ויקיפדיה:אמינות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אודות ויקיפדיה

שאלה שמטרידה את קוראי ויקיפדיה היא מידת אמינותו של המידע המופיע בה. באיזו מידה יכולה להיות אנציקלופדיה חופשית אמינה, כאשר היא נכתבת על ידי מאות ואלפי גולשים, שרבים מהם אנונימיים? באיזו מידה יכולה להיות אמינה אנציקלופדיה שנכתבת על ידי מתנדבים, שאינם עוסקים בנושא לפרנסתם? בדף זה ננסה לתת תשובה מפורטת לשאלות אלה.

בעיות אחדות של אמינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם אמינות היא תכונה בינארית, כלומר כזו המחלקת את מקורות המידע לשתי קבוצות זרות - מקורות אמינים לחלוטין מחד, ומקורות בלתי אמינים מאידך? בפרק זה נבהיר שלא קל למצוא מקור מידע נקי מטעויות, וגם מקורות בעלי מוניטין כמקורות אמינים מכילים שגיאות. בעולם כזה, שבו האמינות היא יעד חמקמק, מצבה של ויקיפדיה טוב משנדמה במבט ראשון.

אמינות העובדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בספטמבר 2004 הופיעה בעיתון "הארץ" ידיעה שבה נכתב "שעון הקיץ פעל השנה במשך 165 יום, כנהוג בשנים האחרונות". "ידיעות אחרונות" לעומתו, טען ששעון הקיץ התקיים השנה במשך 168 ימים. האם אתם נוהגים להצליב ידיעות בין עיתונים כדי להגיע לחקר האמת? מהי האמת במקרה זה?

גם אירועים שהחרידו את המדינה כולה אינם זוכים לדיווח אמין. על פי "מעריב", בכתבה במלאת עשרים שנה לאסון הבונים, עשרים ואחת נפשות אבדו באסון זה. "הארץ" נקב במספר של 23 הרוגים. דיווח מדויק יותר נמצא בערך בוויקיפדיה (ראו גם בדף השיחה של הערך, בו מתקיימים דיונים על הערך ועל תוכנו).

הקטע הבא, שהופיע בעיתון "ידיעות אחרונות" מיום 3 בספטמבר 2004, מלמד משהו על שבריריותה של האמינות במקורות מודפסים:

Reliability1.jpg

"עיתונים", אנו שומעים אתכם אומרים, "אינם מקור מידע אמין, אנחנו מדברים על אמינות של אנציקלופדיה". נעבור, אם כן, למקורות מידע שלהם מיוחסת אמינות גדולה יותר:

  • המעיינים באנציקלופדיה העברית, המוכרת לרבים כמקור הסמכותי ביותר בשפה העברית, יגלו שאת הכמיהה לסמכות קשה להשביע. בערך "חמשה-עשר בשבט" נטען כי "נתן העזתי תיקן בספר 'חמדת ימים' סדר מיוחד", אך בערך "נתן העזתי" נכתב ביחס לספר זה כי "אין כל יסוד לדעה כי מחברו היה נתן העזתי עצמו". תקלה חמורה יותר קרתה בכרך מילואים ג' של האנציקלופדיה, שבו מופיע הערך "דן, אמיר", העוסק במי שעמד בראש בית הספר למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן היה רקטור האוניברסיטה, פרופ' דן עמיר. לא רק שהתבלבלו בין שם המשפחה לשם הפרטי, אלא אייתו את שם המשפחה בשגיאת כתיב. אין כל תקווה שאדם המתעניין בפרופ' עמיר יגיע אל הערך העוסק בו. דוגמה נוספת: בערך "עקיבא איגר" נכתב "לאחר שנעשה בר-מצוה עבר לברסלאו לבית דודו הרב ר' בנימין זאב ולמד תורה מפיו ומפי ר' חיים יונה תאומים", דא עקא, הרב עקיבא איגר נולד בשנת 1761, בעוד הרב חיים יונה תאומים נפטר 33 שנים קודם, בשנת 1728. מקור הטעות בקריאה לוקה בחסר של כותב הערך באנציקלופדיה העברית. באחד המקורות שבביבליוגרפיה של הערך נטען שדודו, ר' בנימין זאב, היה חתן בנו של הרב חיים יונה תאומים - הרי לנו "קפיצת הדורות" מוסמכת.
  • האנציקלופדיה היהודית (Jewish Encyclopedia) היא אנציקלופדיה בשפה האנגלית לנושאי יהדות ועם ישראל שראתה אור בשנים 1901–1906 על ידי המו"ל Funk and Wagnalls בניו יורק. באנציקלופדיה ישנם כ-15,000 ערכים ב-12 כרכים, ועד היום היא אחד המקורות המקיפים ביותר למידע בנושאי יהדות ותולדות עם ישראל. אנציקלופדיות יהודיות שבאו בעקבותיה, כגון "אנציקלופדיה אוצר ישראל" ו"האנציקלופדיה היהודית הרוסית", השתמשו בשמות הערכים ובמבנה האנציקלופדי שהאנציקלופדיה היהודית עיצבה לראשונה. כיוון שפגו זכויות היוצרים על האנציקלופדיה, היא הועלתה במלואה לרשת האינטרנט לעיון חופשי ברשות הכלל, והיא מוכרת כמקור שאינו רק זמין, אלא גם מהימן. עם זאת, היא בהחלט אינה חפה מטעויות. לדוגמה, המידע על אודות הרב יחזקיה יהושע פייבל תאומים, רבן של כמה ערים במרכז אירופה בתחילת המאה ה-18, חוּלק באנציקלופדיה היהודית בטעות לשני ערכים: 1. יהושע פייבל בן יונה תאומים; 2. חזקיה פייבל בן יונה תאומים. שני הערכים נכתבו בהסתמך על מקור אחד בלבד – ה-Catalogus Librorum Hebræorum in Bibliotheca Bodleiana (קטלוג לספרים עברים בספרייה הבודליאנית) של מוריץ שטיינשניידר, בעצמו אילן גדול להיתלות בו; אולם הלה ייחס בטעות את כתבי הרב לשני מחברים שונים, בשמות הנ"ל, והאנציקלופדיה היהודית העתיקה טעות זו. אדם המתעניין בתולדותיו של רב זה, עשוי לטעות ולחשוב כי מדובר בשני אנשים שונים, החולקים שם לועזי ושם אב.
Rand.JPG

האם אנציקלופדיית אינטרנט בעלת מערכת ממוסדת מבטיחה ניקיון מטעויות בזכות התגברות מהירה על חוסר גמישותו של הספר המודפס? לא תמיד. נביא דוגמה מאנציקלופדיה ynet שמראה שגם בה יש בעיות אמינות. בערך "איין רנד" נכתב:

"עם הגיעה לשם, שינתה אליסה רוזנבאום את שמה לאיין רנד. מקור שם המשפחה החדש שבחרה לעצמה, נעוץ בסוג מכונת הכתיבה שבה השתמשה - 'רמינגטון רנד'."

סיפור נחמד, שמוסיף מעט לחלוחית לאנציקלופדיה היבשה מטבעה. למרבה הצער, הסיפור מוכחש כליל על ידי "מכון איין ראנד" (ובסופו של דבר תוקן גם הערך ב-ynet).

ניתן לטעון שדוגמאות אלה הן בגדר אנקדוטות, אך יש להביא בחשבון שהן התגלו באקראי, ולא מתוך מאמץ שיטתי לגלות טעויות במקורות מידע אלה. כמדגם לא מייצג די בהן כדי להראות שקריאה של מקור מידע, גם כזה שלכאורה אמינותו אינה מוטלת בספק, חייבת להיעשות בגישה ביקורתית, ולא תוך מתן אֵמון עיוור.

דוגמאות אלה מצביעות על בעיות מהותיות בספר המודפס ובאנציקלופדיית אינטרנט בעלת מערכת ממוסדת. הצגתן של הבעיות לא באה לשלול את השימוש במקורות מידע אלה - הם עדיין מקורות מצוינים - אלא להראות שהעולם רחוק מחלוקה לשחור ולבן: מקורות המייצגים את האמת המוחלטת לעומת מקורות חסרי אמינות לחלוטין.

אנציקלופדיה בריטניקה, הנחשבת לאמינה מאוד, נמצאה אמינה במידה דומה לוויקיפדיה האנגלית במחקר שערך כתב העת "Nature". המחקר ערך בדיקה יסודית של 42 ערכים מדעיים מדגמיים על ידי מומחים, אשר איתרו בוויקיפדיה מעט יותר טעויות מאשר בבריטניקה (זכרו שכותבי בריטניקה הם מומחים בתחומם, ואילו כותבי ויקיפדיה ברובם אינם מומחים)‏‏‏[1].

הטיה אידאולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל טקסט בכל מקור מידע, נכתב מתוך עמדה מסוימת. אם עיתון, למשל, יצא בכותרת ראשית על כוונת האוצר לחלק מאה שקלים לכל פועל, הידיעה אינה בהכרח מתבססת על עובדה או על מידע אמין, אלא ייתכן שמדובר במניפולציה שביצע האוצר באמצעות העיתון כדי לעוות את תפיסת המציאות בציבור. מאידך, גם כאשר מדברים על "הגזירות הכלכליות האיומות", או כאשר תוקפים את העמדתו לדין של קצין משטרה הנמצא בקשר רב שנים עם כתב העיתון, ייתכן שהנוסח אינו ניטרלי.

זאת ועוד, בעוד שאמינות היא יעד שכל אנציקלופדיה חותרת אליו, לא בהכרח זה המצב ביחס לנייטרליות. לדוגמא, כאשר "ספרית פועלים" הוציאה לאור, במהלך שנות ה-60, את "אנציקלופדיה למדעי החברה", הקורא כלל לא ציפה לאנציקלופדיה נייטרלית, אלא לכזו שמציגה את מדעי החברה מנקודת מבט פועלית-סוציאליסטית.

רוב הטקסטים שאנו קוראים מוטים פחות מהדוגמאות שהוצגו, אך גם טקסט שנכתב מתוך כוונה להיות אובייקטיבי, משקף את תפיסת עולמו ואת תרבותו של הכותב.

הטיה עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף להטיה, לעתים לא מודעת, מסיבות אידאולוגיות, קיימת גם הטיה משיקולים עסקיים. הוצאה לאור של עיתון, של ספר ושל אנציקלופדיה מושפעת פעמים רבות גם משיקולים עסקיים - ההוצאה לאור היא פעילות עסקית, שעליה להיות כדאית מבחינה כלכלית. פעמים רבות נעשית הפרדה בין השיקולים המערכתיים לשיקולים העסקיים, מתוך כוונה לשמור על המוניטין של המוצר, אך לעתים מיטשטש קו הגבול.

שיקול עסקי, שהוא כורח המציאות, ניכר גם בעריכתה של האנציקלופדיה העברית: האות א' היא בעלת מספר הערכים הגדול ביותר, ומוקדשים לה ששה כרכים וחצי (כ-30% ויותר ממספר הכרכים הכולל שתוכנן בתחילה!). גם אם נתעלם מהערך הגדול ביותר באות א', "ארץ-ישראל", שמוקדש לו כרך שלם, נגלה שגודל זה של האות א' נובע לא ממשקלה היחסי באלפבית העברי, אלא משקף את ההתלהבות הראשונית, שבה ניסו העורכים להכיל באנציקלופדיה כמה שיותר מידע ולעשות את מלאכתם באופן שיטתי. כאשר התברר שבהתעמקות כזו ובקצב כזה לא תסתיים הפקת האנציקלופדיה, הוחלט לצמצם את מידת השלמות שלה.

שיקול עסקי חשוב הוא לוח הזמנים להפקתם של ספר או אנציקלופדיה. לוח זמנים זה עלול לפגוע בחתירה לאמינות, ולגרום להשארתם של שיבושים, קטנים או גדולים, בתוצאה המוגשת לקורא.

ידיעת קיומן של הטיות מביאה להבנה שכל קריאה, של כל מידע, צריכה להיות ביקורתית. האשליה שיש מקור מידע סמכותי ואמין באופן מוחלט אינה שונה מאשלייתו של היען הטומן ראשו בחול (כך לפחות מספרים עליו).

טעויות תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום הוא תהליך מועד לטעויות עקב המורכבות הרבה שלו, והזמן המוגבל המוקצב למתרגם להשלמת עבודתו. עקב כך, בקריאת תרגום לעברית נתקל הקורא לעתים בטעויות של המתרגם (המצטרפות לטעויות שאולי היו במקור). דוגמאות מעטות מופיעות בערך תרגום. ויקיפדיה העברית מסתמכת גם על מקורות בשפות זרות (כגון ויקיפדיה האנגלית), ולכן גם אליה מסתננות לעתים טעויות תרגום ותעתיק, אך מושקע מאמץ בתיקונן.

קישורים שבורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת החוויות היותר מתסכלות המזומנות למעיינים באנציקלופדיה היא בעיית הקישורים השבורים. גם באנציקלופדיה המודפסת יש קישורים רבים, בצורת הפניה לערכים אחרים, וגם בה נופלים לעתים שיבושים. דוגמה מהאנציקלופדיה העברית: בערך "אוסטרקודרמים" ישנה הפניה (ע"ע-עיין ערך) ל"ציקלוסטומים". קורא שיטריח עצמו לכרך שבו אמור להיות ערך זה לא ימצא אותו - הוא אינו קיים. את המידע ניתן למצוא ב"עגלי פה" (עגולי פה בכתיב החסר שנוהג שם), אך מי חכם וידע זאת?

מלבד התסכול שהוא גורם, קישור שבור פוגע גם באמינות של האנציקלופדיה.

הודאה בטעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתון יומי מיוחסת אמינות פחותה מאשר לספר, אך בנקודה אחת יש לעיתון יתרון: פעמים רבות מפרסם העיתון הודעה ובה תיקון טעות (האתר Regret The Error מוקדש כולו להצגת הודעות חרטה כאלה). בתיקון טעות מסוג זה יש בעיה קלה: במקרה הטוב הוא מתפרסם למחרת פרסום הטעות, כך שלא בהכרח מגיע תיקון הטעות לידיעתם של אלה שקראו את הטעות. מצב זה עדיף, בכל אופן, ממצבם של ספרים, שרק לעתים רחוקות ביותר מצורף אליהם דף של תיקון טעויות שנפלו בספר. לעתים מתוקנות טעויות במהדורה הבאה של הספר, אך עד לפרסומה חולפות שנים שבהן נמכר הספר השגוי, והטעויות שבו הולכות ומתקבעות. כידוע, מכונית שנמצא פגם בייצורה נקראת למוסך לתיקון, ומוצר מזון שנמצא כפגום מוסר מיד מהמדפים, אך איש אינו נוהג כך ביחס לספר שנפלו בו טעויות: מכירת הספר נמשכת כאילו דבר לא קרה.

ב-18 בינואר 2005 פרסם "מעריב" את הידיעה "מת באנציקלופדיה, חי במציאות", המספרת כי באנציקלופדיה "אביב חדש" מצוין כי האמן פנחס כהן-גן נפטר בשנת 1999, בעוד הוא חי וקיים. המו"ל התנצל והבטיח כי "הדבר יתוקן במהדורה הבאה", אך בכך יש תועלת מעטה. במשך שנים אחדות ימשיכו קוראי האנציקלופדיה לדעת כי כהן-גן מת, בעוד הוא חי וקיים.

ב-1 בינואר 2013 פורסמה באתר האינטרנט של "הארץ" הידיעה "חיל האוויר שלח טייסים למחוק קטע ממאות ספרי מורשת", הממחישה את הבעייתיות בתיקון עובדות בספר מודפס, אשר כבר יצא לאור. לפי האמור שם, לאחר שחיל האוויר הדפיס ספר לתיעוד קורותיה של טייסת קרב, גילה אחד הטייסים בה כי דברים שנכתבו עליו אינם מחמיאים. לאחר שטען כי אין אמת בדברים ואיים בתביעה משפטית, היה והנושא לא יוסדר, הגיעו להסדר עם הטייס לפיו הקטע העוסק בו ימחק מן הספרים. המשימה לא הייתה קלה, שכן הספר, שהודפס במאות עותקים, כבר חולק לרבים מבוגרי היחידה הפזורים ברחבי הארץ. לשם ביצוע הדברים, נדרשה הטייסת לשלוח את חייליה לבתי כל אותם בוגרים כדי לאסוף את הספרים. לאחר מכן נשלחו החיילים שוב לכל אותן כתובות, על מנת להחזיר את הספרים ה"מתוקנים".

יסודות אמינותה של ויקיפדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם יש בקרה בוויקיפדיה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוללים את אמינותה של ויקיפדיה מבססים את עמדתם בעיקר על היעדר בקרה, לכאורה, שהרי מדובר באנציקלופדיה חופשית, שכל אחד יכול לערוך אותה. גישה זו רחוקה מהאמת, משום שבוויקיפדיה מתקיים מנגנון בקרה מפותח ביותר, שאמנם אינו פורמלי, אך די בו כדי לתת בקרה נאותה.

כל דף בוויקיפדיה נערך פעמים רבות, כאשר כל עורך מבקר את דברי קודמיו, כולם או חלקם. מעקב מיוחד נערך אחר ערכים שנערכו מעט, משום שאלה חשודים במיוחד ככאלה שלא עברו בקרה מספקת.

ויקיפדים אחדים מקדישים חלק ניכר מזמנם לבקרת השינויים הנערכים בה, ולרשותם עומדים כלים לאיתור מהיר של השינויים האחרונים. רבים אחרים מתמקדים בבקרת שינויים בתחום הקרוב ללבם.

ישנו הבדל בולט אחד בין בקרת האיכות בוויקיפדיה לזו הנעשית במקומות אחרים: הבקרה בוויקיפדיה נעשית בדיעבד, לאחר שהשינוי פורסם, ואילו בספר המודפס ובאנציקלופדיה הממוסדת הבקרה נעשית מראש, לפני הפרסום. שיטה זו מעוררת רתיעה בפרט אצל מי שהתרגלו במשך שנים לשיטת הבקרה בעולם הדפוס, שבה הבקרה לפני הפרסום הכרחית, משום שלאחר הפרסום כמעט ולא ניתן לתקן. בעולם האינטרנט, שבו קל ומהיר לתקן גם לאחר הפרסום, הבדל זה בשיטת בקרת האיכות הוא פחות מהותי ממה שמשתקף בקרב החוששים לאמינותה של ויקיפדיה, ותורם לשקיפות (ראו הרחבה להלן) שלה חשיבות רבה.

קהילת כותבים עירנית המלבנת בהתלהבות את הפרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמינות של ויקיפדיה יקרה ללבם של הכותבים והכותבות הקבועים בה, והם משקיעים מאמץ לא מבוטל בבירור אמינותו של כל פרט. ראו, למשל, דיון יסודי אודות אמינותו של פרט שנכתב בה. העובדות מדברות בעד עצמן: עיון בוויקיפדיה העברית מראה אלפי ערכים באיכות ראויה לציון, כולל ערכים בנושאים שנויים במחלוקת. איכות זו ממשיכה להשתפר בהתמדה, משום שכל ערך זוכה לעריכות נוספות (וערכים שנערכו מעט מדי זוכים למעקב מיוחד).

את יתרונו של הדיאלוג הערני המתנהל בוויקיפדיה נמחיש באמצעות דוגמה אחת. תוך כדי גלישה בגרסת האינטרנט של "האנציקלופדיה בריטניקה" (www.britannica.com) הגענו לערך העוסק באברהם בר חייא, שזו תחילתו:

Reliability2.PNG

הבריטניקה הולכת כאן על-פי התנ"ך של המלך ג'יימס, שבו המילה "נשיא" מתורגמת בכל המקומות כ- Prince. אף שהבריטניקה נתלתה באילן גדול, ברור שהשימוש במילה Prince מטעה את הקורא הסביר, שמבין את המילה כ"נסיך". נסו לקיים דיאלוג עם עורך הבריטניקה בנושא זה, נסו לקיים על כך דיאלוג בוויקיפדיה, ואמרו בעצמכם, מי מהיר יותר לתקן, בריטניקה או ויקיפדיה?

דוגמה נוספת, הממחישה את יתרונה של קהילת ויקיפדיה העולמית, ניתנת בערך הנינג פון טרסקו (Henning von Tresckow). ערך זה נשא תחילה את השם הנינג פון טרשקוב, לאחר שכותבו הסתמך על ספרים שיצאו לאור בהוצאת "מערכות". בירור שנעשה ביוזמת כותבים בוויקיפדיה העברית (ראו שיחה:הנינג פון טרסקו), שבמהלכו נעזרו בקהילת ויקיפדיה הגרמנית, הביא לאיות הנכון.

ויקיפדיה נכתבת על ידי בני אדם, שלכל אחד מהם עמדות ודעות משלו. אחד מעקרונות היסוד של ויקיפדיה הוא הקפדה על נקודת מבט נייטרלית. חרף החתירה לקיום עיקרון זה, אין להתכחש לעובדה שלעתים, בעיקר כאשר מדובר בערכים העוסקים בפוליטיקה עכשווית של ישראל, הדיונים (ובעקבותיהם התוצאה המוצגת בערך) מושפעים מעמדתם הפוליטית של הכותבים. על מידת ההצלחה בשמירה על נקודת מבט נייטרלית יעמוד כל קורא בעצמו.

כל קורא הוא גם מבקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בביקורתם המתמדת של הכותבים הקבועים לא די. יתרונה של ויקיפדיה בתחום האמינות הוא הבקרה שמפעילים הקוראים, שכל אחד מהם הוא גם כותב, על המידע שנמצא בה.

דוגמה קטנטנה שמראה כיצד גולש אנונימי, שנתקל בטעות דפוס בוויקיפדיה, טרח לתקנה
דוגמה לעדכון תוכנו של ערך, גם הוא על ידי גולש אנונימי

שיטה זו מאפשרת תיקון מיידי של טעות, ברגע שהיא מתגלה, ללא ביורוקרטיה. בנוסף לכך מופעל בוויקיפדיה מנגנון "דיווח על טעות", שקישור אליו מופיע בצד ימין של כל דף, ומאפשר לכל קורא לדווח על טעות שמצא בערך, על מנת שאחרים יתקנו אותה. דיווח על טעות נבדק ומטופל תוך זמן קצר.

על הזמן הנדרש לתיקונן של טעויות באתרים שאינם "ויקי" ראו בשיחה:משה ארנס, שם מתואר אתר שייחס דעות "נאציות" (כשהתכוון לדעות "ניציות") למשה ארנס. פנייה לאתר לתיקון הטעות הניבה תוצאות רק שבוע לאחר הפנייה. ראו גם שיחה:אות מלחמת לבנון השנייה#על האמינות. זהו אולי היתרון המובהק של ויקיפדיה על-פני מקורות מידע אחרים, מודפסים ואינטרנטיים - תוחלת החיים הקצרה של הטעות. טעות במקור מודפס, ספר או עיתון, ממשיכה להתקיים לנצח - גם אם יצאה מהדורה חדשה ומתוקנת, גם אם העיתון פרסם תיקון טעות כעבור יומיים, לא בהכרח יגיעו אליהם הקוראים. בוויקיפדיה, עם שלל קוראיה ומבקריה, בדרך כלל לטעות תוחלת חיים קצרה, וברגע שתוקנה, היא אינה קיימת יותר.

שקיפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתהליך הכתיבה של ויקיפדיה מתקיימת שקיפות כמעט מלאה. תהליך העריכה גלוי לציבור (באמצעות עיון בדף הגרסאות הקודמות), וניתן לגלות מה השינויים שנעשו במעבר מגרסה לגרסה. דף השיחה הצמוד לכל ערך מציג את נקודות המחלוקת העיקריות, וכך יכולים הקוראים לגלות האם התנהל ויכוח על המגמתיות של ערך מסוים. לשקיפות זו משקל לא מבוטל במתן אמינות לערך, בהשוואה למקורות מידע רגילים, שבהם מקבלים הקוראים מוצר מוגמר, שנוצר על-פי קונספציה מסוימת, מבלי שיידעו דבר וחצי דבר על שיקולי העריכה שנלוו אליו (השימוש במלה "קונספציה" כאן אינו מקרי: אחת מנקודות הכשל הבולטות של אגף המודיעין ערב מלחמת יום הכיפורים הייתה הגשת מידע מעובד וסופי למקבלי ההחלטות, מידע שלא שיקף את הלבטים שהיו בתוך האגף, ולכן הוקנתה לו אמינות מופרזת).

דוגמה לתהליך היא דף זה עצמו, שניתן לראות את ההיסטוריה של השינויים בו ואת הדיונים אודותיו.

בספרו יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל (עמ' 334) מביא ישעיהו ליבוביץ, העורך הראשי של האנציקלופדיה העברית, התכתבות שקיים עם קורא בעניין הערך "ישו" באנציקלופדיה זו. התכתבות זו רחוקה מעיניהם של קוראי הערך באנציקלופדיה, והיא אחת ויחידה - כל שאר עשרות אלפי הערכים לא זכו כלל לדיון ציבורי. מבחינה זו, דפי השיחה של ויקיפדיה הם קפיצת דרך עצומה, ביוצרם נורמה של דיון ציבורי בתוכנה של אנציקלופדיה.

חשיבותה של השקיפות בולטת בשאלה לגבי מקום הולדתה של לאה גולדברג. בעת כתיבת הערך בוויקיפדיה החלה התלבטות בנושא, לאחר שנמצאו שתי גרסאות: האחת אומרת קובנה והאחרת - קניגסברג (לפרטים ראו שיחה:לאה גולדברג). בין התומכים בקובנה נמצאו מקורות אמינים ביותר, ובראשם האנציקלופדיה העברית. ובכן, לאיזו גרסה להאמין? האם אתם נוטים להאמין לאנציקלופדיה העברית, לאנציקלופדיה יבנה-לרוס ולאתר הכנסת, שכולם מציגים את קובנה כמקום הולדתה? ובכן, רק בוויקיפדיה מוצגים שני מסמכים, בכתב ידה של לאה גולדברג, המציגים את שתי הגרסאות, וניתנת הבהרה מה הגרסה הנכונה. גם למקורות שנתנו את המידע הנכון על מקום הולדתה אין אמינות רבה, משום שללא הבהרה השוללת את הגרסה האחרת, אין לדעת מי משתי הגרסאות נכונה.

Morante.PNG

עניין דומה קרה בערך אלזה מורנטה. מקורות רבים וטובים, ובראשם אנציקלופדיה בריטניקה, קובעים שמורנטה נולדה ב-1918 (בריטניקה תיקנה בינתיים את טעותה, אך מקורות רבים שהסתמכו עליה טרם עשו זאת). מקורות אחרים טוענים שהיא נולדה ב-1912. קורא שייגש למקור יחיד לא יחוש בבעיה, אך אם יטרח יותר ויגיע לשני מקורות סותרים, לא יוכל להכריע מי מהם הוא הנכון, עקב חוסר השקיפות. בדף שיחה:אלזה מורנטה מוצגות שתי הגישות, ומובהר מדוע בחרה ויקיפדיה העברית דווקא את שנת 1912 כתאריך הלידה.

הגברת האמינות ומתן כלים לקורא לבדיקתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנציקלופדיות מודפסות אינן נוהגות להביא אסמכתאות לכתוב בהן. המוניטין של כותב הערך והמוניטין של האנציקלופדיה אמורים להבטיח לקורא שהמידע המוצג לו אמין. בשנותיה הראשונות של ויקיפדיה נכתבה גם היא בסגנון זה, אך במהרה התברר שלא די בכך כדי להקנות אמינות לערכים. לשיפור המצב החל שימוש נרחב בהערות שוליים, המביאות אסמכתאות לקביעות שונות המופיעות בערכים, ומאפשרות לקורא לבדוק במקור נוסף את המידע המוצג בוויקיפדיה.

הערות השוליים מצטרפות אל שני כלים אחרים המאפשרים לקורא למצוא מידע נוסף בנושא הערך, והם הפרקים "לקריאה נוספת" ו"קישורים חיצוניים", המופיעים במרבית הערכים. לא כל מקור, מודפס או אינטרנטי, ראוי להופיע בפרקים אלה. בערך אלזה מורנטה, למשל, אין שום טעם לתת קישור לערך המקביל באנציקלופדיה ynet, שהוא ערך דל בתוכן, סובל מטעות עובדתית חמורה (תאריך לידה שגוי) ואיכותו הלשונית מוטלת בספק.

המגמה של העלאת עיתונים, כתבי עת וספרים לאינטרנט מגבירה את זמינות המקורות המשמשים לכתיבת ערכים, ומאפשרת הגברת האמינות של הערכים.

השחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבדל מובהק בין ויקיפדיה, שכולם יכולים לשנותה, ובין אנציקלופדיה קניינית, שרק לחברי המערכת שלה יש אפשרות לשנותה, הוא באפשרות להשחית ערכים. באנציקלופדיה קניינית בעיית ההשחתה אינה קיימת, ואילו בוויקיפדיה קל להשחית ערכים (אם כי השחתה זו היא עבירה פלילית בהתאם לחוק המחשבים).

בניגוד לחשש הראשוני, בעיית ההשחתה של ערכים קיימים אינה כה חמורה, וניתן להתמודד אתה. ההשחתה הנפוצה היא כתיבת טקסט בערך שאינו קיים, בסגנון "תכתבו כבר את הערך הזה, אני צריך להכין עבודה בנושא". מובן שצעד זה אינו מהווה פגיעה של ממש בוויקיפדיה, ובוודאי שאינו פוגע באמינותה. ניתן אפילו לראותו כסוג של מחמאה. השחתה נפוצה אחרת היא מחיקת חלק מערך או הכנסת משפט שטות לתוכו. השחתה כזו בולטת לעין. השחתה ממשית, כזו שלוקחת ערך קיים ומשנה בו פרטים נכונים לפרטים שגויים, נדירה יחסית, ומתוקנת לרוב תוך זמן קצר באמצעות מנגנון הניטור של הערכים. כמו כן, השחתה של ערך אחד, מצערת ומקוממת ככל שתהיה, רחוקה מלפגוע באמינותה של כל האנציקלופדיה, שבה יש כעת 160,877 ערכים.

לעתים זוכה השחתה, גם כזו ששוחזרה לאחר זמן קצר, לפרסום באמצעי התקשורת. כך למשל, השחתה בערך "שחר פאר" במרץ 2014 פורסמה באתרי החדשות Nexter,‏[2] וואלה![3] וערוץ 7[4].

המתח שבין אמינות לפתיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקיפדיה דוגלת בפתיחות, המאפשרת לכל אדם לערוך ערכים בה. עם זאת, נשמעים בה קולות הקוראים לצמצום הפתיחות, ולעתים ננקטים בה צעדים לצמצום הפתיחות, במקרים שבהם יש סכנה ממשית לאמינות. הכלים המשמשים לכך:

  • הגנה על דף, שלה שתי רמות:
    • הגנה מלאה - הגנה שמאפשרת רק למפעילי מערכת (משתמשים בעלי הרשאות מיוחדות) לערוך את הדף.
    • הגנה חלקית - הגנה שמאפשרת רק למשתמשים רשומים מעל לארבעה ימים לערוך את הדף.
  • חסימת משתמש: כאשר מתברר שפעילותו של כותב בוויקיפדיה נועדה להזיק לה, יכולים מפעילי מערכת לחסום כותב זה, כלומר למנוע ממנו את היכולת לערוך בוויקיפדיה.
  • מערכת בקרת שינויים ומסנן השחתות - כלים מתקדמים לאיתור ומניעת השחתות.
  • גרסה מאושרת: אפשרות לסמן גרסה מסוימת של הערך ככזו שאושרה על ידי עורך שהוסמך לכך. אופציה זו אינה מופעלת בוויקיפדיה העברית, וגם לא במרבית השפות האחרות.

פעולות מעטות מותרות רק למשתמש רשום. פעולות אלה כוללות שינוי שם של דף והעלאת תמונה חדשה לוויקיפדיה.

האם ויקיפדיה אמינה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרנו לעיל כי שאלת אמינותו של מקור מידע אינה עניין של חלוקה לשחור ולבן: מקורות המייצגים את האמת המוחלטת לעומת מקורות חסרי אמינות לחלוטין, אלא מדובר בסקאלה של אמינות, והשאלה היא היכן נמצא מקור מידע מסוים בסקאלה זו.

המידע בערכים מסוימים בוויקיפדיה (ובפרט בקצרמרים) אולי אינו שלם, אך מושקע מאמץ רב כדי שמידע זה יהיה אמין ככל האפשר. התוצאה טובה לאין שיעור ממה שניתן לדמיין מתוך מחשבה על אופן יצירתה של האנציקלופדיה, ומפריכה רבים מהחששות של הספקנים.

גם בידיכם, הקוראים, לעשות למען שמירת ויקיפדיה כמקור מידע אמין לא פחות מכל מקור מידע אחר. אם השתכנעתם, מקריאת ערך בוויקיפדיה והצלבתו עם הידע האישי שלכם ועם מקורות מידע נוספים (בהם כאלה שוויקיפדיה מפנה אליהם, בהפניות המופיעות בפסקת "קישורים חיצוניים" ברבים מהערכים), שהערך אמין, די בכך; אם אינכם משוכנעים - פעלו להעלאת אמינותו של הערך. זכרו: קריאה אינה פעולה פסיבית, קריאה היא פעולה אקטיבית, ובוויקיפדיה היא פעולה אינטראקטיבית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]