ויקוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ויקוניה

מצב שימור
מצב שימור: ללא חשש (LC)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מכפילי פרסה
משפחה:	גמליים
סוג:	ויקוניה
מין:	ויקוניה מצויה
שם מדעי
Vicugna vicugna

וִיקוּנְיָה (שם מדעי: Vicugna, בספרדית: vicuña), סוג במשפחת הגמליים הכולל מין יחיד, ויקוניה מצויה (Vicugna vicugna) הגדל בדרום אמריקה.

הוויקוניה הייתה בסכנת הכחדה, משום שבמשך מאות שנים ירו בוויקוניות ציידים, שחשקו בצמר הוויקוניה ובעורה. הוויקוניה נחשבה לחיה מקודשת באימפריה של האינקה עד שנת 1532, כשהספרדים פלשו אליה, כבשו אותה והחריבוה. מאוכלוסייה של מאות אלפי ויקוניות בהרי האנדים, מאקוודור עד ארגנטינה, פחת מספרן והלך, עד שבשנת 1964 הגיע ל-12 אלף פרטים בסך הכול, הנחשב לסף הכחדה. בשלב זה הכריזה פרו על הקמת שמורה לאומית באזור פאמפה גלראס באייקוצ'ו, כ-400 קילומטרים דרומית מזרחית ללימה. שמורה זו היא כיום מקום מקלט לוויקוניות.

צמר הוויקוניה הוא היקר ביותר בעולם, הודות לקלות משקלו, כושר החימום שלו ומרקמו החלק. צעדי הממשלה, שעודדה את לכידת הוויקוניות לשם גז צמרן בלי לפגוע בהן ופיתחה שווקים למסחר בצמר, לאחר שנים של הגבלות חמורות ואיסורי סחר במדינות שונות, כמו ארצות הברית, הביאו לגידול חד במספר הוויקוניות, והוא עומד כיום על 200 אלף פרטים.

תושבי הכפר לוקאנס בפרו מגינים על הוויקוניות. זה ארבע עשרה שנים הם לוכדים אותן וגוזזים את צמרן בטקס צ'אקו עתיק, ששרד והשתמר בקרב הכפריים מימי האינקה. הרבה אירועי צ'אקו קטנים מתקיימים ברחבי פרו בין מאי לספטמבר, אבל האירוע הלאומי הגדול נערך כחלק מפסטיבל תרבות של שלושה ימים, ובמהלכו מכתרים האיכרים, אורחים מרחבי פרו ותיירים, את עדרי הוויקוניות ודוחקים אותם לאט ובהדרגה אל מכלאות תחת כיפת השמיים, שם גוזזים את צמרן היקר וחוזרים ומשחררים אותן. את הכסף שמכניסה מכירת הצמר משקיעים בעיירה לטובת כלל תושביה.