ויקטור פרץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ויקטור "יאנג" פרץ

ויקטור "יאנג" פרץ-פרז (18 באוקטובר 1911 - מרץ 1945), מתאגרף תוניסאי יהודי שהיה אלוף העולם באיגרוף במשקל זבוב בשנים 1931 - 1932 ונספה בשואה במצעד מוות לקראת פינוי מחנה ההשמדה אושוויץ.

פרץ נולד בתוניס בירת תוניסיה למשפחה יהודית. מגיל צעיר שאף להתקדם באיגרוף, והוסיף לשמו את הכינוי "יאנג" (Young) כשם מקצועי. בגיל 14 התחיל להתאגרף באופן סדיר באגודת "מכבי תוניס", ובגיל 17 היגר לפריז שם עבד במכירת נעליים, והמשיך באימוניו. בשנת 1928 החל בקריירת איגרוף מקצועית.

ביוני 1931 היה פרץ לאלוף צרפת במשקל זבוב, ובאוקטובר 1931 הוכרז כאלוף איחוד האיגרוף הבינלאומי, תואר השקול לאליפות העולם, לאחר שהביס את האמריקאי פרנקי ג'נרו בדו-קרב בן שני סיבובים בנוק-אאוט. לאחר הקרב שב כמנצח לתוניסיה. בנמל המתינו לו עשרת אלפים איש, ומאה אלף איש השתתפו במסע ניצחון שערך בשדרות ז'יל פרי, רחוב ראשי בבירה תוניס.

בשנת 1932 הפסיד את תוארו לאנגלי ג'קי בראון. פרץ עבר להלחם במשקל תרנגול, אך לא הצליח לזכות באליפות, לאחר שהפסיד בקרב על האליפות בשנת 1934 למתאגרף הפנמי אל בראון.

פרץ המשיך בקריירת התאגרפות מקצועית. בסך הכל לחם ב-133 קרבות, מהם ניצח 92 ו-28 מהם בנוק אאוט. הוא הפסיד ב-26 קרבות ו-15 קרבות לא הוכרעו.

פרץ היה לזמן מה בן זוגה של השחקנית מירייל באלין שהייתה אחת מהיפות שבכוכבות הקולנוע הצרפתי באותה תקופה, והופיעה בקלאסיקות כפפה לה מוקו. במהלך מלחמת העולם השנייה המשיכה באלין בקריירה הקולנועית שלה, ולאחריה הואשמה בשיתוף פעולה עם הנאצים, בגינו נשפטה, והקריירה שלה נפגעה.

בשנת 1941 החלו השלטונות הגרמנים בצרפת הכבושה, בסיוע המשטרה המקומית, במעצר המוני של יהודים ונישולם מרכושם. בנובמבר 1942 פלשו הגרמנים לחלקה ה"חופשי" של צרפת, צרפת של וישי, וגם באזורים אלה החלו מעצרים של יהודים. פרץ, כיהודים אחרים, נעצר והועבר למחנה דראנסי שליד פריז. מחנה זה שימש כמקום ריכוז ותחנת מעבר, עד לשליחתם של היהודים למחנות המוות במזרח. ב-9 באוקטובר 1943 היה פרץ חלק מקבוצה של אלף אסירים שנשלחו ממחנה המעבר בדראנסי לאושוויץ. באושוויץ הועסק במפעל בונה לייצור גומי עבור חברת אי.גה. פארבן, שם עבד לצד הסופר פרימו לוי והשחיין האולימפי אלפרד נקש.

באושוויץ נכפה על פרץ להתאגרף בקרבות ראווה להנאת שוביו הנאצים. נערכו לו כ-133 קרבות שבכולם ניצח. באחד הקרבות אולץ פרץ שהיה מתאגרף במשקל זבוב להתאגרף מול קאפו גרמני, מתאגרף חובב, במשקל כבד. כנגד כל הסיכויים, הצליח ויקטור למצוא כוחות על ולהביס את המתאגרף הגרמני, לעיניהם המשתאות של החיילים הנאצים‏[1].

ב-1945 עם פינוי המחנה היה פרץ אחד מ-31 אסירים שנותרו מהטרנספורט בו הגיע. במהלך מצעד המוות בו פונה המחנה נרצח פרץ ביריה על ידי אחד השומרים.

אצטדיונה של קבוצת הכדורגל "אספרנס ספורטיב דה תוניס" בתוניס, נקרא על שמו של פרץ במשך כמה שנים, עד ששופץ בשנת 1967, ונקרא לאחר מכן "האצטדיון האולימפי אל מנזה". בשנת 1986 הונצח פרץ ביד לאיש הספורט היהודי במכון וינגייט.

בשנת 2013 יצא לאקרנים סרט ביוגרפי של פרץ, בשם "יאנג פרז" (Young Perez), בבימויו של ז'אק אונשי (Jacques Ouaniche) ובכיכובו של ברהים אסלום (Brahim Asloum). הסרט אף הוצג בפסטיבל הסרטים בחיפה.‏[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]