ויקיפדיה:הידעת?/2016/מאי

מאי 2016
1 במאי 2016	דגל אדום מתנופף יום הפועלים הבינלאומי, הנחוג ב־1 במאי, והדגל האדום, סמל הסוציאליזם, נקבעו בעקבות "אירועי היימרקט" בשיקגו במאי 1886. המהומות החלו לאחר שביתה שערכו האיגודים המקצועיים בארצות הברית למען הגבלת יום העבודה ל־8 שעות. במהלך המהומות נהרגו 60 פועלים ו־6 שוטרים. צבעו של הדגל האדום מציין את דמם השפוך.	עריכה - תבנית - שיחה
2 במאי 2016	ברית הקנאים הייתה קבוצה מחתרתית שפעלה בישראל בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 נגד מגמות החילון. עם חבריה נמנה הרב מרדכי אליהו, לימים הראשון לציון, שנדון לעשרה חודשי מאסר על פעילותו בקבוצה זאת. לאחר שהתמנה לרב ראשי אמר: "אני מודה שהדרך שבה הלכתי בעבר אינה מתאימה לדורנו. לא שהתורה השתנתה חס־וחלילה, אלא שהדרך להחדירה לעם השתנתה".	עריכה - תבנית - שיחה
3 במאי 2016	שרלוק הולמס וד"ר ווטסון כפי שצוירו על ידי סידני פאגט הבלש שרלוק הולמס, גיבור ספריו של ארתור קונאן דויל, מוכר כמי שמרבה להשתמש במילה אלמנטרי לתיאור מסקנותיו הלוגיות וכשרון ההיקש שלו. אך הביטוי "אלמנטרי, ווטסון יקירי" לא מופיע באף אחד משישים הסיפורים בכיכובו של הולמס, והוא נטבע מאוחר יותר בסרטי הקולנוע ובתסכיתי הרדיו.	עריכה - תבנית - שיחה
4 במאי 2016	צב יבשה בניגוד לאמונה העממית, לא ניתן לקבוע את גילם של צבים בעזרת ספירת מגִני הקרן הערוכים על שריון הגב שלהם. מספר המגנים ייחודי לכל מין של צב, ואינו משתנה במהלך חייו של הפרט. את גילו של הצב ניתן להעריך בעזרת טבעות הגדילה שעל שריונו, שבדומה לטבעות העץ, מתווספות לו מדי שנה, אלא ששיטה זו איננה יעילה עבור פרטים בוגרים, שטבעות הגדילה שלהם בדרך כלל מטושטשות.	עריכה - תבנית - שיחה
5 במאי 2016	דגל העיר בוסטון בשנת 1980 הוכרזה רוזי רואיז כמנצחת בריצת הנשים במרתון בוסטון, בזמן שיא נשי של שעתיים, 31 דקות ו-56 שניות. בסופו של דבר התברר על סמך עדויות וראיות נוספות כי לא רצה את כל המסלול בן 42 הקילומטרים ו-195 המטרים אלא זינקה אל קו הסיום מאזור שהיה סמוך אליו, דרך קהל הצופים. למרות פסילתה, מעולם לא הודתה רואיז בחשדות שהועלו כנגדה. לאחר שהתבררה התרמית, קיבלה הזוכה האמיתית, ז'קלין גרו, מדליית זהב במסיבת עיתונאים מיוחדת שנערכה שבוע לאחר המרתון. בעקבות התקרית, שיפרו מרתון בוסטון ומרוצים אחרים את אמצעי הבטיחות שלהם כנגד תרמיות, לרבות מעקב וידאו אחר המסלול כולו ושבבים מיוחדים המתעדים את הזמן שבו מגיעים הרצים לכל תחנה.	עריכה - תבנית - שיחה
6 במאי 2016	בית קפה של רשת סטארבקס בלידס שבאנגליה רשת בתי הקפה סטארבקס שנוסדה בסיאטל קרויה על שמו של סטארבק, מגיבורי הרומן "מובי דיק", פרי עטו של הסופר הרמן מלוויל. תחילה, אחד ממייסדי הרשת שאהב את הספר רצה לקרוא לה "פקווד", על שם ספינתם של ציידי הלווייתנים, אך יתר השותפים התנגדו. כיום פרושה הרשת במדינות רבות בעולם, וישראל היא אחד המקומות הבודדים שבהם היא נכשלה. בתור סמל קפיטליסטי, מהווה סטארבקס יעד למאבקם של ארגוני אנטי גלובליזציה.	עריכה - תבנית - שיחה
7 במאי 2016	נחום ניר-רפאלקס יושב ראש הכנסת השני נחום ניר-רפאלקס הוא יושב ראש הכנסת היחיד שלא היה חבר במפלגת השלטון. הוא נבחר הודות לקואליציית ניר שהוקמה לשם בחירתו. ניר שימש בתפקיד זה הזמן הקצר ביותר, 8 חודשים ו-28 ימים. מחליפו בתפקיד קדיש לוז שימש בתפקיד הזמן הארוך ביותר - 9 שנים 11 חודשים ו-17 ימים, 3 ימים יותר מיו"ר הכנסת הראשון יוסף שפרינצק.	עריכה - תבנית - שיחה
8 במאי 2016	ג'יימס גנדולפיני לקראת עלייתו לשידור של החלק השני של העונה השישית של סדרת הטלוויזיה "הסופרנוס" באפריל 2007, העלו שניים ממעריצי הסדרה לאתר YouTube סרטון המורכב מקטעים ערוכים מפרקי הסדרה. הסרטון, "שבע דקות של הסופרנוס", מסכם את עלילות גיבוריה, אנשי המאפיה בניו ג'רזי, כמעין הכנה לפרקים החדשים. כאשר נודע הדבר ליוצר הסדרה, דייוויד צ'ייס, הוא הביע שביעות רצון מהסרטון ואף ביקש ממפיקי HBO שלא לדרוש את הסרת הסרטון מהאתר אף שהפר זכויות יוצרים. הסרטון הפך לפופולרי ביותר ואף הוצג באתר השייך לחברת ויאקום, המפעילה את ערוץ Showtime, המתחרה ל-HBO, נתנה בכך פרסומת ליריבתה לשוק, ואף סייעה לצופי הערוץ המתחרה להתעדכן בכל הפרטים.	עריכה - תבנית - שיחה
9 במאי 2016	סטיבן הוקינג האם חורים שחורים קיימים? הפיזיקאי הבריטי סטיבן הוקינג ועמיתו האמריקאי קיפ תורְן ערכו התערבות בנושא זה בשנת 1974. הוקינג, חוקר החורים השחורים הנודע, רצה שתהיה לו "תעודת ביטוח", ועל כן טען במפתיע שגופים אלו הם פרי הדמיון. הוא הסביר: אם יתברר כי חורים שחורים אינם קיימים, ובכך תרד לטמיון כל עבודתו המדעית, אז לפחות יישאר בידיו פרס ניחומים. כל אחד מהיריבים רשם את הפרס שהוא דורש, ונערך חוזה התערבות. בשנת 1990 נאלץ הוקינג להודות שהצטברו די ראיות לקיומם של חורים שחורים. לימים סיפר תורן שאשתו החדשה הזדעזעה לגלות שהפרס בו זכה הוא מנוי שנתי לירחון "פנטהאוז".	עריכה - תבנית - שיחה
10 במאי 2016	נסים גיני מתוך תצלום כיתתי, 1948 צעיר הנופלים במערכות ישראל הוא נסים גיני, אשר נפל בעודו ילד שטרם מלאו לו עשר שנים, ולאחר מותו חויל. גיני, ששימש קשר בין עמדות הלוחמים ברובע היהודי בעיר העתיקה במהלך מלחמת העצמאות, נפגע ב-28 במאי 1948 מפגיעת צלף. נסים גיני לא היה הילד היחיד שנטל חלק במלחמת העצמאות ברובע: יחד איתו סייעו למגיני הרובע היהודי גם אחיו בן ה-12, אחותו בת ה-14 וילדים רבים אחרים מהרובע. גם ביתר חלקי הארץ סייעו מאות ילדים ללוחמים הישראלים במלחמת העצמאות.	עריכה - תבנית - שיחה
11 במאי 2016	זהרה לביטוב הייתה לוחמת פלמ"ח וטייסת בחיל האוויר הישראלי. התפרסמה במיוחד על רקע סיפור אהבתה ללוחם הפלמ"ח שמואל קופמן, שנהרג ב-2 במאי 1947 בהתפוצצות רימון יד (הסיפור תואר ב-1980 בספרה של דבורה עומר "לאהוב עד מוות"). זהרה התאהבה שוב באמנון ברמן, שאותו פגשה בקורס טיס שעברה בארצות הברית, אך חוותה אובדן שני כאשר אמנון נהרג עם הפלת מטוסו ב-7 ביולי 1948. זהרה עצמה נהרגה ב-3 באוגוסט 1948, בהיותה כבת 21, כאשר מטוסה התרסק לאחר ההמראה מירושלים, עם הטייס שהיה עמה, עמנואל רוטשטיין. כקצינה בחיל האוויר, מצאה זהרה את מנוחתה האחרונה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, למרות רצונה להיטמן ליד שמואל, אהובה הראשון, בהר הזיתים, שהפך בינתיים לשטח אויב. עמוס, אחיה היחיד של זהרה, קרא לבתו הבכורה בשמה. הילדה חלתה בסרטן ובסוכות תשכ"ח, חודשים אחדים אחרי שחרור הר הזיתים, נפטרה הילדה בהיותה בת שש. לבקשת יהודה אבן שמואל, אביו של שמואל קופמן, נטמנה זהרה הקטנה לצד שמוליק ובכך, באופן סמלי, הוגשמה שבועת האמונים.	עריכה - תבנית - שיחה
12 במאי 2016	דגל ישראל מתנופף על רקע מצדה על אף שמועדו הרשמי של יום העצמאות הוא ה' באייר, ברוב המקרים הוא לא נחגג בתאריך זה. על פי כללי הלוח העברי ה' באייר יכול לחול רק בימים שני, רביעי, שישי ושבת. ב"חוק יום העצמאות, תש"ט-1949" נקבע שאם ה' באייר חל בימים שישי או שבת, מקדימים את יום העצמאות ליום חמישי, כדי למנוע חילול שבת; ואם ה' באייר חל ביום שני, דוחים את יום העצמאות ליום שלישי כדי שערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לא יחול במוצאי שבת. אי-לכך רק כאשר ה' באייר חל ביום רביעי, חג העצמאות אכן יחול במועדו. לאחרונה נחגג יום העצמאות במועדו ב-2006, 2009, 2020 וב-2023. הפעם הבאה תהיה בתשפ"ו, 2026.	עריכה - תבנית - שיחה
13 במאי 2016	מגילת העצמאות בעת ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948, טרם הושלמה כתיבתה של מגילת העצמאות על-גבי הקלף. לפיכך, חתמו המכובדים את שמותיהם על קלף ריק מתוכן, ורק לאחר מכן הוסף לאותו קלף תוכן המגילה כפי שאנו מכירים אותו כיום. 25 נציגי מועצת העם חתמו במקום, ובהם גולדה מאיר. מאיר ניסתה לחזור לירושלים הנצורה ביום ההכרזה, ועל כן, לא הייתה אמורה להיות נוכחת בטקס ההכרזה, אך מטוס ה"פרימוס" שלה חזר על עקבותיו בשל מזג אוויר סוער, והיא נכחה בטקס וחתמה בַּמקום. 12 נציגים שלא נכחו בטקס, הוסיפו את חתימותיהם בשבועות שלאחר מכן.	עריכה - תבנית - שיחה
14 במאי 2016	פנים בית הכנסת הקראי במושב מצליח יהדות קראית היא זרם ביהדות ששמו נגזר מהמילה "מקרא" - חבריו מאמינים במקרא כפשוטו ואינם מקבלים את התורה שבעל פה, וזאת בשונה מהיהדות הרבנית. למייסד היהדות הקראית, שבתקופות המוקדמות פירושי התורה שלה היו בדרך כלל מחמירים יותר מאשר פירושי חז"ל, נחשב החכם ענן בן דוד הנשיא. הקראים, שמספרם בעולם מוערך בכ-35,000 נפש, מתוכם כ-25,000 בישראל, מגדירים עצמם כיהודים למרות שאינם כאלה על פי הגדרת הרבנות הראשית. בשונה מיהודים אורתודוקסים, הקראים הדתיים אינם חובשים כיפה לראשם, אלא בבית הכנסת ובעת התפילה.	עריכה - תבנית - שיחה
15 במאי 2016	בקבוק ויסקי מסוג ג'וני ווקר מקורה של המילה "אלכוהול" הוא בשפה הערבית. המצרים הקדמונים הפיקו, בתהליך זיקוק פשוט, אבקות שונות שכונו "כוחול", וששימשו לבישום ולאיפור (מקביל ל"כָּחָל" העברי). הערבים כינו את האלכוהול בשם "אל-כוחול" (الكحول, "התמצית") בשל הדמיון הרב בין תהליך ייצור האבקה לבין תהליך הפקת אלכוהול למשקה חריף.	עריכה - תבנית - שיחה
16 במאי 2016	יוהאן ברנולי כלל לוֹפּיטָל, הנקרא על שמו של המתמטיקאי החובב הצרפתי המרקיז דה לופיטל, נתגלה למעשה על ידי המתמטיקאי השווייצרי יוהאן ברנולי. לופיטל, שהיה איש עשיר, חתם ב-1694 על עסקה עם ברנולי, שלפיה ישלם לו 300 פרנקים לשנה, בתמורה לבלעדיות על תגליותיו. הכלל הופיע לראשונה בספר לימוד של חשבון אינפיניטסימלי שכתב דה לופיטל, ונקרא לכן על שמו. ב-1704, לאחר מות דה לופיטל, פרסם ברנולי את דבר העסקה, וביקש הכרה בכך שהוא גילה את הכלל. ב-1922 נמצאו מסמכים המאשרים את גרסתו.	עריכה - תבנית - שיחה
17 במאי 2016	אדוארד השלישי מלחמת מאה השנים הייתה סכסוך בין ממלכות אנגליה וצרפת שתחילתו בשנת 1337 וסיומו בשנת 1453. הסכסוך, שהחל בשל תביעתו של אדוארד השלישי (בתמונה) לכתר צרפת, היה בעצם סדרת מערכות המופרדות על ידי תקופות של רגיעה ושל הפסקת אש. רשמית, המלחמה הסתיימה רק בשנת 1802, כאשר בעקבות עלייתו של נפוליאון לאחר המהפכה הצרפתית, הסיר הכתר האנגלי את תביעתו למלכות צרפת.	עריכה - תבנית - שיחה
18 במאי 2016	חוק השיפוט הצבאי קובע עונש מאסר של 3 שנים על התחזות כחייל בצבא ההגנה לישראל. מאסר של שנה יוטל על חייל המתחזה כבעל דרגה, תפקיד או עיטור שאינם שלו, בעוד חריגה מסמכות עשויה לשלחו למאסר אף למשך 10 שנים. עונש קל יותר מוטל בפקודת הצופים על התחזות לחבר תנועת הצופים, או חריגה מסמכות של אחד מחבריה – מאסר חודש או קנס בסך 12,900 ש"ח (ב-2008). פקודה זו בספר החוקים הישראלי היא מורשת מימי המנדט הבריטי, אשר מאז עריכתה לנוסח חדש, בשנת 1978 – לא נאכפה כלל.	עריכה - תבנית - שיחה
19 במאי 2016	תרשים סכמטי של השכבות במכרה באוקלו. 1) אזור של כורים גרעיניים. 2) אבן חול. 3) שכבת מחצבי אורניום. 4) גרניט. לפני כשני מיליארד שנים, בתקופת הפּרוֹטֶרוֹזואיקון התחתון, פעל באוקלו שבגבון, באזור של מרבצי אורניום, כור גרעיני טבעי. מי תהום מקומיים שימשו להאטת הנייטרונים המהירים שנפלטו מגרעיני האורניום בהתפרקות רדיואקטיבית וגרמו לתגובת שרשרת גרעינית. מאז דעך ריכוז האיזוטופ הבקיע אורניום-235, וכורים גרעיניים טבעיים שכאלה פסקו לפעול. כיום נוהגים להעשיר אורניום על מנת ליצור תגובת שרשרת בכור גרעיני מלאכותי.	עריכה - תבנית - שיחה
20 במאי 2016	בשנת 1930 עבד במאי הקולנוע לואיס מיילסטון על הסרט "במערב אין כל חדש", המבוסס על ספרו של אריך מריה רמרק ואשר מציג את זוועות מלחמת העולם הראשונה מנקודת הראות של חייל גרמני הנהרג בסופו. מפיקי הסרט, למודי מסורת האסקפיזם ההוליוודית, דרשו ממיילסטון לשכתב את התסריט ולהמציא לו "סוף טוב" בנוסח הוליווד, שיתאים לטעם הקהל האמריקאי. מיילסטון, שמצא את הדרישה כאבסורדית, השיב בסרקזם: "יש לי סוף טוב לסרט. ניתן לגרמנים לנצח!". מיילסטון שמר כמובן על סופו המקורי של הספר, והסרט שביים זיכה אותו בפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר ונחשב עד היום לאחד מסרטי המלחמה הטובים של כל הזמנים.	עריכה - תבנית - שיחה
21 במאי 2016	לגונת ונציה הביטוי שבעת הימים לא היה קשור בתקופה הרומית לאוקיינוסים או לימים אחרים. מטבע לשון זה, שפליניוס הזקן, סופר ומפקד בכיר בצי הרומי, השתמש בו באנציקלופדיה בת 37 הכרכים "תולדות הטבע", התייחס ללגונות באזור העיר ונציה של היום.	עריכה - תבנית - שיחה
22 במאי 2016	אותיות סיניות כתובות בשלושה סגנונות בספרים לטיניים בימי הביניים נהגו לשים ליד קטעים שנכתבו ביוונית הערות שוליים בנוסח: "זה ביוונית; זה בלתי ניתן לקריאה". לעומת זאת, ויליאם שייקספיר, עשה שימוש בביטוי "זה יוונית בשבילי", שלא כפשוטו, אלא על דרך משל לדבר שאינו ברור. בעברית הביטוי קיבל את הצורה "זה סינית בשבילי". הצרפתים והפינים מעדיפים לומר "זה בעברית", כשאינם מבינים דבר, ורק הסינים יאמרו על טקסט לא מובן "זה כתב שמימי".	עריכה - תבנית - שיחה
23 במאי 2016	"חתלתול אקוסטי" היה מיזם של ה-CIA ו"סוכנות המדע והטכנולוגיה" האמריקנית, שבו ניסו להשתמש בחתול למטרות ריגול, בשנות השישים. בניתוח שארך כשעה, שתל וטרינר מיקרופון בתעלת אוזנו של חתול, משדר רדיו קטן בבסיס גולגולתו, וחוט חשמל דק בתור אנטנה אל תוך פרוותו, סמוך לעמוד השדרה. כדי למנוע הסחות דעת דוכא חוש הרעב של החתול. עלות המיזם הוערכה בכעשרים מיליון דולר. המשימה הראשונה במסגרת הפרויקט הייתה לצותת לשני אנשים בחצר שגרירות ברית המועצות שבוושינגטון הבירה. החתול שוחרר בקרבת מקום, אך ככל הנראה כמעט מיד הוא נדרס על ידי מונית. בעקבות כישלון משימה זו, בוטל המיזם.	עריכה - תבנית - שיחה
24 במאי 2016	הכבשה דולי בניגוד למקובל לחשוב, בעל החיים הראשון אשר שובט מתא סומטי לא היה הכבשה דולי, אלא דווקא ראשני צפרדע, אשר שובטו כבר בשנת 1952. הכבשה דולי, אשר שובטה בשנת 1996, הייתה היונק הראשון אשר שובט בהצלחה בשיטה זו. היא נקראה דולי על שם השחקנית והזמרת האמריקאית שופעת החזה דולי פרטון, וזאת מכיוון שהמטען הגנטי אשר שימש ליצירתה נלקח מתא עטין.	עריכה - תבנית - שיחה
25 במאי 2016	יום המגבת דאגלס אדמס, מחבר סדרת ספרי המדע בדיוני ההומוריסטית "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", כתב בחוש ההומור האבסורדי האופייני לו כי מגבת היא "הדבר השימושי המאסיבי ביותר שאפשר שיהיה לטרמפיסט הבין-כוכבי". זאת הן בשל סיבות מעשיות כגון היכולת "להתעטף בה ולחמם עצמך בעוברך דרך ירחיה הקרים של ג'אגלאן ביתא", והן בשל נטייתם הלא ברורה של יקבועים (לא טרמפיסטים) להניח כי לטרמפיסט הנושא מגבת יש בהישג ידו גם "מברשת שיניים, בגד רחצה, סבון, פחית ביסקוויטים, משקה, מצפן, מפה, תרסיס נגד חרקים, ביגוד למזג אוויר רטוב, חליפת חלל, כרטיסים להצגה וכן הלאה." בדיחת המגבת, שחזרה במקומות רבים בסדרת הספרים ובשאר יצירות "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" (תסכית, סדרת טלוויזיה, סרט קולנוע), זכתה לפופולריות רבה בקרב מעריצי אדמס. ב-25 במאי 2001, שבועיים לאחר מותו של אדמס, הוכרז יום המגבת, בו חובבי "מדריך הטרמפיסט" נושאים עמם מגבת לכל מקום אליו ילכו, ומאז אותו יום נחגג כל שנה באותו תאריך.	עריכה - תבנית - שיחה
26 במאי 2016	קלמן שולמאן שיר הילדים הידוע בר כוכבא נכתב על ידי הסופר והמשורר לוין קיפניס והולחן על ידי מרדכי זעירא. עם זאת, אין כל סימוכין היסטוריים לסיפור על בר כוכבא והאריה. האגדה הופיעה לראשונה בעברית ב-1858, כאלף ושבע מאות שנים לאחר מרד בר כוכבא, במרכזו של רומן היסטורי בשם "הריסות ביתר" שראה אור בליטא. הסיפור עובד על ידי קלמן שולמאן, סופר ומתרגם מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בווילנה, מהרומן Isralitischer Musenalmanach. לא ברור אם שולמאן המציא את הסיפור אך הוא תרם לפופולריות שלו.	עריכה - תבנית - שיחה
27 במאי 2016	לואיס קרול אגדה אורבנית מספרת כי ויקטוריה מלכת בריטניה נהנתה מקריאת "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" של לואיס קרול, וביקשה מהסופר לשלוח לה ספר אחר פרי עטו. קרול, כך האגדה מספרת, שלח אליה את ספרו "חיבור יסודי על דטרמיננטים", ספר מקצועי במתמטיקה.	עריכה - תבנית - שיחה
28 במאי 2016	כרזת הדוד סם הכרזה "לורד קיצ'נר רוצה אותך" הכרזה הנושאת את דמותו של הדוד סם, שעיצב ג'יימס מונטגומרי פלאג ב-1917, ובה נעשה שימוש לעידוד הגיוס לצבא ארצות הברית בשתי מלחמות העולם, הפכה זה מכבר לסמל תרבותי. עם זאת, היא מבוססת על כרזה מוקדמת יותר, בשם "לורד קיצ'נר רוצה אותך", שפורסמה בבריטניה שלוש שנים קודם לכן, ובה נראה שר המלחמה הבריטי הוריישו קיצ'נר מצביע אל עבר הצופה בתנוחה זהה לזו של הדוד סם, ומתחתיו הכיתוב "רוצה אותך. הצטרף לצבא מולדתך! אלוהים, נצור את המלך". כרזה זו זכתה גם לחיקויים רבים אחרים, למשל בידי הצבא הלבן, הגדודים העבריים, הרייכסווהר ואף שירות היערות של ארצות הברית, בכרזה המציגה את הקמע שלו, "Smokey Bear".	עריכה - תבנית - שיחה
29 במאי 2016	שרירי הראש והצוואר שריר הַמִּלְעָס, שריר לעיסה הנמצא בצד הלחי, מסוגל להפיק את הכוח הגדול ביותר בגוף האדם, ובספר השיאים של גינס מ-1992 מתועדת נשיכה בעוצמה של 442 קילוגרם-כוח למשך שתי שניות. כוח שריר תלוי בשטח החתך שלו, והמלעס אינו גדול, אך הוא פועל באופן דומה למפצח אגוזים, כלומר כוח קטן שמושקע בין הקצוות שלו בחיבור לגולגולת וללסת התחתונה מתורגם למומנט גדול, ולכן גם לכוח גדול יותר שפועל על השיניים הטוחנות בסמוך לנקודת הציר במפרק הלסת. עקרון פעולתם של עגורן ושל מגבה מכני הוא דומה. יתר שרירי השלד, וגם הגדולים בהם, בירך ובעכוז, נאחזים קרוב לציר ביחס לקצה האיבר, ולכן לא ניתן להפיק מהם כוח כה גדול.	עריכה - תבנית - שיחה
30 במאי 2016	יוליוס קיסר יוליוס קיסר, שליטה של רומא, לא שימש בתפקיד קיסר למרות שמו. תוארו הרשמי היה דיקטטור לכל ימי חייו (או ליתר דיוק, "דיקטטור מתמיד"). בנו המאומץ, אוגוסטוס קיסר, היה הראשון בקיסרי רומא. הוא אימץ את השם "אימפרטור" כשמו הפרטי, במקום שמו הקודם, גאיוס, ואחריו כונו כל שליטי האימפריה הרומית אימפרטורים.	עריכה - תבנית - שיחה
31 במאי 2016	בשנת 1994 ביקש חבר הקוּ קְלוּקְס קְלָאן לאפשר לארגונו לאמץ קטע מדרך בעיר סנט לואיס שבמדינת מיזורי בארצות הברית. במסגרת האימוץ היה הארגון אמור לדאוג לניקיון הדרך באופן קבוע, ולהציב בה שלטי רחוב הנושאים את שמו, כמקובל בארצות הברית כאשר ארגון מאמץ קטע רחוב. בתחילה סירבה המדינה לבקשה, אבל לאחר פסיקת בית משפט פדרלי שקבעה כי הסירוב אינו חוקתי, הוכרחה המדינה בשנת 2000 להציב את השלטים. בית המחוקקים של מיזורי החליט בתגובה לשנות את שם הדרך לדרך רוזה פארקס, אישה אפרו-אמריקאית אשר התפרסמה בשל סירובה בשנת 1955 לפנות את כיסאה באוטובוס לאדם לבן – סירוב שהוביל, בעזרתו של מרטין לותר קינג, לביטול מדיניות ההפרדה הגזעית של חברת האוטובוסים הציבורית של מונטגומרי. בעקבות שינוי זה ויתר הקו קלוקס קלאן על זכותו לטפח דרך זו.	עריכה - תבנית - שיחה