ויקטור שם-טוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ויקטור שם-טוב
VictorShemTov.jpg
תאריך לידה 1 בפברואר 1915
תאריך עלייה 1939
תאריך פטירה 8 במרץ 2014 (בגיל 99)
ממשלות 15, 16, 17
כנסות 5 - 6, 10 - 11
סיעה מפ"ם, המערך
תפקידים בולטים

ויקטור שם-טוב (1 בפברואר 19158 במרץ 2014) היה פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסמוקוב שבבולגריה לרחמים ולינדה שם-טוב. בילדותו התחנך בבית הספר העברי בסופיה ולמד את התרבות והמורשת היהודית ואת השפה העברית. הוא המשיך את לימודיו בגימנסיה בולגרית ובנעוריו הצטרף לתנועת הנוער "מכבי הצעיר". שם-טוב וחבריו בתנועת הנוער נטשו בהפגנתיות את הגימנסיה בשנת הלימודים האחרונה, והצטרפו להכשרה בחווה חקלאית, כדי להתכונן לעלייה ולהתיישבות בארץ ישראל. שם-טוב עלה לארץ ישראל לארץ בקיץ 1939.

עם הגעתו לארץ החל לסייע בקליטת עולי בולגריה, ראשית בירושלים ומאוחר יותר ביפו. את דרכו הפוליטית החל בהסתדרות, מטעם סיעת מפ"ם[1]. לדברי ד"ר משה מוסק, הממונה על גנזך המדינה לשעבר, שימש שם-טוב משנת 1941 את המודיעין הבריטי כקריין בתחנת רדיו חשאית ששידרה לבולגריה. מטרת השידורים הייתה להפיץ ידיעות על רדיפת היהודים בבולגריה ולעורר תסיסה והתנגדות נגד המשטר הפאשיסטי והאנטישמי של המלך בוריס השלישי. ‏[2]במסגרת פעילותו הענפה בקרב עולי בולגריה ייסד את "האגודה לשיתוף ואחווה ישראל-בולגריה" ועמד בראשה. כמו הקים את עמותת "סלבדור" למורשת יהודי בולגריה ואת קרן המלגות ע"ש רחל "רשקה" דניאלובה, שהעניקה עזרה הומניטרית ליוצאי בולגריה. בשנת 1950 היה מזכיר סניף ההסתדרות בשכונות הפועלים בדרום ירושלים והוצב במקום השלישי ברשימת מפ"ם למועצת העיר‏[3]. בשנות ה-50 היה מזכיר מפ"ם בירושלים‏[4] ובשנים 1985-1979 היה מזכ"ל המפלגה.

כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים. בשנת 1961 נבחר לראשונה לכנסת החמישית מהמקום השישי ברשימה, כנציג עדות המזרח[5]. כיהן גם בכנסת השישית. כיהן כחבר הכנסת בין השנים 1961 - 1969), והיה מהבולטים בחברי ועדת הכספים[6]. בשנת 1981 שב לכנסת וכיהן בכנסות ה-10 וה-11 (1981 - 1988). הוא פרש מכהונתו בכנסת פחות משנה לפני תום כהונתה של הכנסת ה-11, ב-15 במרץ 1988.

בשנים 1969 - 1977 היה שר, אך לא חבר הכנסת, בהתאם לנוהג במפ"ם לבחור בנפרד את השרים וחברי הכנסת‏[7]. בתחילה היה שר בלי תיק, והחל מ-1970 שר הבריאות בגולדה מאיר ובממשלת יצחק רבין הראשונה. כמו כן כיהן למשך מספר חודשים כשר הסעד, בראשית ימיה של ממשלת רבין הראשונה, בשנת 1974. עם הקמת ממשלת האחדות בשנת 1984 סירב להתמנות לשר.

לאחר מלחמת יום הכיפורים ביקר את גולדה ומשה דיין על שחברי הממשלה לא היו מודעים לכך שעומדת לפרוץ מלחמה. יחד עם שר התחבורה אהרון יריב הגה בשנת 1974 את נוסחת יריב - שם טוב שבה קראו למדינת ישראל להכיר באש"ף ולנהל משא-ומתן לשלום עם הפלסטינים.

הוא התנגד למלחמת לבנון מיומה הראשון, ועל רקע זה קיבל איומים בטלפון‏[8].

בשנת 1983 השתייך למיעוט שדרש לפרק את המערך ולרוץ לכנסת בנפרד ממפלגת העבודה[9]. שם-טוב היה בעל אידאולוגיה סוציאליסטית מובהקת והיה בין "נותני החסות" האידאולוגים והפוליטיים לאיחוד בין רצ למפ"ם. בבחירות המקדימות במרצ תמך ברן כהן והרבה לדבר על הצורך בשינוי התדמית המתנשאת של המפלגה.

בבחירות לכנסת ה-15 דורג במקום ה-119 הסמלי ברשימת מרצ לכנסת, בבחירות לכנסת ה-17 דורג במקום ה-118 הסמלי ברשימה, בבחירות לכנסת ה-18 דורג במקום ה-116 הסמלי ברשימה זו ובבחירות לכנסת ה-19 דורג במקום ה-115 הסמלי ברשימה.

בשנת 1998 הוענק לשם טוב אות "יקיר ירושלים". עם כינון פרס א.מ.ת נתמנה לחבר ועדת הפרס בגלל קרבת משפחה שלו לנדבן אלברטו מוסקונה ניסים‏[10].

שם טוב העביר עוד בחייו את ארכיונו האישי לארכיון השומר הצעיר שב"יד יערי".

ויקטור שם טוב נפטר בגיל 99 ונטמן בהר המנוחות בירושלים.

אחיו, לאון זהבי, הוא פעיל קומוניסטי ישראלי, חבר מק"י, רק"ח וחד"ש, אשר שימש כעתונאי בעיתוני המפלגה "קול העם" ו"זו הדרך". בתו היא פרופ' לספרות עברית איריס פרוש; בנו הוא העיתונאי שמוליק שם-טוב ונכדתו היא העיתונאית והשדרנית גילי שם-טוב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מותו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שרי הבריאות בממשלות ישראל

חיים משה שפיראיוסף בורגיוסף ספיריוסף סרליןדב יוסףישראל ברזיליחיים משה שפיראישראל ברזיליחיים גבתיויקטור שם-טובאליעזר שוסטקמרדכי גורשושנה ארבלי-אלמוזלינויעקב צוראהוד אולמרטחיים רמוןיצחק רביןאפרים סנהצחי הנגבייהושע מצאשלמה בניזרירוני מילואנסים דהןדני נוהיעקב אדרייעקב בן יזריבנימין נתניהויעל גרמןבנימין נתניהו