ויקטור תייר
 |
ויקטור תייר (1931, לוב - 1993) מסעדן, אמן, משקם אסירים ומתמודד עצמאי בבחירות לכנסת.
תייר התמודד פעמים אחדות בבחירות לכנסת מטעם מפלגת יחיד בשם "עמך" (שסימנה "זך")[1], ונכשל בכל הניסיונות הללו. הוא התמודד בבחירות לכנסת העשירית (1981) וקיבל 460 קולות, האחת עשרה (1984) וקיבל 733 קולות, והשתים עשרה (1988) (בראשות מפלגת אחדות - למען ויקטור תייר לכנסת) וקיבל 446 קולות.[2]
תייר, שרצה להבליט את עוניו של האזרח הקטן, נהג לשלם את כל דמי ההשתתפות של מפלגתו בבחירות במטבעות של אגורה אחת. בעקבות נוהגו זה נחקק "חוק תייר" המתיר תשלום לוועדת הבחירות המרכזית בהמחאה בנקאית בלבד. תייר הדגיש בתשדירי הבחירות שלו את היותו אדם פשוט ועממי ואת השוני בינו לבין הפוליטיקאים השגרתיים. סיסמתו בבחירות הייתה: "הצבע זך, אחדות, למען ויקטור תייר לכנסת".
תייר התגורר ביפו, נפטר ב-1993 והותיר אחריו אלמנה, מרגרט תייר, אשר ממשיכה להפעיל מסעדה לצד טיילת השער ליפו בתל אביב.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ סמדר שילוני, קטנים אבל אופטימים, באתר ynet, 22 בדצמבר 2002
- ^ אבי שילון, נוער נוער נוער, באתר nrg מעריב, 20 בדצמבר 2002
