וילסאנדי

וילסאנדי
Vilsandi
נתונים גאוגרפיים
מיקום הים הבלטי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 58°23′00″N 21°52′00″E / 58.383333333333°N 21.866666666667°E / 58.383333333333; 21.866666666667
שטח 9 קילומטר רבוע
נתונים מדיניים
מדינה אסטוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה 6 (31 בדצמבר 2011)
אזור זמן UTC+2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ציור משנת 1914 של החוף והמגדלור מאת הצייר האסטוני קונרד מגי

וילסאנדיאסטונית: Vilsandi) הוא אי בים הבלטי, השייך לאסטוניה. האי, אשר ממוקם 12 ק"מ מערבית לאי סארמאה, הוא האי המערבי ביותר במדינה. מנהלית שייך האי לנפה הכפרית קיהלקונה שבמחוז סארה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחו של האי הוא כ-9 קמ"ר בלבד, אורכו עומד על 6.3 קילומטרים ורוחבו המרבי הוא 2.3 קילומטרים. האי צעיר יחסית מבחינה גאולוגית ונחשף לפני כ-2,000 שנה עם ירידת מפלס הים הבלטי. החופים המערבי והצפוני מאופיינים בצוקי דולומיט. האי ממוקם 12 קילומטרים מסארמאה. ניתן להגיע לאי במעבורת היוצאת מן העיירה פאפיסארה הנמצאת במערב סארמאה. כאשר מפלס הים נמוך, ניתן להגיע מסארמאה לאי גם ברכב שטח או במשאית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיישבות הקבע באי החלה עם הגעתו של מלח הולנדי בשם יוהאן דול, כאשר ספינתו נטרפה בקרבת האי בשנת 1703. הוא ואשתו החליטו להישאר באי והועסקו בטיפול בשדות החציר של חוות לומנדה (Lümanda). מאוחר יותר הם הקימו את חוות טולי, שלימים הפכה לחווה הגדולה באי. בשנת 1752 שוחררה אשתו של דול ממעמד הצמיתות.

הקמת עמדה של משמר הגבול באי בסוף המאה ה-18 הביאה לגידול האוכלוסייה בו. בשנת 1809 הוקם על החוף המערבי מגדלור בגובה של 37 מטרים, באותה שנה היו באי ארבע חוות ותשעה צרפי דייגים. בשנת 1860 התגוררו באי 18 משפחות. בשנת 1906 מונה אָרטוּר טוֹם כמפעיל המגדלור. תושבי האי עסקו בדייג, צדו כלבי ים או היו יורדי ים. מיעוטם עסק בחקלאות האי הוכרז כשמורת ציפורים בשנת 1910, זו הייתה שמורת הטבע הראשונה בארצות הבלטיות. ב-1927 הוקם מוזיאון באי וב-1937 נפתח בית הארחה לתיירים. בשנת 1939 התגוררו באי כ-170 תושבים ב-32 חוות.

במהלך מלחמת העולם השנייה, לפני הגעתו של הצבא האדום לאי, נמלטו ממנו בסירות 96 תושבים ובאי נותרו 46. במהלך שנות ה-50 נמלטו עוד שני תושבים.

בשנת 1957 הפכה שמורת הציפורים לשמורת טבע. שטח השמורה הורחב בספטמבר 1971 ובדצמבר 1993 הכריזה ממשלת אסטוניה על הקמת הפארק הלאומי וילסאנדי על שטח כולל של 180 קמ"ר.

חוות טולי נבנתה לבסוף מחדש ויחד עמה שופצו מספר טחנות רוח ישנות.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באי יש רק כפר אחד ואוכלוסייתו מונה כ-30 תושבים. (ירידה משמעותית מתחילת המאה ה-20) רק תושב אחד נחשב כתושב קבע - מפעיל המגדלור. האי הוא מקור משיכה בקיץ לתיירים רבים וכן לאמנים. באי מתגורר גם המחזאי, השחקן והמשורר המצליח יאן טטה (Jaan Tätte).

פארק לאומי וילסאנדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק הלאומי החל דרכו כשמורת הציפורים "ואיקה" בשנת 1910. בדצמבר 1993 הוכרז על הקמת הפארק הלאומי וילסאנדי". בשנת 1997 זכה הפארק כשמורת טבע בעלת חשיבות בינלאומית בהתאם לאמנת רמסר לשימור ולפיתוח בר-קיימא של בתי גידול לחים. כיום משתרע הפארק על שטח של 180 קמ"ר, מתוכם 105 קמ"ר של ים. רוב הפארק מתרכז דווקא בכ-160 איים ואיונים הסובבים את וילסאנדי, שכן שטחם הכולל גדול מהאי (ששטחו מהווה רק 40% משטח הפארק).

הפארק מכיל כמות מרשימה של עופות מים. מעל 250 מינים שונים תועדו, כאשר 112 מינים מקננים בשטח השמורה ביותר מ-8,000 קנים, ביניהם שחף כספי (Larus argentatus), שחף ימי (Larus marinus) ושחפיתיים שונים. למעלה מ-4,000 אדריות שחורות-כיפה נמצאות בפארק - זוהי הציפור הנפוצה ביותר במקום. כמו כן נמצא על אחד האיים בשטח השמורה אתר הרבייה הגדול ביותר בים הבלטי לכלבי ים אפורים (Halichoerus grypus). בשנת 1997 הובאו לאי שש בנות-יענה על ידי אדם שגר פעם באי אך כעבור זמן מה הוא עבר לשוודיה.

האי מציע גם תחנת תצפית ומעקב ביולוגית עבור חוקרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וילסאנדי בוויקישיתוף