ויקטור אלטר
 | |
| לידה |
7 בפברואר 1890 מלאווה, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
17 בפברואר 1943 (בגיל 53) סמרה, ברה"מ |
| מדינה |
פולין |
| השכלה |
אוניברסיטת גנט |
| תפקיד |
מנהיג מפלגה (1919) |
| מפלגה |
הבונד |
  | |
ויקטור אלטר (בפולנית: Wiktor Alter; 7 בפברואר 1890 האימפריה הרוסית - 17 בדצמבר 1941\17 בפברואר 1943 ברית המועצות) היה ממנהיגי הבונד בפולין וממארגני הקמתו של הוועד היהודי האנטי פשיסטי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נולד בעיר מלבה, בפולין של היום, במשפחה חסידית עשירה. הוא למד בבלגיה, באוניברסיטת גנט, שם קיבל את התואר ב-1912 בהנדסת מכונות. לאחר קבלת התואר הוא חזר לוורשה והצטרף אל תנועת הבונד. הוא נעצר על ידי השלטונות עקב פעילותו הפוליטית ונשלח לסיביר. הוא הצליח להימלט והגיע לבריטניה, שם הצטרף אל מפלגת הלייבור.
לאחר מהפכת אוקטובר הוא חזר לרוסיה, לאחר 1918 הוא השתקע בפולין שזה עתה זכתה בעצמאות. הוא היה אחד המנהיגים של תנועת הבונד בפולין בתקופה שבין מלחמות העולם.
עזיבת פולין עם פלישת הנאצים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פלישת הגרמנים לפולין ב-1 בספטמבר 1939 התקיים דיון בקרב חברי ההנהגה של הבונד האם נכון להישאר בפולין הכבושה, או לעזוב את פולין לרוסיה. דיון זה הושפע מדיונים שהיו בקרב חברי המפלגה הפולנית הסוציאליסטית (פפ"ס).
חברי הנהגת הבונד והפפ"ס סברו כי על חברי ההנהגה הסוציאליסטית לעזוב את פולין הכבושה שכן הבונד ראה עצמו שותף למאבק של פועלי פולין נגד הפולש הפשיסטי גרמני ובעצם הישארותם על אדמת פולין הם מסכנים את עצמם. אך היו גם כאלה שסברו כי יש להשיב מלחמה, ולאחד את כל הפועלים כדי להילחם בגרמנים הפולשים. לבסוף הוחלט כי ההנהגה תעזוב את פולין, והם עזבו קבוצות קבוצות מזרחה. באחת הקבוצות שעזבה היה ויקטור אלתר. אלתר וחבריו פנו לכיוון מזריץ' שמטרתם הייתה להגיע ללובלין. ב-9 בספטמבר הגיעו למזריץ', וב-11 בספטמבר הגיעו ללובלין.[1]
עם פלישת הסובייטים למזרח פולין השתנו תוכניותיהם של חברי הבונד, וחברים שונים פנו וניסו להגיע לגבול הליטאי. גם ויקטור אלתר הבין כי הסובייטים עתידים להגיע אל לובלין, ניסה לצאת מלובלין ולהגיע אל הגבול הליטאי, אך הוא נתפס בידי הסובייטים והכניסו אותו לכלא הסובייטי.
המאסר בכלא הסובייטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקטור אלתר נתפס בידי הנ.ק.ו.ד ב-26 בספטמבר 1939, הוא הועמד למשפט בפני בית דין צבאי, וב-20 ביולי 1941 נגזר עליו עונש מוות באשמת פעילות אנטי סובייטית. מנהיג בונד נוסף שנתפס אף הוא וישב בכלא הסובייטי היה הנריק ארליך ואף עליו נגזר גזר דין מוות. ארליך ואלתר הואשמו כי עסקו בפעילות ריאקציונית, קשרו קשר עם הבורגנות הבין-לאומית, שיתפו פעולה עם מתנגדי המשטר הסובייטי וקיימו קשרים עם המערב. חבריהם חברי הבונד עסקו רבות בשאלה מדוע נתפסו, ועשו פעולות רבות כדי להביא לשחרורם. גזר דינם הומתק לבסוף ל-10 שנות מאסר, וב-14 בספטמבר 1941 שוחררו במפתיע מבית הכלא הסובייטי.[1]
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שחרורו מן הכלא החל להקים את הוועד היהודי האנטי פשיסטי, השלטונות הסובייטים תכננו למנותו בתור מזכיר כללי של הוועד[2]. הוא שוב נעצר על ידי הסובייטים יחד עם הנריק ארליך ב-4 בדצמבר 1941 בטענה על קשרים עם הביון הגרמני. ב-17 בדצמבר 1941 הוצא להורג בירייה. לפי מקורות אחרים, ההוצאה להורג בוצעה רק ב-17 בפברואר 1943.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ויקטור אלטר, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
ויקטור אלטר (1890-1941), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 דניאל בלטמן, למען חירותינו וחירותכם - הבונד בפולין 1939 1949, ירושלים: הוצאת יד ושם רשות הזכרון לשואה וגבורה והאוניברסיטה העברית בירושלים המכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן, תשנ"ו
- ^ ויקטור אלטר, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית).