ויל סמית'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ויל סמית'
Will Smith 2011, 2.jpg
תאריך לידה: 25 בספטמבר 1968
מקום לידה: מערב פילדלפיה שבפנסילבניה
פרסים: פרס גראמי
דמות ידועה: סטיבן הילר (היום השלישי)
סוכן ג'יי (סרטי גברים בשחור)
מוחמד עלי (עלי)
ג'ון הנקוק (הנקוק)
פרופיל ב-IMDb
ויל סמית' יחד עם אשתו השנייה ג'יידה פינקט וילדיו וילו וג'יידן, 2009

וילארד כריסטופר סמית' השניאנגלית: Willard Christopher "Will" Smith; נולד ב-25 בספטמבר 1968) הוא קומיקאי, שחקן, מפיק וראפר אמריקאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמית' נולד וגדל במערב פילדלפיה שבפנסילבניה, השני מבין ארבעה ילדים. הוא גדל על פי הנצרות הבפטיסטית. כשהיה בן 13, התגרשו הוריו. בתיכון, בשל התנהגותו הערמומית והקסם האישי שלו הוא זכה לכינוי "נסיך", שלאחר מכן הפך ל"נסיך המדליק".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמית' החל בקריירת ראפ ושיתף פעולה עם דיג'יי ג'אזי ג'ף, אותו פגש במסיבה. ההרכב שלהם, די ג'יי ג'אזי ג'ף אנד דה פרש פרינס, פעל בין השנים 1984-1994. ב-1988, ההרכב זכה לביקורות מהללות כאשר היו הראפרים הראשונים שזכו בפרס הגראמי.

ב-1990, סמית' היה קרוב לפשיטת רגל כאשר חברת הטלוויזיה NBC החתימה אותו לסדרה "הנסיך המדליק מבל אייר", בה היה הדמות הראשית. התוכנית הפכה להצלחה גדולה, ורצה שש עונות רצופות והייתה פופולרית ברחבי העולם, גם בישראל. ב-1992 הוא הופיע לראשונה בקולנוע בסרט "קשר בכל מחיר", אשר אליו הצטלם במקביל לצילומי הסדרה. הוא התפרסם כאשר הופיע בסרט "בחורים רעים" (1995), ובהמשך בשוברי הקופות "היום השלישי" (1996) ו"גברים בשחור" (1997). כמו כן שיחק ב"גברים בשחור 2" (2002) , "אני, רובוט" (2004), "היץ" (2005), "אני אגדה" (2007) ולאחרונה בסרט "הנקוק" (2008). בשנת 2005 כיכב עם בנו בסרט "המרדף לאושר", סרט שונה ורציני יותר מסרטיו האחרים של סמית'. הסרט גם הופק על ידי וויל סמית'.

לאחר שהסדרה "הנסיך המדליק מבל אייר" הסתיימה ב-1996, החל סמית' בקריירת מוזיקה. ב-1997, יצא אלבום הבכורה שלו, "Big Willie Style", אשר הגיע למעמד אלבום פלטינה. סמית' היה מועמד פעמיים לפרס אוסקר, ב-2001 על "עלי", וב-2006, על הסרט "המרדף לאושר". בנוסף הוא היה מועמד ארבע פעמים לגלובוס הזהב ("עלי", "המרדף לאושר" ופעמיים, כשחקן בסדרה, על "הנסיך המדליק מבל אייר").

ביוני 2002, יצא אלבומו השלישי של סמית', "Born to Reign" והוא מכר פחות משני האלבומים לפניו. באותה שנה, יצא אלבום הלהיטים הגדולים של סמית', וגם מכירותיו כשלו. הוא עזב את חברת התקליטים קולומביה רקורדס וחתם בחברת "Interscope Records". במרץ 2005, יצא אלבומו "Lost and Found" והסינגל "Switch" מתוכו הפך ללהיט וכבש את המצעדים.

ב-2005, נכנס סמית' לספר השיאים של גינס כאשר שבר את השיא והגיע לשלוש הצגות בכורה במשך זמן של 24 שעות. ביולי אותה שנה, שימש סמית' כמנחה בקונצרט הלייב 8 בפילדלפיה.

ב-2008 היה סמית' לשחקן ההוליוודי המכניס ביותר, עם רווח אישי של כשמונים מיליון דולר.

ב-2012 שיחק סמית' בסרט השלישי של "גברים בשחור".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמית' התחתן עם שרי זאמפינו ב-1992. בנובמבר אותה שנה נולד בנם, וילארד כריסטופר, הידוע גם כ"טריי". הזוג התגרש ב-1995. טריי הופיע בקליפ של אביו לשיר "Just The Two Of Us".

בשנת 1997 התחתן סמית עם השחקנית ג'יידה פינקט, להם שני ילדים: ג'יידן (נולד ב-1998) ווילו (נולדה בשנת 2000).

לסמית' יש יחד עם אחיו הארי חברה בבוורלי הילס אשר נקראת "Treyball Development Inc".

בשנת 2007 תרם סמית' כ-1.3 מיליון דולר לארגונים ומקומות רבים, בהם מרכז ההנצחה לזכר יצחק רבין בישראל,[1] ובשנת 2010 תרם קרוב למיליון דולר למספר בתי ספר בארצות הברית.[2] סמית', אשר ידוע בשל תמיכתו במפלגה הדמוקרטית, גייס בביתו 500,000 דולר למען הקמפיין של אובמה וביידן במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2012.[3]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויל סמית', 2009

כשחקן

כמפיק

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Big Willie Style (1997)
  • Willennium (1999)
  • Born To Reign (2002)
  • Greatest Hits (2002)
  • Lost & Found (2005)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]