)
- אביר מסדר סנט ג'ון בהולנד (1996)
לנסיך הוענקו אותות מטעם 13 מדינות זרות, ובכללם הצלב הגדול של מסדר הכבוד הלאומי הצרפתי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ביוגרפיה של נסיך אורנג' באתר בית המלוכה ההולנדי.
- הנסיך וילם-אלכסנדר באתר Familypedia.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ הנסיך השתתף באירועים אלו תחת השם "ו.א. ון-ביורן".
