ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 235

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף


שירים טורקיים קדומים (Turkic) בימינו[עריכת קוד מקור]

האם עמים טורקיים כמו העם הטורקי, הטורקמני, הטובני, והקזחי, חולקים בניהם איזה שהם שירי עם שנישרים עד עצם היום הזה בכל המדינות האלה יחדיו? בתודה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 09:36, 19 בספטמבר 2014 (IDT)

כמה קדום? בוא ונחשוב בכלל על השתמרות שירה עתיקה. באילו שפות אנחנו יודעים שהיא השתמרה ואיך? ס. מוריס - שיחה 17:29, 24 באוקטובר 2014 (IDT)

שאלה בבניה[עריכת קוד מקור]

שלום, בבית לידי בונים חלק חדש ולהפתעתי גיליתי כי הבטון של שכבת הבסיס ניצוק על מה שנראה, על פניו, כקופסאות קלקר הפוכות. שאלתי היא כיצד הקלקר מחזיק את משקל הבטון ולמעשה את כל הבית. תודה. תרומות/89.139.186.54 13:13, 19 בספטמבר 2014 (IDT)

פוליסטירן המכונה קלקר הוא מבודד תרמי טוב וזול ולכן משמש בבנייה. הוא לא מחזיק את הבית, הבטון שניצוק מסביבו מתקשה ומחזיק את הבית. את מעט הבטון הנוזלי הניצוק עליו עד ההתייבשות שלו הקלקר מחזיק בלי בעיה. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 13:19, 19 בספטמבר 2014 (IDT)
בנוסף, שימוש בארגזי קלקר מעיד על קרקע חרסיתית במקום בו אתה גר (תופחת בעת ספיגת מי גשמים בחורף ומתכווצת בחום של הקיץ). קרקע זו נקראת גם "קרקע עובדת" או "קרקע לא יציבה", לכן יש צורך להרחיק את רצפת הבניין מהקרקע כדי שהקרקע בעת התפשטותה לא תפעיל על הרצפה לחץ מלמטה, תפגע בה ותיצור סדקים ברצפת הבטון. ארגזי קלקר הפוכים מספקים חלל להתפשטות ולהתכווצות הקרקע מבלי לפגוע ברצפת הבטון של הבניין ובו בזמן משמשים כטפסות ליציקה. בברכה, Avishay - שיחה 13:24, 19 בספטמבר 2014 (IDT)

אתר ללימוד שפות זרות[עריכת קוד מקור]

יש אתר טוב שאפשר ללמוד בעזרתו שפות זרות? אני מתעניין בלימוד השפה הסלובקית. גילגמש שיחה 11:02, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

האתר דואולינגו הוא אתר מצויין, בהנחה שהאנגלית שלך טובה (אני מניח שאם אתה רוצה ללמוד סלובקית, אז האנגלית שלך טובה ) אבל סלובקית אינה נלמדת שם. בלנק - שיחה 12:34, 20 בספטמבר 2014 (IDT)
יש אתר שכן מלמד סלובקית? אולי משתמש:Eldad ידע? גילגמש שיחה 13:50, 21 בספטמבר 2014 (IDT)
דווקא סלובקית היא שפה שאני לא מכיר שום אתר שמלמד אותה. אכן, duolingo מתאים, וגם Babbel.com, אבל אלה מלמדים את השפות הראשיות (בבל מלמד משהו כמו 12 שפות). אלדדשיחה 13:52, 21 בספטמבר 2014 (IDT)
אז איך ויקיפד מצוי יכול ללמוד סלובקית? אלדד, אולי אתה מכיר ספר טוב או משהו כזה? אני מניח שיש גם קורסים, אבל אני מעוניין בלימוד עצמי. גילגמש שיחה 13:58, 21 בספטמבר 2014 (IDT)
בעניין השפה הזאת דווקא אני לא מכיר. אלדדשיחה 14:00, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

האם השטחים של המושבים והקיבוצים נחשבים לשטחי מדינה?[עריכת קוד מקור]

האם השטחים של המושבים והקיבוצים נחשבים לשטחי מדינה, והמדינה יכולה מתישהוא לקחת את זה מהם ללא יותר מידי הסברים? אם אני מצליח להבין נכון, המדינה נתנה את האדמות למושבים על מנת שאלה יעבדו אותם ויפיקו מהן פירות וכך המדינה תרוויח מס מהמכירות. האם הבנתי נכונה? 149.78.228.59 12:02, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

האם לגדל אבטיחים בחורף?[עריכת קוד מקור]

איך ייתכן שלא מוצאים בשווקים אבטיחים בחורף? האם לא ניתן לגדל אבטיחים בחממות כפי שמגדלים גם עגבניות בחממות ויש בשפע כל השנה? לכאורה כבר עברנו את הזמנים שבהם פירות וירקות היו תלויי עונה. 149.78.228.59 12:40, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

יכול להיות שדרושה תאורה מתוזמנת, נוסף לחממה. התוצאה תהיה יקרה הרבה יותר יחסית לאבטיח בקיץ, גם מפני שהמחיר צריך להיות כמו של גידולי חממה אחרים על מנת להצדיק את הגידול. אבטיח נתפס כפרי של קיץ- מרווה וזול. אני בספק אם יסכימו לשלם מחיר פרמיום על אבטיחי חממה בחורף. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:56, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

גיבור על אמתי[עריכת קוד מקור]

האם במציאות היו אנשים שלבשו תחפושות או מסיכות והחלו להילחם בפשיעה? אנשים שהחליטו שהם סוג של "בטמן" או "השמורים"? 109.66.104.9 13:31, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

כן, ראה רשימת דוגמאות בוויקיפדיה האנגלית Ben tetuan - שיחה 14:27, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

למה ראש אמ"ן לא בא מאמ"ן?[עריכת קוד מקור]

באגף המודיעין צנחן הולך וצנחן בא, ואני לא מבין: למה כמעט כל ראשי אמ"ן לא מגיעים מאמ"ן? הרי אף אחד לא מעלה על דעתו לשים בראשות חיל האוויר או חיל הים אנשים שלא צמחו שם. אז למה לאגף מודיעין לא מגיע אדם שגדל בו ומכיר את המלאכה מקרוב? 212.179.213.153 19:59, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

לא מדויק – ראה שלמה שמיר שהיה הן מפקד חיל הים והן מפקד חיל האוויר, ולא צמח באף אחד מהם. נהוג למנות אדם כי הוא מתאים לתפקיד ולא סתם כי הוא צמח בתוך הארגון, או לפחות כך אני מקווה. דולבשיחה 22:38, 20 בספטמבר 2014 (IDT)
כנראה רוצים בראש אמ"ן קצין קרבי בכיר בעל ניסיון מבצעי עשיר (ולא חייל שאת כל השירות שלו בילה בתפקיד עורפי אפילו אם חשוב ביותר). אל תשכח שחלק מראשי אמ"ן אחר כך גם קודמו לתפקיד הרמטכ"ל (למשל משה יעלון). ‏ MathKnight (שיחה) 22:57, 20 בספטמבר 2014 (IDT)
ככלל, "ראש" משהו לא אמור לבוא מהגוף המדובר. כישורי הניהול שונים. מנכ"ל חברת אבטחה לא אמור להיות מאבטח בהכשרתו, לדוגמה. ביקורת - שיחה 01:21, 21 בספטמבר 2014 (IDT)
חבר מביא חבר. צה"ל הוא בבואת החברה הישראלית. תראה לי מישהו מכל הצנפים האלו שהגיע למשהו באזרחות אחר כך.אודי - שיחה 11:20, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

שתי שאלות בכימיה לגבי היסוד כלוריד[עריכת קוד מקור]

  1. האם יש דרך קלה להפריד אפילו במעבדה ביתית את הסודיום (או הפוטסיום) מהכלוריד שבמלח שולחן טיפוסי?
  2. האם המומחה נתקל פעם בקפסולות של כלוריד גרידא למכירה?

בתודה, בן. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 21:24, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

להפריד זה קל - שופכים מלח שולחן למים והיונים של כלור ונתרן (או במקרה של מלח "קל" - אשלגן) יפרדו. מדובר במלח קל-תמס. השאלה היא איך תפריד אחר כך בין התוצרים. לגבי השאלה השנייה - אין יסוד ששמו כלוריד. היסוד הוא כלור. לסיומות בכימיה יש משמעות. כשאומרים "כלוריד" הכוונה לתרכובת כלשהי של כלור, כשהכלור הוא אחד היסודות החשובים בה. אם התכוונת לקפסולה של כלור - אני בספק רב עם קיים דבר כזה. גם לא ברור בשביל מה. כלור הוא גז בטמפ' החדר. כדי למצק או לנזל גז צריך טמפ' נמוכה ולחץ גבוה. אני בספק שזה נמצא בשימוש. יש טבליות שמכילות כלור (והן לא כלור נקי) ומשמשות לחיטוי. אולי זה יספיק לך. גילגמש שיחה 13:56, 21 בספטמבר 2014 (IDT)
סיפור ידוע מ4chan הוא נסיון לגרום למוות דרך האינטרנט ע"י עירבוב של אמוניה ואקונומיקה. נפלט כלור גזי, וזו סכנה רצינית. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:41, 21 בספטמבר 2014 (IDT)
אחרי הפרדת התוצרים, האם יש דרך נוחה לאחד את הכלור עם יסוד אחר שאיננו נתרן (יסוד שהנתרן עצמו לא יתחבר אליו\יהיה פובי כלפיו)? או אולי, לפלטר בדרך כל שהיא את הנתרן מתוך התמיסה? ‏Ben-Natan‏ • שיחה 13:02, 22 בספטמבר 2014 (IDT)
למיטב זכרוני כלור מגיב בתגובה אקזותרמית עם כמעט כל מתכת. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:20, 22 בספטמבר 2014 (IDT)
איך תגובה אקזותרמית עם מתכת תעזור לך להפרדה? תקבל שוב מלח. גילגמש שיחה 20:54, 22 בספטמבר 2014 (IDT)
רגע, ההפרדה קיימת קודם לכן - מפני שהכלור שנפלט הוא גז, ניתן לצבור אותו בכלי מעל תמיסת התגובה. השבתי מתוך הנחה שהשואל מעוניין לסלק את הכלור הגזי, שהוא סכנה ממשית, מהמערכת. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 08:04, 24 בספטמבר 2014 (IDT)

בירה - איזו השפעה יש לה?? (רוממות רוח או הרדמה ורגיעה?)[עריכת קוד מקור]

כידוע, לוודקה ושאר משקאות לבנים יש השפעה של רוממות רוח. לויסקי ויין יש השפעה של הרדמה ונינוחות של רגיעה. מה עם בירה?!?! (ומה עם שאר המשקאות?)

בניגוד למה שאמרת על וודקה ויין, ההשפעה של אלכוהול לסוגיו על אנשים תלויה מאוד בבן אדם, מצב הרוח שלו לפני כן, מה הוא אכל לפני כן, כמה הוא ישן לפני כן, ועוד מגוון גורמים. זה נכון גם לגבי בירה, גם לגבי וודקה, וגם לגבי יין. בלנק - שיחה 23:53, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

מה קורה לדולפינים אם מוציאים אותם מהמים למשך מספר שעות?[עריכת קוד מקור]

לפי מה שאני יודע, הדולפין הוא יונק ולכן הוא צורך חמצן כמו שאר היונקים. היום חשבתי מה קורה עם כל הדולפינים האלה ששמים באקווריומים רחוקים מהים, איך הביאו אותם לשם וכל זה. האם שמים אותם במים בזמן שמעבירים אותם או פשוט מעבירים אותם כמו שמעבירים פיל לדוגמה? 149.78.228.59 01:28, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

הדולפינים יכולים לנשום מחוץ למים, ולכן נשימה אינה מהווה בעיה כשמעבירים אותם. הבעיה היותר גדולה היא שהעור שלהם מותאם למים, ויש לשמור שלא יתייבש. אאל"ט, מעבירים אותם עטופים בשמיכות רטובות או במיכלי מים. יואלפ - שיחה 08:54, 21 בספטמבר 2014 (IDT)
השאלה כבר נשאלה כאן פעם, ראה ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 230#האם יונקים ימיים יכולים לחיות מחוץ למים ללא הגבלת זמן?. קשה לי מאוד להאמין שמישהו יעביר דולפין כשהוא עטוף בשמיכות רטובות, זה נראה לי תהליך מסוכן. הדרך המקובלת היא במיכלי מים כאמור. (לא ראית לשחרר את וילי?) בלנק - שיחה 20:23, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

הקמת בלוג[עריכת קוד מקור]

אני מעוניין לפתוח עבור מישהו בלוג שבו יוכל לכתוב ביקורות ספרותיות, איך הכי מומלץ לעשות את זה? תודה. ‏אופקאלףשיחה‏ • כ"ו באלול ה'תשע"ד • 11:44, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

ממליץ שתציץ ב wordpress.com הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:38, 21 בספטמבר 2014 (IDT)
ממליץ לך לכתוב אותו בבלוגר. תכתוב בגוגל את המונח "בלוגר" (ככה בעברית), כנס לשירות חינמי ונפלא זה של גוגל, ותתחיל לעשות את זה כבר כרגע, בלי להתעסק עם שרת מקומי או דברים בסגנון. שיהיה בהצלחה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 03:43, 22 בספטמבר 2014 (IDT)
תודה לכם, אבדוק. Ben-Natan, הבלוגים האלה מופיעים במקום סביר בחיפוש גוגל? ‏אופקאלףשיחה‏ • כ"ז באלול ה'תשע"ד • 14:27, 22 בספטמבר 2014 (IDT)
בתנאי ויש מספיק תוכן, ובתנאי שאין יותר מדיי תחרות (למשל, לבלוג אנגלי העוסק בקונדיטוריה יהיה קשה יחסית לקבל חשיפה כללית שכן כבר קיימים כנראה אלפי בלוגים בנושא והוא יצטרך להיות ממש מאסיבי ויקבל חשיפה ממוקדת בעיקר), ככה שממילא צריך לתכנן היטב כל כתבה בפני עצמה. דבר נוסף מעבר ל-2 הפרמטרים האלה הוא הפרמטר של Backlinks... שווה לדעתי להוסיף קישור חיצוני מאתר אחר - אל הבלוג, אחת לחודש... אפשר כמובן יותר, למשל, לתת איזה 4 קישורים טובים כבר בחודש הראשון (מלבד קישורים פשוטים יחסית שאנחנו נותנים באופן טבעי מכל מיני מקומות ברחבי האינטרנט), אבל בתכלס בחודשים הראשונים אפשר להסתפק בקישור או 2 לחודש לדעתי וזה יהיה פנטסטתי. אם אתה כבר נותן קישורים עדיף לתת אותם מאתרים עם Pagerank גבוה, כמו 5 ומעלה, אבל זה לא ממש קריטי לבלוג לא מסחרי שנמצא בתחילת דרכו... הרי הדגש העיקרי שלך הוא בכל מקרה תוכן איכותי). ‏Ben-Natan‏ • שיחה 14:50, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

מפעל של רפאל- מכון דוד[עריכת קוד מקור]

שלום. האם המפעל של רפאל שנמצא צפונית לצור שלום בקרית ביאליק זהו מכון דוד?--85.64.116.162 14:01, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

כן. יש שלט בכניסה. תוכל לקרוא על כך, גם בערך רפא"ל. בפסקה "מידע עסקי". ביקורת - שיחה 15:06, 21 בספטמבר 2014 (IDT)
תודה רבה!--85.64.116.162 18:26, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

בלאגן במפה הכלכלית של ישראל[עריכת קוד מקור]

מהבנתי הבסיסית בגישות כלכליות, הימין הקפיטליסטי מתנגד להתערבית הממשלה בכיסים הפרטיים בעוד השמאל מצדד בסוציאליזם לכולם על חשבון מיסים גבוהים יותר. איך קורה במדינת ישראל בעשור האחרון שהימין כביכול רק מעלה ומעלה מיסים ומגדיל מעורבות ממשלתית בעוד שהשמאל מצדד בהורדת מיסים? תודה מראש.

לא מדויק להגיד שהמיסים עלו והמעורבות הממשלתית גדלה בשנים האחרונות. מדרגות מס הכנסה ומס חברות ירדו משמעותית מאז 2003 (הקדנציה של נתניהו כשר האוצר), וצומצמה המעורבות הממשלתית במשק באמצעות הפרטות של מספר חברות גדולות, הקיצוצים המשמעותיים שהונהגו על ידי נתניהו ב-2003, וכו'.
השמאל בישראל בדרך כלל תומך בהורדת מיסים רגרסיביים כגון מע"מ לצד העלאה של מיסים פרוגרסיביים כגון מס ההכנסה הישיר (בעיקר לרמות הכנסה גבוהות) או העלאה של מס חברות. Ben tetuan - שיחה 18:39, 21 בספטמבר 2014 (IDT)
שלוש נקודות נוספות: 1.הימין בישראל עסק באופן רציף ב30 השנים האחרונות (כולל העשור האחרון) בהפרטה מסיבית של שירותים, תעשיות, חברות ממשלתיות, ועוד. זה בדיוק להפך מ"הגדלת מעורבות ממשלתית". 2.בפעם האחרונה שמפלגת העבודה היתה בשלטון (ממשלת ישראל העשרים ושמונה), נהגתה תוכנית כוללת למיסוי של עזבונות, תוכניות חיסכון, ושוק ההון. התוכנית נגנזה בעיקר עקב התנגדות עזה מימין. 3. חשוב לזכור, כשמדברים על "ימין ושמאל" בישראל, שהכוונה היא בעיקר בהקשר הביטחוני, ושימין כלכלי לא תמיד הולך יחד עם ימין ביטחוני. כך למשל למפלגות קדימה, התנועה ויש עתיד יש מצע כלכלי מרכז-ימני, ומצע ביטחוני-מדיני מרכז שמאלי. לעומת זאת, מפלגת הבית היהודי הישנה, לפני תקופת בנט, הציגה מצע כלכלי שמאלי יחסית. בלנק - שיחה 20:17, 21 בספטמבר 2014 (IDT)
נכון מאוד ! עלית על נקודה מאוד כואבת (לי, לפחות). מדינת ישראל היא אולי המדינה המערבית היחידה שבה השמאל הוא רק פוליטי-ביטחוני וכלל לא כלכלי-חברתי. על כן, תמצא אנשי שמאל מובהקים של מר"צ ורק"ח מפגינים בהמוניהם (בצדק, כשלעצמו) בהפגנות פוליטיות וכמעט שלא תמצא אותם בהפגנות של פועלים (עובדי דואר, עובדי קבלן וכו') שהממשלה ובעלי ההון מתנכלים להם.--וידנפלד - שיחה 12:29, 23 בספטמבר 2014 (IDT)
הודעה שהייתה פה נמחקה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:52, 25 בספטמבר 2014 (IDT)

איך מודדו בעבר את גובהם של ההרים?[עריכת קוד מקור]

היום זה יותר קל, בעזרת לווין מודדים את הגובה מהאוויר לקרקע ומחסירים את גובה האוויר, אבל כיצד פעם מדדו את גובהם של ההרים? (אפשר אולי בעזרת טריגונומטריה, אבל איך אפשר למדוד את הזוויות של ההר? מאיפה הן מתחילות?) תודה לעונים:) 77.125.143.146 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

באמצעות טריגונומטריה, 77.125.143.146. שני משולשים עם אותם זוויות דינם שהיחס בין הצלעות התואמות יהיה זהה. יש תיאור לא רע של התהליך בסיפור של ארתור קונן דויל על שרלוק הולמס "הטקס של בני מסגרייב" (The Adventure of Musgrave Ritual). ‏(IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 23:42, 21 בספטמבר 2014 (IDT))
ראה תאודוליט וטריאנגולציה. 37.60.40.187 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

השאלה היא איך יודעים מה הזווית? האם המכשיר הזה, התאודוליט, היה קיים בתקופות קודמות? (גובהו המוערך של האוורסט היה ידוע כבר ב-1850) בנוסף, השיפוע של ההר לא בדיוק נשאר אותו דבר, מה שגורם ליצירת זוויות שונות לא?

היו מכשירים שקדמו לתאודוליט. מטה יעקב למשל. היו מכשירים קדומים שלא נשתמרו- ע"פ עדות תלמי, אריסטרכוס יכל למדוד את זווית השמש מהאופק בדיוק של 1/2 מעלה.
אתה לא צריך את שיפוע ההר. אתה מודד את הזווית אל פסגתו משתי נקודות שהמרחק בינהן ידוע. כך אתה מקבל משולש פתיר (זוית, צלע, זוית) הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:16, 23 בספטמבר 2014 (IDT)
איך מודדים גובה באמצעות לוויין? דניאל תרמו ערך 21:41, 23 בספטמבר 2014 (IDT)
מאיפה זה הגיע? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:51, 23 בספטמבר 2014 (IDT)
אנקודטה קטנה: התאודוליט נמצא על הסמל של ה-PEF, שנוסד ב-1865. לפי ההיסטוריה בערך האנגלי, ב-1512 נוצר לראשונה התיאודליט, שהוא בעצם חיבור של שני מכשירים קודמים - אחד שחישב זוויות אנכיות והשני אופקיות. ע"ע. 37.60.40.187 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
דניאל, אפשר להבין את שאלתך בשתי דרכים. הראשונה, אם אתה על הקרקע, בעזרת לוויני GPS, ניתן לחשב את הגובה ע"י פתרון המשוואות (מדידות מ-4 לווינים, פותרות מיקום במרחב ובזמן, ומשם ניתן להסיק מה הגובה). הדרך השניה, הלווינים מודדים ומחשבים את הגובה באמצעות מכ"מים. פירוט תמצא באתר NOAA ובאתר נאס"א. בברכה אמא של גולן - שיחה 00:08, 24 בספטמבר 2014 (IDT)
לא שאלתי סתם. השואל מציין כמובן מאליו שהיום אפשר פשוט למדוד באמצעות לוויין, אך אם יתעמק בתהליך יראה שזה מבוצע היום בדיוק כפי שבוצע בימי קדם. הלווין מצלם את פסגת ההר משתי נקודות שהמרחק ביניהן ידוע. לפי זוויות הצילום הוא מקבל משולש פתיר (זווית-צלע-זווית כפי שאילן ציין) ויודע לחשב את המרחק ממנו אל ההר. הוא יכול להשוות זאת למרחק ממנו אל הים כדי לקבל את גובה ההר. דניאל תרמו ערך 13:05, 25 בספטמבר 2014 (IDT)
ראה את הערך המיפוי הטריגונומטרי הגדול בו מתואר איך מדדו את גובה האוורסט. תאור זה כוחו יפה לכל הר. בורה בורה - שיחה 02:44, 24 באוקטובר 2014 (IDT)

האם יש ערך מוכח לשנת שמיטה מבחינה חקלאית?[עריכת קוד מקור]

האם יש ערך מוכח מחקרית שמראה שלשמיטת הקרקע יש ערך מבחינה חקלאית? האם היא גורמת לנזק כלכלי בישראל? 132.66.85.39 12:05, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

שאלת שתי שאלות שונות לחלוטין. מבחינה חקלאית אכן גידול רציף של אותו מין במשך זמן רב מזיק לאדמה וכדאי להפסיק כל כמה שנים, אולם היום השיטה היא להחליף את סוגי הגידולים פעם במספר שנים (תלוי בגידול) ולכן אין צורך בשנה בה הקרקע לא מעובדת. במקומות בהם לא מחליפים את סוגי הגידולים בהחלט כדאי לא לעבד את הקרקע פעם בכמה שנים.
בנוגע לשאלתך השניה, בעקבות הפתרונות ההלכתיים כיום עיקר הנזק הנובע הוא נזק עקיף - ישנם המקפידים לקנות דווקא "יבול נוכרי" ולא לקנות ירקות שגודלו על ידי יהודים. דבר זה גורם לפתיחה של מתחרים רבים באזור, בעיקר בירדן, ומתחרים אלו לא נסגרים אחרי שנת השמיטה אלא ממשיכים להתקיים ולהתחרות בתוצרת המקומית.
מקווה שעזרתי. איתן96 (שיחה) כ"ח באלול ה'תשע"ד 21:53, 22 בספטמבר 2014 (IDT)
"מבחינה חקלאית אכן גידול רציף של אותו מין במשך זמן רב מזיק לאדמה וכדאי להפסיק כל כמה שנים" --ידוע לך על מחקר שטוען כך? Nachum - שיחה 09:57, 23 בספטמבר 2014 (IDT)
מחזור זרעים ושיטת שלוש השדות איקס איקס - שיחה 12:24, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

האם יש לי זכות להדפיס כסף?[עריכת קוד מקור]

זה תפקידה של המדינה לנקות רחובות ולצבוע גדרות, אבל אין זה אומר שלי אין זכות לצבוע גדר או לנקות רחוב (ניקוי רחובות היא דוגמה לשירות ציבורי. הכוונה רחבה יותר). אם יש לי זכות להגדיל את איכות החיים, מדוע אין לי זכות לצייר כסף בעצמי? למה אני צריך שאדם אחר יתן לי את הכסף שייצרה המדינה (ומי זאת המדינה? חברה שכוללת גם אותי), אם אני בעצמי יכול לתת שירות? מדוע פעולה של הגדלת כוח הקניה שלי כשזר נותן לי כסף אינה פוגעת בכלכלה והגדלה של כוח הקניה שלי כשאני בעצמי מייצר כסף כן? 79.181.177.218 14:30, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

על קצה המזלג - רחוב נקי, או גדר צבועה משרת את כל האזרחים במידה שווה. לכסף אין ערך בפני עצמו, אלא ערכו הוא יחסית לסך הכסף שנמצא במשק. ערכו של המטבע הוא כוח הקניה שלו. החזקת צרור שטרות ללא כוח קניה (למשל, שטרות שיצאו מהמחזור - בהנחה שאין להם ערך אספני) אינה תורמת לאיכות החיים שלך. היא בפשטות - ערימת ניירות. מכיוון שכך, על מנת לשלוט באינלפציה, אין לאזרחים אפשרות לשנות את בסיס הכסף. אם כל אחד יכול היה להדפיס לעצמו את הכסף, היה מאבד הכסף את כוח הקניה שלו במהרה, משום שכולם היו מדפיסים שטרות.
אגב, בתוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 תוקן החוק באופן כזה שבנק ישראל בעצמו לא יכול להדפיס כספים על מנת לפרוע את חובותיה של המדינה. Botend - שיחה 14:44, 22 בספטמבר 2014 (IDT)
מעניין מה שאתה אומר. אבל ניקח דוגמה: אני הולך למזבלה ולוקח משם חלקים של מספר שולחנות שבורים (רכוש שאף אחד לא זקוק לו, בעל ערך כלכלי אפסי) ומרכיב מהם בידיים שלי שולחן אחד תקין. אני יכול למכור אותו, כלומר לקבל כסף מזומן מידי אדם אחר. הכסף הזה יהיה שייך לי. נשאלת השאלה, מאיפה הכסף הזה הופיע? הלא אני זה שאחראי לייצור שלו? 79.181.177.218 15:13, 22 בספטמבר 2014 (IDT)
ההבדל הוא שאתה משקיע מזמנך ומרצך ויוצר ערך מוסף. לערך המוסף שאתה יוצר יש ערך כלכלי. בדיוק כפי שאתה יכול לקחת בקבוקים שאנשים זרקו ולמחזר אותם לפסל סביבתי יפה (לדוגמא) שוודאי יהיה שווה כסף. Botend - שיחה 15:51, 22 בספטמבר 2014 (IDT)
אתה צריך קצת את ההיסטוריה של אמצעי התשלום כדי להבין איך הגענו למצב שבו אפשר להשתמש בנייר חסר כל ערך כדי לקנות דברים. בעבר הלא רחוק כסף היה מוצמד לזהב, כלומר הבנקים שמרו ערימות של זהב במרתפים שלהם וכל שטר יצג בעלות על חלק מהזהב. מסיבות כאלו ואחרות שאני לא זוכר (ולמרבה הצער חסרות גם בערך) נטשו את התקן והחליטו שהערך של השטרות יקבע (כמו כל הדברים) לפי תנאי השוק, כלומר היצע וביקוש. הדפסת שטרות חדשים מגדילה את ההיצע של הכסף וכך גורמת לפיחות שלו כך שאם כל אדם היה יכול להדפיס שטרות מהר מאוד לא היה להם ערך. גם כשהמדינה מדפיסה שטרות (בלי להוציא שטרות ישנים מהמחזור) היא גורמת לפיחות בערך הכסף וזה לדוגמא היה אחד הגורמים שהובילו לנפילת רפובליקת ויימאר.--Eitan110 - שיחה 16:16, 22 בספטמבר 2014 (IDT)
באופן עקרוני, שטר הוא הבטחה. שטר של מאה שקל, הוא הבטחה של המדינה לתת לך איזהשהן טובין בשווי 100 שקל תמורת השטר הזה. זה לא באמת קורה, אבל זה העיקרון. פעם המדינה היתה חייבת להחזיק זהב תמורת הכסף שהיא הדפיסה, ולאפשר לאנשים להחליף מטבעות בזהב. הפסיקו עם זה, אבל העיקרון עדיין תקף. אם אתה לוקח דף נייר ומצייר עליו את הציור של 100 שקל, אתה כביכול מתחייב בשם המדינה. ברור לך מדוע אסור לך להתחייב בשם המדינה. לקיראה נוספת: כסף פיאט. «kotz» «שיחה» 16:21, 22 בספטמבר 2014 (IDT)
כמובן שאתה רשאי ליצור כסף במובן הקדום יותר - שטר התחייבות לערך נקוב (נניח זהב) ולמכור אותו. אני לא מספיק בקי אם יש בכך עבירה על חוק ניירות הערך, אבל נראה לי שזה חוקי.--אדג - שיחה 20:46, 22 בספטמבר 2014 (IDT)
יש לך זכות לצייר כסף בעצמך. כתוב עליו "79.181 מתחייב לספק מצרכים או שירותים בשווי 100 שקל ישראלי תמורת כתב זה", ותן לשוק לקבוע את מחיר הכסף הפרטי שלך. יש לא מעט גופים שעושים את זה (תווי שי, תלושי מתנה, ובמדינות מסוימות אפילו שטרי כסף). עוזי ו. - שיחה 20:48, 22 בספטמבר 2014 (IDT)
עוזי, האם אתה מודע לכך שלמשתמשים האנונימיים לא באמת קוראים "79.181" או "43.568", ושיש להם שמות, פנים ומשפחות? בלנק - שיחה 20:51, 22 בספטמבר 2014 (IDT)
השאלה היא מה הוא "כסף". אם מדובר בסתם נייר או פיסת מתכת או עץ או כל דבר אחר שבחרת להדפיס עליו מספרים - מותר לך. פיסת נייר זו לא תהיה הילך חוקי. המדינה מקיימת מונופול על מרכיבים העיקריים של כוחה. למשל: רק למדינה מותר להפעיל כוח מזוין, למשל על ידי משטרה. כל הפעלת כוח אחרת אינה חוקית. מונופול זה מאפשר למדינה לקיים את החוקים שהיא מחוקקת ולהשליט סדר בציבור. הזכות להדפיס (או בתקופה עתיקה יותר לטבוע כסף) היה אחד מסממני העצמאות החשובים. גילגמש שיחה 20:56, 22 בספטמבר 2014 (IDT)
מאוד מעניין מה שאתם מספרים. שקל שאני מחזיק ביד הוא התחייבות של המדינה לתת לי איזשהו שירות או רכוש, אבל מצד שני למדינה עצמה אין זהב מוחשי בתמורה- זה אומר שהערך של השקל הוא אבסטרקטי לחלוטין. אם אני בעצמי מדפיס כסף "מזוייף", אז אני מקטין את הערך של כל שקל. מדוע? אז יש יותר שקלים במדינה- למה זה גורר ירידה בערך של כל אחד מהם? ונחזור- ייצירתי בעצמי שולחן (שולחן מוחשי לחלוטין, בעל ערך אמתי ולא אבסטרקטי) - הגדלתי את כמות הרחוש במדינה מבלי להגדיל את כמות השקלים. האם בכך העלתי את ערכו של כל שקל?
ממש חיבבתי את הדוגמה של תווי קניה. הרי למרות היותם "לא שקלים" הם למעשה שקולים בכל דבר לכסף אמתי, פרט לאוניברסליות (רק קומץ קטן של גופים מכיר בהם). לגבי מונופול של הממשל: למה בעצם? הרי אני אדם עובד שמייצר נניח מוצרים בשווי של 100 שקלים ליום. אם אני אדפיס לעצמי 100 שקלים בעצמי, האם לא איזנתי את האינפלציה? 79.181.177.218 10:39, 23 בספטמבר 2014 (IDT)
תחשוב על זה בסכומים גדולים, נניח ותדפיס 100 מיליארד שקל ותחלק אותם לחבריך, ותתחיל לרכוש מוצרים בישראל, ומן הסתם לא תתקמצן, כי יש לך מכונה שמדפיסה שקלים, ולכן לא יהיה אכפת לך אם תקנה עגבניות בשקל או ב-100 שקל, אתה תעביר את הכסף לידיים אחרות, שבתורן, גם יתעשרו ויצרכו יותר ויהיו אדישים למחיר, הירקן ייראה שגם שהעגבניות עולות שקל וגם כשהן עולות 10 שקלים וגם 100 שקל עדיין קונים, ויעלה את המחיר... ואז פתאום כל מיני אנשים לא יצליחו לקנות עגבניות, אז הם יבקשו העלאת שכר, ואז כל ה"עשירים" החדשים ירצו לטוס לחו"ל, או לקנות טלוויזיות 100 אינץ' ויחליפו המון שקלים לדולרים, מה שיגרום שכמו כל דבר שהביקוש שלו עולה, יעלה את ערך הדולר לעומת השקלים, והופ פתאום 5 שקלים שווים דולר, ואז 10 שקלים שווים דולר (אבל אתה עדיין קונה, מה אכפת לך? יש לך מדפסת) וקבלת אינפלציה. אם נחזור לדוגמת השולחן, אם מחר תייצר מאה אלף שולחנות, כל אחד מהם בנפרד ניתן למכור היום במאה שקל, אבל, בגלל שיש לך המון שולחנות, תתקשה כנראה למכור אותם, כי אין ביקוש לכל כך הרבה, ולכן תהיה מוכן לקבל על כל אחד פחות ממאה שקל, אבל אז איקאה פתאום תיתקע עם מלאי שולחנות, ותוריד את מחיר השולחנות שלה, והנה קיבלת פיחות בערך השולחן. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:28, 23 בספטמבר 2014 (IDT)
מכאן התוצאה המעניינת הבאה: ביטקוין, שהחל את גל המטבעות המבוזרים בשנים האחרונות נוצר על ידי חסידי כלכלה חופשית קיצוניים כדי ליצור מטבע שערכו לא נקבע על ידי בנק מרכזי. אולם מסתבר שתוצר לוואי של מטבע כזה הוא עצם ההנפקה, כלומר: הדפסת הכסף. היוזמים של מטבעות מבוזרים מהסוג של ישראקוין פשוט רוצים שיהיה להם עוד כסף (לצורך השקעה במטרות חיוביות שונות), ולאחר מכן, מקווים שאותו כסף יתמקד בעיקר בארץ ויעודד את המסחר הפנימי. Tzafrir - שיחה 15:34, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

האם בול של 2 שקל מספיק בשביל לשלוח מכתב בתוך הארץ?[עריכת קוד מקור]

--85.64.116.162 15:31, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

המחיר לשליחת מכתב בארץ הרגע הוא שקל שמונים. (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 15:55, 22 בספטמבר 2014 (IDT))
תודה רבה!--85.64.116.162 16:31, 22 בספטמבר 2014 (IDT)
לפי מה שידוע לי מדובר בהוראת שעה שהעלתה את התעריף ל-2 ש"ח. קח בחשבון שיש סיכוי סביר שיחדשו אותה או שהתעריף יהיה מעל. מה שמעלה את השאלה מה בדיוק מנכ"ל דואר ישראל עשה בזמן שהכסף התחיל לברוח לו מתחת לידיים... תחי מדינת ישראל!(שיחה)אהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 05:08, 28 בספטמבר 2014 (IDT)
זה מה שמופיע כרגע באתר הרשמי של רשות הדואר. (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 14:38, 28 בספטמבר 2014 (IDT))

יש שאלה משונה שמעניינת אותי מאוד. האי פיטקרן ממוקם באמצע האוקיינוס השקט, וחיים בו רק 50 אנשים. רציתי לדעת איפה התושבים בו קונים דברים בסיסיים כמו לחם? חיפוש גוגל מעמיק לא נתן לי שום תשובה, וגם דף הויקיפדיה לא עוזר. בכלל, הייתי רוצה תמונות מחיי היום יום שם. Nyanyanyanyan - שיחה 20:20, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

מן הסתם הם מתבססים על דגים ופירות ים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:33, 22 בספטמבר 2014 (IDT)
יש שם גם המון פירות וגידולים. מצרכים כמו דלק שאינם קיימים באי הם קונים בכסף, שהם מרוויחים באמצעות מכירת בולים ומזכרות. ראה כאן בויקיאנגלית. בלנק - שיחה 20:53, 22 בספטמבר 2014 (IDT)
תודה! מצאתי גם את הבלוג הזה שעזר. Nyanyanyanyan - שיחה 21:39, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

אורך יממה[עריכת קוד מקור]

אורך יממה בכדור הארץ היא 23.56 ולא 24 שעות כפי שמראים השעונים. אז איך זה שלא מרגישים את זה? 4 דקות ביום זה שעתיים בחודש. ושעתיים הפרש בין הזמן האמתי לזמן המוצג בשעונים זה מאוד משמעותי. 79.181.177.218 11:16, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

אני מניח שזה קשור בעובדה שלשעון יש שגיאה קבועה. זה בדיוק כמו שתשאל לגבי שטח של מרצפת. אם תמדוד עם סרגל אתה תמצא שטח מסוים אולם במציאות השטח של המרצפת שונה מהמדידה שלך. זה נובע מכך שלסרגל יש שגיאה קבועה, כי הסרגל מודד בס"מ \ מ"מ ובמציאות יש יחידות קטנות עוד יותר מזה. כלומר, אתה מזניח את המרחק שנמדד בפחות ממילימטר על אף שזה לא ממש 0. אז תחשוב שלגבי שעון, הגודל הכי קטן שהוא מציג לך זה שניות.. אבל יש גם מיקרו שניות שהוא לא מראה לך. אם תסכום את כל המיקרו שניות שהוא "מאבד" ואת כל הגדלים העוד יותר קטנים ממיקרו שניות אתה בסוף תגיע ל"זמן האבוד".
4 דקות ביממה. 79.181.177.218 11:36, 23 בספטמבר 2014 (IDT)
החלוקה המסורתית של היממה ל-24 שעות מבוססת על היממה השמשית, בעוד שהיממה הכוכבית קצרה בכארבע דקות. "מרגישים את זה" בתנועת כוכבי השבת בזמן קבוע לאורך השנה. עוזי ו. - שיחה 11:57, 23 בספטמבר 2014 (IDT)
ויודגש, אורך היממה השמשית הוא בדיוק 24 שעות כפי שמראים השעונים. «kotz» «שיחה» 19:17, 23 בספטמבר 2014 (IDT)
(הממוצעת). עוזי ו. - שיחה 20:37, 23 בספטמבר 2014 (IDT)
יממה שמשית היא בממוצע 24 שעות. לעומת זאת , sidereal day (ראה הערך באנגלית) הוא מדידת יממה לפי תנועת כ"א ביחס לכוכב קבוע ומשכו הממוצע הוא 23 שעות 56 דקות ו-4.091 שניות , וראה גם כאן. בברכהאמא של גולן - שיחה 21:18, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

איך קוראים לחיה הזאת בעברית?[עריכת קוד מקור]

http://en.wikipedia.org/wiki/Galago באנגלית אני יודע שהשם המקובל הוא bush baby. איך הם נקראים בעברית? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בעברית השם הזה תפוס: בייבי באש. קריצה. ביקורת - שיחה 11:24, 23 בספטמבר 2014 (IDT)
עכשיו ברצינות, זה סוג של למור. ביקורת - שיחה 11:25, 23 בספטמבר 2014 (IDT)
ראפר על שם למור? :), אני מבין שזה סוג של למור אולם השאלה מה השם של התת מין הספציפי הזה. לצורך העניין, אם הערך האנגלי יתורגם לערך בויקיפדיה העברית - מה יהיה שם הערך?
כנראה גלגו (או גאלאגו). ביקורת - שיחה 11:29, 23 בספטמבר 2014 (IDT)
לפעמים זה מדהים איך בשפה אחת כאשר אומרים שם של חיה כולם מבינים על מה מדברים ובשפה אחרת ל 90% מהאוכלוסיה אם לא יותר לא יהיה מושג מה זאת החיה הזאת.
זה בדרך כלל תלוי מיקום התפוצה של החיה. תשאל ילד ישראלי אם הוא ראה פעם אופוסומים. או יותר נכון: אם זה דבר שאמור להימצא בגינה או בסלון. ביקורת - שיחה 11:37, 23 בספטמבר 2014 (IDT)
ראה טרום קופים. (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 13:04, 24 בספטמבר 2014 (IDT))
מה בכלל הקטע עם אופוסום? פעם קראו להם פשוט פוסום. הם נהיו אירים או משהו? 93.172.44.0 11:07, 25 בספטמבר 2014 (IDT)
הערך מדבר על המשפחה Galagidae, שאין להם שם בעברית. הסוג Galago שבמשפחה מתועתק על ידי האקדמיה לעברית לשם גלגו, אבל משוייך שם למשפחת הלוריסיים (Lorisoidea). בכל מקרה, אם המיון בויקי אנגלית נכון, אז הייתי קורא למשפחה גלגויים.
--‏Manedwolf‏ (דור סיני) • ◄✉ 15:36, 24 בספטמבר 2014 (IDT)

מנהג המילה בקרב המוסלמים בישראל[עריכת קוד מקור]

בערך ח'יתאן לא כתוב ספציפית על האוכלוסיה המוסלמית בישראל. באיזה גיל נהוג למול את הבנים? האם התפתח נוהג לעשות זאת בגיל מדויק כמו אצל היהודים? האם באמת רובם המוחלט עושה זאת? מי מבצע את הניתוח? מוהל? רופא בבי"ח? Liad Malone - שיחה 11:25, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

כליאה ללא משפט[עריכת קוד מקור]

שמתי שבישראל מותר לכלוא פליטים ממדינות זרות שהסתננו לישראל בדרך לא חוקית, בלי שום משפט לתקופה של שנה. השאלה היא איך זה יתכן מבחינה חוקית - כליאה היא עונש ובמדינה דמוקרטית עונש יכול להיות אך ורק החלטה של בית משפט. בנוסף, בשביל לקבוע שאדם הוא עבריין, יש צורך בסמכות של שופט. רשות ההגירה לא יכולה לקבוע שמישהו הוא מסתנן, אלא רק שהוא חשוד בעברה. האם אני מפספס משהו? זאת לא שאלה של התרסה "למה לעזאזל", אלא אני רוצה להבין את העיקרון. 79.183.165.146 11:23, 24 בספטמבר 2014 (IDT)

על מי שנכנס לישראל שלא דרך תחנת גבול, מחיל משרד הפנים את החוק למניעת הסתננות, התשי"ד-1954. לפי החוק, כפי שתוקן לאחרונה (תיקון מס' 4 מדצמבר 2013), ניתן להחזיק אדם במשמורת לתקופה של שנה, גם אם אין כל כוונה לגרשו --הגוגל מצא. Nachum - שיחה 14:33, 24 בספטמבר 2014 (IDT)
חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)
מעבר לכך, העניין נדון לאחרונה בבית משפט. אם יש לך זמן, אני ממליץ לקרוא את פסק הדין. פסק דין זה, כמו פסקי דין רבים, הוא קריא ועוזר להסביר את הסוגיה. מה שכן, במקרים רבים דרך הצגת העובדות וניסוח הטיעון בפסק הדין היא על ידי הצגת טיעון לשם בחינה (ולעתים אף סתירה) מאוחר יותר. לכן מומלץ לקרוא עד הסוף (מה גם שיש שם כמה חוות דעת שהגיעו למסקנות שונות). כהערת אגב, טוב לראות שפסקי הדין של בית המשפט העליון זמינים לכל ומצער ששאר פסקי הדין בארץ זמינים רק למי שמשלם עבור גישה למאגרי מידע שונים. Tzafrir - שיחה 21:22, 24 בספטמבר 2014 (IDT)
מבחינה חוקית הכנסת העבירה תיקון לחוק שמאפשר לכלוא את המסתננים לשנה, ולאחרונה ביהמ"ש העליון פסל אותו. מבחינה מוסרית מי שנכנס למדינה ללא אישור הוא עבריין ולכן עלול לקבל עונש, למשל מאסר ממושך ו/או גירוש. זה נהוג בכל מדינות העולם. הבעיה עם הפליטים מאפריקה היא שיש קושי לגרש אותם לארץ המקור, כי לטענתם צפויה להם שם סכנת מוות, ולכן אין אפשרות לבצע החזרה שלהם בכפייה. במצב כזה מחפשים מדינה אחרת שתסכים לקבל אותם, או שנאלצים לקלוט אותם כתושבים בישראל, או שמנסים להחזיק אותם במעצר ממושך עד שיהיה פתרון אחר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה אחוז הטבעונים בישראל?

ולמה חלק מהצמחונים לא אוכלים בשר אבל כן אוכלים דגים? (ולמה בשר הוא לא כל רקמה של יצור חי, בעצם? דגים שונים מהותית מתרנגולות או פרות?) 93.172.44.0 11:09, 25 בספטמבר 2014 (IDT)

בדיוק היה אתמול סקר במוסף לחג של ידיעות אחרונות. לפי הסקר יש 4 אחוז טבעונים, ועוד 7 אחוז צמחונים
לגבי שאלתך השנייה, יש כל מיני סיבות.
  1. יש צמחונים רבים שהם צמחונים גם או רק מטעמי בריאות. מבחינה בריאותית דגים הם הרבה יותר בריאים מאשר מרבית הבשרים- הם מכילים את מרבית היתרונות התזונתיים של בשר (ברזל, אומגה 3, חומצות אמינו, חלבונים, ויטמין b12), והרבה פחות חסרונות (לרוב פחות שומן, פחות שומן רווי, פחות כולסטרול).
  2. יש צמחונים (ואני ביניהם, למרות שאני בכל זאת לא אוכל דגים) שאינם מייחסים לדגים אותה מידה של אינטליגנציה, רגשות, מודעות וכו', כמו זאת שהם מייחסים לחיות אחרות, ובוודאי שליונקים. אני לא יודע עד כמה זה מבוסס על משהו, וזו הסיבה שאני בכל זאת לא אוכל דגים.
  3. טיעון נוסף ששמעתי פה ושם, הוא "אני לא אוכל חיה שלא הייתי מסוגל (מבחינה רגשית) להרוג בעצמי" נראה לי שמעטים האנשים שאינם מסוגלים, מבחינה רגשית, לדוג דג. לעומת אחוז גדול מהאוכלוסיה שלא יסכים לשחוט פרה או תרנגולת.
  4. סיבה רביעית שייכת לצמחונים מטעמי איכות הסביבה. בעבר היתה מקובלת האמירה שאכילת דגים פוגעת בסביבה פחות מאשר אכילת בשר מסוגים אחרים. כיום הטענה אינה כל כך מקובלת, ראה כאן.
לגבי שאלתך השלישית, זה עניין תרבותי. בהמון תרבויות ברחבי העולם (ביהדות, בנצרות, בבודהיזם, בתרבות היפנית העתיקה, בשר ודגים היו מופרדים. העניין נמשך עד היום). בלנק - שיחה 11:47, 25 בספטמבר 2014 (IDT)
תודה רבה! 93.172.44.0 11:55, 27 בספטמבר 2014 (IDT)

שכ"ל במוסדות האקדמיים[עריכת קוד מקור]

אני מבולבל, אני קורא בכמה מלשוניות המידע באתרי המוסדות האקדמיים הציבוריים, ששכ"ל לשנה זו יעמוד על 13,565 ₪ (צמוד למדד 4.2013) ולאחר הפחתה יעמוד על 10,038 ₪. האם זה אומר שהסטודנט משלם 13,565 או שהוא משלם 10,038? שיציגו מחיר אחד ושלום על ישראל. 213.57.96.112 01:32, 26 בספטמבר 2014 (IDT)

לדעתי זה תלוי אם אתה משלם או שמוסד (קיבוץ, אונ' וכו') משלם עבורך. Shannen - שיחה 23:54, 26 בספטמבר 2014 (IDT)
למה יש סכום שונה במידה ומוסד (קיבוץ??) משלם עבורי? 93.172.44.0 11:24, 27 בספטמבר 2014 (IDT)
אולי כי אז אין סבסוד נוסף של המדינה. Shannen - שיחה 06:38, 28 בספטמבר 2014 (IDT)

מה בוער שם?[עריכת קוד מקור]

בסרטון רואים דליקה על גג בניין מגורים/משרדים. נראה שמשהו בוער שם באינטנסיביות. מה יכול להיות חומר הבעירה? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 08:13, 26 בספטמבר 2014 (IDT)

זפת? שנה טובה, דולבשיחה 12:11, 26 בספטמבר 2014 (IDT)
זה לא גדול מדי בשביל שכבת זפת על הגג? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:59, 26 בספטמבר 2014 (IDT)
לדעתי לא. לסוגי זפת מסוימים יש כושר בעירה מעולה. דולבשיחה 09:32, 27 בספטמבר 2014 (IDT)

מחירי יהלומים[עריכת קוד מקור]

למה יהלום יקר? זה בסך הכל פחמן. האם זה בגלל שהם נדירים? האם נכון שאפשר לקנות יהולום בקלות, אבל אי אפשר למכור אותו חזרה לחנות? 79.183.54.203 11:10, 26 בספטמבר 2014 (IDT)

א. היוקר נובע מנדירות היהלום, יופיו, והעובדה שהתנאים הדרושים לייצורו קיצוניים מאד. אגב, גם אתה עצמך סחורה יקרה למרות שאתה עשוי כמעט לגמרי מפחם, מים וסידן.
ב. אפשר בהחלט למכור יהלומים לחנויות. אם אתה לא מוצלח בהתמקחות תפסי חלק ניכר מערכו. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:07, 26 בספטמבר 2014 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: :מחירים נקבעים על ידי היצע וביקוש. ליהלומים יש ביקוש גבוה יחסית, לצורך יצירת תכשיטים, והיצע נמוך מאוד (כי הם נדירים). לכן המחיר הגבוה. אגב, המחיר של יהלומים תלוי מאוד בגודל שלהם. למשל- יהלום אחד במשקל גרם אחד (5 קאראט) שווה כמו 200 יהלומים במשקל 50 מיליגרם (רבע קאראט). כלומר הוא שווה פי 10, ביחס למשקל שלו. ראה כאן. שלא לדבר על אבק יהלומים. ב200,000 דולר אפשר לקנות יהלום במשקל 5 קאראט (גרם אחד) או טון אחד של אבק יהלומים. (מיליון גרמים). ראה בקישור הקודם וכאן. בלנק - שיחה 14:17, 26 בספטמבר 2014 (IDT)
יש שיגידו שמחירם הגבוהה של היהלומים קשור לכך ששוק היהלומים נתון בשליטתו של קרטל ומנוהל באופן זה מעל מאה שנה ולא למחיר ההפקה של יהלום. כתבות רבות בנושא עוסקות מדברות על שיטות אגרסיביות מוצלחות למדיי ליצירת ביקוש ושימור השליטה בשוק. שם הקרטל - דה בירס. הערך והערות השוליים מרחיבים בנושא. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 15:04, 26 בספטמבר 2014 (IDT)
האמירה על קרטל אולי נכונה (איני מתמצא בנושא) אבל אנשים מוכנים לקנות יהלומים גם במחיר הנוכחי, כך שכנראה בתודעה האנושית נתקבעה העובדה שיהלומים שווים מחיר גבוה. התשובה בסופו של דבר אכן תתקבע בהתאם להיצע וביקוש, אך עם שניהם ניתן לשחק. כך לדוגמא ניתן לשכנע את האנושות כי דווקא יהלומים לבנים יפים יותר וכך למכור אותם ביותר כסף, למרות שאין שום הבדל עקרוני בין יהלום זה ליהלום שקוף לחלוטין. כמו כן, אם באמת יש קרטל ששולט בשוק, ניתן לשמור יהלומים וכך לשלוט בהיצע. מקווה שעזרתי. איתן96 (שיחה) ד' בתשרי ה'תשע"ה 10:04, 28 בספטמבר 2014 (IDT)
מחיר תמיד נקבע לפי הסכום שממקסם את הרווח למוכר, לדעת המוכר. (שזה לאו דווקא המחיר הכי יקר - רמי לוי מוכר בזול יותר ממגה, למשל, והרווחים שלו גבוהים יותר, כי עלויות התפעול שלו נמוכות בהרבה, והמכירות שלו בהיקפים גבוהים בהרבה) 93.172.44.0 11:52, 27 בספטמבר 2014 (IDT)

משחקי מחשב והתפתחות אינטליגנציה[עריכת קוד מקור]

קיימת טענה משחקי מחשב משפיעים לרעה על התפתחות מנטלית של הילד. ואם מישהו מבזבז חלק גדול מהידלות מול מסך, אז הוא לא מגיע לרמה שאולי היה מגיע בלי זה. אבל אני שבזבזתי חלק נכבד מנעורי וילדותי במשחקי ווידאו למיניהם, הצלחתי לסיים תואר אקדמאי במקצוע לא קל... ובצבא ראיתי מלא ערסים טיפשים מאוד שברור שבילדותם לא שיחקו במחשב. האם יש מחקרים בנושא? 79.183.54.203 16:13, 26 בספטמבר 2014 (IDT)

ראה כאן, כאן, וכאן. בלנק - שיחה 16:28, 26 בספטמבר 2014 (IDT)
זה קצת חורג מגבולות הכה את המומחה, אבל מבחינתי הטענה איננה נכונה עד כדי מסוכנות (משחקי מחשב, בפרט שאינם אלימים, יכולים להשפיע חזק על ההיגיון, הידע ההיסטורי, התפתחות השפה, התפיסה המרחבית, ועוד ידע כללי). אגב גם לא קראתי את המאמרים שצירף בלנק ואני משער שאם תומכים בעמדתי, בקיצור, סקפטיות. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 12:06, 27 בספטמבר 2014 (IDT)
חבל שהתואר שלך לא כלל אף שעור בסטטיסטיקה. התצפיות שלך אינן סותרות את האפשרות שמשחקי מחשב מורידים את האינטליגנציה בסטיית תקן או אפילו שתיים. עוזי ו. - שיחה 10:28, 28 בספטמבר 2014 (IDT)

Once again we have the problem with the bot editing. Please stop this process (stop this bot?)

last editing - [1]

new editing - [2]

--Trydence - שיחה 01:29, 27 בספטמבר 2014 (IDT)

סוגריים בנוסחאות מבנה[עריכת קוד מקור]

הועבר לויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 12:03, 27 בספטמבר 2014 (IDT)

איך אני יכול לדעת (בישראל) איזה מוצרי צריכה שאני קונה מיובאים מרוסיה כדי להחרים אותם? 93.172.44.0 11:47, 27 בספטמבר 2014 (IDT)

לפני שאתה קופץ על רעיון של חרם, קרא חרם על ישראל. 79.183.54.203 14:49, 27 בספטמבר 2014 (IDT)
אם בכל זאת תחליט לקפוץ, השלב הראשון הוא להתבונן באריזות של המוצרים. על כולם רשום איזה שהוא "איש קשר"- או היצרן, או היבואן, או מישהו שאורז את זה או משהו כזה. ברוב המקרים זה מספקי כדי לדעת שלא מדובר בתוצרת רוסיה. כשזה לא, אתה תמיד יכול להתקשר ל"איש הקשר" ולשאול. בלנק - שיחה 23:26, 27 בספטמבר 2014 (IDT)
אפשר לדעת לפי הברקוד. שלושת הספרות הראשונות מייצגות את מדינת הייצור. ניתן לראות רשימה של מדינות והקודים שלהם בויקיאנגלית. לעצם השאלה, כל המוצרים שהברקוד שלהם מתחיל בספרות 460-469 יוצרו ברוסיה.

מה הם ההבדלים העיקריים בין קתולים לפרוטסנטים?[עריכת קוד מקור]

213.57.96.112 13:25, 27 בספטמבר 2014 (IDT)

קבלת סמכות האפיפיור, תרגום ספרי הקודש מלטינית וטקסים שונים. בברכה. ליש - שיחה 06:13, 28 בספטמבר 2014 (IDT)
הרחבה קלה, על קצה המזלג:
  • ישנן מספר כנסיות פרוטסטנטיות (לותרנים, קלוויניסטים וכו') ויש הבדלים בין הכנסיות האלו.
  • האמונה בשילוש האל (TRINITY ) שונה מאוד בין הקתולים והפרוטסטנטים.
  • הקתולים מאמינים ב-7 סקרמנטים (טכסי חובה מקודשים שהנוצרים חייבים בהם) והם:טבילה, התיחדות עם האל,אישוש, הסמכה לכהונה, וידוי, נישואין ומשיחה אחרונה. הפרוטסטנטים מאמינים רק בשני סקרמנטים והם: הטבילה והסעודה המשותפת.
  • בניגוד לקתולים, הפרוטסטנטים אינם מאמינים בקדושים, שרידי קדושים ומרטירים.
  • כהני הדת הקתולים נקראים כמרים ונזירים ואסור להם להנשא ולהוליד ילדים. כהני הדת הפרוטסטנטים נקראים רועים ומותר להם להנשא ולהוליד.
  • הפרוטסטנטים אינם מאמינים באפיפיור (כממלא מקום האל) ובמרכזיותה של רומא (כתחליף לירושלים), כפי שמאמינים הקתולים.

ישנם עוד הבדלים רבים, אך אלו הם העיקריים.--וידנפלד - שיחה 13:31, 29 בספטמבר 2014 (IDT)

מהי הספינה של יהודים שסירבו לקבל בארצות הברית?[עריכת קוד מקור]

בסרטון כאן מדברים על אירוע של ספינה שלא עגנה בארה"ב. על מה מדובר? 79.183.54.203 14:08, 27 בספטמבר 2014 (IDT)

ראה סנט לואיס (ספינה). Liad Malone - שיחה 16:17, 27 בספטמבר 2014 (IDT)

המקור למחזור מטון[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם שאלה פשוטה מה המקור המתועד למחזור מטון (עיבור של 7 שנים במחזור של 19 שנה)?

ראיתי שהפנו לכתביו של תלמי, ובמקום אחר ראיתי שהפנו לספרו - אלמגסט חלק 3 פרק 1, ולא מצאתי שם. האם יש טעות בהפניה? מקור אחר?

תודה מראש

הכנסות המדינה[עריכת קוד מקור]

איפה אפשר למצוא מידע אמין ומדויק על הכנסות המדינה? כמה היא מקבלת ממע"מ, ממיסים על דירות, רכבים, כמה משלם העשירון העליון וכמה התחתון. כמה מאוצרות טבע וכדומה? • צִבְיָהשיחה • ד' בתשרי ה'תשע"ה 02:43, 28 בספטמבר 2014 (IDT)

לא יודע אם יש שם את כל התשובות לשאלות שלך, אבל לפחות לחלק יש: [3] ‏«kotz» «שיחה» 09:52, 28 בספטמבר 2014 (IDT)

למה באזור הלבנט בימי קדם העדיפו נייר קלף על נייר פפירוס לכאורה?[עריכת קוד מקור]

נראה ששני סוגי הנייר החזיקו עד הלום (כל עוד לא נהרסו, ואולי פפירוסים אף החזיקו יותר). אז למה לפחות כאן בישראל השתמשו יותר בקלף, לכאורה? ‏Ben-Natan‏ • שיחה 05:47, 28 בספטמבר 2014 (IDT)

בגלל הזמינות. גומא הפפירוס גדל בדלתה של הנילוס ובמקומות שופעי מים אחרים - בלבנט המים בצמצום. בברכה. ליש - שיחה 06:11, 28 בספטמבר 2014 (IDT)
אני חושב שזאת רק אחת הסיבות. לדעתי, סיבה נוספת היא חוזק. קלף עמיד יותר לפי דעתי, אם כי אני לא בטוח בזה. נראה לי שקלף גם יקר יותר. גילגמש שיחה 07:21, 29 בספטמבר 2014 (IDT)
הדגש הוא על ה"לכאורה". בישראל התגלו מעט מאוד פפירוסים מהסיבה הפשוטה שהפפירוס פשוט לא שורד באקלים שלנו. על הצד האחורי של הרבה בולות ניתן לראות את ה"תשליל" של סיבי ההפירוס; אני לא יודע לתת מספרים ואחוזים. דניאל צבישיחה 12:29, ה' בתשרי ה'תשע"ה (29.09.14)

שאלה למבינים בEXCEL (האמינו לי זה דחוף ביותר)[עריכת קוד מקור]

יש איזושהי פונקציה באקסל בה ניתן להצמיד מדד לבסיס. איך עושים את זה?? זה קשור גם לכלכלה

מחפש את שם הפונקציה באקסל (וקטגוריה של הפונקציה) שמצמידה מדד בסיס (או "למדד בסיס). זה כל מה שאני יודע. וזה נורא דחוף. ואם מישהו ממש מבין אשמח שיגיד לי גם כיצד יש להפעיל את הפונקציה הזאת

64 נקודות זכות לתואר בבר אילן?[עריכת קוד מקור]

איך יתכן ששאר האוניברסיטאות דורשות 120 נ"ז לתואר ראשון, ובבר אילן המינימום הוא 64? האם 'נקודת זכות' בבר אילן היא זמן כפול מאשר נקודת זכות באוניברסיטה העברית? אם כן, למה 8 הנקודות העודפות?--85.65.26.40 13:01, 28 בספטמבר 2014 (IDT)

כנראה שאתה משווה שעות שנתיות לשעות סמסטריאליות. מספר השעות הנדרש לתואר משתנה ממסלול למסלול, ואינו אחיד בין האוניברסיטאות. עוזי ו. - שיחה 13:52, 28 בספטמבר 2014 (IDT)

חבר דמיוני בבגרות[עריכת קוד מקור]

האם אדם בוגר שיש לו חברים דמיוניים מצביע על בעיה נפשית? 79.176.159.91 12:06, 29 בספטמבר 2014 (IDT)

האם הוא מודע לכך שהוא מדמיין אותם? אם לא אז זה נשמע לי סכיזופרניה ויש צורך בטיפול מקצועי. אם הוא מודע לכך שהוא מדמיין את זה ואין לו בעיות אחרות אז אולי זו תוצאה של בדידות קיצונית או משהו דומה. בכל אופן אם מדובר במקרה אמיתי עדיף לפנות לפסיכולוג כדי שיאבחן אותו.--Eitan110 - שיחה 12:32, 29 בספטמבר 2014 (IDT)

האם ישנה פונקציה באקסל להתאמה של 2 קבצים על בסיס עמודה זהה בשתי הקבצים[עריכת קוד מקור]

יש לי 2 קבצים לכל אחד מהם עמודה של מספרי טלפון ב2 הקבצים הטלפונים ברובם זהים ב 2 הקבצים אני רוצה ליצור קובץ שלישי שיכלול את כל הרשומות מ2 הקבצים ליד הרשומה הזהה של הטלפון (לדוג אם קובץ אחד כולל כתובות ליד כל טלפון וקובץ שני כולל ציונים רק לפי מספר טלפון שיצא לי קובץ שנותן בשורה אחת מס טלפון + כתובת + ציון בתודה !!! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כאן (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 14:53, 29 בספטמבר 2014 (IDT))
בבקשה - http://office.microsoft.com/he-il/excel-help/HP005209335.aspx NiD123 - שיחה 19:42, 29 בספטמבר 2014 (IDT)

לפי הערך אליף מקסורה באה רק בסוף מילה. האמנם? אני רואה מלים רבות בערבית שיש בהן אליף מקסורה באמצע מילה. למשל במילה ראיס (ראש, נשיא) - הא' היא אליף מקסורה. מה פשר העניין? --31.44.140.88 14:36, 29 בספטמבר 2014 (IDT)

ראיתי שכותבים בוויקיפדיה הערבית את המילה ראיס, כך: رئيس - ללא אליף מקסורה. האם התבלבלת עם האות יא (ي)? ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 15:34, 29 בספטמבר 2014 (IDT)
לפי הבנתי יש כאן אליף מקסורה. העתקתי את המילה שהבאתי והפרדתי אותה לאותיות, וזה מה שיצא: رئ ي س. האות השנייה נראית לי אליף מקסורה, כי אין נקודות מתחתיה. הלוא כן?--31.44.140.88 15:39, 29 בספטמבר 2014 (IDT)
כך גם במילה ישראל (אסראאיל): إسرائيل, האלף השלישית נראית אלף מקסורה.--95.86.111.25 16:36, 29 בספטמבר 2014 (IDT)
תסתכל טוב על האות ي לעומת . הצ'ופצ'יק הקטן הזה הוא למעשה שתי הנקודות. אולי אם תסתכל בקוד המקור (תחת "עריכה") תראה יותר טוב. בלנק - שיחה 16:47, 29 בספטמבר 2014 (IDT)
אני מצטער, אבל אני לא רואה שום צ'ופצ'יק באות השנייה במילה ראיס או באלף השלישית במילה אסראאיל.
אליף מקסורה - ﻯ
האות שנמצאת במילה אסראאיל או ראיס (ئ) היא לא אליף מקסורה אלא יא (ي) עם המזה Ben tetuan - שיחה
כתבתי לפני התנגשות עריכה: לאלמוני, אתה מתבלבל בין אליף מקסורה לבין המזה היושבת על כיסא יא. המזה יכולה לשבת על אליף, ואו, יא או לבד, בהתאם לתנועה. במלים ראיס ואסראאיל מדובר בהמזה על כיסא יא. אליף מקסורה בערבית נכתבת רק בסוף מילה, ולפניה תנועת פתחה (או תנוין פתחה). Kulystabשיחההערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • ה' בתשרי ה'תשע"ה • 17:33, 29 בספטמבר 2014 (IDT)
תודה. --95.86.111.25 18:09, 29 בספטמבר 2014 (IDT)זאת אומרת שהאות יא עם המזה מופיעה ללא נקודות מתחתיה? ובעצם יש לתעתק את המילים שהבאתי כך: רייס ואסרייל?--95.86.111.25 18:09, 29 בספטמבר 2014 (IDT)
אכן יא עם המזה מופיעה ללא נקודות תחתיה. מתעתקים אותה כ-א': ראיס ואסראאיל Ben tetuan - שיחה 18:11, 29 בספטמבר 2014 (IDT)
תודה לכל המשיבים.

שאלה בנושא ייבוא של מוצרי מזון לארץ[עריכת קוד מקור]

ברצוני לייבא מוצר מזון, סביר להניח כמה עשרות יחידות מוצר. הבעיה היא שאף פעם לא עסקתי בזה. אני מבין שיש מספר שלבים שמהווים את התהליך:

  1. שליחת דוגמית של המוצר, עם חשבונית, למשרד הבריאות, תוך בקשה לקבל אישור לייבאו. אם התקבל אישור, אזי:
  2. הזמנת סטוק של המוצר, למשל, ישירות מהיבואן (הוא זה שמשלם את כל הוצאות המס והמשלוח בארצו).
  3. הזדכות על המסים ששולמו על המוצר בארץ המוצא (קיזוז מן הגבייה של המכס הישראלי).

האם דייקתי כאן?, תודה למומחות\מומחים, בן. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 15:46, 29 בספטמבר 2014 (IDT)

מלגה וביטוח לאומי[עריכת קוד מקור]

אם מישהו עושה מאסטר ומקבל מלגה, האם הוא צריך לשלם בעצמו ביטוח לאומי? 79.176.159.91 19:15, 29 בספטמבר 2014 (IDT)

אני לא שילמתי, כי חלק מתנאי המלגה היה הוראה, וביטוח לאומי ירד מהמשכורת. אם אתה לא מלמד, סביר להניח שכן תצטרך לשלם, 79.176.159.91. (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 14:08, 30 בספטמבר 2014 (IDT))

הייתי היום בתחנת דלק ולהפתעתי הרבה ראיתי שנוספה עמדת תדלוק ב...אוריאה. לפי מיטב ידיעתי אוריאה היא, ובכן, שתנן... האם עושים דלק משתן בימינו? Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 21:21, 29 בספטמבר 2014 (IDT)

קרא שם את הסעיף "שימוש תעשייתי". שנילי - שיחה 21:58, 29 בספטמבר 2014 (IDT)

האם לפי היהדות מותר לגבר לשכב עם שתי נשותיו בו זמנית?--85.64.116.162 15:06, 1 באוקטובר 2014 (IDT)

עליך למקד את השאלה. המונח יהדות הוא בעיתי, תלוי מקום וזמן. יתכן כי הכוונה שלך היא לקיום יחסי אישיות עם נשים שנשואות לאותו גבר - שהרי יש גינוי לשימוש בגוף בטור פרנסה שהיא לא רק על נשים אלא גם על הגברים. פוליגמיה היא נושא מורכב ביהדות ותלוי זמן, למשל במקרא כבר מתקופת בית שני לא היה נהוג להינשא לשתי נשים (ועל כוהנים נאסר כליל). לאחר הגלות הפוליגמיה היא תלוי תרבות. בקרב יהדות אשכנז התקיימה פוליגמיה עד חרם דרבנו גרשום אבל, למשל ביהדות אתיופיה לא הייתה נהוגה כלל. עם זאת, העובדה שהינך נשוי לשני נשים אינו מעניק לך זכות לשכב עם שתיהן בו זמנית- זאת עליך לברר כי אין לי מענה עבורך.
בכל מקרה איני חושב שגם אם גבר היה יכול, הוא היה מצליח במימוש הרעיון. יש סיפורים רבים על שנאת נשים בעקבות פוליגמיה. על הקשיים של האיש להתמודד עם המצב, קרי אברהם, בעלה של חנה ועוד (ראה את ספרו של שלמה אבינר על אשת חיל, יש שם אזכורים). כלומר הנושא הצטייר במקרא כצרה תמיד (דוד, שלמה - לכולם היו בעיות) ולא כזכות (חשוב על שרה והגר יחד במיטה אתה רואה את זה מתממש?). לרוב נישואים לשתי נשים נבע לרב מקשיים חברתיים, כמו בסיפור יעקב.
חז"ל ביקרו את דור המבול, ”היה אחד מהן לוקח לו שתים, אחת לפריה ורבייה ואחת לתשמיש, זו שהיתה לפריה ורבייה היתה יושבת כאלו אלמנה בחיי בעלה, וזו לתשמיש היה משקה אותה כוס של עקרים שלא תלד, והיתה יושבת אצלו מקושטת כזונה”. כבר בספר ויקרא היה איסור על נישואים לשתי אחיות וכינו אותן "צרות".

מאז 1000 לספירה יש איסור על פוליגמיה ביהדות ובוודאי שביהדות היום. --132.64.31.113 22:34, 1 באוקטובר 2014 (IDT)

אני מנסח מחדש את השאלה, בשביל השואל: האם אי פעם, באיזו שהיא תקופה (סביר להניח- לפני חרם דרבנו גרשום, כשהשאלה הפכה ללא-רלוונטית) היה ביהדות איסור על גבר לשכב עם שתי נשותיו בו זמנית? בלנק - שיחה 20:19, 2 באוקטובר 2014 (IDT)
סלחו לי שאני בוטה אבל אני מוכרח... לא יאומן כמה בורות בתגובות כאן. אין שום איסור תורני לשאת שתי נשים, והדיבור על הנוהג שלא לשאת שתי נשים מזמן בית שני הוא בגדר המצאה. לפי היהדות מותר לשאת כמה שנשים שרוצים, חז"ל (כן, אותם אלה בזמן בית שני) הגבילו את ההיתר לנשיאת ארבע נשים בלבד! (זה מפורש במשנה, בתלמוד וברמב"ם). מאוחר יותר (יש אומרים עקב השפעות נוצריות), נוצר חרם דר"ג שאסר על נשיאת שתי נשים לבני אשכנז. לפי חלק מהראשונים חרם זה היה עד סוף האלף החמישי ובוטל (ראו שולחן ערוך). בכל אופן, חרם דר"ג היה נגד התורה, המשנה, התלמוד, וכל שאר המקורות התורניים, והוא נגע אך ורק ליהודי אשכנז. בארצות המזרח כגון תימן ומרוקו לא מעט נישאו לשתי נשים עד הדור האחרון ממש (אני הכרתי). מי שמכיר לדוגמה את הבבא סאלי, יודע שהוא היה נשוי לשתי נשים בעת ובעונה אחת בארץ. ישנן דוגמאות רבות ורפרנסים רבים אבל אסתפק בכך ואקווה שתאמינו לי שאני מכיר את הנושא מזווית אקדמית. 5.28.188.65 03:26, 9 באוקטובר 2014 (IDT)
לגבי השאלה המקורית של השואל, אני לא מכיר איסור מפורש על קיום יחסי מין בו זמנית עם שתי נשים נשואות לאותו אדם, אך סביר מאוד להניח שרוח חכמים לא הייתה נוחה מכך. הרמב"ם כותב "נושא אדם כמה נשים אפילו מאה בין בבת אחת בין בזו אחר זו ואין אשתו יכולה לעכב. והוא שיהיה יכול ליתן שאר כסות ועונה כראוי לכל אחת ואחת. ואינו יכול לכוף אותן לשכון בחצר אחת. אלא כל אחת ואחת לעצמה. וכמה היא עונתן לפי מנין. כיצד פועל שהיו לו שתי נשים יש לזו עונה אחת בשבת ויש לזו עונה אחת בשבת. היו לו ד' נשים נמצא עונת כל אחת מהן פעם אחת בשתי שבתות. וכן אם היה מלח ויש לו ארבע נשים תהיה עונת כל אחת מהן פעם אחת בשתי שנים. לפיכך צוו חכמים שלא ישא אדם יותר על ארבע נשים אף ע"פ שיש לו ממון הרבה כדי שתגיע להן עונה פעם אחת בחדש.". 5.28.188.65 03:37, 9 באוקטובר 2014 (IDT)
אתה מתבלבל בתקופות, בהשפעות, בין מותר למקובל ובין הרצונות שלך למציאות. איסור תורני? הכוונה לחינוך תורני? אתה מתבלבל. ”חרם דר"ג היה נגד התורה, המשנה, התלמוד” טיעון לא מבוסס - כמו שהיום לא כל הדתים הולכים אחרי פסק הלכה של רב, ככה צריך לראות את פסק זה. ללא ספק הוא עורר עדים (כמו שלך כנגדו). ” ממש (אני הכרתי)” ; אינך יכול להכיר וזה שאדם נישא לשתי נשים לא אומר דבר, זה כמו לומר שאני מכיר אנשים שאינם שומרי שבת, אז מה? זה אומר שאין מצווה לקידוש השבת? במהלך השנים כפי שנרשם לעיל זו הייתה תופעה שאולי בתקופות שונות הייתה מותרת (ואפשר להתפלס מדוע ולמה, איפה ומתי) אבל לא מקובלת (אפילו על דוד היו ביקורות). למשל אמר גואל לבועז על רות זאת, ”לא אוכל לגאל לי פן אשחית את נחלתי” (רות ד' ו). ובמילים אחרות משהו צריך בדחיפות להרחיב את נושא הפוליגמיה והיהדות עם המון ציטוטים למקורות. זה שיש זרמים, גם בימינו שמקבלים פוליגמה כחלק מ"המקורות היהודים" פשוט מגוחך. בדיוק כמו לצאת כנגד הפרדה בין גברים לנשים. כל מי שמבין במקרא יודע כי כשבנ"י חזרו ממצרים לא היו שני טורים גברים ונשים, שלא הביטו זה בזה, אלא הלכו זה לצד זה ואפילו על דוד מסופר כי שאול הביט בקנאה בו רוקד עם הנשים לאחר הניצחון. אז האם ניתן לומר שאין הפרדה בין גברים לנשים בימינו? האם מותר לומר שזה חלק מהדת או לא? האם זה מקובל בכל הזרמים? לכן יש כאן ערבוביציה גדולה בין הדברים, צריך להפריד בין התקופות, המקומות, האנשים והמקורות - ואולי אז לפסוק על כלל היהדות. בכל אופן בימינו לא מקובל להינשא לשתי נשים אז לשאלת הבחור הוויכוח הזה ממש לא רלוונטי. אם הייתי אביך הייתי אומר לך שאתה מחפש הצדקה למעשים נתעבים שלך. אם אתה מפנטז לשכב עם שתי נשים שיבושם לך, אך אם אתה חושב שתוכל להנאות או לגרום הנאה (כי כדי לתת שצריך לדעת לתת) בביצוע המעשה - תשכח מזה. בכדי להגיע לסיפוק מיני אמיתי צריך להכיר את הנפש והגוף של האישה שלך וזה לוקח המון זמן, תאמין לי 79.179.177.7 08:46, 9 באוקטובר 2014 (IDT)
היחיד שמבלבל ומתבלבל כאן זה אתה או את. אני מכיר את הנושא היטב מזוית אקדמית ואני עומד מאחורי כל מילה שאני אומר. יכול להיות שאתה חושב שישראל אבוחצירא שווה למחלל שבת, אבל זו מציאות שהוא כיהן כרב אורתודקסי והיה נשוי לשתי נשים בו זמנית. משנה מפורשת, תלמוד מפורש, רמב"ם מפורש, על כך שמותר לשאת ארבע נשים, מה צריך יותר מזה כדי שנאמר שאדם שאומר אחרת הוא פוסק נגדם? כמובן שאפשר להתחכם ולהצדיק את זה כפי שמצדיקים את איסור אכילת בוטנים ואורז בפסח... אלה המצאות שאבותנו האשכנזיים המציאו נגד המקורות התורניים ואין בכך ספק מצד אף אחד, מה שכן, מנסים להסביר מדוע זה היה מוצדק מצידם לפסוק נגד המקורות בגלל צרכי שעה וכדומה. אכן, יש אנשים שההיתר לכך במקורות הקדומים שעליהם נשענת ההלכה כואבת להם, והם יעשו הכול כדי לבלבל אחרים כדי להציג יהדות לפי ראות עיניהם, במקום כזה אני פורש מראש. (במשך כל התגובה את מערבת נימה אישית כמו באמירה שלך "אם אתה מפנטז" וכו', מה שהופך את הדיון ללא אובייקטיבי. באותה מידה יכולתי לומר לך אם כואב לך שבעלך יהיה עם אישה נוספת וכו' וכו'. אבל אני לא דתי ובאופן אישי זה ממש לא מועיל לי אם יש לכך היתר הלכתי או לא, באתי לכאן רק כדי להציג את המציאות כמי שלמד את זה אקדמית ואובייקטיבית, חבל שאת ממשיכה להתעקש רק בגלל כאב אישי) 5.28.188.65 01:03, 10 באוקטובר 2014 (IDT)
כהערת אגב, מומלץ בויקיפדיה פחות להשתמש ב"תסמכו עלי, אני אקדמאי" וכו', אלא פשוט לספק מקורות לטענות שלכם, בין אם אלו מקורות באינטרנט, או ספרים. שנית, אם הערך בויקיפדיה מדייק, חרם דרבנו גרשום אינו פסיקה, אלא תקנה. כלומר בוודאי שהוא לא הולך נגד המקורות, כי לא מדובר באיסור הילכתי, אלא בתקנת קהילה. ברור שאין הכרח בתורה לשאת יותר מאישה אחת, ולכן כל מי שרוצה יכול לקבוע תקנות בעניין. תקנו אותי אם אני טועה. בלנק - שיחה 20:49, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

הנאה באימון[עריכת קוד מקור]

למה ישנם אנשים שאוהבים להתאמן? רוב האנשים ממציעים תירוצים למה לא לעשות ספורט (הסיבה האמתית היא שזה פשוט לא כייף). אבל ישנו מיעוט שבאמת בא להתאמן בשביל הכיף. איך זה יתכן? זה שכנוע עצמי כי הם יודעים שזה בריא? 79.177.6.173 17:19, 1 באוקטובר 2014 (IDT)

האימון משחרר חומרים שגורמים לתחושה נעימה[4]. לא עניין של שכנוע עצמי, פיזיולוגי לגמרי. תתבונן באנשים שרגילים להתאמן ותראה את הבעסה שהם נכנסים אליה כשאימון נמנע מהם מסיבה כלשהי (פציעה, מחלה, חוסר זמן וכולי). הבעסה נובעת מהמחסור בחומרים הנעימים שמופרשים בעקבות ובמהלך אימון. ויש אבל. האבל הוא שאימונים של אנשים לא מאומנים גורמים לתחושת סבל ולא לתחושה טובה. רק לאחר תקופה של התמדה שיכולה להימשך אפילו חודשים ארוכים, מתחילה החוויה הנעימה של האימונים. יוסישיחה 20:17, 1 באוקטובר 2014 (IDT)
אני חושב שזאת תשובה חלקית ויש לחפש תשובה מלאה יותר בתרבות. גילגמש שיחה 08:56, 9 באוקטובר 2014 (IDT)

תמונה שצולמה באיזור ירושלים[עריכת קוד מקור]

[5] מישהו מזהה? 80.230.73.249 17:39, 1 באוקטובר 2014 (IDT)

התמונה היא מתוך כתבה על אימוני יחידת היל"מ (יחידה לחילוצים מיוחדים) מתחנת כבאות והצלה ירושלים, וצולמה על ידי אודי גל, דוברות כבאות והצלה ירושלים. אם זה ממש חשוב לך, אפשר לאתר את אודי גל ולשאול אותו. לי אישית הצילומים מזכירים לי את הנוף בחלק מכביש 395, אולי באיזור הר הטייסים. -- ‏גבי‏ • שיח 14:18, 9 באוקטובר 2014 (IDT)

למה ראש השנה לפני יום כיפור?[עריכת קוד מקור]

למה ראש השנה לפני יום כיפור? אשמח לתשובה פשוטה וקצרה בלי הרבה ציטוטים וכו'. תודה --109.66.118.226 21:54, 1 באוקטובר 2014 (IDT)

באופן בסיסי, לפי פשט פסוקי התורה אין סימן לקשר בין ראש השנה לבין יום הכיפורים, ועל כן אין בסיס מושכל לדון בשאלה מדוע זה לפני זה. למעשה, בעוד עניינו של יום הכיפורים מפורש בפסוקים בהרחבה, מהתורה שבכתב כלל לא ברור מהו עניינו של ראש השנה. אם אתה מחפש מעבר לכך, טעמים ורעיונות לגבי ענייניהם הרוחניים של ראש השנה ויום הכיפורים, זה כבר חורג, לטעמי, ממקומו של הפורום הזה. זו שאלה שצריך לשאול רב. (או לקרוא, נכתב על כך רבות). משה פרידמן - שיחה 00:14, 2 באוקטובר 2014 (IDT)

תקציב המדינה מתפרסם באינטרנט?[עריכת קוד מקור]

אם ברצוני לקרוא את תקציב המדינה עלי לפנות לרשויות או שיש אתר שמפרסם אותו, תודה, --132.64.31.113 22:56, 1 באוקטובר 2014 (IDT)

http://budget.msh.gov.il NiD123 - שיחה 23:22, 1 באוקטובר 2014 (IDT)
התכוונתי לפירוט ממשי ולא רק למספר --132.64.30.84 10:05, 2 באוקטובר 2014 (IDT)
http://mof.gov.il/BudgetSite/statebudget/Pages/default.aspx --איש המרק - שיחה 11:16, 2 באוקטובר 2014 (IDT)
ר' אתר תקציב פתוח שנכתב במקור על ידי הסדנא לידע ציבורי ונכפה על משרד האוצר ביוזמת השר דאז מיקי איתן. Tzafrir - שיחה 10:38, 3 באוקטובר 2014 (IDT)

מי זה וולג'ין?[עריכת קוד מקור]

לא מצאתי עליו מידע בויקיפדיה, רק איזכור על הפרס בערך על פסטיבל ירושלים. אני חושב שפעם קראו לו בעברית וולגין, שם רוסי טיפוסי. מישהו יודע מי זה? תודה, (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 18:56, 2 באוקטובר 2014 (IDT))

http://news.temple.edu/news/jack-wolgin-force-behind-tylers-international-arts-competition-dies-93
Raised in Logan, Mr. Wolgin attended Pennsylvania State University and the University of Pennsylvania School of Law before becoming chief civilian contracting officer for the U.S. Army Quartermaster Corps during World War II.

In the years that followed, he displayed an entrepreneurial streak. Mr. Wolgin invested in stocks, purchased land, helped create a bank, formed a home-improvement financing company, bought major mortgage and petroleum companies, and helped organize Pennsylvania's first real estate investment trust.

His corporate roles included director and member of the executive committee of Industrial Valley Bank & Trust Co., president and chairman of the Properties Investment Corp., and a trustee for the Pennsylvania Real Estate Investment Trust and Brooks Harvey Realty Investors. --nachum

תודה רבה, nachum. (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 13:32, 5 באוקטובר 2014 (IDT))

כניסת ויציאת הצום[עריכת קוד מקור]

יום כיפור: מתי ככנס ומתי יוצא? בקריות. תודה מראש 109.66.20.166 12:30, 3 באוקטובר 2014 (IDT)

האם כוח העילוי הוא הפכו של כוח הכבידה?[עריכת קוד מקור]

הועבר לויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

סדר יושבי ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי[עריכת קוד מקור]

לפי הערך על הוועדה, היושבת ראש הראשונה של הוועדה הייתה יעל דיין. עובדה זו מופיעה גם בערך על דיין. מצד שני, בתבנית:יושבי ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי מופיעה נעמי בלומנטל ראשונה.
לפי אתר הכנסת, שתיהן כיהנו כיו"ר הוועדה בכנסת ה־13, כאשר לדיין מצויון טווח תאריכים שתואם את כהונת רוב חברי הוועדה, ואילו בלומנטל נמצאת מעל לדיין ברשימה, אך ללא טווח תאריכים.
אז מי הייתה ראשונה? יש לתקן אצלנו כדי שתהיה תאימות בין הערכים לתבנית. דולבשיחה 11:44, 4 באוקטובר 2014 (IDT)

בדקתי באתר הכנסת, התבנית צודקת, הערך טועה. בלומנטל היתה היור בכנסת ה13, ודיין ב-14. בלנק - שיחה 17:19, 5 באוקטובר 2014 (IDT)
לא מבין איך הגעת למסקנה הזו. בקישור שהבאתי לאתר הכנסת יעל דיין מופיעה ברשימת יושבי ראש הוועדה בכנסת ה־13 עם התאריכים 16/11/1992 - 04/08/1993 ליד שמה. דולבשיחה 20:13, 5 באוקטובר 2014 (IDT)
אה, לא ראיתי את הקישור שהבאת. אני הסתכלתי בדפים של דיין ובלומנטל כאן וכאן.במבט שני אני רואה שגם שם שתיהן מופיעות בכנסת ה-13. פשלה כפולה שלי. מבוכה בלנק - שיחה 20:39, 5 באוקטובר 2014 (IDT)
לא נורא. אבל מה התשובה? הייתכן שבעידן חופש המידע לא נוכל לדעת דבר כה אלמנטרי? דולבשיחה 20:46, 5 באוקטובר 2014 (IDT)
אני בטוח שמזכירות הוועדה תדע להשיב לשאלה הזו. עוזי ו. - שיחה 21:15, 5 באוקטובר 2014 (IDT)
תודה על הרעיון. שלחתי להם דוא"ל בזו הלשון:

שלום,

מבקש לדעת את סדר יושבי ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי.
מי הייתה היושבת ראש הראשונה? יעל דיין או נעמי בלמנטל?
המידע הזה מופיע בצורה מבלבלת ולא ברורה באתר הוועדה באתר הכנסת.

תודה מראש וחג שמח,
דולב

דולבשיחה 21:53, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

Like הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:20, 6 באוקטובר 2014 (IDT)

בשעה טובה, התקבלה היום תשובה ממנהלת הוועדה:

דולב שלום רב,
 
אכן יעל דיין נחשבת תמיד ליושבת הראש הראשונה של הוועדה לקידום מעמד האישה.
 
עם זאת, בשלהי הכנסת ה-12 הוקמה ועדה מיוחדת לעניין מעמד האישה לפי סעיף 17 לתקנון הכנסת ובראשה עמדה חה"כ שרה דורון. היא פעלה זמן מועט עד הקדמת הבחירות.
 
בכנסת ה-13, הוקמה הוועדה מחדש לאחר בחירות 1992 כוועדה מיוחדת ב-16.11.92, ובשלהי כנסת זו ב-23.1.96 הפכה לוועדה קבועה.
 
בכנסת ה-13 היו שלוש יושבות ראש לוועדה – יעל דיין, לימור לבנת ונעמי בלומנטל – לפי הסדר הזה.
 
סדר יושבי הראש:
 
כנסת 12 – שרה דורון
כנסת 13 – יעל דיין, לימור לבנת ונעמי בלומנטל
כנסת 14 – יעל דיין, מרינה סולודקין
כנסת 15 – יעל דיין
כנסת 16 – גילה גמליאל, אתי לבני, ענבל גבריאלי
כנסת 17 – גדעון סער, ליה שמטוב
כנסת 18 – ציפי חוטובלי
כנסת 19 – עליזה לביא
 
מקווה שסייעתי בידך.
 
יום טוב,
 
 
דלית אזולאי
מנהלת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
טלפון:‎02-XXXXXXX-X
פקס:‎02-XXXXXXX

התשובה מפורטת מעל למצופה, ובהתחשב שמתוך השבועיים שחלפו מאז הפנייה היה שבוע וחצי חופש סוכות, הפנייה טופלה במהירות סבירה. עדכנתי את התבנית ואת הערך על הוועדה. כל הכבוד לגברת אזולאי. דולבשיחה 21:01, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

תוכנית לימודים[עריכת קוד מקור]

האם ההסכם עליו מדובר בערך הזה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94#.D7.99.D7.97.D7.A1.D7.99.D7.9D_.D7.A2.D7.9D_.D7.99.D7.A9.D7.A8.D7.90.D7.9C (במונגוליה ילמדו על השואה ובישראל ילמדו על ההיסטוריה המונגולית) אכן מיושם בשטח? באיזה שכבת גיל מלמדים בישראל את ההיסטוריה המונגולית?

הסכם שיכלול שיתוף פעולה בין ---אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה,--- nachum.
אוכל להעיד שאכן נלמדו קורסים על ההיסטוריה המונגולית באוניברסיטת בר אילן.
במסגרת איזה חוג? אם זה חוג ללימודי היסטורית אסיה אז זה לא נחשב.
במסגרת החוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה.

האם מחמאה על מראה חיצוני היא הטרדה מינית?[עריכת קוד מקור]

קראתי לא מזמן פסוט שבחורה אחת כתבה (בנושא של הטרדה מינית): "...זה מעבר למחמאות שטחיות של "איזו יפה את היום" או אפילו דברים קצת יותר בוטים, כמו "השמלה הזאת יושבת עלייך יפה". זה מעבר ללגרום לך להרגיש קטנה וחסרת אונים. אלו דברים שלרובינו קשה לדבר עליהם - ולמען הסדר הטוב, אני לא מדברת רק על נשים. הטרדה מינית היא קולגה שלא יודע מתי לסתום את הפה שלו; היא מכר/ה שלא מזהה שהמחמאות עוברות את גבול הטעם הטוב..."

די הזדעזעתי לקרוא את זה. יצא לי להגיד לא פעם לבחורה שאני פוגש על בסיס יומי שהיא נראית טוב. יצא לי לכתוב מחמאות כתגובה לתמונה של בחורה בפייסבוק. באמת בדברים האלא גרמתי לנזק ואי נוחות לאותם הבנות, ברמה של "הטרדה מינית"?! אני ממש בשוק. בהחלט יצא לי להגיד לבחורה שמתאים לה בחצאית ולרגע לא חשבתי שזאת הטרדה.

אז אני שואל: האם זה פסול להגיד לבחורה (שאני לא מנסה להתחיל איתה) שהיא נראית טוב או שבגד יושב עליה יפה? 79.183.3.140 12:16, 6 באוקטובר 2014 (IDT)

אין לי מושג למה היא מתכוונת, אבל פעם קראתי כתבה בנושא שאהבתי ומאז היא משמשת לי כרפרנס: http://onmilwaukee.com/living/articles/sarahfoster062610.html. --‏Manedwolf‏ (דור סיני) • ◄✉ 14:32, 6 באוקטובר 2014 (IDT)
הנושא הזה כבר עלה כאן לא מזמן. אתה מוזמן לקרוא:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%9B%D7%94_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_234#.D7.9E.D7.99.D7.A0.D7.99.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.90.D7.99.D7.A9.D7.94

בשביל לקצר אגיע רק לשורה התחתונה- התשובה היא לא. רובן המוחלט של הבנות, לא רק שלא נעלבות לקבל מחמאות מגברים, אלא הן נהנות מזה מאד. אתה מוזמן להמשיך לגרום להרגשה נעימה לבנות.--85.64.116.162 16:49, 6 באוקטובר 2014 (IDT)
אני לא חושב שבשורה התחתונה התשובה היא לא. התשובה היא שזה תלוי בסיטואציה. יש מקרים שבהם "מחמאה" תהיה הטרדה ויש מקרים שלא. זה תלוי בהקשר, ברמת ההיכרות בינכם, האם קיימת היררכיה (עבודה, צבא, לקוח-נותן שירות..) ופרמטרים נוספים. בסופו של דבר רוב בני האדם הנורמאלים יודעים מתי זה מתאים להחמיא לאדם ממולם באופן אינטואטיבי, זה לא מדע טילים, כל עוד אתה מגלה סימפטיה ומצליח להבין איך הדברים נתפסים דרך העיניים של האחר. Ben tetuan - שיחה 17:02, 6 באוקטובר 2014 (IDT)
לא מדויק. ברור שיש מצבים חברתיים שונים, והתנהגות רצויה במצב אחד עלולה להוות חוסר טקט מוחלט במצב אחר. אבל בשום מצב בעולם, המשפט "את יפה" בפני עצמו אינו מהווה הטרדה. מקסימום חוסר טקט, שאפשר להתעלם ממנו ולהמשיך בחיים מבלי לעורר סערה ולהתייחס לזה כאל פשע נגד האנושות.--85.64.116.162 17:18, 6 באוקטובר 2014 (IDT)
אם מדברים על זה מבחינה משפטית, החוק למניעת הטרדה מינית אוסר על "התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות". וראה עוד על כך כאן [6]. כלומר יש מצבים שבהם גם "מחמאות" חוזרות ונשנות למישהו שבבירור מראה לך שהוא לא מעוניין בחוות הדעת שלך על הגוף שלו, עלולות להחשב כהטרדה מינית. אפשר לפטור מקרים כאלה כ"חוסר טאקט", אבל זה לא רק זה. ברוב המקרים ה"בעייתים" הגבר שנתן את המחמאה לא באמת התכוון לגרום לבחורה להרגיש טוב עם עצמה ופשוט לא הבין נכון את הסיטואציה, אלא עשה זאת בשביל האגו של עצמו וכדי להרגיש יותר גבר. זה חלק מהתרבות והמנטליות של הטרדות מיניות. Ben tetuan - שיחה 17:48, 6 באוקטובר 2014 (IDT)
חביבי, הרגע הדגמת את המשפט "ביקש לקלל ויצא מברך" :) הציטוט שהבאת מוכיח בדיוק את הטענה שלי. קרא היטב את תגובתי ואת הציטוט שבעצמך הבאת, ותראה שאין שום סתירה. ולמקרה שבכל זאת פספסת כמה פרטים מהותיים בציטוט הנ"ל, הדגשתי לך אותם.--85.64.116.162 19:32, 6 באוקטובר 2014 (IDT)
באופן טבעי לא כל הערה לא במקום מוגדרת כעבירה פלילית. רק רציתי להראות שבהחלט יש סיטואציות שבהן גם "מחמאות" עלולות להוות הטרדה מינית, אפילו בעיני החוק. אולי אי אפשר להעמיד לדין כל גבר בן 50 שמעיר למלצרית בת 20 על הגוף שלה וכמה יפה היא, אבל עדיין ברוב המקרים זו התנהגות לא ראויה שגורמת לנשים להרגיש מוטרדות. מבחן טוב לאיך להתנהג זה "איך היית רוצה שיתנהגו לבת משפחה שלך?" Ben tetuan - שיחה 19:52, 6 באוקטובר 2014 (IDT)

הי לכולם,

שלאה טכנית. עבדתי במספר עבודות במהלך 7 השנים האחרונות. בשנתיים הראשונות הייתי אחרי שירות צבאי ולכן לא ירד לי מס הכנסה. כשעברתי על התלושים ראיתי כי מס הכנסה לא ירד לי גם בשנים אחרי, מאיזה סיבה? והאם יש טעם לבצע תיאום מס אם לא ירד מס? תודה --132.64.177.160 14:11, 6 באוקטובר 2014 (IDT)

אם ההכנסה שלך היתה נמוכה מרף מסויים, אתה לא אמור לשלם מס הכנסה. אם לא שילמת מס הכנסה, אין טעם לבצע תאום מס, כי לא תתקבל יותר כסף. מה שכן יכול להיות זה שתקבל החזר ביטוח לאומי, אולי. (גם שם יש רצפת מס).
באתר של רשות המיסים יש סימולטור החזרי מס הכנסה.
המקום הנכון לבחון אם שילמת מ"ה זה בטופס 106; או בתלוש השכר האחרון של השנה - יש תשלום מ"ה מצטבר.
«kotz» «שיחה» 16:08, 6 באוקטובר 2014 (IDT)
לצורך הדיוק רק נאמר שנוצרת לך חבות במס מהשקל הראשון שאתה מרוויח. אך פקודת מס הכנסה קובעת שתושב ישראל זכאי מעצם היותו תושב ל-2.25 נקודות זיכוי (אישה זכאית ל-2.75). כל נקודה שווה 2,616 ש"ח בשנת 2014, כך שלגבר תושב ישראל יהיה זיכוי במס עד חבות מס בגובה של 5,886 ש"ח בשנה (7,194 ש"ח לאישה). Botend - שיחה 19:41, 6 באוקטובר 2014 (IDT)

יש רוקבוקס לקליפ ספורט?[עריכת קוד מקור]

יש רוקבוקס לקליפ ספורט?

לפי המידע בערך האנגלי ומכיוון שזה לא כתוב בדף הבית של רוקבוקס, אני מנחש שלא. נראה שהדגם הזה מבוסס על מעבד אחר. אתה מוזמן לברר עם המפתחים מה נדרש כדי להסב את רוקבוקס למכשיר הזה. Tzafrir - שיחה 09:02, 7 באוקטובר 2014 (IDT)

הצעה חשובה לשיפור מענה תשובות בדף זה[עריכת קוד מקור]

אני מבין שאינכם רוצים לפרסם יותר מידי את הדף הזה על מנת שלא יהיו הצפות של שאלות רבות.. אבל אני מציע משהו אחר: מניסיוני כשאני שואה פה שאלות, כ40 אחוז אין מענה עליהם, ו60 אחוז שיש מענה עליהם אז מחצית מאותם תשובות, בכלל לא רלוונטיות ולא עוזרות, ומחצית כן נותנות מענה (ולא תמיד מלא אבל נותנות מענה מסויים), כך שמצטבר שרק כ10 אחוז מהשאלות שלי כאן מקבלות מענה מלא, 20 אחוז מענה חלקי, ו70 אחוז ללא מענה או מענה לא רלוונטי. (ושאלתי בשנה האחרונה לפחות 20-30 שאלות שונות פה) לכן הצעתי, שדף זה יהיה מפורסם בקרב עורכי ויקי בלבד. ז"א, כאלו שיש להם חשבון ושם משתמש, יהיה להם גם לינק בעמודים שהם נמצאים בהם תמיד, שכש'ישתעמם' להם - הם ילחצו על הלינק ויכנסו לענות תשובות, שהרי רוב התשובות שאינני מקבל - הם בגלל שמעט מאד עורכי ויקיפדיה טורחים לראות את השאלות שלי ושל אחרים. תודה רבה על היחס. מה דעתכם?!?!

הי, אני מנחש שאתה אותו אלמוני ששאל שאלה דומה בעבר. אני מציע לנהל את הדיון הזה בשיחת ויקיפדיה:הכה את המומחה. בלנק - שיחה 21:54, 6 באוקטובר 2014 (IDT)
האמת שממש לא. אשמח לדעת אבל כיצד התייחסו לשאלה של אותו אלמוני, כי הלינק שהבאת לא, לא נמצא בו השאלה הנ"ל
* הבעיה שמעלה השואל היא מאוד לעניין !
  • בשום פנים ואופן אין לצמצם את דף "הכה את המומחה". דף זה הוא אחד מיהלומי הכתר של הויקיפדיה בו מוצאים הרבה מאוד רצון וצמאון לידע וסקרנות. תכונות אלו הן המקדמות העיקריות של הידע האנושי וזו (אם אני לא טועה) צריכה להיות אחת ממטרות הויקיפדיה.
  • הבעיה של דף חשוב זה היא בעיה חינוכית ולא כמותית. יש לחזור ולהזכיר שוב ושוב שבימינו אין יותר אנשי רנסנס ואנציקלופדיסטים שיודעים את כל התשובות לכל השאלות. על כן - 1) אם אתה לא משוכנע שאתה יודע את התשובה לשאלה שנשאלה, אל תענה !!! 2) לעולם אל תלעג לשואל ואל תזלזל בו. בטוח שגם אתה שואל שאלות "תם" מדי פעם וקצת צניעות לא תזיק.
  • אני מציע לייסד דף חדש שלשם יועברו התשובות של השואלים מדף "הכה את המומחה", ובדף החדש הזה כל הגרפומנים, העורכים, הלקטורים, הצנזורים, הפקחים ונטורי הקרתא של הויקיפדיה ימשיכו לכתוב ולהתווכח ביניהם ככל חפצם מבלי להטריח בכך את השואל.

וחזרה לשואל - תמשיך לשאול כמה שיותר. אני מבטיח לך שבתחומים (המעטים) שאני מבין בהם,אענה בכל הרצינות--וידנפלד - שיחה 12:12, 7 באוקטובר 2014 (IDT)

השיפור צריך להיות פשוט. לאפשר לכותב השאלה אופציה ללחוץ על כפתור שיסמן וי על השאלה שמשמעה: "קיבלתי מענה". זה עובד יפה באתרים כמו stack overflow.

היתכן שאין לערך קונסוליה דף באנגלית?[עריכת קוד מקור]

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94 יש דפים בכל כך הרבה שפות, איך זה שאין קישור לדף באנגלית?

אני אפנה אותך לכתבה מעניינת שכתב משתמש:דניאל ב. ב"הטילדה הרביעית" לפני 3 שנים תחת הכותרת "ויקיפדיה של האח הגדול" (תגלול קצת למטה בצד ימין). ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 00:03, 7 באוקטובר 2014 (IDT)
הסבר נחמד אבל לדעתי הוא מפספס. למשל דוגמאת המטבע.. זה נכון שכשאומרים מטבע מתכוונים למשהו מוחשי אולם אם תאמר משפט כמו "באירופה המטבע הנהוג הוא יורו" אף אחד לא יחשוב שהכוונה היא למטבע מוחשי אלא יבינו שזה ההליך החוקי והמקובל באותה מדינה (גם אם לא מכירים את המילה הילך חוקי מבינים עדיין את הכוונה). אז אם תרצה, אולי צריך להפנות את הדף מטבע (הילך חוקי) בעברית לדף הילך חוקי.
  1. Currency זה לא הליך חוקי. הליך חוקי הוא עצם פיזי (שיכול להיות למשל Coin אבל גם יכול להיות שטר), בניגוד ל-Currency שאינו עצם מוחשי.
  2. לא טענתי שדוברי עברית לא מודעים לקיומו של המונח המופש "מטבע". רק שבגלל שאין לו שם משלו הוא נדחק בתודעה. הקישור מטבע לא נצבע באדום, ומי שמקשר אליו לא שם לב שהוא מקשר לערך שעוסק במשהו אחר. דניאל 21:31, 7 באוקטובר 2014 (IDT)

מה ההבדל בין לכסניות, קפליות, כמוסות, כדורים‎ וגלולות?[עריכת קוד מקור]

יש הבדל בין 5 המושגים האלה? 132.77.138.180 08:02, 7 באוקטובר 2014 (IDT)

המידע נלקח ממונחי האקדמיה ללשון העברית, אתר infomed והערכים באנגלית של המושגים:
  • כדור (Pill) – שם כולל לסוג התרופות האלו.
  • גלולה/טבליה/טבלית (tablet).
  • לכסנית/טבלית מציצה (lozenge) – טבליה המכילה תרופה וסוכר, שיש להמיס לאט בפה כך שהתרופה תשתחרר בפה ובגרון.
  • קפליה (Caplet) – טבליה שצורתה מוארכת - לבליעה קלה.
  • כמוסה (capsule) – נרתיק, בדרך כלל עשוי ג'לטין, המכיל תרופה. לאחר הבליעה הנרתיק מתמוסס ומשחרר את התרופה. --‏Manedwolf‏ (דור סיני) • ◄✉ 14:07, 7 באוקטובר 2014 (IDT)

קלמנטינות או מנדרינות[עריכת קוד מקור]

שלום לכם. באחת החברות הידועות בארץ לייצור משקאות החלו לייצר לא מזמן משקה חדש "משקה קל קלמנטינות". לעומת זאת על המדבקה מתורגם לאנגלית "Mandarins soft drink". זאת טעות, או שאפשר לתרגם את זה ככה? תודה, (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 15:59, 7 באוקטובר 2014 (IDT))

מבחינה טכנית זאת שגיאה, אבל בקרב החקלאים העוסקים בגידול פירות הדר, וגם בקרב חלק ניכר מהאוכלוסיה, מקובל לקרוא "mandarins" גם לקלמנטינה, גם למנדרינה וגם לtangerine. ראה כאן בחלק השני. בלנק - שיחה 16:12, 7 באוקטובר 2014 (IDT)
תודה, (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 16:14, 7 באוקטובר 2014 (IDT))

האם על פי היהדות האורתודוקסית אסור לאישה לשיר לפני גברים?[עריכת קוד מקור]

אם כן, איך אני רואה זמרות חרדיות\דתיות, בין אם בודדות, ובין הרכבי נשים שמופיעות בכל מיני פסטיבלי זמר ושהן דתיות?, בתודה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 18:57, 7 באוקטובר 2014 (IDT)

קודם כל, האיסור הוא בפירוש על הגבר (לשמוע) ולא על האישה (לשיר). ייתכן שנובע ממנו גם איסור על האישה (לאלץ את הגבר לחטוא/לעודד אותו לחטוא וכו'), אבל הוא קודם כל על הגבר. שנית, השורה התחתונה היא שיש איסור. בתור התחלה, אני מציע לקרוא את הערך קול באישה ערווה, ובפרט את הפסקאות "קול איזה ברבים" ו"שירה שלא לשם פריצות". בנוסף, אני מציע לקרוא גם את זה. בלנק - שיחה 19:07, 7 באוקטובר 2014 (IDT)

אג'נדה טבעונית[עריכת קוד מקור]

1) האם אפשר לקרוא לטבעונות אג'נדה? אני לא מכיר אף טבעוני שלא מנסה לשנות את הרגלי האכילה של אנשים שהוא מכיר. כל פעם שזה מגיע לאוכל, טבעוני מנסה להוכיח שאוכלי הבשר לא מוסריים. זה יכול להקרא בשם אג'נדה?

2) למה ההטפה הטבעונית כל כך לא מוצלחת? כל הזמן יש סטטוסים בפייסבוק של טבעונים שמנסים לזעזע את כלום במראה משחטות וסיפורי "פרה היא אם שכולה" וכוד' ומה שזה גורם ברוב האוכלוסיה זה שיעומם ואדישות ברוב המקרים ותחושת הצקה והטרדה ביתר. 79.178.126.208 11:22, 8 באוקטובר 2014 (IDT)

לדעתי הטבעונות זו פרקטיקה ותזונה (משטר תזונתי) שנובע ברוב המקרים מאג'נדה של זכויות בעלי חיים (אנלוגיה דומה: כשרות היא לא דת אלא תזונה שנובעת מהדת היהודית). לגבי מידת ההצלחה של ההטפה הטבעונית יש חילוקי דעות. טבעונים רבים חושבים שהיא מוצלחת וטוענים שבשנים האחרונות יש זינוק גדול בכמות הטבעונים ובמודעות לזכויות בעלי חיים. ‏ MathKnight (שיחה) 13:08, 8 באוקטובר 2014 (IDT)
אג'נדה היא לא המילה הנכונה במקרה זה. אתה מבלבל בין אידיאולוגיה (זכויות בעלי חיים, כפי שהוזכר כאן) לבין אג'נדה, שהיא תוכנית פעולה שמטרתה לגרום לשינוי מדיניות. אם תקום אי פעם מפלגה טבעונית, האידיאולוגיה שלה תהפוך לאג'נדה. -- ‏גבי‏ • שיח 14:06, 8 באוקטובר 2014 (IDT)
גם אם כל הטבעונים בעולם היו מטיפים לצמחונות זה לא היה משנה את העובדה שזוהי דרך חיים. אני צמחוני על גבול טבעוני, ולא זכור לי שנכנסתי ל"שיחת שכנוע" אם לא דרשו ממני לעשות כן (וגם אז אני פורש מהר). --‏Manedwolf‏ (דור סיני) • ◄✉ 15:34, 8 באוקטובר 2014 (IDT)
אם אתה לא מכיר אף טבעוני שלא מנסה לשנות את הרגלי האכילה של אנשים, אתה לא מכיר מספיק טבעונים. אני כזה, גם mandewolf, לדבריו. ואני מכיר רבים אחרים. בכל מקרה, יש טבעונים רבים שעבורם הטבעונות היא גם אג'נדה (לצד היותה דרך חיים, אידאולוגיה, וכו'). הם חברים בתנועות שמטרתן לקדם זכויות בעלי חיים, ולכן זאת אכן אג'נדה.
לשאלתך השנייה, לשכנע אנשים לזנוח דברים שהם עושים במשך שנים, ולשנות תרבויות ומסורות שקיימות אלפי שנים זה קשה. גם גם ההסברה (ולא שאני משווה) נגד עבדות, עבודת אלילים, בעד זכויות האישה, בעד דמוקרטיה וכו' היתה "לא מוצלחת" בהתחלה. בסופו של יום, מידת ההצלחה של "הטפה" תלויה בעיקר במי ששומע אותה, ופחות באיכות הטיעונים או בכריזמה של המטיף. בלנק - שיחה 15:55, 8 באוקטובר 2014 (IDT)
אני טבעוני ומשתדל מאד לא לפתוח בנושא בעצמי, כדי לא לעורר עוינות. אבל הנושא נפתח בכל מקרה, מיד לאחר שאני נשאל למה אני לא אוכל משהו ועונה על כך "כי אני טבעוני". אז מתחילה סדרת שאלות סקרניות. הבעיה היא שפעמים רבות אנשים לא שמים לב שהם אלה שפתחו בנושא ומשום מה מרגישים שמדובר ב"שיחת שכנוע" מסיונרית. אני מקפיד לא להכנס לאנשים אחרים לצלחת, אבל הרבה מהם מעונינים להכנס לשלי, לרוב מתוך סקרנות ולא עוינות. חלק לא מבוטל מהם נשאר המום כשמיתוסים שהוטמעו בכולנו בילדותנו (הפרה נועדה לייצר חלב בשבילנו; אם לא היינו חולבים אותה היא היתה סובלת וכו') מתנפצים ומשאירים אחריהם הרהורים עצמיים. אני דוקא כן נוהג להשוות לביטול העבדות ומתן זכות הבחירה לנשים, שני דברים שעד לא מזמן היה נהוג לחשוב שגם הם קבועים בטבע האדם וכיום הם ברורים מאליהם. Liad Malone - שיחה 16:29, 8 באוקטובר 2014 (IDT)

שר הטבעות[עריכת קוד מקור]

האם ישנן עוד טבעות פרט לטבעת האחת של סאורון שמופיעים בספרים? ישנם 3 טבעות לאפלים, 7 לגמדים ו9 לאנשים. איפה הם? 79.178.126.208 12:16, 8 באוקטובר 2014 (IDT)

ר' טבעות הכוח. Tzafrir - שיחה 12:59, 8 באוקטובר 2014 (IDT)

האם הגוף שלנו מקרין חום?[עריכת קוד מקור]

ומה זה קרינה תרמית או חום תרמי (שני דברים שונים?) 5.28.188.65 07:45, 9 באוקטובר 2014 (IDT)

אני לא מכיר את המנוח "חום תרמי". המילה "תרמי" פירושה "קשור לחום". אולי אתה מבלבל עם אנרגיה תרמית. וכן, הגוף שלך מקרין קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת. זוהי קרינה תרמית, כלומר קרינה הנפלטת עקב חימום של הגוף הפולט. תופעה דומה אתה יכול לראות אם מחממים מתכת לטמפרטורה של מספר אלפי מעלות: היא מקרינה בצבע אדום. ראה קרינת גוף שחור. Corvus,(שיחה) 10:28, 9 באוקטובר 2014 (IDT)
מבחינה ביולוגית בגוף שלנו מתרחשים הרבה מאוד תהליכים כימיים. בחלק מתהליכים אלו משתחררת אנרגיה בצורת חום. בשיטות שונות, הגוף מווסת חום זה כדי שישאר קבוע בסביבות ה- 37 מעלות. "עודף החום" נפלט על ידי הגוף לסביבה וניתן לקלוט אותו (למשל במצלמה תרמית הרגישה למקורות פולטי חום).--וידנפלד - שיחה 13:28, 9 באוקטובר 2014 (IDT)
האם ניתן לומר שהגוף שלנו פולט חום גם בצורה של קרינה? 5.28.188.65 00:45, 10 באוקטובר 2014 (IDT)
כן. שלושת השיטות לפליטת חום הם הקרנה, הסעה והולכה (נכון לכל גוף פיזיקלי ולכן גם לגוף האדם). ככה שכן, יש קרינה וכמו שוידנפלד כתב, קיימים מכישרים המסוגלים לקלוט אותה. Corvus,(שיחה) 10:09, 10 באוקטובר 2014 (IDT)

איך אומרים בגרמנית רפידות גובה? כלומר, רפידה של נעל שכל תכליתה היא להגביה את הבן אדם. אני יודע שרפידת נעל בגרמנית היא einlegesohle, אבל אני מחפש את השם של הרפידה הספציפית הזאת. Anonymous - שיחה 08:27, 9 באוקטובר 2014 (IDT)

http://www.amazon.de/K%C3%B6rpergr%C3%B6%C3%9Fe-erh%C3%B6hende-Gelsohlen-Schuheinlagen-unsichtbar/dp/B005WU4EU0
erhöhende Gelsohlen--- Schuheinlagen--- Nachum - שיחה 13:27, 9 באוקטובר 2014 (IDT)

אורתורקסיה[עריכת קוד מקור]

שמעתי על מונח Orthorexia nervosa שזו הפרעת אכילה לפי אנשים אוכלים באופן אובססיבי רק מזון בריא. האם גם שמירה על כשרות יכולה להיות מוגדרת כהפרעת אכילה עם כך? זאת לא שאלה של התרסה או ניסיון להעליב. אני פשוט רואה קו דמיון מובהק בין שמירה על סוג מסויים של מזונות בכל אחד מהמקרים. 79.178.126.208 10:43, 9 באוקטובר 2014 (IDT)

קודם כל צריך לשים לב שהמונח הזה זה לא ממש רפואה קונבנציונלית. הוא לא מופיע בDSM וכד'.
שנית, בהפרעה זו (כמו בכל הפרעה) מדובר על רמות שפוגעות בתפקוד היומומי או בבריאות. לא כל מי שנמנע ממאכל מסויים זו הפרעה.
«kotz» «שיחה» 11:31, 9 באוקטובר 2014 (IDT)
אני לא חושב שאפשר להקביל בין הדברים. מטבע הדברים- הפרעת אכילה חייבת לכלול בתוכה התנהגות אובססבית ובלתי רציונלית. כך למשל מי שנמנעת לחלוטין ממתוקים כדי לרזות אינה "אנורקסית". רק מי שמתנהלת בצורה שפוגעת בעצמה, או מישהי שכבר נראית כמו שלד וממשיכה לנסות לרזות יכולה להיות מוגדרת אנורקסית. על אותו משקל, גם מי שמקפיד מאוד על אוכל בריא לא יכונה "אורתורקסי" אלא אם הוא מתנהל בצורה לא רציונלית (ולעיתים אף לא בריאה) מתוך רצון לשמור על בריאותו. ראה כאן בפסקה שקישרתי אליה. אנשים ששומרים על כשרות אינם פועלים באופן לא רציונלי. הם מאמינים, באמת ובתמים, שיש צו אלוהי האוסר על אכילת אוכל לא כשר, ופועלים בהתאם. בלנק - שיחה 11:40, 9 באוקטובר 2014 (IDT)

משחק מחשב לאימא[עריכת קוד מקור]

אני מחפש איזה מחשק מחשב לאימא שלי (65), שהדרישות הם שיהיה מעניין ועדיף ללא אלימות (או עם אלימות לא גדולה). היא נהנתה לשחק במחשקים כמו Tropico, Caesar וסימס. יש לכם עוד רעיונות איזה מחשקים אפשר לתת לה? בלי אקשן, לא משחקי ספורט וירי. 79.178.126.208 12:34, 9 באוקטובר 2014 (IDT)

אם היא אהבה את הסימס,יכול להיות שהיא תאהב עוד משחקים מסוג "סימ", שמנסים לדמות ניהול של משהו. יש לך כאן רשימה, ואני מוסיף אליה את רולרקוסטר המצויין. בלנק - שיחה 15:39, 9 באוקטובר 2014 (IDT)
Minecraft. יואב נכטיילרשיחה 15:48, 9 באוקטובר 2014 (IDT)
אני לא מאמין שאדם ברצינות יכול להנות מMinecraft זה מחשק בדיחה. 79.178.126.208 15:52, 9 באוקטובר 2014 (IDT)
לדעתי זה אידאלי לפי הקריטריונים שציינת. ארגז חול כמו במשחקים שציינת, רק יותר פתוח וחופשי ליצירתיות. יואב נכטיילרשיחה 16:02, 9 באוקטובר 2014 (IDT)
שיחקתי רק בשלושה, ומכולם נהניתי: Zoo Tycoon 2 ‏(1 כבר מיושן), הרולרקוסטר וסימס (רק בגלל הבניית בתים, אחרי זה פרשתי). --‏Manedwolf‏ (דור סיני) • ◄✉ 20:29, 9 באוקטובר 2014 (IDT)
לאחר מחשבה, אני מוסיף גם את סדרת Monkey Island המצויינת. מומלצת בחום. (יש טיפה אלימות פה ושם, אבל זה ממש לא העניין, והאלימות גם אינה גראפית או בוטה.) בלנק - שיחה 21:28, 9 באוקטובר 2014 (IDT)

אני אהבתי את Plants vs. Zombies (אני לא משחקת הרבה), למרות שהפרחים שם יורים בזומבים זה יותר אסטרטגיה והמוזיקה חביבה. אופק כחול - ביבר הזכוכית 15:01, 11 באוקטובר 2014 (IDT)

יודעים מה זה [7]? חן חן «kotz» «שיחה» 18:59, 9 באוקטובר 2014 (IDT)

אולי Magnificent Brunfelsia? הנה תמונה: http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Brunfelsia_magnifica_plant.jpg -- ‏גבי‏ • שיח 19:20, 9 באוקטובר 2014 (IDT)
שסק#mediaviewer/File:BlossomingLoquat.jpg Zarnivop - שיחה 22:15, 9 באוקטובר 2014 (IDT)
יש מצב שזה שסק. נחיה ונראה. חן חן «kotz» «שיחה» 00:44, 10 באוקטובר 2014 (IDT)
נחיה ונאכל, התכוונת Zarnivop - שיחה 10:01, 10 באוקטובר 2014 (IDT)
זרניוופ אופטימי. גם אני. חן חן «kotz» «שיחה» 18:34, 10 באוקטובר 2014 (IDT)

שאלה באסלאם[עריכת קוד מקור]

כתוב בקוראן בסורה ב' פסוק קו', "כל פסוק אשר נשמיט או נשכיח, והבאנו טוב ממנו, או כמוהו. האם לא תדע כי אלוהים כל יכול?".

אם מצד אחד טוענים המוסלמים שהקוראן נוצר טרם היווצרות כדור הארץ (כחלקו האחרון של הלוח הגנוז - אללוח אלמחפוט), אזי איך הם מפרשים את הפסוק לעיל?, יש כאן סתירה לוגית - ספר שלם ונצחי שאיננו שלם ונצחי והייתי רוצה לדעת מה התירוץ המקובל בעולם המוסלמי לכך. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 06:24, 10 באוקטובר 2014 (IDT)

בתרגום אורי רובין האיה מתורגמת לא בתור כל "כל פסוק.." אלא בתור כל "כל אות..", וכך אורי רובין מסביר אותה: "נראה לפרש: יש שאלוהים מוחה או משכיח אותות פסולים, כגון אלה שמקורם מהשטן, כנאמר בסורה 52:22, או: שמורה לאלוהים החירות להסיר מתוך הספר כרצונו, כנאמר בסורה 39:13, או להחליף את אותותיו באותות אחרים, כנאמר בסורה 106:16. ואולם הפירוש הרווח קובע כי מדובר בביטול דינים והחלפתם בדינים אחרים (כגון שינוי כיוון התפילה מירושלים למכה). הפרשנים קובעים עוד כי רבים מן הפסוקים שפג תוקפם נותרו כתובים בקוראן" Ben tetuan - שיחה 10:04, 10 באוקטובר 2014 (IDT)
ולגבי השאלה איך זה אפשרי אם הקוראן הוא נצחי ומושלם, הפסוק עונה לך... "האם לא תדע כי אלוהים כל יכול?" Ben tetuan - שיחה 10:08, 10 באוקטובר 2014 (IDT)
הם בעצם טוענים שפסוקים מסוימים הושמטו\הוחלפו בטרם נוצרה המציאות?, ולגבי הטענה "אלוהים כל יכול", זו תשובה אפשרית אחת; השאלה איך חכמי האסלאם הסבירו איך זה מסתדר עם הכרונולוגיה המוסלמית בצורה "רציונאלית" (לא בהכרח לוגית פורמלית כמובן), אם בכלל. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 15:09, 10 באוקטובר 2014 (IDT)

האם נאצים היו פאשיסטים?[עריכת קוד מקור]

האם אפשר לקראו לנאציזם הגרמני בשם "פאשיזם"? אני יודע שזה היה מקובל בברה"מ. אני לא יודע אם זה תקין. 109.67.113.7 16:28, 10 באוקטובר 2014 (IDT)

למרות הדמיון, לכאורה, בין הפשיזם לנאציזם, עקרונות הפשיזם אינם גזעניים אלא לאומיים. למעשה, עד לשנת 1936, אז קיבל עליו מוסוליני חלק מהעקרונות הגזעניים, הפשיזם הטהור סתר העקרונות הגזעניים של הנאציזם מאחר שהוא קיבל לשורותיו את כל התושבים שהביעו רצון להצטרף אל הלאום המדיני, קיבלו עליהם את עקרונות המדינה, והיו מוכנים לשרת אותה.‏ מהערך בוויקי. Nachum - שיחה 17:12, 10 באוקטובר 2014 (IDT)
http://textologia.net/?p=3186
המונח "פשיזם" עבר תהליך משמעותי מאז התנועה הפשיסטית. כיום הוא משמש לתיאור תנועות אלימות, לאומניות, ואנטי דמוקרטיות, גם אם הן לא פשיסטיות במובן הישן של המילה. (ראה למשל כאן, תחת הפסקה "הרדר, פיכטה ואסטרטגיות שיווק", את תמצית עדותו של רוביק רוזנטל במשפט "אם תרצו נגד אם תרצו תנועה פשיסטית". שעוסק בדיוק בנושא זה). לכן, לפי ההגדרה המקובלת כיום, בהחלט אפשר לקרוא לנאצים "פשיסטים". בלנק - שיחה 19:04, 10 באוקטובר 2014 (IDT)
פשיזם היא אמונה בקדושת המדינה. הנאצים בהחלט האמינו בקדושת המדינה הגרמנית, לכן בהחלט ישנו מרכיב פשיסטי באידיאלוגיה הנאצית, בדיוק כמו באידיאלוגיה הסובייטית. האירוניה היא, שהסובייטים אכן כינו את הנאצים "פשיסטים", בזמן שבעצמם היו פשיסטים לא פחות. פעורה תהום גדולה בין האידיאולוגיה של גרמניה הנאצית לבין האידילאולוגיה של ברית המועצות; אך המרכיב הפשיסטי- קדושת המדינה - דומיננטי מאד בשתיהן.
בנוגע לתגובתו של בלנק- זה שאנשים בורים ועילגים משתמשים במושגים שהם לא יודעים את משמעותם, לא אומר שצריך לתת לזה "הכשר" בדיעבד. אין שום קשר בין אלימות, לבין לאומנות, לבין אנטי דמוקרטיה, ובין כל אלה לבין פשיזם. ישנם מקרים שבהם התופעות האלה הולכות ביחד, אך יש גם אינספור מקרים שלא. למרבה הצער, השיח הפוליטי בארץ מאד רדוד ושטחי, ותמיד איכשהו מגיעים למלים "פשיסט", "נאצי", "גזען", "שואה" וכן הלאה- למרות שב-99% מהמקרים אין שום קשר בין המושגים האלה לבין נושא הויכוח.--85.64.116.162 20:46, 11 באוקטובר 2014 (IDT)
תוספת- למען הסר ספק- ב"אנשים בורים ועילגים" לא התכוונתי חו"ח למישהו מהמגיבים כאן.--85.64.116.162 20:48, 11 באוקטובר 2014 (IDT)
מרשה לעצמי להגיב עוד פעם אחת (אבל לא אוסיף להתווכח בנושא). השימוש במונח "פשיסט" לתיאור תנועות אנטי דמוקרטיות הוא ממש לא רק נחלתם של כמה בורים ועילגים. הוא רווח מאוד, במקומות רבים. גם שמעון פרס, משה פייגלין, מאיר שלו, ורבים אחרים השתמשו בו בהזדמנויות שונות. כבר זה מספיק כדי להרחיב את המשמעות של המילה.. ארשה לעצמי לצטט את סבא שלי, הבלשן חיים בלנק: "אין הצורות הנ"ל מקובלות על מורים, מדקדקים ומחברי מילונים. אולם ברור לעומת זאת, כי הן קיימות בעברית של ימינו. . . . הרואה בהן "שיבושים" ותו לא - אינו מסביר כלום, ונמצא מתעלם מן המציאות ומעמיד עובדות פשוטות באור בלתי מדויק." ואוסיף שגם המילונים מתחילים להפנים את התרחבות משמעות המילה. במרבית המילונים בשפה האנגלית המילה "פשיסט" מופיעה גם במשמעות הזו. בלנק - שיחה 23:31, 11 באוקטובר 2014 (IDT)
לאלמוני המגיב: לפי הערך פשיזם, אחד המאפיינים המרכזיים של האידאולוגיה זה אנטי-קומוניזם. הפאשיזם האמין באי שיווין בין בני האדם וב"ההרמוניה חברתית", כלומר שמעמדות שונים צריכים לשתף פעולה. זה סותר את הרעיון הקומונסיטי של נישול מעמדות גובהים מרכושם והנהגת דיקטטורה של הפרולטריון בה כולם כביכול שווים זה לזה("כל עקרת בית יכולה לנהל מדינה", לפי לנין). ההבדל הזה מאוד משמעותי מבחינה חברתית, ככה שזאת טעות של ממש להגיד שהשלטון בברית המועצות היה פשיסטי. לגבי האם נאצים היו פשיסטים- אני לא רואה שום מאפיין שהוא חובה בשביל פשיזם שאינו קיים בנאציזם, ככה שזה אפילו לא הרחבה של המונח אלא פשיזם לפי ההגדרה. Corvus,(שיחה) 12:01, 12 באוקטובר 2014 (IDT)
קראתי עכשיו את כל הערך פשיזם כדי לוודא שלא פספסתי כלום. שים לב, שלושה מהמרכיבים המרכזיים של האידיאולוגיה הפשיסטית- "עליונות המפלגה", "המדינה כערך עליון" ו"המנהיג" היו למעשה מרכיבים דומיננטיים ביותר במשטר של ברית המועצות. אז אני לא אומר שיש זהות בין שתי השיטות, אבל בוודאי שיש חפיפה גדולה.--85.64.116.162 15:56, 12 באוקטובר 2014 (IDT)
לפאשיזם ולנאציזם יסודות משותפים עמוקים - עליונותה המוחלטת של המדינה על הפרט, התנגדות לדמוקרטיה, לקוסמופוליטיות ולקומוניזם, חובת הציות למנהיג, ההתייחסות החיובית למלחמה כגורם מניע בחיי אומות, וכן גם היבטים כלכליים יסודיים. היטלר הושפע ישירות בהגותו ובמדיניותו ממוסוליני, ובתחילת שנות העשרים הציג את תורתו במפורש כ"פאשיזם גרמני". נקודה שבה הנאציזם נבדל מוריאציות אחרות של הפאשיזם (כמו זו שבאיטליה) היא שילובה של תורת הגזע בנאציזם. דב ט. - שיחה 12:15, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

שחקן נבחרת מהליגה הלאומית?[עריכת קוד מקור]

האם אי פעם בהיסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל, היה בסגל שלה שחקן ששיחק באותו זמן בליגה השנייה בישראל? תומר - שיחה 21:23, 10 באוקטובר 2014 (IDT)

רונן חרזי, כשחקן הפועל ר"ג בתחילת שנות התשעים. נדמה לי שהיה שחקן נוסף מהליגה השניה שזומן לפני מספר שנים אך אנני זוכר את שמו. 198.84.164.234 06:47, 11 באוקטובר 2014 (IDT)

קראתי שיש בעזה חשמל במשך 6 שעות בלבד ומחסור במים. מצד שני נכתב שישראל מאפשרת תמיד אספקת חשמל. אז איך קורה שזה 6 שעות? אופק כחול - ביבר הזכוכית 15:16, 11 באוקטובר 2014 (IDT)

ממליץ לך לקרוא את [8] זה. בלנק - שיחה 16:37, 11 באוקטובר 2014 (IDT)
קראתי, תודה. למה לא קונים עוד חשמל מישראל/מצרים? אופק כחול - ביבר הזכוכית 20:02, 11 באוקטובר 2014 (IDT)
הם לא משלמים על החשמל שהם מקבלים מישראל והחובות שלהם כבר הגיעו למיליארד שקלים (יש לציין שחמאס גובה כסף מהאזרחים עבור השימוש בחשלמל ולא מעביר אותו הלאה) ובגלל ההתנגדות שלהם לעצם קיומנו לא סביר שהם ישלמו בעתיד הקרוב את החובות, קל וחומר יקנו יותר. אין לי מושג האם למצרים יש מספיק תחנות כוח באזור כדי לספק חשמל לרצועה אבל תחת ממשל סיסי לא סביר שזה יקרה בגלל התגדותו לתנועת האם של חמאס האחים המוסלמים.--79.179.137.9 13:09, 12 באוקטובר 2014 (IDT)
כדי ליצור את תדמית המסכנים שהחמאס כל כך רוצה.
לפי המידע שאני מכיר, ממשלת ישראל גובה את המיסים עבור הרשות הפלסטינית מהתושבים (במזרח ירושלים ובמקומות אחרים). מהסכום הזה ממשלת ישראל מקזזת את החובות למים, חשמל וכד'. ואת היתרה, שהיא אמורה להעביר לרש"פ, היא מונעת ממנה מפעם לפעם. זו אחת הסיבות לפריצת סבב האלימות האחרון, שכן חוסר העברת הכספים מנע את האפשרות לשלם לשוטרים ופקידים. «kotz» «שיחה» 00:34, 13 באוקטובר 2014 (IDT)
כמעט אף מילה פה לא מדוייקת. ישראל גובה מיסים מסויימים (למיטב ידיעתי רק מכס ומע"מ) ומעבירה אותו לרש"פ, מהסכום הזה היא מקזזת תשלומים עבור חשמל לרצועת עזה אך לא לגדה, אני לא בטוח בדיוק למה, אך בגלל זה נוצר חוב גדול מאוד של הרש"פ וגם של חברת החשמל המזרח ירושלמית לחברת החשמל. בסבב האלימות האחרון הבעיה לא הייתה כסף שישראל לא הסכימה להעביר לרש"פ, אלא שהחמאס לא הסכים להעביר כסף לעובדי הרש"פ ברצועת עזה מבלי שעובדיו שלו יקבלו שכר, הרש"פ מצידה לא הסכימה שכסף מקטאר יעבור ישירות לחמאס, בלי שיעבור דרכה. בנוסף, בנקים בישראל ברש"פ ובעולם סירבו להעביר כסף מקטאר לחמאס, וכך נוצר מצב שגם עובדי הרש"פ בעזה וגם עובדי חמאס לא קיבלו משכורות, לישראל לא הייתה מעורבות בעניין למעט זה שהיא עצמה והבנקים בשטחה לא הסכימו לשמש צינור לכספים הקטארים. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:32, 13 באוקטובר 2014 (IDT)
אופק כחול, הסיבה לחוסר בחשמל ומים ברצועת עזה אינה כספית (חובות לישראל). הסיבות הן:
  • ישראל אינה מאפשרת לאנשי עזה לייבא ישירות חומרים, ציוד ומכשירים לשם הקמת תחנת כח עצמאית ולא תלויה בישראל
  • ישראל אינה מאפשרת לאנשי עזה לייבא ישירות דלק להפעלת תחנות כח, תחנות שאיבת מים ומפעלי ביוב עצמאיים ולא תלוים בישראל.
  • בכל המבצעים הצבאיים שהיו בעזה מאז ההתנתקות ישראל הרסה את רוב תשתיות החשמל והמים בעזה ולוקח זמן רב מאוד לשקם תשתיות אלו מחדש.
  • מחסור בחשמל, מים ותשתיות ביוב אינו "תדמית מסכנים" שהחמאס מייצר אלא מציאות. --וידנפלד - שיחה 19:15, 13 באוקטובר 2014 (IDT)
  • נזכיר שהחל מ-2005, לעזה יש גבול עם מדינה ערבית, מצרים, כל התלונות על העדר ייבוא, צריכות להיות מופנות אל מצרים במידה שווה, אם לא יותר, בהתחשב בזה שעל מצרים הם לא יורים.
  • העולם שפך על הרש"פ בכלל ועל רצועת עזה בפרט מיליארדי דולרים, למיטב ידיעתי, מצב התשתיות לא השתפר. בכל אופן, לפני כמה ימים התבשרנו שהפלסטינים יקבלו סכום של 5.4 מיליארד דולר, סכום פנטסטי, שבהתחשב בעלות העבודה בעזה הוא פנטסטי עוד יותר, בסכום הזה אפשר לבנות תחנת כח ומתקני התפלה ועוד יישאר עודף, הרבה עודף (אפילו בעלויות "ישראליות", מדובר על בערך 10 אחוז מהסכום). למרות זאת, אם בעוד שנתיים טורבינות תחנת הכח או המשאבות יתעכבו במעבר ארז, אני אוכל את כובעי.
  • לעניין לוחות הזמנים, מתקן התפלה חדרה, שמספק בערך 150% מהצריכה השנתית של רצועת עזה, נבנה תוך שנתיים לפי הערך. תחנת הכח של דליה אנרגיות שצפויה לייצר פי 2.5 מהצריכה ברצועה, צפויה להסתיים תוך 3 שנים. העלות של שתיהן ביחד (שהן הרבה יותר ממה שעזה צריכה) היא בסך הכל 4.6 מיליארד *שקל*. בבברכה, --איש המרק - שיחה 00:52, 14 באוקטובר 2014 (IDT)
  • יש בעזה תחנת חשמל (שכזכור נפגעה במלחמה האחרונה).
  • דלק לא מיוצר בעזה (כמו גם בישראל, עד לאחרונה) ולכן מיובא אליה.
    • יש שדות גז פוטנציאליים בים של עזה. אם וכאשר יצא מהם משהו, הזיכיון עליהם שייך לרשות הפלסטינית ולא לחמאס.
  • בכלל בכל דבר צריך לזכור את הפיצול בין הרשות לחמאס. מבחינת ישראל הרשות היא זו ששולטת בעזה לצרכים רבים (כל מיני דברים שקשורים בהעברות כספים, לדוגמה). זה רק מסבך את כל הבעיות הבירוקרטיות.
  • החמאס ייבא בעבר בצורה עצמאית נפט לא מישראל או ממצריים. לפעולה כזו קוראים "הברחה". היא התאפשרה בשל חבלות בהולכת הגז מסיני לאחר המהפכה במצריים.
  • עוד על המצב לפני שנה: כאן.
  • בניית תחנה חדשה אפשרית, אבל יקרה מדי לחמאס (יותר מכל תקציבם השנתי).
Tzafrir - שיחה 08:43, 14 באוקטובר 2014 (IDT)

תודה לכולם, אני אחפש מידע על הנקודות שהעלתם אופק כחול - ביבר הזכוכית 17:10, 18 באוקטובר 2014 (IDT)

מה התוכנה הכי טובה ל-SMTP על חלונות 7 לשימוש ביתי ופרטי?[עריכת קוד מקור]

קניתי דומיין, ואני רוצה לקבל מיילים, אני מבין שאני צריך תוכנת SMTP, מהי האופציה הטובה ביותר עבורי? מדובר על חלונות 7, PROFESSIONAL.

תודה אביעד

לא יודע. אבל זה שקנית דומיין לא מכריח אותך להריץ SMTP אצלך. אתה יכול לקשר את הדומיין למשל ל-GOOGLE APPS ולקבל GMAIL מלא (מבחינת הממשק) עם כתובת ב-domain שלך (בחינם לארגונים קטנים). יש ספקים אחרים לשירות הזה ורבים מהם בחינם. «kotz» «שיחה» 19:43, 11 באוקטובר 2014 (IDT)
שרת SMTP צריך להיות זמין על כתובת קבועה. אתה יכול (בקושי רב) אולי לסדר שזה יעבוד אצלך בבית. אם אתה ממש רוצה להריץ אצלך בבית, הייתי מעדיף להריץ מכונה וירטואלית עם התקנת לינוקס רגילה. בכל מקרה תצטרך לבקש מהשרת שלך כתובת IP סטאטית (אני מניח שזה שירות שדורש תשלום נוסף) מכיוון שאתה חייב רשומת DNS תקינה מסוג mx שתצביע על רשומה מסוג a עם הכתובת.
אפשרות סבירה יותר היא לאחסן את הדומיין במקום אחר באינטרנט. יש מגוון אפשרויות בין של שרותי אחסון. זה תלוי גם מה עוד אתה רוצה לעשות עם הדומיין (רוצה להקם אתר?) Tzafrir - שיחה 10:46, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

תל אביב מול קריית אתא[עריכת קוד מקור]

אני גר בקריית אתא וביקרתי היום (שבת) בתל אביב. הרגשתי שאני מגיע לחו"ל. לא רק שמלא מכוניות, אנשים, כלבים ורעש. ראיתי מסעדות לא כשרות פתוחות בשבת. אז: למה להם מותר ולנו אסור? למה בקריית אתא הכל מנומנם ולא חי, אין אנשים מסובבים ברחובות ואין מסעדות קטנות בפינת הרחוב שפתוחות ומוכרות שרימפס בשבת? (זאת לא שאלה של להתלונן, אלא שאלה של "למה זה" ולכן ההדגשה) 109.67.113.7 21:52, 11 באוקטובר 2014 (IDT)

כנראה שיש מישהו בשלטון המקומי שחשוב לו שיהיו מקומות בארץ שתרגיש בהם בארץ... ביקורת - שיחה 22:12, 11 באוקטובר 2014 (IDT)
דומני שהיה זה שלמה להט שקידם את רעיון עיר ללא הפסקה - עיר בילויים מתמדת. זה השתלב מחד עם האג'נדה שלו שת"א היא מטרופולין עבור כל ערי הלוויין שלה - חולון, בת-ים, גבעתיים, רמת גן והרצליה, ומאידך עם האג'נדה שלו של פיתול התיירות בכל מחיר (שבעטיה סתם את הנוף לים בשורת מלונות מכוערת). Zarnivop - שיחה 10:36, 12 באוקטובר 2014 (IDT)
עיקר שכחתי - על מנת לממש חזון זה ניהל להט מערכה פוליטית ממושכת, בהסתייעו בעובדת היותו ראש-עיר שכהונתו מובטחת. הלקח הוא שעל מנת שקריית אתא תהפוך לקרייה ללא הפסקה צריך חזון ארוך טווח ומאמצים על פני דור. אם אין עירייה שמחוייבת לכך, זה לא יקרה. Zarnivop - שיחה 10:44, 12 באוקטובר 2014 (IDT)
כי ב* (לאו דווקא קרית אתא) יש אולי, חוק שאוסר על פתיחת מקומות בשבת, כי ב* הבינוי העירוני הוא כזה שפשוט אין מסעדות בקרנות רחוב, אלא רק במיקום מרכזי כלשהוא, כי ל* לא מגיעים אנשים מחוץ לעיר לאכול (בגלל שאין בה מסעדות, ולכן גם לא נפתחות חדשות וחוזר חלילה), כי ב* האנשים עניים יותר, מבוגרים יותר, בעלי משפחות יותר מבתל אביב, כי ב* מלכתחילה אין קהל המעוניין במסעדות לא כשרות (או במסעדות יקרות), כי * בנויה בצורה פחות צפופה מתל אביב ולכן בית קפה לא יכול להתפרנס מהקהל הקרוב אליו, כי ב* אין עירוב של משרדים חנויות ומגורים. ואפשר למצוא עוד מלא סיבות. חוץ מזה, שים לב, שגם בתל אביב, אם תתרחק 50 מטרים מהרחובות הראשיים, תמצא פינות שקטות בלי נפש חיה בשבת. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:24, 12 באוקטובר 2014 (IDT)
התשובה פשוטה, בקריית אתא יש חוק עזר עירוני האוסר על פתיחת עסקים בשבת. זו בדיוק הסיבה שמרכז הקניות BIG לא נבנה בשטח המוניציפלי של קריית אתא.

כל הטיעונים על חוסר ביקוש שגורר חוסר כדאיות כלכלית בפתיחת עסקים בשבת הוא חסר שחר. זה לא שלעסקים יש בחירה אם לפעול בשבת או לא לפעול בשבת. מעבר לזה, אם תשים לב אחת הסיבות שבקריית אתא יש ריכוז כה גדול של מסעדות כשרות זה בדיוק בגלל שהם לא יכולים לפתוח בשבת, אז הם כבר מוסיפים תעודת כשרות כדי למשוך את הקהל הדתי. אילו הייתה להם אופציה סביר שהיו פועלים אחרת. אני רוצה להזכיר לכותבים כאן שגם שדרות אח"י אילת בקריית חיים לא נמצאים בקרבת ריכוז אוכלוסיה גדול. חיפה פשוט מיתגה את הרחוב הזה כרחוב חיי לילה ואפשר לעשות אותו הדבר גם בקריית אתא אילו יבוטל החוק עזר העירוני. בקריית אתא הבעיה חמורה יותר, לחצים פוליטים הובילו לכך שהמטרונית בעיר לא עובדת בשבת על אף שהסטטוס קוו מתיר הפעלת תחבורה ציבורית בשבת. קריית אתא הולכת אט אט לכיוון של עיר דתית - חרידית והתושבים לא שמים לב.

ניסּוג או נסוֹג[עריכת קוד מקור]

איך נכון לומר "נִסּוֹג לאחור" או "נָסוֹג לאחור"? וגם האם יש קשר בין המילה הנ"ל לביטוי "סוּגָה בשושנים" (מגודרת בשושנים) ולמילים 'סוּג' ו'לְסַוֵּוג'? המילה סוּגה (בשושנים) היא בתבנית המילים סוּד ('בור סוד שאינו מאבד טיפה') לוּט בערפל (https://www.safa-ivrit.org/form/lut.php), אם כן לכאורה "סוּגה" הוא מבניין קל כמו סָד (בסיד). השאלה לכאורה האם נסוג משורש נס"ג או שורש סו"ג. שאלה דומה במילה נָדוֹש/נִדּוֹש.

כותרת הנוגעת לנידון (או לנדון?): אחמדינג'ד על תכנית הגרעין: "לא ניסוג במילימטר" (וואלה חדשות)

בהגדה המנוקדת הים נַסוג לאחור, ולמה את/ה לא חותמ/ת?? Zarnivop - שיחה 10:54, 12 באוקטובר 2014 (IDT)
איך נכון לומר, "אלך", "הלכתי", או "אני הולך"? עוזי ו. - שיחה 14:04, 12 באוקטובר 2014 (IDT)
מה כוונה מה נכון? כולן צורות תיקניות בשפה העברית. שורשים של פעלים יכולים להתקיים בבניינים שונים. כדי לקבוע צורה נכונה של פועל צריך את ההקשר שלו במשפט. זה לא כמו שמות עצם ששם יש צורה נכונה אוניברסלית למשל : מזרון או מזרן. על השאלה הזאת עונים בפשטות גם ללא הקשר בתוך משפט.
שתי המלים, "נָסוֹג" (בניין נפעל) ו"סוּגָה" (בינוני פעול בבניין קל) משוייכות לשורש ס.ו.ג, אך לשתי משמעויות שונות שככל הנראה אין ביניהן קשר אטימולוגי.
הצורה נָסוֹג לעומת נִסּוֹג, כמו נָדוֹן/נִדּוֹן ומקרים נוספים, הן כולן חלופות של אותו שורש ובניין, כאשר הראשונה היא על דרך לשון המקרא והשניה היא על דרך לשון חז"ל (ודווקא לגבי נָדוֹשׁ, הצורה החז"לית המקובלת היא נִדַּשׁ, לא נִדּוֹשׁ). ספציפית לגבי נִסּוֹג, אני לא בטוח שהמלה נקרית בכלל בלשון חז"ל (אוכל להפנות לספרות מקצועית אם יש עניין, היא כרגע לא נגישה לי) ואם היא אכן נעדרת משם, היא תיחשב לבלתי תקינה. נָסוֹג על כל פנים היא הצורה המקראית, התקינה והמקובלת.
אבל שים/י לב שבכותרת שציטטת, כל זה לא רלוונטי. המלה "ניסוג" בציטוט-לכאורה מפי אחמדינג'ד היא לא צורת העבר של הפועל, אלא צורת העתיד בגוף מדברים (אנחנו ניסוג). R.G. - שיחה 23:50, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

למה כשהולכים הרבה יש שפשפת בין האשך לרגל? איך מונעים זאת? 109.67.52.86 13:57, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

כמו שאפשר לנחש מהשם, השפשפת נוצרת משפשוף בין האשכים לירך. השפשוף מוביל לתגובה דלקתית. לגבי "איך נמנעים" קודם כל ויקיפדיה איננה מקור לייעוץ רפואי. מומלץ לחפש במקומות אחרים ברשת. בגדול מדובר בלבוש נכון כצעד עיקרי. בלנק - שיחה 18:31, 12 באוקטובר 2014 (IDT)
אם הבנתי נכון, אחד הגורמים לשפשפת בין שני היריכיים הוא השמנת יתר. 109.160.248.5 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אתה יכול להשתמש בבייבי פסטה כדי למנוע את השפשפת Assafn שיחה 18:43, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

מנהרות בעיראק[עריכת קוד מקור]

יש למישהו מושג על אילו מנהרות מדובר כאן? מעולם לא שמעתי על מנהרות ענק בעיראק, אני מניח שהם היו אמורים לשמש לצורך צבאי של סדאם אבל לא זכור לי כל שימוש כזה במלחמת עיראק.--Eitan110 - שיחה 23:16, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

ראה תשובה חלקית כאן. בלנק - שיחה 15:26, 13 באוקטובר 2014 (IDT)
תודה--Eitan110 - שיחה 17:30, 14 באוקטובר 2014 (IDT)

הרחקת לטאות[עריכת קוד מקור]

לביתי חודרות לטאות קטנות בגודל ממוצע של 5 ס"מ. דיברתי עם מומחים להדברה שטוענים שאין הדברה לצרה זו. האם ידוע לכם על ספר שמציע פתרונות להרחקת לטאות? efraimpostתבנית:@gmail.com תודה רבה

ראה כאן. בלנק - שיחה 15:22, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

הדיקדוק של השפה האנגלית בחיי היום יום - בעיקר לויקיפדים ששולטים באנגלית[עריכת קוד מקור]

שלום, בשאלה זו, אשמח למענה תשובות, של ויקיפדים ששולטים בשפה האנגלית, אך אשמח עוד יותר למענה תשובות מויקיפדים שדוברים בפועל, את השפה האנגלית לעיתים קרובות.
ראשית אתן רקע קטן: אני מעוניין ללמוד היטב את השפה האנגלית מכל מיני סיבות, אחת מהם, היא כי שמתי לב, שכדי להתקבל לעבודה בתחום הלימודים שאני לומד בו (כלכלה ומנהל עסקים) דרושה השפה האנגלית בצורה רהוטה, בכתב ובעל פה. כמובן לא כל עבודה דורשת זאת, אבל וודאי שבעבודות איכותיות (או לחילופין, בעתיד כשארצה להתקדם בארגון שאני אעבוד בו..) אצטרך אנגלית ברמה גבוהה. לכן אני יומ-יום לומד אוצר מילים, ובנוסף גם את הדיקדוק האנגלי. (grammer)
השאלה היא כזאת: עד כמה כדאי לי ללמוד את הדיקדוק (grammer) באופן איכותי?? שימו לב, אני שואל את זה מכיוון שהרי מצד אחד ההיגיון מחייב כי חשוב לדעת כיצד לחבר משפט בסיסי או משפט מתקדם כלשהו (שהרי יש זמנים שונים כגון עבר הווה ועתיד וכן יש אופנים שונים כגון הווה פשוט או הווה מתמשך וכו') אבל מצד שני, הבנתי מאנשים מפוקפקים, שלא עד כדי כך ממש חשוב לדעת את הדיקדוק (grammer) באופן מדוייק, כיוון שהשפה 'התכלס' (מה שנקרא 'הלכה למעשה') היא די פשוטה, ועצם זה שאדם יודע את הדיקדוק באופן די טוב (או די מספיק) אזי זה אכן מספיק.
שימו לב: אשמח שהתשובה שאתם נותנים תתחלק לשני מצבים שונים: 1. האם אכן זה נכון עבור השיחות היומיומיות שאפשר לנהל עם כל אדם מזדמן 2. האם זה אכן נכון עבור השיחות שאפשר לנהל עם גורמים מקצועיים בתחום העבודה שאעבוד בעתיד (כלכלה וניהול וכל מה שקשור לזה)
אני מאד מאד מודה מראש על המענה שלכם. אשמח מאד שהמענה יהיה לעניין (חחח כי פשוט מניסיוני לפעמים הויקיפדים פה מגדילים ראש ונותנים מידע שאינני זקוק לו, ואז אני מתבלבל בין העיקר לטפל, ומתייאש ממענה התשובה) וכן אשמח שהמענה יהיה בצורה מובנת, לא מסובכת אבל כן מפורטת עם דוגמאות קלות מן המציאות. תודה רבה, תהיו בריאים וצדיקים :) עד כאן דבריו של מחבר שאלה זו.

אם אתה רוצה לשלוט בשפה, ברמה סבירה עד גבוהה - ומעבר לשפה המדובר הבסיסית - אז כן, עליך לדעת את הדקדוק.
כלומר עליך לשלוט בזמנים (באנגלית יש יותר זמנים מבעברית), במבנה המשפט, בהטיות השונות, ועליך לדעת איך אומרים דברים באופן מדויק. שליטה בדקדוק היא אחד המפתחות (מלבד אוצר מילים נרחב והכרת הביטויים) על מנת להגיע לרמה גבוהה בשפה. מי שאינו שולט בדקדוק של שפה - אמנם יכול לדבר ויבינו אותו, במה שאתה מכנה "שיחות יומיומיות" בע"פ. יבינו אותו למרות הטעויות הקטנות בדקדוק. התבטאות שגויה בכתב תהיה פחות נסלחת (כמו שהיא פחות נסלחת בעברית).
בלי שליטה בדקדוק - סביר שיהיו לך "באגים" מביכים בהתבטאות בכתב.
נכון שגם בלי דקדוק סביר שתוכל לנהל בע"פ מ"שיחות יומיומיות". אבל אמרת שאתה רוצה יותר מזה. וזה לא יקרה בלי שליטה בדקדוק. בהצלחה. דני. Danny-wשיחה 02:00, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

תודה רבה דני על התשובה המעולה מכל הבחינות. אשמח לדעות נוספות (דומות לשל דני או אחרות אם ישנן). (מחבר השאלה)
מסגנון שפתך ניכר שישיבישער אתה... ואייעץ לך דעתי הענייה בחמלת ה' עליי כמי שמתמצא בתחום: ללמוד דקדוק (ולא דיקדוק) אנגלי - זה חשוב (מומלץ בעזרת ספרים ייעודיים). לאחר שיש יסוד ובסיס בדקדוק, יש לקרוא ספרים / מאמרים ולעקוב כיצד החוקים שנלמדו בדקדוק מיושמים 'הלכה למעשה'. הטיפ שלי הוא להיחשף לשפה כמה שיותר בפרט דרך קריאה. לקרוא עוד עוד ועוד, ומילה שלא מבינים לחפש במילון, משפט שלא מבינים לשאול עליו בפורומים לאנגלית, ככה הידע האנגלי מצטבר ורוכש ניסיון. שים לב, טעות נפוצה של מתחילים הוא לתרגם מעברית לאנגלית אחד לאחד... לכן חשוב להבהיר כבר מעתה: אנגלית זה סגנון שונה לחלוטין מהעברית, לכן חשוב לקרוא הרבה כדי להיחשף לצורת התחביר ודרך ההתבטאות האנגלית שהיא שונה לגמרי. כמו כן, למד עצמך לכתוב בכל פעם באנגלית, באופן זה גם תתנסה 'הלכה למעשה' בשפה וגם תוכל לשים לב לדברים שאותם אתה צריך לשפר וללמוד. לא לבזבז זמן! כל דקה מיותרת - לקרוא אנגלית ואזי תוכל לעמוד על טיבה של השפה האנגלית במהרה בימינו אמן. עד כאן דבריו של מחבר תשובה זו. 194.114.146.227 04:10, 13 באוקטובר 2014 (IDT)
יישר כח על דבריך, רק עתה נשאר שתסביר מהו 'ישיבישער', שאני מניח שיש קשר בהלחמה בין המילים ישיבה +שער. :) . מחבר השאלה
כנראה שאתה לא. אבל ישיבֶשֶער (Yeshive + Sher) זה ביידיש "בחור ישיבה". האות ע' משמשת ביידיש כאות ניקוד, לציון ההיגוי E. בברכה, דני. Danny-wשיחה 09:42, 18 באוקטובר 2014 (IDT)
אם כך, הלוואי והייתי ישיבשער

כמה צבעי יסוד יש לאמִתו של דבר?[עריכת קוד מקור]

קראתי את הערך צבע יסוד ולא הצלחתי להסיק כמה צבעי יסוד יש, או במילים אחרות כשאני אומר את המשפט "ישנם X צבעי יסוד" מהו הערך התקין של X (והאם כוללים את הלבן או השחור)194.114.146.227 03:16, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

A recent academic literature review claims a gamut of 99% can be achieved with 5-primary LED technology. כך בוויקי האנגלית. לפחות ששה צבעי יסוד דרושים ליצירת כל הצבעים. Nachum - שיחה 11:24, 13 באוקטובר 2014 (IDT)
צריך להתעמק מעט. צבע הוא תחושה סוביקטיבית שלנו, שיש לה קשר לאורכי גלי האור. למעשה, המושג צבע יסוד קשור במבנה העין ולא באורכי גלי האור עצמם. כשאנחנו מערביים שני צבעים נוזליים ליצירת צבע שלישי, אנחנו מטעים את העין ואת המוח, כאילו יש שם משהו, בצבע שלישי וכאילו אין שם צבעים אחרים מעורבבים.
מערכת צבעי יסוד היא קבוצה של צבעים, שהשימוש בה ובערבובים שלה נותן את האשליה של שימוש בכלל צבעי הקשת. במדפסת שלנו, למשל, שמדפיסה על דפים לבנים, יש מערכת כזו, שמכילה שחור, כחול, צהוב וסגול-אדמדם. כך זה יוצא ארבעה או חמישה צבעי יסוד. תלוי אם מחשיבים את הלבן של הדף. לעומת זאת, בטלוויזיה, שבה חוסר אור נתפש כשחור, זה אור אדום, אור כחול ואור ירוק-צהבהב. דהיינו שלושה או ארבעה. תלוי אם מחשיבים את החושך. בצבעי שמן מקובל: צהוב, כחול, אדום, לבן ושחור. דהיינו, חמישה. 109.160.248.5 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מדוע אסור לומר "נאבד"?[עריכת קוד מקור]

בניין נפעל הוא צורת הסביל של בניין קל. לכן, לעניות דעתי, כמו שהחתול שלי אָבַד, באופן פעיל, כשהוא ברח ממני, כך גם הארנק שני, נאבד, באופן סביל, כשהוא נשמט מכיסי. מדוע גוערים בי, כשאני אומר "נאבד". מדוע עלי להניח, שלארנק יש רגליים, והוא אָבַד לי מיוזמתו שלו? 109.160.248.5 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ככל הידוע לי אין פסול במילה "נאבד". אבל ספק אם ההבחנה שציינת אמנם קיימת. ‏nevuer‏ • שיחה 14:36, 13 באוקטובר 2014 (IDT)
ההבחנה שלך לא נכונה, ישנם הרבה פעלים שחפצים "סבילים" עושים- הארנק נפל (ולא רק הופל), הבאר התרוקנה, המחשב כבה (למרות שכיבו אותו), מים טיפטפו וכו' וכו'. המילה "נאבד" במשמעות זו היא אכן שגויה, אם כי יש לה משמעות אחרת- הושמד, נהרס. ראה כאן. בלנק - שיחה 15:20, 13 באוקטובר 2014 (IDT)
מעניין. האם יש עוד דוגמאות לשורשים, שבנייני הסביל שלהם לא קשורים למשמעות של בנייני הפעיל שלהם? 109.160.248.5 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
עגנון לא מספיק טוב בעיניך? "משנאבד המפתח ואיני יכול לִכַּנֵס וללמֹד" (מצוטט אצל אבן-שושן בערכו). ויש גם מופעים בלשון חז"ל ל"נאבד" במשמעות "אבד". ‏nevuer‏ • שיחה 15:36, 13 באוקטובר 2014 (IDT)
ראובן, אין מה להגיד, נראה שאתה צודק. ראו גם כאן. טעיתי. (וגם טעו המורה שלי ללשון מהתיכון, והמקור שקישרתי אליו). לשואל- דוגמא שקפצה לי לראש- נעדר. בלנק - שיחה 17:00, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

שלום לכם. ג'רלד דארל מקדיש פרק נרחב באחד מספריו לאייל דוד. בין היתר, הוא כותב כי יש לו כיס עור גדול על הפנים מתחת לעיניים, שלא מחובר לשום דבר ולא ידוע מה מטרתו. מתוך סקרנות: עברו הרבה שנים מאז, זה כבר ידוע? תודה, (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 15:25, 13 באוקטובר 2014 (IDT))

הבהרה: אייל דוד, בהקשר זה, הוא מין של יונק. 109.160.248.5 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אני מניח שהוא התכוון לזוג הבלוטות הנקראות Preorbital gland (אנ') של מכפילי הפרסה, להן תפקידים מגוונים. --‏Manedwolf‏ (דור סיני) • ◄✉ 15:47, 13 באוקטובר 2014 (IDT)
תודה, Manedwolf. אני בטוח שהוא התכוון לזה. יש בערך שציינת תמונה של אייל דוד. אבל מעניין שדארל כותב כי זה קיים רק אצל אייל דוד ולא מודע על חיות רבות אחרות עם אותו כיס. (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 15:55, 13 באוקטובר 2014 (IDT))
מתי הוא אמר זאת? יכול להיות שהוא התכוון לכך שאייל דוד הוא בין היחידים או היחיד שאצלו תפקיד הבלוטות לא ידוע. --‏Manedwolf‏ (דור סיני) • ◄✉ 16:32, 13 באוקטובר 2014 (IDT)
אם אתה לא מכיר את זה, Manedwolf, יכול להיות שקראתי תרגום גרוע. אני אפילו יכול לצטט ממנו את המשפט "הכיס לא מחובר לשום דבר ולא נושא בשום בתפקיד". (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 16:40, 13 באוקטובר 2014 (IDT))
לא הבנת אותי, התכוונתי באיזו שנה הוא אמר זאת? --‏Manedwolf‏ (דור סיני) • ◄✉ 17:17, 13 באוקטובר 2014 (IDT)
Gerald Durrell "Beasts in my belfry", 1973 ‏ (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 17:20, 13 באוקטובר 2014 (IDT))

מהו המקש ALT במקלדת, ולמה הוא מיועד?[עריכת קוד מקור]

5.28.154.216 21:23, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

יצירת תווים/סימנים שאינם קיימים במקלדת רגילה, ביצוע פעולות שונות וראה בוויקיפדיה באנגלית. חזרתישיחה 22:09, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

למה היהודים הדתיים לא לומדים כתב עברי עתיק?[עריכת קוד מקור]

אם זה הכתב בו ניתנה התורה, מדוע יהודים דתיים בדרך כלל אינם בקיאים בו? (אני מניח שגם מנהיגי הקהילה הדתית אינם). ‏Ben-Natan‏ • שיחה 23:11, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

התירוצים המאולצים נמצאים כבר בתלמוד: התורה "חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית (=הכתב המרובע) ולשון ארמי" ו"ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש, והניחו להדיוטות כתב עברית ולשון ארמי. מאן הדיוטות? אמר רב חסדא: כותאי" (=שומרוני). משום מה ויתרנו על (לפחות הכרת) הכתב המקורי של הלשון הלאומית שלנו. Liad Malone - שיחה 00:20, 14 באוקטובר 2014 (IDT)
היהודים הדתיים ומנהיגי הקהילה הדתית, עליהם נסובה השאלה, תופסים את הלאומיות היהודית בצורה שונה מהגדרת המושג לאום המוכרת לנו. כמדומני שהאריך על כך הרב פרופ' מרדכי ברויאר במאמרו "עם התורה ועם הארץ", לפי תפיסה זו כל מה שאינו מחוייב הלכתית על פי התורה, אינו אלא סמנטיקה לשמה במקרה הטוב. זו הסיבה שהתלמוד מסתפק בתיאור העובדות "ביררו... והניחו..." ולא נכנס לאפולוגטיקה ומציאת בעיות בכתב הישן וכדומה. ביקורת - שיחה 02:29, 14 באוקטובר 2014 (IDT)
להלן תשובה דתית לשאלה של בן נתן: האותיות בהם ניתנה התורה הם האותיות האשוריות. (לא מלשון ארץ 'אשור', אלא מלשון 'אישור') ומהן אותן האותיות?? אלו אותיות ספר התורה שיש כיום (!) יצא לך להסתכל על אותיות ספר תורה?? הם מאד דומות לאותיות האלו שאני מקליד בהם כרגע, רק טיפה'לה שונות (בעובי שלהן, בדקות שלהן, בתגים וכו') אתה יכול לכתוב בגוגל "אותיות התורה" ולראות בעצמך. לגבי ההוכחה שזה הוא הכתב שבו ניתנה התורה (וכן אלו האותיות שבהם נברא העולם) אזי תוכל לקרא בהרחבה מדהימה בספר 'הצופן' של הרב זמיר כהן שליט"א ובפרט בפרק האחרון שנקרא "הכתב האשורי.." - בהצלחה רבה. אגב את הספר תוכל להשיג כאן מקור א, לחץ כאן על מנת להציג את הספר הצופן לרכישה וכן תוכל למצא סדרת שיעורי וידיאו מאת הרב זמיר כהן, הנקראים "סוד האותיות ושם האדם". בהצלחה
ספר התורה העתיק ביותר שיש לנו שנכתב על פי המסורה הוא כתר ארם צובא שנכתב בטבריה במאה העשירית, הרבה אחרי שהפסיקו לכתוב כתב עברי עתיק. לעומת זאת, מגילות ים המלח נכתבו בתקופה שבה הכתב העברי העתיק לא נשכח עדיין לחלוטין. השם המפורש נכתב בכתב זה (לפחות בחלקן). ואני מניח שהקוראים כאן יודעים שהרצאותיו וכתביו של הרב האמור אינם חפים משגיאות, בלשון המעטה. Tzafrir - שיחה 23:19, 14 באוקטובר 2014 (IDT)
תיקון לדברי צפריר: כתר ארם צובא אינו ספר תורה, אלא קודקס שנכרך יחד, יותר בקטע של מה שמכונה היום חמישה חומשי תורה, להבדיל ממה שמכונה ספר תורה (זה קשור לצורת הכתיבה, לניקוד וכו'). ספר התורה העתיק ביותר התגלה לפני כשנה וחצי באיטליה, מוזמנים לעיין בכתבה באתר הידען, או לגגל ולהגיע לאתרי חדשות.
לעניין השואל, ישנה מחלוקת בגמרא באיזה כתב ניתנה התורה. לא משנה מה היה הדיון לעצם השאלה, אלא העניין של מה כולם מסכימים עליו - עזרא הסופר החליף את הכתב המקובל לכתב אשורי. דבר זה השתמר גם בכרוניקות הנוצריות. מאז השינוי הזה, השימוש בכתב העברי העתיק היה סמלי, כמו על מטבעות המרידות, וכמו גם על המטבעות של היום. כאשר אין שימוש לכתב בחיי היום יום, כבר לא היה בקיאות. אז לשאלת השואל: אין בקיאות, כי אין לה צורך, והמסורת לא העניקה לה חשיבות. כדאי לקרוא את הערך כתב עברי קדום.
אחדד - השאלה אינה באיזה כתב ניתנה התורה, אלא לאיזה כתב העניקה המסורת חשיבות. כפי שנאמר מעלי, המסורת לא העניקה חשיבות לכתב העברי הקדום ולכן הוא לא חשוב. השאלה הזו נוגעת בכל תחום התורה שבעל פה ומומלץ לקרוא את הערך. איתן96 (שיחה) כ"ח בתשרי ה'תשע"ה 10:16, 22 באוקטובר 2014 (IDT)

כמה פעמים מחלקים מיליון בפיקו?[עריכת קוד מקור]

אם יש לנו חלק בגודל של "פיקו", ואני לוקח מטר מחלק אותו למיליון חלקים שווים, ואת אחד מהחלקים האלה אני שוב מחלק במיליון נוספים, אז אני אגיע לפיקו? 5.28.154.216 00:32, 14 באוקטובר 2014 (IDT)

כן: במטר אחד יש מליון מליוני פיקומטר. עוזי ו. - שיחה 01:27, 14 באוקטובר 2014 (IDT)
תודה. 5.28.154.216 11:34, 14 באוקטובר 2014 (IDT)

למה כשרוצים לתאר מטר בשפה מדעית כותבים עשר בחזקת 1?[עריכת קוד מקור]

למה לא יותר פשוט לכתוב 1, או למה לא 9 בחזקת אחד או כל אחד מהספרות בחזקת אחד, (ידוע לי שכל דבר בחזקת 1 שווה לאחד)5.28.154.216 11:37, 14 באוקטובר 2014 (IDT)

בדרך כלל כשמתייחסים למטר אחד, פשוט כותבים "מטר אחד". אבל מטר הוא גם מטרים, וגם מטרים. הסיבה לשימוש בצורות האלה היא אחידות: המטר נמצא בין מטרים (=מילימטר) מטרים (=סנטימטר) ו- מטרים (=דצימטר) ל- מטרים, מטרים ו- מטרים (=קילומטר). עוזי ו. - שיחה 12:20, 14 באוקטובר 2014 (IDT)
וגם הרבה יותר פשוט לכתוב ולקרוא מאשר 1000000000000. ‏ MathKnight (שיחה) 12:33, 14 באוקטובר 2014 (IDT)
נראה לי ששניכם לא עליתם על הטעות הבסיסית של השואל. ממה שאני מבין, הוא חושב שאפשר לייצג את האורך של מטר אחד ע"י "כל דבר [=מספר] בחזקת 1". ובמענה ישיר לשואל: לי לא ידוע שכל דבר בחזקת 1 שווה לאחד. גם לא כל מספר בחזקת 1 שווה לאחד. כן ידוע לי:
אם (לפי הדוגמה שלך) תכתוב "9 בחזקת אחד" אתה בעצם מתייחס לתשעה מטרים, ולא ומטר אחד. אם תשאל "למה כשרוצים לתאר מטר בשפה מדעית כותבים עשר בחזקת 0?" – יש לך למעלה את תשובתו של עוזי ו. בברכה, חזרתישיחה 12:54, 14 באוקטובר 2014 (IDT)
אחרי התיקון הזה, השאלה היא מדוע ולא או . הסיבה היא אחידות. עוזי ו. - שיחה 13:07, 14 באוקטובר 2014 (IDT)
אכן, התבלבלתי ובמקום לכתוב בחזקת אפס כתבתי בחזקת 1. תודה על התשובה. אז הסיבה שמשתמשים בבסיסים של 10 זה רק כי השיטה המטרית היא עשרונית. נכון? 5.28.154.216 14:59, 14 באוקטובר 2014 (IDT)
לא. סימון מדעי (הערך בעברית חסר; ראה (אנ')) משתמש בחזקות עשר כי אנחנו סופרים בשיטה העשרונית. הוא מתאים גם למטרים וגם למיילים וגלעיני חרוב. עוזי ו. - שיחה 23:45, 14 באוקטובר 2014 (IDT)
תודה על התשובות. הערך באנגלית סייע לי בהבנת הנושא, מקווה שיהיה בקרוב גם בעברית.5.28.154.216 09:17, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

אפיפיורים[עריכת קוד מקור]

האם יש איפשהו רשימה של שמות האיפיפיורים אשר היו ידועים באנטישמיות ונקטו בפעולות נגד יהודים?
אני יודע שזה מופיע בערכים של כל אפיפיור בנפרד השאלה היא האם יש רשימה שמכילה את כולם בעמוד אחד. 109.67.124.168 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא סביר שיהיה ערך כזה.אי אפשר לדעת מה כל אחד ואחד מהאפיפיורים חשב בליבו ולכן לא תהיה רשימה כזאת בויקיפדיה. קצת גוגל מוצא לי את הרשימה הזאת שבה יש כתבים של אפיפיורים נגד היהדות. Corvus,(שיחה) 13:42, 14 באוקטובר 2014 (IDT)
לא הייתי מגדיר את כל מה שכתוב שם כ"נגד היהדות" או כאנטישמי אבל זו אכן רשימה שיכולה לשמש כבסיס לנושא. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 22:15, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

שיר הסלפי[עריכת קוד מקור]

האם "שיר הסלפי" מפסיטגל הוא פרודיה או לא? זה נשמע כמו אירוניה "מת על עצמי" שחוזר חלילה. 109.67.52.86 16:42, 14 באוקטובר 2014 (IDT)

אאל"ט, בתגובה מטעם הפסטיגל ב"צינור לילה" אתמול נטען שאכן מדובר בפארודיה. אביעדוסשיחה 17:09, 14 באוקטובר 2014 (IDT)

איך גילו את הוויטמינים ובכלל איך מגלים מולקולות מסוגים שונים בדם?[עריכת קוד מקור]

אני לא מצליח להבין איך מגלים מולקולות מסוגים שונים בגוף, האם מדובר במכשור? וגם אם מוצאים אותם באמצעות מכשור איך יודעים ממה עשויה המולקולה ואיך היא בנויה? 5.28.154.216 17:54, 14 באוקטובר 2014 (IDT)

אכן, מדובר בעיקר במכשירים שונים. יש תחום שלם שנקרא כימיה אנליטית שעוסק בעיקר בנושא זה. בלנק - שיחה 18:48, 14 באוקטובר 2014 (IDT)
למיטב ידיעתי גילוי הויטמינים כלל לא נעשה ע"י בדיקת אנשים - אלא ע"י מחקר שהעלה שמחלות מסויימות נפתרות ע"י סוגי מזון ספציפיים (צפדינה ע"י פרי הדר. ברי ברי ע"י כבד חי, יאק). לאחר שהמסקנה הייתה ברורה ומוכחת, נעשתה אנליזה ארוכה עד למציאת הגורם המחייה (בלטינית ויטה-אמין= ויטמין) במזון. Zarnivop - שיחה 09:05, 16 באוקטובר 2014 (IDT)
תודה לשניכם. תודה בלנק על שחשפת בפניי את התחום המרתק שנקרא כימיה אנליטית. לפני כן ראיתי את השם הזה אבל לא הבנתי בדיוק במה הוא עוסק.5.28.154.216 09:13, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

מה שם הפרח?[עריכת קוד מקור]

פרח

האם זה אירוס? מאיזה מין? דוד שי - שיחה 12:01, 15 באוקטובר 2014 (IDT)

מתייג את MathKnight. ‏‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 22:04, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

לאס מנינאס של סלוודור דאלי[עריכת קוד מקור]

שתי מחוות שנעשו ליצירה: במרכז, מחווה קוביסטית מאת פאבלו פיקאסו ומשמאל פרשנותו של סלוודור דאלי אשר החליף את הדמויות במספרים המייצגים את ההיררכיה שבה החליט ולסקס באופן נועז ויוצא דופן להעמיד את הדמויות בציור

מתוך הערך לאס מנינאס לקוחה התמונה מלמעלה. לא הבנתי את המספרים של סלוודור דאלי. למה כלב זה 2 והנסיכה זה 8? מה הכוונה? Corvus,(שיחה) 12:31, 15 באוקטובר 2014 (IDT)

מיקום פיזי זהה? חזרתישיחה 14:04, 15 באוקטובר 2014 (IDT)
מסתבר שמשהו בסגנון: חיפוש בגוגל מצא שמדובר בדימיון צורני בין הספרות לבין אנשים (כלומר האדם בדלת האחורית מזכיר את המספר 7 בעמידתו וכדו'). Corvus,(שיחה) 14:27, 15 באוקטובר 2014 (IDT)
עדכנתי את הטקסט בערך בעקבות הגילוי. Corvus,(שיחה) 14:39, 15 באוקטובר 2014 (IDT)

שאלה בגרמנית[עריכת קוד מקור]

מה תפקיד של המילה man במשפט: Tiefe Brunnen muss man graben wenn man klares Wasser will (תירגום כמו שאני מבין: בורות עמוקים צריכים להיחפר כאשר רוצים מים נקיים). שימו לב המילה מופיעה פעמיים. 109.67.52.86 15:07, 15 באוקטובר 2014 (IDT)

למיטב הבנתי, משמעות המילה היא "אתה", לא במובן של מושא המשפט אלא "אתה" כללי כזה. כמו שיש בפתגמים מדי פעם. כמו "אם מישהו רוצה מים צלולים הוא צריך לחפור באר עמוקה". בלנק - שיחה 16:00, 15 באוקטובר 2014 (IDT)
אם נדייק יותר, המילה מקבילה למילה "one" האנגלית. ניתן לתרגם לעברית בעזרת השם הכללי "אדם", או לא לתרגם את המילה כלל: (אדם) צריך לחפור בארות עמוקות, אם רוצים (ברצונו) במים צלולים. Liad Malone - שיחה 16:11, 15 באוקטובר 2014 (IDT)
כמו שהוסבר פה. muss man graben זה "צריך לחפור". (בעברית היית מתרגם ל- "צריכים לחפור". הסתמי הוא בזכר רבים).
בגרמנית, שפה מסודרת, אינך יכול לומר פועל בלי שיוך. השיוך man הוא סתמי. (mussen Sie graben זה "אתה צריך לחפור" למשל.) בכל מקרה יש לציין שיוך גוף. בברכה, דני. Danny-wשיחה 09:49, 18 באוקטובר 2014 (IDT)

שאלה בלשון[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף ויקיפדיה:ייעוץ לשוני#שאלה בלשון

המולקולה היא יחידת יסוד של התרכובת?[עריכת קוד מקור]

לפי ויקיפדיה מולקולה זה "מבנה בן מספר אטומים המחוברים ביניהם בקשר כימי.". תרכובת זה מבנה בן מספר אטומים המחוברים ביניהם אך האטומים שונים זה מזה". יוצא שההבדל בין מולקולה לתרכובת הוא שמולקולה יכולה להיות מאותו סוג אטום כמו חמצן, ואילו תרכובת חייבת להכיל אטומים שונים. מאידך גיסא, ויקיפדיה כותבת שהמולקולה הוא יחידת בסיס של התרכובת. איך זה מסתדר? 5.28.154.216 17:45, 15 באוקטובר 2014 (IDT)

תודה. שיניתי. Nachum - שיחה 18:34, 15 באוקטובר 2014 (IDT)
שלום נחום, האם אפשר לדעת מה שינית? 5.28.154.216 07:52, 16 באוקטובר 2014 (IDT)
שיניתי ל-מולקולה המורכבת מאטומים שונים היא יחידת בסיס (החלק הלא פריק הקטן ביותר) של תרכובת מולקולרית Nachum - שיחה 09:30, 16 באוקטובר 2014 (IDT)
לפי מה שכתוב בספרי הלימוד, תרכובת היא למעשה מולקולה העשויה משני סוגים (או יותר) של יסודות. למעשה, יכולה להיות תרכובת של מולקולה אחת. "חומרים שהחלקיקים הקטנים ביותר שלהם מורכבים מאטומים השונים זה מזה נקראים תרכובות". (בסביבת הכימיה, דבורה יעקבי). לפי זה, גם מה שערכת לכאורה לא נכון. 5.28.154.216 20:39, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

התאמת הקרקל לסביבה במבנה הגוף שלו[עריכת קוד מקור]

לא מצאתי בויקיפדיה איך הקרקל מותאם במבנה גופו לסביבה בה הוא מתקיים ואני רציתי לשאול בעצם מה הן ההתאמות הללו?

למספר תתי-מין שיער עודף על כפות רגליהם המשמש להגנה מחום החולות.
  • מופע הפרווה התואם את גווני בית הגידול.
  • שיער קשה צומח מבין רפידות כף הרגל (ה"כריות"), כנראה בשביל לסייע בהליכה על החול.
  • יכולת לשרוד ללא צריכת מים ישירה (המים הנדרשים נמצאים בטרפו). בנוסף, השתן שלו מרוכז מאד כדי למנוע איבוד נוזלים.
  • גפיים אחוריות ארוכות וחזקות המתאימות לקפיצות לגובה ולמרחק. הן מאפשרות לו גם לטפס על עצים ביתר קלות ולאחסן עליהם מזון עודף. --‏Manedwolf‏ (דור סיני) • ◄✉ 02:40, 17 באוקטובר 2014 (IDT)

שינוי שם ערך בויקיפדיה האנגלית[עריכת קוד מקור]

ניסיתי לשנות שם של ערך בויקיפדיה האנגלית אך לא מצאתי את הכפתור שמאפשר את שינוי השם (בדקתי והערך אינו מוגן כלל).
למעשה אני לא יכול לשנות שם של ערך כלל (למרות שאני רשום שם מעל 4 ימים).
אשמח אם מישהו יעזור לי בפיתרון הבעיה. --Dork105 - שיחה 13:52, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

אצלי לפחות, ליד חלונית החיפוש יש תפריט "More" וכשלוחצים עליו מופיע "Move". לחיצה עליו מאפשרת העברה. «kotz» «שיחה» 13:58, 16 באוקטובר 2014 (IDT)
לי אין את זה, מישהו יודע מהן הדרישות בויקיפדיה האנגלית על מנת לשנות שם של ערך?--Dork105 - שיחה 18:44, 16 באוקטובר 2014 (IDT)
האם ניסית Alt+Shift+m? חזרתישיחה 18:53, 16 באוקטובר 2014 (IDT)
ניסיתי, זה לא עבד. עשיתי את השינוי באופן ידני (יצרתי ערך חדש והעתקתי אליו את התוכן של הערך הישן). Dork105 - שיחה 01:51, 17 באוקטובר 2014 (IDT)
Dork105 –אסור לעשות כך. ההיסטוריה של הדף המקורי ורשימת התורמים לו לא נמצאים בדף החדש. חזרתישיחה 02:34, 17 באוקטובר 2014 (IDT)
וגם הקישורים לשפות אחרות – לא עברו. חזרתישיחה 02:37, 17 באוקטובר 2014 (IDT)
אז מישהו שמצליח לעשות את זה יכול לשנות את השם במקומי? Dork105 - שיחה 11:30, 17 באוקטובר 2014 (IDT)

תכתוב מה אתה רוצה, ומישהו וודאי יעשה. «kotz» «שיחה» 13:45, 17 באוקטובר 2014 (IDT)

בדקתי מה קורה אצלך. לא נותנים לשנות שם של ערך ללא מספיק פז"מ בויקיפדיה האנגלית. ככל שהבנתי, אתה צריך לעשות את הדברים הבאים:
  • שחזר את הדף הישן עד למצב האחרון של ערך מלא.
  • מחק את הדף החדש ושים במקום את הקוד הבא:
{{db-move|שם של ערך ישן|move over redirect}}
  • חכה כמה ימים עד שמפעילי המערכת יגלו את זה.
מקווה שהבנתי נכון מה הם רוצים. (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 14:38, 17 באוקטובר 2014 (IDT))
עשיתי מה שאמרת, תודה רבה על העזרה! --Dork105 - שיחה 20:16, 20 באוקטובר 2014 (IDT)
וזה עבד, Dork105? (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 20:44, 20 באוקטובר 2014 (IDT))
כנראה הוא לא חזר לכאן, אז בדקתי בעצמי. זה אכן עבד. (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 20:22, 22 באוקטובר 2014 (IDT))

איך נקרא בשפת הכימיה - צֶבֶר של מולקולות מאותו סוג?[עריכת קוד מקור]

(לדוגמה מים מזוקקים הם צבר של מולקולות H2O) 5.28.154.216 17:53, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

חומר מזוקק.

איך אנשים נהרגו ממפולת שלגים?[עריכת קוד מקור]

האם מפולת שלגים נראית כך? (לפי האיש שגולש במפולת המצו"ב זה נראה שהוא נהנה מזה) 5.28.154.216 19:17, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

מפולת שלגים יכולה להיראות ככה, ויכולה גם אחרת. השורה התחתונה היא שאם נופלת עליך כמות גדולה של שלג, ייתכן שתיפגע מעצם הנפילה, וייתכן שלאחר הנפילה לא תצליח לצאת משם ותקפא למוות. זה יכול היה לקרות גם לאחד מהגולשים בסרטון. בלנק - שיחה 20:10, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

מכמה סוגי מולקולות התא מורכב?[עריכת קוד מקור]

5.28.154.216 21:26, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

פה ופה מדברים על כ-100,000 סוגי חלבונים בגוף האדם. כל סוג חלבון הוא סוג מולקולה. מן הסתם בכל תא יש רק חלק מהחלבונים, קשה לי להעריך כמה יש בממוצע בכל תא ברגע נתון.
הלכתי לכיוון של חלבונים כי הם אחד מאבני היסוד של כל תא, ובשונה מחומצות גרעין, הם מגוונים.
מבחינה מספרית יש גם הרבה חומצות גרעין, למשל ריבוזום - "בכל אחד מתאי גוף האדם כמיליון ריבוזומים, ובתאי הכבד - כחמישה מליון." וכמובן מיליוני (או מיליארדי) מולקולות מים. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 21:58, 16 באוקטובר 2014 (IDT)
The Molecular Composition of Cells, מאמר מסכם על ההרכב המולקולרי של התא. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 22:21, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

הלמ"ס יודע לחלק את האזרחים בישראל לעשירונים לפי ההכנסה החודשית. אבל זה לא מביא בחשבון את הנכסים שיש לאותם אנשים. לכאורה ייתכן שיש המון אנשים שיש להם נכסים רבים והם כלל לא עובדים וההכנסה שלהם נמוכה ולכן הם מעשירי הארץ למרות שבעשירונים של הלמ"ס הם יהיו בעשירון נמוך. האם המומחה מכיר איזה מדד שמחלק את האנשים במידה לעשירונים תוך התייחסות להון ולא רק להכנסה חודשית? חן חן «kotz» «שיחה» 23:15, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

גם מי שעובד שחור יכול להתעשר בלי להיכנס לעשירון המתאים.
אי אפשר לאמוד הון של אנשים בלי שיגישו הצהרת הון.
ניתן להעריך הכנסות מהון ושווי תיק נכסים. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 00:34, 17 באוקטובר 2014 (IDT)
אני משער שכשהלמס מחשב את ההכנסה הוא כולל בחישוב הכנסה מהון כלומר ההכנסה של כל אדם כוללת כסף ממסחר בבורסה, ריבית על פקדונות, השכרת דירות ולהבדיל תשלומי קצבאות. בברכה, --איש המרק - שיחה 12:57, 17 באוקטובר 2014 (IDT)
הלמ"ס מפרסמת שני סוגי נתונים בהקשר זה:
  • השכר הממוצע: זה נתון שמתפרסם מדי חודש, לפי דיווחי המעסיקים למוסד לביטוח לאומי. נתון זה אינו כולל חלוקה לעשירונים, משום שנתוני הבסיס שלו אינם מפורטים מספיק.
  • סקר הכנסות המשפחה: נתון זה מתפרסם לעתים רחוקות, משום שאיסוף הנתונים לו נעשה באמצעות סוקרים המגיעים לאוכלוסיית המדגם. הכנסות המשפחה כוללות את כל המקורות, והשאלה היא רק האם הסוקרים מקבלים תשובות אמת.
בנוסף, רשות המסים מפרסמת מפעם לפעם נתונים על הכנסות חייבות במס, בהתפלגות לעשירונים.
בכל המקורות הללו, המציגים הכנסות שוטפות ולא הון, המידע חלקי, כי לא נכלל בו כסף שחור.
לא ידוע לי על מידע רחב היקף המציג התפלגות של האוכלוסייה לפי הון. מידע כזה קשה להשגה, משום שהוא מחייב אומדן (כמה שווה הדירה של אדם? מכוניתו? המטלטלים שבביתו?) הערכות על הונם של עשירים מופלגים מתפרסמים בעיתונות הכלכלית. דוד שי - שיחה 14:28, 17 באוקטובר 2014 (IDT)

מה זה חימצון והאם זה מדעי שהוא גורם לתהליכי זקנה של הגוף?[עריכת קוד מקור]

מה זה חמצון? והאם זה מוכח או מוסכם מדעית שהוא גורם לתהליכי זקנה של הגוף? לפי מה שאני מבין שכשתפוח נחתך לחצי ו'הבשר' שלו נחשף, אז בגלל החשיפה לחמצן הוא משחיר ונרקב לאט לאט. אם כך, אם נימנע מאכילת דברים מחומצנים -כמו תפוח- פירושו של דבר שנאט את קצב ההזדקנות? 5.28.154.216 00:41, 17 באוקטובר 2014 (IDT)

לקרוא את רדיקלים חופשיים ובמיוחד את המאמר "המיתוס של נוגדי החִמצוּן" בקישורים מהערך. יוסישיחה 07:45, 17 באוקטובר 2014 (IDT)
חמצון הוא התרכבות עם חמצן. שריפה של דלק, נייר, עץ, נר וכדומה היא למעשה חמצון של החומרים המרכיבים את העצם הנשרף. גם החלדה של ברזל הוא חמצון. גם בגוף מתקיימים תהליכי חמצון. דוד שי - שיחה 13:24, 17 באוקטובר 2014 (IDT)

מילואים ומשרה חלקית[עריכת קוד מקור]

נניח מישהו עובד במשרה חלקית (מתרגל באוניברסיטה מקבל משהו כמו שעה בשבוע) ונקרא לשירות מילואים- האם הוא יקבל שכר זהה לזה שהיה לו קודם, או שהוא יקבל יותר?

כשהייתי מובטל, הלכתי לביטוח לאומי ושם קיבלתי משהו כמו 180 שקל ליום מילואים. אני לא יודע איך זה הולך כשיש משרה. 109.67.52.86 13:07, 17 באוקטובר 2014 (IDT)

מתוך כתבה: "תגמולי המילואים מחושבים לפי השכר בתקופה שקדמה למילואים, ללא תלות בזמן שהושקע לצורך השגת שכר זה. עם זאת יש לשים לב שהתשלום בעד תקופת המילואים לא יפחת מהתגמול המזערי." ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 13:15, 17 באוקטובר 2014 (IDT)
התגמול המזערי ליום מילואים הוא 196 ש"ח (משולם על כל הימים שבתקופה, כולל שבתות וחגים), כך שאם שכרך במשרה החלקית נמוך מזה, תקבל יותר מאשר שכרך. דוד שי - שיחה 13:21, 17 באוקטובר 2014 (IDT)

תודה לכם על התשובה! עכשיו אם יורשה לי שאלת המשך: כשהייתי מובטל, הגעתי עם אישור מילואים לביטוח לאומי והאחרון העביר לי את הכסף לחשבון הבנק. אם עכשיו יחידת השכר של האוניברסיטה היא זאת המשלמת לי, איך עליו לקבל את אותו השכר? 109.67.52.86 15:35, 17 באוקטובר 2014 (IDT)

יחידת השכר של מקום עבודתך מדווחת למוסד לביטוח לאומי על שכרך בשלושת החודשים שקדמו למילואים, ולפי זה היא תקבל מהמוסד תגמולי מילואים (כנראה גבוהים משכרך) שאותם תשלם לך במלואם כחלק מהמשכורת. לשם כך עליך למסור את אישור המילואים ליחידת המשכורת. דוד שי - שיחה 15:50, 17 באוקטובר 2014 (IDT)
ואם תקופת ההעסקה שלי היא פחות מ3 חודשים? 109.67.52.86 19:44, 17 באוקטובר 2014 (IDT)
לך (או תרים טלפון) ליחידת השכר באוניברסיטה ותשאל. אפשר גם למזכירות המחלקה. יש להם ניסיון רב עם מתרגלים שהולכים למילואים... בברכה, דני. Danny-wשיחה 09:56, 18 באוקטובר 2014 (IDT)

האם יש בעולם אטומים שאינם מחוברים לאטומים אחרים או שכל האטומים מוכרחים להיות כחלק ממולקולות?[עריכת קוד מקור]

5.28.154.216 16:53, 17 באוקטובר 2014 (IDT)

נתחיל ממימן, בערך עליו מופיע: "בלחץ נמוך ביותר, כמו הלחץ הנמצא בחלל, המימן נוטה להתקיים כמולקולה בעלת אטום בודד."
הרי שיש אטומים שאינם מחוברים לאטומים אחרים. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 17:00, 17 באוקטובר 2014 (IDT)
דוגמה טובה זה הליום. הליום הוא גז אציל, כלומר האטומים שלו לא יוצרים בכלל קשרים מולקולריים. כלומר הוא "גז מונואטומי" (בעלי אטום בודד). Corvus,(שיחה) 17:17, 17 באוקטובר 2014 (IDT)
עוזיאל, זו לא טעות לומר ש"המימן נוטה להתקיים במולקולה בעלת אטום אחד"? הרי ההגדרה של מולקולה זה חיבור כימי של מינימום שני אטומים.
קורווס, האם ההליום שאנחנו רואים בתוך הבלונים הוא בעצם גז בעל אטומים בודדים?
האם אפשר לומר שזהב הוא מונואטומי בגלל שהוא עשוי מאותו אטום (למרות שהם מחוברים ביניהם בקשר כימי) 194.114.146.227 02:37, 18 באוקטובר 2014 (IDT)
כן. הליום בבלוני הליום הוא אטומים בודדים (אם כי יתכן שהליום שמוכרים בהפצה המונית הוא תערובת עם גזים אחרים. אני לא יודע). לגבי זהב: מתכות הם סריג של יונים חיוביים עם "ים של אלקטרונים" שמקיף אותם. במצב כזה לא יכול להיקרא "מולקולה" או "אטום". זה מבנה אחר שנקרא סריג מתכתי. לא מקובל להתייחס אליו כ"מונואטומי" כי אין אטומים מופרדים. ועוד דבר, בטבע המתכות מופיעות כסגסוגת וצריך תהלכי טיהור בשביל לקבל מתכת נקייה (זה נכון גם לכסף, זהב ופלטינה). Corvus,(שיחה) 11:34, 18 באוקטובר 2014 (IDT)

שבירה[עריכת קוד מקור]

האם יש מצב שבו שני אטומים (שבד"כ כן מתחברים) לא יתחברו אחד לשני? או שאטומים שמתחברים - תמיד מתחברים כשמקרבים אותם אחד לשני194.114.146.227 02:37, 18 באוקטובר 2014 (IDT)

ייתכן מאוד. יותר מזה, לעיתים קרובות צריך להשקיע אנרגיה כדי לגרום להם להתחבר. בלנק - שיחה 02:39, 18 באוקטובר 2014 (IDT)

זה אמיתי? חזרתישיחה 20:45, 17 באוקטובר 2014 (IDT)

ניסים גרמה אינו רופא שיניים. «kotz» «שיחה» 20:58, 17 באוקטובר 2014 (IDT)
ופרס? חזרתישיחה 21:06, 17 באוקטובר 2014 (IDT)
לגבי דניאל דביר - מחנך הדולפינים, אולי זה יתכן. אני פשוט לא מכיר. לאחרים כנראה אין תואר אבירות שקיבלו מהמלכה אליזבט השניה. . דני. Danny-wשיחה 23:38, 17 באוקטובר 2014 (IDT)

שלווה הפרה עם החלון[עריכת קוד מקור]

חמתי סיפרה על כך שביריד החקלאי לכבוד שנת ה-20 למדינה (אני לא מבטיח דיוק לגבי השנה) הוצגה פרה בשם שלווה שנותחה כך שבטנה חוברה לחלון וניתן היה לראות אותה מעכלת. משאלות לבני משפחה אחרים מסתבר שהדבר בהחלט היה וזכור להם היטב, אבל חיפוש אנטרנטי אחר הפרה שלווה העלה חרס. אשמח אם תוכלו להפנות אותי למידע עיתונאי בעניינה. Amirber - שיחה 23:10, 17 באוקטובר 2014 (IDT)

חלון מזכוכית? איך חיברו? איך זה היה בדיוק? Danny-wשיחה 23:35, 17 באוקטובר 2014 (IDT)
מינה סתם סוג של פלסטיק/ניילון גמיש... חזרתישיחה 23:43, 17 באוקטובר 2014 (IDT)
הנה ידיעה על התערוכה החקלאית, מעריב, 8 באפריל 1959, שבה מוזכרת הפרה. דוד שי - שיחה 05:05, 18 באוקטובר 2014 (IDT)
אני זוכר זאת כילד, למען האמת, אי אפשר היה לראות כלום . שנילי - שיחה 08:37, 18 באוקטובר 2014 (IDT)
איפה היו אז כל ארגוני צער-בעלי-חיים... חזרתישיחה 18:56, 18 באוקטובר 2014 (IDT)
זה אכן מעשה מזעזע. Liad Malone - שיחה 23:24, 18 באוקטובר 2014 (IDT)
תודה! Amirber - שיחה 22:28, 23 באוקטובר 2014 (IDT)

פחד, חרדה ובהלה הם רגשות שליליים. למה סרטי אימה כל כך פופולריים? 109.67.52.86 21:34, 18 באוקטובר 2014 (IDT)

מסתבר שאנשים אוהבים לסבול . כבר אלפי שנים שיצירות אומנות המעוררות רגשות "שליליים" כמו עצב, כעס, גועל, פחד וכו', קוצרות הצלחה מסחררת. החל בטרגדיות היווניות המפורסמות, דרך אגדות העם והמיתוסים המפחידים, ספר איוב, המחזות של ויליאם שייקספיר. ספרים רבים של דוסטוייבסקי, טולסטוי, ואחרים, וכלה בסרטי אימה. ואם לצטט את (מישהו, שכחתי מי)- "אנשים צורכים אומנות לא כדי להרגיש טוב, אלא כדי להרגיש." בלנק - שיחה 17:21, 19 באוקטובר 2014 (IDT)
כי הם יודעים שלא באמת. זה בידור. 149.78.124.20 17:33, 19 באוקטובר 2014 (IDT)

זקוק לעזרתכם בניסוח הודעת האזהרה בראש המדריך של יהודה ושומרון בויקימסע העברי[עריכת קוד מקור]

במדריכים של הויקימסע העברי ושל כל יתר מהדורות ויקימסע נהוג להציב אזהרות בראש הערכים של אזורים בהם נשקפת סכנה ממשית למטיילים. אני והמשתמש Ariel196 ניסחנו לאחרונה את האזהרה הבאה בראש המדריך של יהודה ושומרון בויקימסע העברי:

על אף שבהווה התדירות וההיקף של מעשי האלימות שמבוצעים באזור זה במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני נמוך יחסית, בעיקר הודות למאמצים הניכרים של מערכת הביטחון הישראלית לשמר את השקט באזור זה, אנשים המתכננים לנסוע באזור זה חייבים להיות מודעים לכך שבקרב חלקים ניכרים מהתושבים הפלסטינים של יהודה ושומרון יש עוינות עמוקה כלפי יהודים וישראלים, ומשום כך קיימים איומי טרור חמורים ומתמשכים על אזרחים ישראלים, יהודים שאינם ישראלים וכל ישראלים ולא-יהודים אשר יבטאו תמיכה בישראל או שיביעו סממנים ישראליים ויהודיים. ארגונים מיליטנטיים פלסטיניים ניסו לאורך השנים וממשיכים לנסות כל העת לבצע פיגועי טרור נגד מטרות ישראליות באזור זה - הן נגד אזרחים ישראלים והן נגד חיילים ישראלים, ובפרט קיימים בהווה ניסיונות רבים לחטוף אזרחים או חיילים ישראלים בתחומי יהודה ושומרון. לאורך השנים ממשלות שונות במדינות מערביות פירסמו אזהרות רשמיות נגד כל נסיעות שאינן חיוניות באזור יהודה ושומרון בשל העימות האלים המתמשך באזור זה. לפיכך, בעת ביקור באזור זה יש לנהוג במשנה זהירות, להימנע באופן גורף מכניסה לריכוזי אוכלוסייה פלסטיניים (כנסיה האסורה גם בהתאם לצו פיקוד), וכן ללמוד היטב על המקום אליו אתם חפצים להגיע. אנשים הנוסעים באזור זה מתבקשים לעקוב אחר דיווחי החדשות המקומיים, ולהיות ערניים לסיכונים ממשיים לביטחונם האישי. טרם הנסיעה לאזור, יש לקרוא את כללי הזהירות שבסוף המדריך (רלוונטי נכון לאוקטובר 2014)

בכוונתי לתרגם בהמשך את כיתוב האזהרה הזה באופן כמעט מלא חזרה למדריך המקביל בויקימסע האנגלי ומשום כך אני סבור שישנה חשיבות רבה שנבחר ניסוח מוצלח שכן יש שהסבירות גבוהה שהקוראים של המדריך הזה (הן הקוראים של המדריך הזה בויקימסע העברי והן הקוראים של המדריך המקביל ביתר מהדורות ויקימסע) אשר יסתייעו בו לקראת או בעת טיול באזור יהודה ושומרון (בין אם מדובר בתיירים ישראלים/יהודים דוברי עברית או אם מדובר בתיירים מערביים שיסתמכו על המדריך המקביל בויקימסע האנגלי בעודם מטיילים באזור יישובים פלסטיניים באמצעות מכוניות שכרות מישראל עם לוחיות זיהוי ישראליות), עשויים בהחלט להיקלע למקרים בהם תישקף סכנה ממשית לחייהם. אני יודע מניסיון שמאוד קל לנסוע בטעות לתוך יישובים פלסטינים בהם יש עוינות עמוקה לישראל. רק השבוע היתה ידיעה בעיתונות הישראלית על משפחה ישראלית שהגיעה בטעות ללב רמאללה וחולצו משם בנס לאחר שקצין משטרה הנחה אותם בטלפון כיצד לצאת משם בבטחה. משום כך חשוב לי שהניסוח של הודעת האזהרה יהיה יעיל במיוחד בהרחקת הקוראים מסכנות ממשיות לביטחונם.

האם לדעתכם זהו הניסוח המדויק ביותר, המאוזן ביותר והאינפורמטיבי ביותר שניתן להציב במדריך העוסק באזור זה? מה לדעתכם יהיה הניסוח האופטימלי של הודעת אזהרה זו? WikiJunkie - שיחה 01:22, 19 באוקטובר 2014 (IDT)

לא "כנסיה". חזרתישיחה 01:30, 19 באוקטובר 2014 (IDT)
וגם לא "כל ישראלים ולא-יהודים אשר יבטאו". לדעתי אחרי "כל" צריך להופיע צורך יחיד. לגבי השאלה הגדולה יותר, אין לי תשובה. «kotz» «שיחה» 11:46, 19 באוקטובר 2014 (IDT)
בלי להתייחס לתוכן, הנה גרסה ערוכה. עוזי ו. - שיחה 17:48, 19 באוקטובר 2014 (IDT)
"בחלק מישובי יהודה ושומרון יש עוינות עמוקה כלפי יהודים וישראלים, ומשום כך קיימים באזור איומי טרור חמורים ומתמשכים, הכוללים גם נסיונות חטיפה. הממשלות של <הכנס רשימה כאן> פירסמו אזהרות רשמיות לתיירים באזור. לפיכך, בעת ביקור באזור זה יש ללמוד היטב על המקום אליו אתם חפצים להגיע ולנהוג במשנה זהירות. הנוסעים מתבקשים לעקוב אחר דיווחי החדשות המקומיים, ולהיות ערניים לסיכונים ממשיים לביטחונם האישי. טרם הנסיעה, יש לקרוא את כללי הזהירות שבסוף המדריך"
גרסתו של עוזי עדיפה בהרבה. בברכה, --איש המרק - שיחה 12:12, 20 באוקטובר 2014 (IDT)
יש לי שתי הערות שיכולות אולי לעזור:
  • היות שאתה מעוניין לתרגם את הקטע לאנגלית, אני מסיק מכך שהוא יהיה מיועד לתיירים (לא ישראלים). על כן, רצוי לכנות את האיזור הנדון בשמו המקובל (והמופיע בכל המפות ברוב ארצות התבל) שהוא "הגדה המערבית" ולא "יהודה ושומרון".
  • היות שגם פלסטינים עשויים לטייל באיזורים אלו וחלקם גם יודעים אנגלית ומשתמשים בויקיפדיה, רצוי גם להזכיר את המגבלות והקשיים שיש לטיילים פלסטיניים באיזור.--וידנפלד - שיחה 19:51, 20 באוקטובר 2014 (IDT)
גם לדעתי הגרסה של עוזי עדיפה. ואפשר אף לוותר על החלק הראשון של המשפט הראשון ("בחלק מישובי יהודה ושומרון יש עוינות עמוקה כלפי יהודים וישראלים") ופשוט לציין ש"קיימים באזור איומי טרור חמורים ומתמשכים כלפי יהודים וישראלים, הכוללים גם נסיונות חטיפה." Ben tetuan - שיחה 20:11, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

האם עובדי רכבת ישראל הם עובדי מדינה?[עריכת קוד מקור]

בערך רכבת ישראל כתוב שהחברה היא ממשלתית. האם ניתן להסיק מכך שעובדיה הם עובדי מדינה? אביעד‏ • שיחה 10:00, 19 באוקטובר 2014 (IDT)

לא. עובדי מדינה הם עובדי משרדי הממשלה, ולא עובדי החברות הממשלתיות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
מה חסר בערך חברה ממשלתית? האם חסר הערך עובד מדינה? Tzafrir - שיחה 10:16, 22 באוקטובר 2014 (IDT)

הפרטה של רכבת ישראל[עריכת קוד מקור]

האם הפרטה של רכבת ישראל תשפר את השירותים שלה? מצד אחד, יהיה להם אינטרס כלכלי למשוך יותר לקוחות, אבל מצד שני הם יהיו מונופול בשוק, ככה שהם יכולו להעלות את המחירים כי אין להם קונקורנציה. 109.64.42.253 10:51, 19 באוקטובר 2014 (IDT)

כל המונופולים כפופים לרגולציה, כך שהם לא יוכלו להעלות מחירים בצורה פרועה. «kotz» «שיחה» 11:47, 19 באוקטובר 2014 (IDT)
פיקוח במדינת ישראל זאת בדיחה, בעיקר על חשבוננו. קנית חלב לאחרונה? רכשת לחם? אז אולי תסביר לי למה הם יותר יקרים מהמחיר (בחלב, יותר מפי 2) בצרפת\גרמניה\בריטניה שם השכר גבוה בהרבה?
לשואל, מונופול מנסה למקסם את הרווח שלו, לא בטוח שזה יוביל לשירות טוב יותר, או מחירים נמוכים יותר יכול להיות שזה יוביל לשירות גרוע יותר במחיר גבוה יותר. ככלל, הפרטה ללא תחרות אינה מועילה לצרכן. בברכה, --איש המרק - שיחה 12:06, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

איך דתיים שאינם חרדים שומרים שבת? מה ההבל בין דתי (כיפה סרוגה נניח) לבין חרדי בשמירת שבת? 109.64.42.253 10:51, 19 באוקטובר 2014 (IDT)

אין שום הבדל. צריך להבין דבר אחד, מה שרבים לא מבינים עקב מחסור קשה בידיעה התורנית. יהודי צריך לקיים מצוות, לא משנה איך הוא מוגדר, חרדי או דתי (או חילוני ומסור T). ואיך יודעים מה לקיים ומה לא?? לפי הספר ההלכה שכל עם ישראל קיבל על עצמו, והיה זה מן השמיים שהסכימו על כך, וזה הוא ספר השולחן ערוך שחיבר מרן הרב יוסף קארו (עם ההגהות של הרמ"א) ומי שמקיים את הספר לפי מה שצריך לקיים אז הוא מוגדר כיהודי שומר תורה ומצוות (ולא משנה אם הוא דתי לאומי או חרדי כי לשניהם יש אותו ספר של הלכות). להכרה ממעט על הרב יוסף קארו ראה בלינק הבא הרב יוסף קארו כמו כן באתר ההוא תחפש עוד סרטוני המשך אם אהבת..
נראה לי פספסת את השאלה. השאלה לא היתה "מה יהודי מחוייב לפי ההלכה", אלא "איך דתיים וחרדים שומרים בפועל". לדוגמה איך יהודי חילוני שומר שבת: הוא לא. Corvus,(שיחה) 15:29, 19 באוקטובר 2014 (IDT)
בחור חרדי שהכרתי פעם, אמר לי פעם שלדבר על "ענייני חול" ביום שבת זה פגיעה ברוח השבת. למשל- להגיד "ביום ראשון נלך ללונה פארק" בזמן השבת- אסור. אני לא יודע עד כמה הוא מייצג את הציבור החרדי, אבל אני בטוח שאף בחור עם כיפה סרוגה לא יגיד דבר כזה לעולם. בלנק - שיחה 17:25, 19 באוקטובר 2014 (IDT)
בלנק טועה בדבר הזה. «kotz» «שיחה» 20:25, 19 באוקטובר 2014 (IDT)
במה? בלנק - שיחה 20:57, 20 באוקטובר 2014 (IDT)
השאלה בעייתית מעיקרה, כי היא מתמקדת בדוגמה ספציפית. השאלה אמורה להיות, מה ההבדל באופן בו מקיימים חרדים מצוות (וכמובן, הכוונה למיינסטרים) ובין האופן בו מקיימים הדתיים מצוות. לכאורה, לא אמור להיות שום הבדל. כי מעיקרו, ההבדל בין הציבור הדתי לאומי והחרדי היה אמור להיות על רקע אידיאולוגי בלבד. אממה, ברבות הימים הפך להיות ההבדל גם בתפיסות השונות והתייחסות שונה להלכה. הציבור החרדי הפך ברובו להיות שמרני יותר מהציבור הדתי לאומי.
לפיכך, אין שינויים מהותיים בין שמירת השבת של הציבור הדתי והחרדי - שניהם לכאורה מחויבים לאותה הלכה. אבל ייתכן שהציבור הדתי יהיה דקדקן פחות בניואנסים הלכתיים שונים ופחות נלהב לקבל את מרותן של החומרות השונות. • צִבְיָהשיחה • כ"ה בתשרי ה'תשע"ה 20:31, 19 באוקטובר 2014 (IDT)
יש הבדל שמתחיל בהכרעה הלכתית אזוטרית לכאורה, והופך להיות גורם משמעותי בעיצוב החברה הישראלית. מה דעתכם בענין פסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסור דרבנן? רבנים חרדים שפסקו להחמיר בכך, הסיקו שאסור להשתמש בשבת ב"מעלית שבת" (מעלית שהופעלה מראש). לכן חרדים אינם יכולים לגור בבניינים בני יותר מ-4-5 קומות. לכן אי אפשר להקים שכונות חרדיות חדשות במרכז הארץ. לכן אין שכונות מעורבות חרדים-דתיים. לכן זוגות צעירים חרדים שבויים בידי העסקנים שמקבלים הקצאות קרקע מהמדינה. לכן הציבור כולו שבוי בידי המפלגות החרדיות. וכו'. עוזי ו. - שיחה 00:53, 20 באוקטובר 2014 (IDT)
עוזי ו., חרדים בוויליאמסבורג ובמקומות נוספים גרים בבנינים בני 10 ו-15 קומות, למרות שאינם משתמשים במעלית שבת. הכל ענין של פינוק וכושר גופני לקוי. ביקורת - שיחה 07:24, 20 באוקטובר 2014 (IDT)
לא צריך לנסוע לוויליאמסבורג. כל אזור רוממה בירושלים (רמת הצפון, גני גאולה, רב שפע, וכעת הפרויקטים החדשים הנבנים, תנובת הארץ, פסגות ועוד) בנוי מגדלים ומרבית הדיירים משתמשים במעלית שבת.
ביקורת, אל תשכח שיש נשים (בהריון ואחרי לידה) וטף בסיפו,ר כך שלא הכל עניין של כושר גופני והרגל. ואגב, לדעת החרדים שלא עולים, יש במעלית איסורים דאורייתא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
כי מי קונה שם? אותם תושבי וויליאמסבורג שהגרו לארץ: אמריקאים ואנגלים. עברית זו שפה זרה באזורים הללו.
אבל ברצינות, האנונימי צודק. וזה לא רק שם. עם שלוש קומות מינוס אפשר לבנות בניינים גבוהים למדי. • צִבְיָהשיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"ה 19:11, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

באמת יש יער המכבים (או, אולי, יער מכבי) באי מאוריציוס?[עריכת קוד מקור]

תודה, (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 22:05, 19 באוקטובר 2014 (IDT))

שאלה טובה. מתברר שיש בצרפתית מונח macchabée שלפי המילון שלנו פירושו גוויה או משהו דומה. מאוריציוס הייתה בעברה מושבה צרפתית (למרות שהיו שם הולנדים לפניהם. האי קרוי על שם השליט ההולנדי היחיד כמעט שלא נקרא וילם, וההולנדים הספיקו להכחיד את הדודו). לא הצלחתי למצוא את מקור השם, אך מדובר על יער שנמצא בפרק הלאומי בדרום האי. אבל אולי כדאי שלא נבלבל בין גיבורינו המכבים (או יותר נכון: המקבים) לגוויות.
האמור לא מבוסס על היכרות רבה ואתם מוזמנים להוסיף מידע. Tzafrir - שיחה 10:13, 22 באוקטובר 2014 (IDT)
אאוץ'. תודה רבה לך, Tzafrir. (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 12:45, 22 באוקטובר 2014 (IDT))

זיהוי רחוב ראשי לכאורה בעיר ירושלים?[עריכת קוד מקור]

תמונת הרחוב היא התמונה השנייה בכתבה הזו (איפה שכתוב "הגשם בירושלים"). בתודה, ‏Ben-Natan‏ • שיחה 22:12, 19 באוקטובר 2014 (IDT)

אני לא יודעת איזה רחוב זה, אבל זה צריך להיות סוג יפו/קינג ג'ורג'/בן יהודה. • צִבְיָהשיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"ה 14:01, 20 באוקטובר 2014 (IDT)
זהו בית העמודים ברחוב יפו. Nachum - שיחה 14:38, 20 באוקטובר 2014 (IDT)
המשולש (ירושלים)

החלפת שפה ב windows[עריכת קוד מקור]

למה בדרך כלל alt + shift לא עושה את אותה פעולה להחליף בין עברית לאנגלית בצורה סדירה, וצריך להשתגע עם ה caps lock עד שזה מצליח? אז מה עושים?

מכבים את ה-⇪ Caps Lock. יש לו נורית בחלק הימני של המקלדת, מעל האזור הנומרי, האמצעית מבין השלוש. לכתיבת אותיות "גדולות" בודדות באנגלית – השתמש בצירוף של ⇧ Shift עם המקש הרצוי. חזרתישיחה 22:52, 19 באוקטובר 2014 (IDT)
אוקי. אבל שאתה נמצא במצב עברית ועברת לאנגלית קטנה עם שיפט ואלט אתה לא בקלות תוכל לחזור לעברית. תנסה את זה.
תחילה שתי הערות, שיהיה יותר נוח לנהל כאן שיחה:
בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם.
בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: חתימה. הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה.
ולתשובתי: אצלי אין בעיה כזו. אולי מוגדרת אצלך עוד שפה לועזית חוץ מאנגלית? חזרתישיחה 21:24, 21 באוקטובר 2014 (IDT)

פירוש מילים / מונחים מעברית לאנגלית[עריכת קוד מקור]

שלום, ברשותכם יש לי כמה מילים / מונחים בעברית שאשמח שתכתבו אותם באנגלית. הרשימה של המילים ממשיכה להתעדכן, להלן המושגים/משפטים:

1. "סיימתי בהצלחה מבחני בגרויות במגמת פיסיקה אנגלית ומתימטיקה." (עיקר המילה שאינני יודע שהיא "במגמת..")
2. "שירתתי שלוש שנים מלאות וסיימתי אותן בהצטיינות יחידתית" (עיקר המונח שאינני יודע זה 'בהיצטיינות יחידתית')
3. "תעודת הצטיינות"
4. "גיליון ציונים"

תכף אולי עוד מונחים, אשמח שתפרשו בינתיים את מה שכבר כתבתי46.120.172.91

אולי תשתחי את כל מסמך קורות החיים שלך למתרגם מקצועי? 94.159.147.201 17:12, 20 באוקטובר 2014 (IDT)
אל תגזים נשמה.. בקושי כמה מונחים קלים. בשביל זה ללכת לחפש מתרגם מקצועי + לשלם לו הון + אין לי זמן לזה כי זה למחר. ואני גבר ולא נקבה ;-)46.120.172.91
ככל כך הרבה נתונים חיובים ולחפש בגוגל תרגום/ באינטרנט קורות חיים לא למדו אותך? <-- זו המלצה.
ניסיתי כבר חבריקו. במילים האלו - התרגומים עקומים46.120.172.91
אין באנגלית מילה מקבילה למגמה (אולי courses אבל לא באותו מובן שאני חושב שאתה מתכוון). פשוט רשום שהתמקדת או הרחבת את המקצועות הנ"ל או שעברת בהצלחת את בחינות הבגרות (matriculation exams) במקצועות הנ"ל ...I Successfully completed .יש מילים שקשה להקביל אותם לשפה אחרת מאחר והתרבות שם מעט שונה. אם אתה מעביר לתושב חוץ, לא מחייב שידע מילים כמו 5 יחידות וכו'.
Certificate of Excellence
Transcripts
--79.182.3.233 18:06, 20 באוקטובר 2014 (IDT)
אמממ .. מישהו בכל זאת?!?!46.120.172.91
אל תתרגם מילולית. אל תניח שהקורא מכיר את המקובל בישראל. במקום לכתוב "מגמת פיסיקה אנגלית ומתמטיקה", כתוב שסיימת בגרות של כך-וכך יחידות, לעומת המינימום הארצי שהוא... והממוצע בבית-הספר שלך שהוא..., עם בחינות ברמה העליונה במקצועות... . האם ביחידה שבה שירתת מקובל היה לחלק ציונים עם השחרור? אם קיבלת אות הצטיינות במהלך השירות, כתוב מדוע קיבלת אותו. עוזי ו. - שיחה 20:24, 20 באוקטובר 2014 (IDT)
זה לא קו"ח.. אלא ראיון באנגלית. שימו לב שאני זקוק רק למעט מהמונחים הללו שציינתי וזהו, את השאר אני יודע היטב. בכל אופן סעיפים 3+4 נפתרו כפי שחשבתי. לגבי 1 אני חושב שזה trend. לגבי 2. לא צריך כבר... אגב על זה אני מדבר בנושאים הקודמים שלי, כשציינתי ואמרתי, שכששואלים פה שאלה אז הויקיפדים הנחמדים תופסים ראש גדול ומנסים לרדת לעומק השאלה, ואז במקום לענות ישר ולעניין, הם מסבכים את העניינים.. כגון מי שחשב שמדובר בקו"ח (כשלא אמרתי כלל אודות כך) או מי שניסה להפנות אותי לגוגל טרנסלט (כאילו יש מישהו בעולם שמתעסק באנגלית ולא מכיר את הגוגל טרנסלט הזה) או כגון המצחיק ההוא שהפנה אותי למתרגם מקצועי בתשלום (פחחח) סליחה.. אגב היה רק בחורצ'יק אחד אפקטיבי בתשובות שלו, שזה אותו אחד שהתחיל את ההודעה שלו במילים: "אין באנגלית מילה מקבילה למגמה.." - יהי רצון שירבו כמותו בויקיפדיה במענה התשובות :)46.120.172.91
אני בטוח שככל שתמשיך להגיב בנימוס ובנחמדות לנסיונות לעזור לך, כך יהיו יותר שישמחו לעשות זאת. בריאן - שיחה 22:08, 20 באוקטובר 2014 (IDT)
חחחח פשוט אמרתי משהו ישר ולעניין חביבי, (ישר ולעניין זה אכן נקודת התורפה של חלק מהעונים פה) ואנוכי גם כן מן העונים כאן, אבל בסגנון של ישר ולעניין :) 46.120.172.91
לעניין המגמה: major הוא תרגום מניח את הדעת. ולכן, in high scholl i majored in ...
thanks buddy 46.120.172.91
לשואל השאלה:
  • אני מקווה מאוד שקיבלת את התשובות הנחוצות לך
  • אני מסכים לחלוטין עם הערותיך בנוגע לעונים רבים (מדי) במדור זה
  • אני חוזר שוב על שני חוקי זהב שקבעתי (לעצמי, אך מומלצים לכולם) ואני מעלה אותם מדי פעם במדור זה - 1) אם אתה לא יודע את התשובה לשאלה אל תענה!!! 2) לעולם אל תלעג לשואל השאלה. גם אתה, העונה, אינך החכם באדם.--וידנפלד - שיחה 10:52, 21 באוקטובר 2014 (IDT)
אבל גם לא צריך לזלזל בעונים. אני "גדלתי" על המסמך How To Ask Questions The Smart Way. השאלה שיש כאן קרובה מאוד להכנת שיעורי בית. דרך שאלת השאלה לא הייתה מנומסת (וכאשר הוא סיפק פרטים נוספים הוא סיפק אותם בצורה חברמנית אבל לא מזמינה תשובות נוספות). שאלות כאלו לא מעלות את המוטיבציה להמשיך לענות כאן. חשוב לעזור לעונים למצוא מידע. חשובה גם האינטראקציה: אחד הדברים שאני במקרים רבים כשאני לא יודע את התשובה אבל מכיר קצת את התחום הוא לשאול שאלות שיספקו מידע נוסף (שהשואל לא סיפק. או שאולי לא ידע שיעזור) ויעזרו לתת כיוונים למי שמכיר יותר ממני את התחום ויעבור בהמשך. כך אני משמש כ"דרג א'" של התמיכה הטכנית. מעבר לכך, זה לא סוף העולם לטעות לפעמים. מטעויות לומדים. Tzafrir - שיחה 09:34, 22 באוקטובר 2014 (IDT)
אבל שמתי לב שעברתי על כלל הזהב שלי: להרבות בקישורים פנימיים בתשובה (מכיוון שהמטרה העיקרית של המדור הזה הוא לשפר ערכים. תשובות הן רק אמצעי לחשוף ערכים חסרים או שלא מספקים מידע). אז הנה רשימה קצרה:
Tzafrir - שיחה 10:49, 22 באוקטובר 2014 (IDT)

פורום סטודנטים של תל אביב[עריכת קוד מקור]

האם יש דבר כזה כמו פורום שבו ניתן לשאול שאלות של צעירים בקשר לTAU? יש בתפוז איזה משהו מוזנח (השאלות שם לא נענות כמטע). האם יש איזה מקום שבו וותיקים עוזרים לצעירים להסתדר? אני ספציפית תוהה איפה אני רואה רשימה מעודכנת ונכונה של קורסים שיועברו בסמסטר הקרוב(כולל פרטים כמו כיתה ושעה). 109.64.42.253 12:36, 21 באוקטובר 2014 (IDT)

לגבי פורום אני לא יודעת, אבל הנה מערכת השעות העדכנית (מגיעים לזה מהעמוד הראשי של אתר האוניברסיטה > לשונית "סטודנטים" > "מערכת שעות"). הקבועה הקוסמולוגית - שיחה 02:16, 24 באוקטובר 2014 (IDT)

כרטיס סטודנט, תל אביב[עריכת קוד מקור]

באתר TAU הם מצעים לרכוש כרטיס סטודנט המשולב עם כרטיס אשראי ומצעים בתמורה הנחות. גיבה חינם יש רק במלכודת עכברים- אז מה הקאצ' פה? חייבים לעבור לבנק לאומי בשביל זה ואז יש עמלות מהצד? מה הסיכונים שיש ברכישה זו? 109.64.42.253 12:51, 21 באוקטובר 2014 (IDT)

לא חייב להיות קאצ' - ייתכן שהבנק רוצה את הסטודנטים כלקוחות (מתוך ידיעה שרכישת השכלה תורמת להכנסה גבוהה יותר בעתיד), ומוכן לפנק אותם. על תנאי החשבון (עמלות בחשבון ובכרטיס, התחייבות לרכישה בסכום מסוים וכו') תצטרך לשאול את מי שמציע לך את הכרטיס. דוד שי - שיחה 07:05, 23 באוקטובר 2014 (IDT)

ביטוח לאומי בשביתה?[עריכת קוד מקור]

האם למשהו יש מושג על ביטוח לאומי? לא עונים בטלפון מספר ימים וכבר חשבתי ללכת לשם ידנית. האם הסתדרות השביתה אותם? --תרומות/192.114.91.245 13:51, 21 באוקטובר 2014 (IDT)

העיצומים מתרחבים: שביתה בביטוח לאומי. דוד שי - שיחה 06:59, 23 באוקטובר 2014 (IDT)

איך יודעים אם יש לי חוב בביטוח לאומי?[עריכת קוד מקור]

איך יודעים אם יש לי חוב בביטוח לאומי? מה הריבית שהוקצע לו? --132.64.30.114 19:07, 21 באוקטובר 2014 (IDT)

כל תושב ישראל מגיל 18 ועד גיל פרישה (62 שנה לאישה, 67 לגבר) חייב בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות. פטורים חיילים בשירות חובה (כולל מי שהגיע לגיל 18 ועומד להתגייס) ונשים נשואות שאינן עובדות. אם יש לך תקופות שבהן היית חייב בדמי ביטוח ולא שילמת, נצבר לך חוב.
אתה יכול לפנות למוסד ולשאול האם רשום אצלם חוב שלך, אבל גם אם לא תטרח, אם יש לך חוב המוסד עוד ישלח לך חשבון שכולל את החוב+הצמדה למדד וקנס (תוכל לבקש שיבטלו את ההצמדה והקנס) דוד שי - שיחה 06:58, 23 באוקטובר 2014 (IDT)