ויקטור ורום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ויקטור ורום היה פסיכולוג שהציע הסבר חלופי להסברו של פרדריק הרצברג להבנת מנגנון ההינע.

על פי הסבר זה המכונה בשם "תורת הציפיות" , הנעה נוצרת באמצעות ציפייה של היחיד שלפיה התנהגותו תביא לתוצאה המיוחלת. "תורת הציפיות" של ויקטור ורום עוסקת במוטיבציה ובניהול.

התאוריה מניחה כי התנהגות העובד היא בחירה מודעת בין מספר חלופות. מטרת הבחירה היא למקסם את ההנאה ולמזער את הכאב. ורום הציע כי הקשר בין התנהגות העובד ומטרותיו אינה פשוטה כפי שתוארה על ידי מדענים אחרים.

ורום הבין שהביצועים של העובד מבוססים על גורמים אינדיבידואליים כגון אישיות, כישורים, ידע, ניסיון ויכולות. ציפיות מסוימות אצל אנשים עלולות להניע קבוצה שונה של מטרות אישיות.


ציפיות בתורת הציפיות: קיים מתאם חיובי בין מאמץ לביצוע. ביצועים חיוביים יובילו לפרס נחשק. הפרס יספק צורך חשוב. הרצון לספק את הצורך הוא חזק דיו על מנת להצדיק את המאמץ.


תורת הציפיות מבוססת על שלוש הנחות היסוד הבאות:

1. ערכיות - מתייחס לערך הרגשי שאנשים מחזיקים ביחס לתוצאות (תגמולים). הרצון של העובד ביחס לתגמול חיצוני (כסף, קידום, זמן פנוי והטבות) ולתגמול פנימי (שביעות רצון). ההנהלה צריכה לזהות מה העובדים מעריכים יותר.

2. ציפיות - לעובדים יש ציפיות ורמת ביטחון עצמי שונה ביחס לביצועים שלהם. ההנהלה צריכה לזהות מה העובדים צריכים - הדרכה, הקצאת משאבים ופיקוח.

3. כלי להשגת מטרה - לפי תפיסת העובד - האם הוא יקבל מה שהובטח לו? ההנהלה חייבת להבטיח הבטחות שניתן לקבל ולהכיר בעובדה שהעובדים מודעים לכך.

שלושת ההנחות קשורות ברמה הפסיכולוגית, וביחד יוצרות הגדלה ברמת המוטיבציה למיקסום ההנאה ולמיזעור הכאב.