וינר נוישטט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וינר נוישטט
Wiener Neustadt
Wappen Wiener Neustadt.jpg
WrNeustadtDom030822.jpg
קתדרלת וינר נוישטט
מדינה / טריטוריה Flag of Austria.svg  אוסטריה
חבל ארץ אוסטריה תחתית
מחוז וינר נוישטט
ראש העיר ברנרד מילר
שטח 60.96 קמ"ר
גובה 265 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

39,652‏  (נכון ל-2005)
643.2 לקמ"ר נפש לקמ"ר (נכון ל-2005)
קואורדינטות 47°49′00″N 16°15′00″E / 47.8166666666667°N 16.25°E / 47.8166666666667; 16.25קואורדינטות: 47°49′00″N 16°15′00″E / 47.8166666666667°N 16.25°E / 47.8166666666667; 16.25
http://www.wiener-neustadt.gv.at

וינר נוישטטגרמנית: Wiener Neustadt, בתרגום חופשי: "עיר וינאית חדשה") היא עיר במדינת אוסטריה תחתית שבאוסטריה, הנחשבת לאחד ממחוזותיה. וינר נוישטט היא העיר המרכזית של המחוז המקיף אותה, מחוז וינר נוישטט.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר הוקמה בשנת 1194 על ידי הדוכס האוסטרי לאופולד החמישי, שמימן את בנייתה מן הכופר ששולם לו מאנגליה על מנת לשחרר את מלכם ריצ'רד לב הארי, שהוחזק על ידו כבן ערובה בעיירה האוסטרית דורנשטיין. השם "וינר נוישטט" שימש לראשונה כשם מבצר שנבנה בעיר על מנת להגן מפני הונגריה הסמוכה. העיר קיבלה זכויות מיוחדות במטרה לאפשר לה לשגשג.

באוגוסט 1487 המלך ההונגרי מתיאס קורבינוס כבש את העיר לאחר מצור של שנתיים. במאה ה-16 איבדה העיר את מעמדה כעיר מגורי הקיסרים וחשיבותה פחתה.

ב-1751 נוסדה במבצר העיר האקדמיה הצבאית הטרזיאנית, האקדמיה הצבאית הראשונה בעולם.

בזמן מלחמת העולם השנייה הייתה וינר נוישטט מרכז תעשייתי, פעלה בה שלוחה של מפעל "Rax-Werke" אשר ייצרה מכונות וטילי V-2 ובה הועסקו כ-1,000 עובדי כפייה ממחנה הריכוז מאוטהאוזן.‏[1][2] בעקבות היותה מרכז תעשייתי, הופצצה העיר קשות, כ-80% ממנה נהרסו והיא איבדה רבים מתושביה.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינר נוישטט היא אחד הצמתים התחבורתיים החשובים באוסטריה. בעיר ישנם שני נמלי תעופה, אחד צבאי, שהוא נמל התעופה הראשון שהוקם באוסטריה, ואחד אזרחי. העיר מחוברת גם למסילת רכבת ולכביש מהיר. בעיר ישנה גם תעלה, "וינר נוישטטר קאנאל", שהייתה אמורה להגיע עד טריאסטה, אולם בנייתה לעולם לא הושלמה.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיעוד ראשון בכתב לנוכחות קהילה יהודית בעיר מצוי בצו מ-1239 שהוציא פרידריך השני, דוכס אוסטריה ובו מוטלות מגבלות תעסוקה על בני הקהילה. כפי הנראה מדובר היה בקהילה מאורגנת ולה בית כנסת ובית עלמין. מצבות עתיקות שנתגלו בבית העלמין תוארכו החל משלהי המאה ה-13. בעיר פעל הרב ישראל איסרלן (1390-1460), מחשובי פוסקי ההלכה של יהדות אשכנז וכן לתקופה מסוימת הרב משה תקו מחבר הכתב תמים ובה הלך לעולמו ונקבר. עוד בלט בפעילותו הרב שלום מנוישטט שהיה מורם של המהרי"ל, יצחק אייזיק מטירנא ודוסא בן משה "היווני" מווידין. ב-1496 גורשו יהודי העיר על ידי מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה וב-1497 הוסב מבנה בית הכנסת לכנסייה. ב-1848 התחדשה התיישבות קבע של יהודים בעיר, אך רק ב-1889 הותר להם להקים בית עלמין משלהם, ועד למועד זה נאלצו בני הקהילה לקבור את מתיהם בערים סמוכות.‏[3][4]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינר נוישטט היא עיר תאומה של:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וינר נוישטט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ List of the Major Companies Involved in the Concentration Camps, באתר הספרייה היהודית המקוונת (באנגלית), אוחזר ב-29 במאי 2012.
  2. ^ Subcamps of Mauthausen, באתר הספרייה היהודית המקוונת (באנגלית), אוחזר ב-29 במאי 2012.
  3. ^ צבי קרן, "תולדות יהודי בולגריה – היבטים חדשים במחקר המבוססים על מקורות עות'מאניים, יהודים ואחרים", באתר "כולנו בולגרים" - אתר הבית של יהודי בולגריה .
  4. ^ הקהילה היהודית בווינר נוישטט, באתר האנציקלופדיה היהודית (באנגלית), אוחזר ב-29 במאי 2012.