ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 48

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דפי ארכיון של כיכר העיר:

123456789101112131415161718192021222324252627282930313233343536373839404142434445464748495051525354555657585960616263646566676869707172737475767778798081828384858687888990919293949596979899100101102103104105106107108109110111112113114115116117118119120121122123124125126127128129130131132133134135136137138139140141142143144145146147148149150151152153154155156157158159160161162163164165166167168169170171172173174רק"פ175176177178179180

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף


רוצים תעודת עיתונאי?[עריכת קוד מקור]

הצטרפו לויקיחדשות! זהר דרוקמן - Talk to me Goose!22:50, 14 באפריל 2010 (IDT)

זהר אני חייב לציין שהסיבה המרכזית שאני לא כותב בויקיחדשות היא חוסר מוטיבציה. אני לא מבין למה צריך את המיזם הזה. במה הוא שונה ממאות אתרי חדשות אחרים בעברית שיש ברשת? יורי - שיחה 00:12, 15 באפריל 2010 (IDT)
חוסר מוטיבציה היא בעיה מובנת כאשר יש אתר מת שצריך להחיות אותו מחדש ולהתחיל מאפס. זו עבודה קשה והפרס הוא רק בסוף. לקח לי כמה חודשים של תפעול יומיומי לפני שהסכימו כאן לקבל בחזרה את הקישור לוויקיחדשות.
ויקיחדשות שונה מכל אתר חדשות כפי שוויקיפדיה שונה מאנציקלופדיית ynet או אנקרטה ז"ל. מדובר במיזם חדשות שיתופי, בו מעורבים משתפפים מכל קצות הקשת הפוליטית והתרבותית ללא קו מנחה של המו"ל או העורך, ללא אג'נדה. בוויקיחדשות לא תמצא מאמר שההתרשמות העיקרית שלך ממנו הוא שענת קם ואורי בלאו הם גיבורי הדור. מנגד, גם לא תמצא מאמר שגורם לך לתהות למה עדיין לא סקלו אותם באבנים. נכון, כרגע לא תמצא מאמר בכלל - אבל אם חמישה-שישה כותבים יתגייסו - בתוך חודש יש לך גרעין סביר.
יש לי גם דוגמה קונקרטית - ב-2007 תקציב הממשלה קוצץ. ב-nrg וב-ynet אמרו שקוצץ ב-600 מיליון ש"ח. בהארץ טענו שהקיצות הוא 1.3 מיליארד ש"ח - הבדל קטן ולא משמעותי של 700 מיליון ש"ח, שלא סביר שמישהו יעשה בטעות. לבסוף מצאתי את ההסבר, מוחבא בתוך הכתבה של "הארץ" - הקיצוץ מהתקציב יהיה 600 מיליון ושאר הכסף יילקח מהרזרבה הממשלתית שלמעשה גם כן מיועדת למשרדים. כל הכבוד לכתבי "הארץ" שעלו על הספין, אבל למה לא לכתוב זאת באופן ברור שיהיה קל להבין? בוויקיחדשות הייתה יכולה להיות הכתבה היחידה, למיטב ידיעתי, שמסבירה את הסתירה ובמקום לבלבל את הציבור - מסבירה לו. זהר דרוקמן - Talk to me Goose!13:25, 15 באפריל 2010 (IDT)
לדעתי בלאו הכי צריך להנפיק לכמה ויקיפדים עם מצלמות טובות תעודת עיתונאי - בכדי שיוכלו להביא תמונות מכל מיני אירועים. מעבר לכך נראה לי שהחתך של מועמדים לויקי חדשות יכול להיות בני נוער ולא מבוגרים. בני נוער יוכלו למנף את כתיבתם באתר להגיע למשהו בעולם התקשורת, כמו שהיה בזמנו "מעריב לנוער". אולי כדאי לעשות גיוס בתיכונים ברחבי הארץ, למשל בלידי"ה שהיה צור מחצבתם של קם ובלאו, ובמיוחד בתי ספר שיש בהם מגמות תקשורת, שיקחו על עצמם לכתוב, כחלק מהלימודים. הייתי מוכן מיד פעם להצטרף, אבל כל מקור הידע שלי בחדשות הוא התקשורת, ואני לא בטוח שיש טעם לשכתב במילים אחרות, את מה שקיים בלאו הכי בתקשורת. כיוון נוסף שיכול להיות מעניין הוא "כתבות מגזין", שבו מראיינים כל מיני אישים שהתקשורת עצמה לא מגיעה אליהם. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם14:03, 15 באפריל 2010 (IDT)
יש טעם לשכתב מחדש את מה שיש בתקשורת, והדגמתי את זה לעיל - התקשורת יכולה לטעות ולהיות לא ברורה (תקציב 2007) או להיות מוטה (קם-בלאו-גייט). לכן כאשר כותבים על נושאים שסוקרו בתקשורת חובה להצליב מקורות - לפחות שניים. כמובן שאין בעיה גם עם כתבות מגזין וראיונות. זהר דרוקמן - Talk to me Goose!14:07, 15 באפריל 2010 (IDT)
ויקיחדשות זהו פרויקט מיותר. מי שרוצה לסקר את האקטואליה יכול לפתוח אתר משלו ולעשות את זה שם. גילגמש שיחה 18:34, 15 באפריל 2010 (IDT)
כמו שמי שרוצה לפתוח אנציקלופדיה יכול לפתוח אתר משלו ולעשות זאת שם. אבל מי שרוצה לקיים פרוייקט שיתופי ולהעזר במספר משתמשים כדי ליצור סיקור הוגן ונייטרלי לאירועים, או לחילופין אנציקלופדיה הוגנת ונייטרלית - משתמש בוויקי. זהר דרוקמן - Talk to me Goose!18:36, 15 באפריל 2010 (IDT)
בלי קשר לשאלת ויקיחדשות, אני חושב שהרעיון של אפי להשיג תעודות עיתונאי לוויקיפדים הוא מצוין. בפועל, ויקיפדיה היא אחד מגופי התקשורת היותר גדולים בישראל והרבה צרכני חדשות מגיעים לכאן. אני חושב שבהתאם לפסק הדין מגיע לנו. דניאל ב. 20:46, 15 באפריל 2010 (IDT)
כבר היה דיון על זה במזנון. איציק אמר שאם 2-3 ויקיפדים יקחו על עצמם מחויבות להגיע לאירועים כדי לצלם תמונות הוא חושב שהוא יכול לארגן להם תעודות עיתונאי. מי מרים את הכפפה? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:47, 15 באפריל 2010 (IDT)
הוא גם רצה שלויקיפידים יהיו מצלמות רפלקס. זה יראה מגוחך אם ויקיפד יעמוד עם כל הצלמים במצלמת כיס. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם00:50, 16 באפריל 2010 (IDT)

שבירה[עריכת קוד מקור]

סאגת ענת קם בוקיפדיה רחוקה מלהסתיים, ואני לא מבין מדוע לא חשב איש (וגם אנוכי) לסקר זאת בויקיחדשות? כולם מתלוננים על הטיה של סיקורים תקשורתיים לימין או לשמאל, יש לנו הזדמנות לתקן זאת. בואו נתחיל עם פרשת הולילנד שכרגע יש בויקישיתוף רק אייטם אחד n:אהוד אולמרט חשוד בפרשת הולילנד. (ועל ענת קם אין בכלל...) Rex - שיחה 20:33, 15 באפריל 2010 (IDT)

אהה... זה ממש דיון כבקשתך (בקשתי). קודם עסקתי ביתרונות והפוטנציאל של ויקיחדשות - עכשיו אנחנו מדברים על הסיוע שוויקיחדשות יכולה לתת לוויקיפדיה - לספק את הצורך לעדכן במקום כל דבר. מכיוון שאי אפשר להכניס כל ציטוט חדש של אישיות כלשהי לערך על ענת קם - אפשר לעדכן בוויקיחדשות ולקשר מהערך. זהר דרוקמן - Talk to me Goose!23:43, 15 באפריל 2010 (IDT)
בעניין קם, זה יותר מסובך, מכיוון שעלולים להסתבך עם הצנזורה. ישנם כל מיני פרטים שידועים באופן כזה או אחר, שנתונים למגבלות פרסום. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם00:52, 16 באפריל 2010 (IDT)
אל תטעה. לא עלולים "להסתבך עם הצנזורה". אנדר-ויק18:42, 9 במאי 2010 (IDT)
תוכל להסביר? זהר דרוקמן - Talk to me Goose!18:46, 9 במאי 2010 (IDT)

אתר הסוכנות היהודית[עריכת קוד מקור]

לאחר שקטלנו כאן את מסע ההסברה של משרד החוץ, הגיע הזמן לטפל באתר הסוכנות היהודית. הקוראים מוזמנים להשוות בין הערך עוזי נרקיס לבין קורות חייו של עוזי נרקיס באתר הסוכנות ולספור את השגיאות. אני מצאתי חמש שגיאות בולטות. עדירל - שיחה 00:47, 15 באפריל 2010 (IDT)

תשובות:
  1. המדינה לא הוכרזה באפריל 1948 אלא במאי! עדירל - שיחה 15:03, 15 באפריל 2010 (IDT)
דווקא לא טעות! הפיסקא המדוברת מתייחסת לקרבות סן סימון שאכן ארעו בסוף חודש אפריל. נכון שהניסוח מבלבל כיוון שמשתמע ממנו שהכרזת המדינה היתה באפריל עוד לפני הקרב. חבל שאין באתר כפתור 'עריכה'. טוקיוני 19:52, 17 באפריל 2010 (IDT)
הפסקה אומרת באופן שאינו משתמע לשתי פנים שקרב סן סימון היה אחרי הכרזת המדינה. עדירל - שיחה 14:20, 18 באפריל 2010 (IDT)
  1. נרקיס לא מונה למנהל המכללה לבטחון לאומי (האקדמיה הצבאית של ישראל) ב-1965, אלא ב-1962. הוא סיים את תפקידו זה ב-1965.
  2. חשבון פשוט מגלה שעוזי נרקיס לא סגר מעגל שהתחיל בגיל 16 אחרי 19 שנים עם כיבוש העיר העתיקה ב-1967. את המעגל הוא החל או לפני 26 שנים, או בגיל 23.
  3. נרקיס לא שהה בצרפת בשנים הראשונות של מדינת ישראל. הוא היה שם 1953-1956 ואז שוב מ-1959.
  4. נרקיס לא היה אחראי לסיוע לרובע היהודי, אלא לביצוע פעולת הסחה. הוא לא פרץ לעיר העתיקה אלא היחידה שלו. הוא שמע על החבירה בקשר. עדירל - שיחה 14:20, 18 באפריל 2010 (IDT)

אתר "כותר" של מט"ח[עריכת קוד מקור]

עלה אתר חדש, ראו כאן הודעה על כך. עד 1.6.2010 הוא פתוח ללא תשלום. כדאי לנצל את האפשרות. יש שם מגוון גדול של ספרים בעברית.אודי - שיחה 09:54, 16 באפריל 2010 (IDT)

קצת ריק שם... • עודד (Damzow)שיחהמתנדבי אלסטר! הדיוויזיה ה-16 קוראת לכם!10:08, 16 באפריל 2010 (IDT)
הוא מלא מאוד:-) הנה הקישור הישיר - ניתן לבצע חיפוש מילולי. יש לציין שהאתר חינמי לזמן קצוב, בברכה חוה - שיחה 10:16, 16 באפריל 2010 (IDT)
הגעתי לאתר הזה דרך פרויקט הדיגיטציה של יד יצחק בן צבי. נקווה ששם זה יתרחב ויהיה ללא תשלום.אודי - שיחה 11:04, 16 באפריל 2010 (IDT)
הלוואי, חוה - שיחה 11:21, 16 באפריל 2010 (IDT)
זו תקוות שוא. הם מתכוונים לגבות 22 שקלים בחודש. שזה פחות מכרטיס לסרט, אבל לא חינם. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם11:54, 16 באפריל 2010 (IDT)
יעבור קצת זמן, והם יגיעו למסקנה שפתיחה ללא תשלום מגשימה את מטרותיהם טוב יותר. מי שמחפש כסף משקיע במניות נפט, ולא בהעלאת ספרי היסטוריה לאינטרנט. דוד שי - שיחה 16:46, 16 באפריל 2010 (IDT)
אני לא הייתי בונה על כך. הם עשו פרויקטים מדהימים כמו "נקדן טקסט" ומילון "רב מילים" וכאשר ראו שהם לא יכולים להרוויח מהם, במקום לפתוח אותם לכלל הציבור, הם מכרו אותם לחברה פרטית (מלינגו), שהכבידה את התנאים עוד יותר, (ניקוד - מנוי לפי מספר התוים, ורב מילים 19 ש"ח בחודש). אפי ב. • התחברו לרגשותיכם12:32, 18 באפריל 2010 (IDT)
שיפתחו חופשי וישימו פרסומות לכסות חלק מהעלויות. ‏Yonidebest Ω Talk12:58, 18 באפריל 2010 (IDT)

יזכור ה' את ארבעת חברי, שלושת פקודי ושני מפקדי שנפלו במלחמות ישראל בתוך שאר חללי מערכות ישראל. מתניה שיחה 20:03, 18 באפריל 2010 (IDT)

בס"ד יזכור ה' יתברך את בנימין כהנא אביה של חברתי, ואת ערן אלכאווי בתוך שאר החללים. ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 20:06, 18 באפריל 2010 (IDT)
יזכור ה' את כל חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 20:09, 18 באפריל 2010 (IDT)
וגם קצת כדאי שבמקום לזכור את כולם, נתאבל עליהם. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 20:10, 18 באפריל 2010 (IDT)
יזכור ה' ויזכור עם ישראל את כל חללי מערכות ישראלים ונפגעי פעולות האיבה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:14, 18 באפריל 2010 (IDT)

רגע של אי-נחת[עריכת קוד מקור]

מפקד הצבא הישראלי קרא הערב להפוך את "שירות המדינה" לערך עליון. ואני לתומי חשבתי שהמדינה נועדה לשרת את אזרחיה. מעניין מה חבר שלי שנהרג היה אומר על זה. ליאור ޖޭ • ה' באייר ה'תש"ע • 21:27, 18 באפריל 2010 (IDT)

פשוט במדינה של "העיקר לא לצאת פרייר", רבים נוהגים בדיוק הפוך ממשפטו של ג'ון פ. קנדי "אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך, שאל מה אתה יכול לעשות בשביל מדינתך." הרמטכ"ל רק הזכיר לנו שקיומנו כאן ממש לא ברור מאליו וכדאי שנעשה מה שביכולתנו כדי שנוכל להמשיך לחיות כאן. דולבשיחה 22:33, 18 באפריל 2010 (IDT)
אפשר לחכות עם זה למחר? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:34, 18 באפריל 2010 (IDT)
המדינה זה אנחנו כולנו. אני ואתה - שיחה 13:25, 19 באפריל 2010 (IDT)
לא, היא לא. המדינה היא כלי שרת בידינו. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 13:35, 19 באפריל 2010 (IDT)
פורסם היום: סקר: ישראלי אידיאלי משרת את המדינה, באתר ynet. אני ואתה - שיחה 18:45, 19 באפריל 2010 (IDT)
פעם היו מדברים על 'עם ישראל' ועל 'טובת העם'. אבל יש פה במדינה גם ערבים וכאלו, אז הפכו את זה ל'טובת המדינה', שיהיה פי.סי. עכשיו באים החוכמולוגים ואומרים ש'טובת המדינה' זה פשיסטי... האם יש מישהו שלא מבין שהרמטכ"ל בסך הכל התכוון לומר שצריך לעזור לכלל ולא שכל אחד ידאג רק לפופיק שלו? ההיתפסות לטרמינולוגיה, בטענה ש'המדינה' זה לא אנחנו אלא רק "כלי בידינו" - יש בה מן הקטנוניות. אני ואתה - שיחה 18:57, 19 באפריל 2010 (IDT)
אני יודע מי הם הערבים אבל מי הם הכאלו? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:54, 19 באפריל 2010 (IDT)
החרדים הלא-ציוניים? העובדים הזרים? אביעדוס • ו' באייר ה'תש"ע, 21:13, 19 באפריל 2010 (IDT)
אולי הכוונה היא ליהודים-ערבים, שאם שואלים את יהודה שנהב מדובר עם קטגוריית זהות של יהודים מזרחיים המשמשת להגדרה עצמית. אבל אם שואלים את אם תרצו או את עמיר בניון זו קטגוריה פוליטית-ביטחונית אליה מתייגים סטודנטים-פעילי-ימין-קיצוני-המתקראים-מרכז-ציוני-בעיני-עצמם וזמרים-מוכשרים-שאין-להם-מושג-על-מה-הם-מדברים-ולכן-אחרי-הסמים-הם-חוזרים-בתשובה-ואחר-כך-נזכרים-שהם-לוחמים-ולאומיים-למרות-שלא-עשו-צבא את מתנגדיהם הפוליטיים בתור משחיזי סכינים, מוסרים ובוגדים, כדי להכשיר את הלבבות לגרדום שעוד יוקם בכיכר יגאל עמיר (לשעבר רבין) במרכז תל אביב לבוגדים בעמם ביום בו מדינת יהודה תנצח את מדינת ישראל. אבל באמת, למה פלגנות ביום הזה? הרי כל ישראל ערבים זה לזה (כולל יהודים-ערבים) כמאמר השיר המחבק והפייסני: "אני אחיך, אתה אויב, אתה שונא אותי אבל אני אוהב". וים עצמאות שמח. אורי שיחה 21:24, 19 באפריל 2010 (IDT)
אורי, הנח לזה. להתרגז פירושו להעניש את עצמך על התנהגותם של האחרים. בניון נעלב מדברי עורך עיתון הארץ ומדבריה של יעל דן בגנות האם השכולה. הוא כנראה לא חשב מספיק והעליב אותך. למה אתה צריך להצטרף לחגיגה הזו ולהעליב אחרים. צא מזה, בן אדם. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 21:50, 19 באפריל 2010 (IDT)
מעניין. אביעדוס • ו' באייר ה'תש"ע, 03:16, 20 באפריל 2010 (IDT)
המדינה, כמו גם השיטה הדמוקרטית הם כלי של החברה. צריך להיות איזון בין טובת הכלל לטובת הפרט. צריך להיות איזון בין זכויות וחובות. צריך להיות איזון בין חופש לבין שוויון. אני מניח שהרמטכ"ל לא התכוון בשום פנים ואופן שהכלל צריך לדרוס את הפרט ושלכל הפרטים צריכות להיות רק חובות ולא זכויות.
חלק מהחובות במדינה שלנו הן חובות מאוד לא קלות שמחולקות בצורה מאוד לא מאוזנת בין פרטים ממגזרים שונים. זה מעציב. אני מניח שהרמטכ"ל ניסה לדבר על העובדה המצערת הזו.
לצערי גם חלוקת הזכויות במדינתנו לא משמחת במיוחד. אולי באמת הרמטכ"ל היה צריך להזכיר גם את עניין הזכויות וכיוצא בזה. במיוחד כשמדובר בזכויות של כמה וכמה מגזרים מאוד מקופחים שכן משרתים בצבא. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 21:57, 19 באפריל 2010 (IDT)
מסכים עם כל דבריך. בברכה. ליש - שיחה 22:58, 19 באפריל 2010 (IDT)

זכרונות המתאימים ליום הזיכרון[עריכת קוד מקור]

לראשונה ראיתי גופות של חללי מלחמה במלחמת ששת הימים, המלחמה שבתחילתה העולם עצר את נשימתו בחשש או בתקווה, שהנה, הנה, הולכים להשלים את מלאכתו של היטלר, הולכים לחסל את ישראל ואת הקיבוץ היהודי הגדול שהתיישב בארץ הקדושה לרבים. המכה האדירה שהיכה צה"ל את ארצות ערב, שכבר הודיעו על ניצחונות והתרברבו בכיבושים, המכה האדירה הזאת השאירה את העולם בפה פעור. אחרי המלחמה צהלה ודיצה הייתה במחנה שלנו וההשתחררות מהפחד, שקדם למלחמה, לבש אצל רבים ביטחון עצמי מופרז, הפך לשחצנות והוליד הרבה רעות עליהן שילמנו במלחמות שבאו בהמשך. כל זה כבר היסטוריה, אך בזכרוני נשארו חרוטות הגופות הפזורות על האדמה הבזלתית של הגולן, חיילים מתים מתגוללים לצידי הכביש ואפילו על הכביש עצמו, גוויות חרוכות לגמרי, למחצה, רק במקצת, מדיהם שרופים, חלק גדול מגופם חשוף לעין הנבעתת מהמראה המזוויע, גופות וחלקי גופות וצחנת מוות. והגופות האלה, מרביתן גופות של חיילים סורים היו, אבל כמעט ולא ניתן היה להבחין בכך (המדים נשרפו), היו יכולים להיות בין הגופות האלה חברי הטובים או שכני או בני הדודים שלי מיפו, מרמת גן או מחיפה. הם לא היו שם, אך היו יכולים להיות וכך למדתי שלפני מלאך המוות אין הבדלים, כולם מדיפים את צחנתו ורק מקרה ממוזל זה שאני נסעתי הלאה תוך סתימת אפי מפני הריח הכובש והם נשארו שם, עד שהגיעו אלה שמלאכתם הייתה לטמון אותם בקרקע ולשחרר את פני הקרקע מהנטל הנורא. יכול היה להיות אחרת, מישהו אחר יכול היה לנוע הלאה בעודו סותם את אפו מפני צחנת גופי. מלחמה עבורי, מאז ועד היום, מלחמה היא קודם כל צחנת מוות. בברכה. ליש - שיחה 20:50, 18 באפריל 2010 (IDT)

אלו זכרונות שאינם "מתאימים ליום הזיכרון". יום הזיכרון הוא יום שמטרתו לקדש את גבורתם של הנופלים ולהעריך את ההקרבה שלהם למען הנשארים. לא כפי שכיום זה הפך ליום של התבכיינות פצפיסטית על כך שבני אדם "מכל הצדדים" מתים במלחמות, ועל כך שזה מאוד כואב לאימהות שלהם. אני ואתה - שיחה 13:23, 19 באפריל 2010 (IDT)
בהר הרצל הצטופפנו יחד, כל אחד והזכרון שלו, ויש עוצמה והתעצמות שקטה ביחד הזה גם בלי להכתיב למישהו מה ואיך לזכור, בפרט לא למי שנושא עמו זכרון אישי מאירוע שחווה או קרוב משפחה שנפל חלל. עזר - שיחה 13:38, 19 באפריל 2010 (IDT)
שכול לא מהווה הצדקה לזלזול במשמעות תרומתם של הנופלים ("מלחמה היא קודם כל צחנת מוות") בעיצומו של יום הזיכרון, גם אם אלו האסוציאציות שמתעוררות למישהו. החוק מגדיר בפירוש שזהו "יום זכרון גבורה ללוחמי צבא-הגנה לישראל שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל וללוחמי מערכות ישראל שנפלו למען תקומת ישראל, להתייחדות עם זכרם ולהעלאת מעשי גבורתם". אם מאן דהו מרגיש שהם נפלו לשווא ולא "למען תקומת ישראל", או שהוא נחלש כשהוא חושב על הנופלים במקום להיאזר ב"גבורה", אז זה פשוט לא היום בשבילו. גם אם הוא מגיע לבכות בהר הרצל. אני ואתה - שיחה 16:28, 19 באפריל 2010 (IDT)
מזל שאתה פה. אני חושב שלא הבנת את דבריו של ליש. אין בדבריו ולו רמז לזלזול בתרומתם של הנופלים. דניאל ב. 16:46, 19 באפריל 2010 (IDT)
ייתכן שליש עצמו רק התכוון לספר לנו את העובדה המדעית שמסריח לעבור ליד הגופות של האויבים שנהרגו. אני לפחות קלטתי את הדברים כהבעת עמדה שמלחמות (שבהן נפלו חיילינו) הן מיותרות ומזיקות. אני ואתה - שיחה 18:20, 19 באפריל 2010 (IDT)
לפני הכל, ליש התכוון לומר שהוא היה במלחמה, משהו שאני ומן הסתם גם אתה - לא. שאר הדיסקוס יהיה מגוחך כל עוד תנסה להסביר לאדם שהיה שם איך הוא צריך להרגיש, מה הוא צריך לרשום, ומה אמורים להיות הזכרונות שלו. Rex - שיחה 18:27, 19 באפריל 2010 (IDT)
כל אדם זכאי לחוות את המלחמה בדרכו שלו, ואף זכאי להביע את עמדותיו בנוגע למלחמות. כמובן שהטענה היא רק בנוגע לאופיו הראוי של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, שמתפספס לחלוטין כשהופכים אותו ליום של חולשה במקום ליום של גבורה. אני ואתה - שיחה 18:40, 19 באפריל 2010 (IDT)
אני ואתה, הבנתי כבר שיש הבדלים גדולים ביני ובינך - אני גזרתי על עצמי לא לעסוק בשום דבר שיש בו מחלוקת ביום הזיכרון, אתה, על פי השרשור דלעיל, כנראה החלטת אחרת.
אני ואתה, אנחנו מאוד שונים, אני בא לכאן בשמי האמיתי ולעתים משתף את הקוראים בחוויות שלי - אתה, אתה שומר על פרטיותך באדיקות, לא מספר על עצמך, אך מרשה לעצמך לתת פרשנויות מצוצות מהאצבע, מעליבות ושגויות לחלוטין לדברים שלי. אכן שונים אנחנו.
אני ואתה, אני עברתי את אותה המלחמה, עם צחנת הגופות וכל הכרוך בזוועותיה, שלא תמיד יש מילים לתאר אותן, עברתי אותה והתייצבתי למלחמה שאחריה, ועוד אחת וכך הלאה עד מלחמת לבנון הראשונה, מאגם קראון ועד בירות, למרות צחנת הגופות. אתה? אתה שהזכרת מראות המלחמה זעזעה אותך כל כך והובילה אותך למסקנות כל כך שגויות, יש להניח שעדיין לא עמדת בהתנסויות כאלה.
אני ואתה, כתבת על גבורת הנופלים והקרבתם ואני, שהזדמן להכיר נופלים, כופר בכך שנפילת חיילים במלחמה הופכת אותם לגיבורים או למקריבים עצמם למען המולדת - הכל תלוי בנסיבות. הזכרתי קודם את מלחמת ששת הימים - החטיבה שלי איבדה כמה לוחמים בניסיון הראשון, ניסיון שנכשל, לעלות על הרמה. הלב כואב עליהם עד היום. למחרת, לאחר ריכוך נוסף של תקיפות חיל האוויר, עלינו לרמה, ללא אבדות בנפש, אך בערב, כמה חיילים שלקחו ג'יפ ויצאו, בניגוד להוראות, לחפש שלל בבתי הסורים, עלו על מוקש. אני מניח שלב יקיריהם דאב ואולי עדיין דואב, אך הם לא היו גיבורים והם לא הקריבו את עצמם למען המולדת. לא כל חלל צה"ל היה גיבור ולא כל אלמוני המפריח סיסמאות ומטיף מוסר לאחרים הוא פטריוט אמיתי. בשידורי יום הזיכרון בטלוויזיה שמעתי אח שכול מספר על התלבטויותיו בעניין גיוסו. הוא אמר שלמות זה לא גבורה גדולה, למות זה קל, הקושי הוא של הנשארים, של המתאבלים. אני מסכים איתו וגם מוסיף את הפצועים ונכים לכל חייהם, הנושאים את אותות המלחמה, עוברים לא פעם עשרות ניתוחים וסובלים במשך שנים - למות זה קל.
אני ואתה, ראיתי בדף שלך, שזה מקרוב הצטרפת לכותבים בוויקיפדיה, לכן אולי עדיין לא למדת, שאין בוויקיפדיה פוליטרוקים.
שא ברכה, אני ואתה, ואל תדבר גבוהה, גבוהה, כי אין אתה מכיר אותי, כפי שאני לא מכיר אותך. ליש - שיחה 22:24, 19 באפריל 2010 (IDT)
ליש, אני אתייחס רק לפסקה שכתבת בה דברים עניינים. אתה כמובן צודק שלא כל אחד ואחד מן החיילים שמתו הוא גיבור שהקריב את נפשו למען המדינה. אך בכל זאת ייעודו של יום הזיכרון הוא להדגיש את הפן של הגבורה וההקרבה, שבהחלט קיים אצל רבים מן החללים שכן היו גיבורים וכן מתו למענינו. בשביל אלו קבעו יום זיכרון, וצירפו אליו את כולם כדי שלא להצטרך להבדיל בין דם לדם. הרי גם ביום הזיכרון ליצחק רבין אפשר לדבר על התכונות השליליות שלו, שבוודאי קיימות אצלו כמו אצל כל אדם, אבל לא זו המטרה של העניין. אני ואתה - שיחה 23:43, 19 באפריל 2010 (IDT)
אני ואתה, אתה מייגע, אפילו אותי שאמון על גישת הממלכתיות של מרכז הרב. אם החלטת למנות את עצמך לקומיסר פוליטי של הויקי העברית, אנא הודע למפעיל הקרוב למקום מגורך. הויקיפדיה חופשית גם במובן של חופש מחשבה וביטוי, מושג שכדאי לך לעשות הכרות אתו. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם00:34, 20 באפריל 2010 (IDT)
אפי, אתה בערך החמישי פה שמרגיש שאני מציב את עצמי כמשטרת מחשבות, אז אולי באמת יש דברים בגו. אנא הסבירו לי: למה סיפור עם מסר פצפיסטי המופיע תחת כותרת "זכרונות המתאימים ליום הזיכרון" הוא לא דבר מעורר מחלוקת. כמובן שלא ביקשתי למנוע את האפשרות להביע כל דעה שהיא, רק הבעתי את עמדתי בנוגע לאופיו הראוי של היום. אני ואתה - שיחה 00:58, 20 באפריל 2010 (IDT)
האם עלה דעתך פעם שיש אנשים שבשבילם הרטוריקה של גבורה והקרבה היא מעוררת מחלוקת, ויום הזיכרון הוא פשוט יום שבו מתייחדים עם מכרינו שמתו? אם לא, כנראה שהאינדוקטרינציה של מערכת החינוך הצליחה בגדול. צר לי עליך. אמנון שביטשיחה 01:09, 20 באפריל 2010 (IDT)
אמנון, גם לא חסרים אנשים שבשבילם יום העצמאות זה הנכבה. ולענייננו, מי שרוצה להצטער על אובדן מכריו, בשביל זה יש לו את יום השנה לפטירתם כמו אצל אלו שנהרגו בתאונות דרכים. יום הזיכרון לחיילים מבטא באופן מהותי אמירה לאומית בהקשר של המטרה שלשמה הם מתו, ואחרת הוא מיותר. מי שלא רוצה להתחבר למטרה הזו שעבורה העם בישראל קבע לעצמו יום זיכרון - לא חייב. אני ואתה - שיחה 01:31, 20 באפריל 2010 (IDT)
ההתעקשות הבלתי נלאית להכתיב לאנשים מה להרגיש ביום בו הם מהרהרים בבני משפחתם, מכריהם ובני עמם שנפלו, שלא לומר בחוויות הקרב שלהם עצמם; לקבוע להם כיצד עליהם להתאבל "בדרך הנכונה"; לאן הם צריכים לכוון את מחשבותיהם, ולא פחות מכך - על מה אסור להם לחשוב, וזאת תוך דיקלום פמפלט של מיניסטריון התעמולה, פשוט מחליאה. וגם קצת עצובה. אורי שיחה 03:03, 20 באפריל 2010 (IDT)
"...מי שרוצה להצטער על אובדן מכריו, בשביל זה יש לו את יום השנה לפטירתם..". אני מבקש שתהרהר שוב במשפט חסר הטעם הזה, בלשון המעטה. מרקושיחה 07:38, 20 באפריל 2010 (IDT)
אורי ומרקו, ד' באייר איננו התאריך הטבעי שבו אנשים מהרהרים במכריהם. זהו יום לאומי שהמדינה קבעה כדי להרהר בגבורת הנופלים, ורק בגלל זה אנשים מהרהרים בנופלים ביום זה במיוחד. לטעמי זה קצת מוזר להזדהות עם הגדרת היום לחצאין. מי שלא אוהב את המסר של היום הזה, אני לא מבין איזה טעם יש לו לציין אותו בכלל. אני ואתה - שיחה 09:38, 20 באפריל 2010 (IDT)
אני קורא, ולא מאמין. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 06:19, 20 באפריל 2010 (IDT)
לפני כ- 25 שנה ישבנו ביחד בביתי: משפחתי, משפחת אחותי וחברת ילדות שלי. לגיסי נהרג אח במלחמת העצמאות, לאבא של ילדיי נהרג אח במלחמת ששת הימים לחברה שלי נהרג אח במלחמת יום כיפור. ואנחנו היינו סתם חבורה של אנשים שישבו ביחד. תחשבו על זה Hanay שיחה המזרח הקרוב קרוב מתמיד 07:25, 20 באפריל 2010 (IDT)
בעקבות הערה שהעירו לי, אני פורש מן הדיון הזה. אני מבקש סליחה אם יש מי שנפגעו מדבריי. כוונתי לא הייתה לזלזל ברגשותיו של אף אחד, ובטח ובטח לא באלו של מי שחווה את השכול מקרוב. שיהיה חג עצמאות שמח לכולם! אני ואתה - שיחה 10:03, 20 באפריל 2010 (IDT)

נסכם את הדיון בזה שגם אני ואתה וגם ליש לא הפגינו טעם טוב במיוחד. כבן למשפחה שכולה, מעולם לא חשתי שיום הזיכרון קשור לזוועות המלחמה (והיא מזוויעה) או לגבורת הנופלים. זהו יום בו האומה - בצו החוק ומטעם פקחי העיריה - מפגינה את השתתפותה באבלם של אלו שאיבדו את יקיריהם. כשאבי שב מהמלחמה ממנה אכן שב שאלה אותו אמי: מה הבאת לי? והוא השיב: את הדיסקית על הצוואר החי שלי. הוא הביט בתדהמה ברוח ההתרברבות של אחרי מלחמת ששת הימים ובהתפלשות בגבורת הלוחמים, ובאותה מידה התייחס בפקפוק רב להתענגות על היותנו כה מוסריים בנוסח "שיח לוחמים." נראה לי שגישה זו שלו איזנה יפה את הדברים. אורי רדלר - שיחה 18:15, 20 באפריל 2010 (IDT)

טור של אראל סג"ל לכבוד יום העצמאות[עריכת קוד מקור]

טור של אראל סג"ל לכבוד יום העצמאות כאן. חג עצמאות שמח! בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:43, 19 באפריל 2010 (IDT)

ומעניין מהיכן הוא לקחת את כל הפרטים על הראש של פלינדרס פיטרי ועל גילוי אסטלת ישראל ? Hanay שיחה המזרח הקרוב קרוב מתמיד 19:54, 19 באפריל 2010 (IDT)
מתברר שהיו חיים גם לפני ויקיפדיה. דוד שי - שיחה 20:02, 19 באפריל 2010 (IDT)
אכן. תוכלי להוסיף לערך ש"הוא ידע לכתוב בשתי ידיים שתי שפות בו זמנית"... ברי"אשיחה • ו' באייר ה'תש"ע • 20:56, 19 באפריל 2010 (IDT)
MT0 - שיחה 19:59, 19 באפריל 2010 (IDT)
יום עצמאות זמח לכולם!! אביעד‏ • שיחה 20:45, 19 באפריל 2010 (IDT)
יום עצמאות שמח לכולם! תחי מדינת ישראל! קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 20:52, 19 באפריל 2010 (IDT)
יום הולדת שמח למדינת ישראל! כבר זקנה הגברת... מי ייתן ששנתה הבאה תהייה ללא שחיתויות, פצצות אטום, ללא פשעים, ללא פרשיות מטופשות שמבזבזות את זמננו ורק הצלחה למדינה! אליסףשיחה22:37, 19 באפריל 2010 (IDT)
יום עצמאות שמח! (MTO, אחלה כרזה הכנת!) בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:43, 19 באפריל 2010 (IDT)

מתנה לויקיפדיה לכבוד יום עצמאות[עריכת קוד מקור]

לכבוד יום העצמאות מתנה ממשפחתי לויקיפדיה העברית - 4 תמונות מהאלבום המשפחתי שהעליתי לויקישיתוף Hanay שיחה המזרח הקרוב קרוב מתמיד 22:29, 19 באפריל 2010 (IDT)

איזה יופי! אמנון שביטשיחה 12:46, 20 באפריל 2010 (IDT)

האם הקוראים באמת לוחצים על קישורים?[עריכת קוד מקור]

יש לנו דפי מדיניות על קישורים חיצוניים ופנימיים, יש מדי פעם ויכוחים על קישור־יתר או על תמיכה והתנגדות בקישורים אדומים, אבל מישהו ניסה פעם להבין כמה הקוראים האמתיים™ אכן משתמשים בקישורים?

כי קרה לי הרבה פעמים שהסתכלתי על קוראים אמתיים™ ולא טיפשים בכלל קוראים ערך, לא מבינים בו מילה כלשהי ומוותרים על המשך קריאת הערך וזאת אף־על־פי שהמילה הייתה מקושרת לערך טוב שמסביר אותה.

מישהו הקדיש פעם מחשבה לבעיה הזאת? קל מאוד לפטור אותה באמירה "אנחנו מספקים ערכים טובים וקישורים ושהקוראים יעשו מה שהם רוצים", אבל אולי יש למישהו רעיון חכם יותר איך להתמודד עם זה? ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 22:43, 20 באפריל 2010 (IDT)

קרה שנתקלתי בחוסר הבנה של ההבדל בין קישור כחול לאדום, אך מעולם לא נתקלתי באדם שלא הבין את המשמעות של קישור. זה עניין בסיסי באינטרנט בכללותו ולא רק בוויקי. דניאל ב. 22:47, 20 באפריל 2010 (IDT)
זה לא שלא מבינים. מבינים. לא טורחים ללחוץ.
נכון שיש קישורים בכל האתרים, אבל בוויקיפדיה, להערכתי הגסה, יש יותר קישורים בכל דף מכמה שיש באתר ממוצע והקישורים חיוניים במקרים רבים להבנת המידע.
אבל אולי נחשוב קצת מחוץ לקופסה. אולי זה לא טוב שהם כה חיוניים? אולי אפשר לחושב על דרכים אחרות שבהן אנחנו נעזור לקוראים לא להתייאש ממילים לא ברורות? ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 22:55, 20 באפריל 2010 (IDT)
1.ברור שבוויקיפדיה גולשים גם כאלה שלא מעורים טכנולוגית מספיק על מנת להכיר את הסימן.
2.מה שאמיר אמר בקשר למספר הקישורים בדף.
לדעתי אפשר פשוט להוסיף בתיבת הטיפים של האנונימים, אם עוד לא נכתב כזה. יוסאריאןשיחהערביי הרצליה כבר לא כועסים 23:01, 20 באפריל 2010 (IDT)
ודאי שיש פתרון לבעיה שהועלתה - פירוש קצר ומידי עם או בלי הפניה (קישור) לערך. ראו תבנית:מונחון. דוגמאות תוכלו לראות בערך קתה קולוויץ בעיקר בפרק על הטכניקה שלה הכולל מונחים רבים. שנילישיחה 23:06, 20 באפריל 2010 (IDT)
תודה. זה חמוד ויכול להיות שימושי, אבל זה לא פתרון מלא. כפי שאומר דף התיאור של התבנית, יש עם זה בעיית נגישות וגם "במקרה שהבנת מונח מסוים הכרחית להבנת הערך יש להעדיף שימוש בסוגריים במקום במונחון".
יש עוד רעיונות? ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 23:40, 20 באפריל 2010 (IDT)
אתה יכול להביא את הסוס אל השוקת, אך אתה לא יכול להכריח אותו לשתות. מה שבאמת יכול לעזור ולהגביה את השוקת, אבל זה לא בידיים שלנו, אני חושב, זה שבמעבר על קישור תיפתח חלונית בצד/תחתית הדף עם תצוגה מקדימה של הערך המקושר. Kulystabשיחהלורד קיצ'נר רוצה אתכם. התגייסו למיזם המלחמה הגדולה! • ז' באייר ה'תש"ע • 23:49, 20 באפריל 2010 (IDT)
אבל זה מעמיס. אני למשל חושבת שיש להשתמש במונחון במשורה ופתיחת חלונית נראת לי כבר מעל ומעבר (מצטערת קולי). לעיתים אני משתדלת לכתוב בקצרה הסבר או בתוך סוגריים. אבל יש גבול למה שאנחנו יכולים או צריכים לעשות. דורית 23:54, 20 באפריל 2010 (IDT)
לדעתי אין מה לעשות, חוץ מלהשתדל שכל ערך יעמוד בפני עצמו, ואפשר יהיה להבינו לפחות בצורה שיטחית בלי ללחוץ על אף קישור. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 13:54, 21 באפריל 2010 (IDT)
בלתי אפשרי. עוזי ו. - שיחה 14:12, 21 באפריל 2010 (IDT)
וכדי להרחיב על דבריו של עוזי - כבר ניהלנו (כלומר, אני ועוזי) דיון על ערכי המתמטיקה והבעיה של האדם הסביר (בעיני) להבינם. זהר דרוקמן - Talk to me Goose!14:16, 21 באפריל 2010 (IDT)
וכדי להרחיב את ההרחבה: חשוב מאד שכל קורא משכיל יוכל להבין כל ערך. הדרך היחידה לעמוד במשימה הכבדה הזו היא להעזר בקישוריות המובנית של ויקיפדיה, משום שאחרת נדרשות כל-כך הרבה הקדמות, עד שלעולם אין מגיעים לעניין עצמו. עוזי ו. - שיחה 20:29, 21 באפריל 2010 (IDT)
אתן מוזמנים לקדם את עניין הטיפ בשיחת מדיה ויקי:Navtip.js#קישורים פנימיים. יוסאריאןשיחהערביי הרצליה כבר לא כועסים 13:38, 21 באפריל 2010 (IDT)

קבלת עדכונים מהקרן, הסניפים בעולם ופרוייקטים מרכזיים[עריכת קוד מקור]

הקרן פתחה רשימת תפוצה חדשה - חד כיוונית, שנועדה רק כדי לקבל עדכונים מהפעילות של הסניפים בעולם, הקרן וחדשות רלוונטיות אחרות. זו לא רשימה שאפשר להגיב אליה, והמטרה היא רק לאפשר לאנשים לקבל עדכונים ולא להיות מוצפים בדיונים (כמו שקורה הרבה פעמים..). מי שרוצה להשאר מעודכן, אני ממליץ להירשם. יש יותר פרטים על הרשימה פה וההצטרפות היא כאן --‏ Itzike שיחה 11:31, 21 באפריל 2010 (IDT)

ולמה שיעניין אותי לקבל עדכון חד כיווני בדוא"ל כשאני יכול לקרוא אותו באיזה דף אינטרנט של העמותה? תודה, איציק, אבל לא נראה לי.. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 11:40, 21 באפריל 2010 (IDT)
מדובר בעדכונים ברמה בינלאומית. אתה תמיד יכול להצטרף לאחד מרשימות התפוצה האחרות של הקרן. המטרה של הקבוצה, היא לאפשר לאנשים שלא רוצים להיות מוצפים בכל הדיונים הרבים שמתקיימים מדי יום, ולקבל את התמצית. כל אחד ובחירתו. --‏ Itzike שיחה 19:41, 21 באפריל 2010 (IDT)

"יש כדורים שלא משחקים איתם"[עריכת קוד מקור]

היום, 22 באפריל 2010, בין השעות 2000 ל-2100 תצויין שעת כדור הארץ בערי ישראל הגדולות. אני פונה לכל האנשים לכבד את האירוע ולכבות את המחשב בשעה הזו. הרבה תודה, ‏Ori‏ • PTT23:55, 21 באפריל 2010 (IDT)

אני לא אצטרך לכבות אותו, הכנתי נרות. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 08:27, 22 באפריל 2010 (IDT)
ומי ינטר? • עודד (Damzow)שיחהמתנדבי אלסטר! הדיוויזיה ה-16 קוראת לכם!10:20, 22 באפריל 2010 (IDT)
מדובר על כיבוי אורות לא כיבוי מכשירים. אליסףשיחה10:22, 22 באפריל 2010 (IDT)
כי מכשירים לא צורכים חשמל • עודד (Damzow)שיחהמתנדבי אלסטר! הדיוויזיה ה-16 קוראת לכם!10:29, 22 באפריל 2010 (IDT)
אני שמעתי שברוסיה הסובייטית בזמן הפסקת חשמל, הפעילו את הכיסא החשמלי עם נרות. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 10:40, 22 באפריל 2010 (IDT)
מצטער (טוב לא ממש), אבל אני לא מצטרף ל"גל הירוק" ולא מאמין כלל כי מכאן תבוא הישועה. אבל, מצד שני אצמצם את הצריכה למינימום ההכרחי ג'וגיגון - שיחה 11:08, 22 באפריל 2010 (IDT)
תתחיל לגדל תירס שמעתי שאפשר להפיק מזה חשמל. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 11:10, 22 באפריל 2010 (IDT)
נכון, רק זה מעלה את מחיר התירס לשמיים. ובתור חובב תירס, בין אם מקופסא, קלח מבושל עם חמאה או סתם חטיף לעורב המחמד שלי, אני קורא לעמים החופשיים למצוא דרך להפוך את השועועית (הידועה כפסוליה) לדלק, כך גם ניתן יהיה לפתור את חלק מבעיית פליטת הגזים בעולם (יום כדו"א או לא?). ג'וגיגון - שיחה 11:20, 22 באפריל 2010 (IDT)
גדול! ‏Yonidebest Ω Talk11:24, 22 באפריל 2010 (IDT)
אתה יכול גם לבקר אצל חבריך, ולהגביר את תפוקת הדלק בגלונים. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 11:26, 22 באפריל 2010 (IDT)
אני נגד. יש לבזבז את משאבי האנרגיה בכדור הארץ עד הג'אול האחרון, ויפה שעה אחת קודם. רק אז נוכל להגשים את יעודנו כאנושות: קיום כחברת ציידים - לקטים. בעצם ציידים לא, כי צמחונות זה סקסי לאללה. עמית - שיחה - האלבומים 11:29, 22 באפריל 2010 (IDT)
זה דורש הסבר, איפה בדיוק תמונה הסקסיות בצמחונות, בחסה? ג'וגיגון - שיחה 11:38, 22 באפריל 2010 (IDT)

ג'וגיגון, עורב המחמד שלך? אליסףשיחה11:34, 22 באפריל 2010 (IDT)

כן, אני יודע הושפעתי קשות משיר של אש וקרח ולפני שנה בערך אימצתי עורב חקרן וצווחן ג'וגיגון - שיחה 11:38, 22 באפריל 2010 (IDT)
לא הכל דורש הסבר, גוגיגון. כשתגדל תבין. עמית - שיחה - האלבומים 11:47, 22 באפריל 2010 (IDT)
אבל... זה לא פייר בגלל שאני קטן לא מגלים לי שום דבר, אתם הגדולים עם הסודות שלכם, כולכם אותו דבר. ג'וגיגון - שיחה 12:34, 22 באפריל 2010 (IDT)
ג'וגי תמונה או טמונה? ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 11:49, 22 באפריל 2010 (IDT)
מוכרח לציין שבמסגרת חוסר הבנתי אני לא מבין את התמונה/טמונה ג'וגיגון - שיחה 12:34, 22 באפריל 2010 (IDT)
ג'וגיגון, יש כדורים שלא משחקים איתם. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 12:45, 22 באפריל 2010 (IDT)
תומר, אני מבקש להפסיק לחפש בי את האשם על המחסור בכדורים. אם היית חוסך ומפסיק לשעה אחת כל ערב, היה נשאר לך מלאי להעיר שכונה שלמה. אני יכול לעזור לך רק עם נוגדי דיכאון... ג'וגיגון - שיחה 13:37, 22 באפריל 2010 (IDT)
זה אקט שנועד לעורר מודעות לבעיות הסביבה בכדור הארץ, טוב למי שחי בלי חשבון, אולי זה יעורר אותו לנשוא החסכון במשאבי כדור הארץ. לעצמי אני משתדל בזמן האחרון לכבות את המחשב (או להכניס אותו למצב שינה) בכל הזדמנות שאני לא עובד עליו, לא מרגיש צורך לכבות אותו סתם לשעה בערב. למי שעוד לא מכיר - שעת פעילות של מחשב = 12 אג' חשמל בערך. נת- ה- - שיחה 13:14, 22 באפריל 2010 (IDT)

שיוויון זכויות וחובות[עריכת קוד מקור]

אנו רגילים לשמוע ולדון הרבה על אי שיוויון חמור בענין הגיוס לצבא בעיקר בקטגוריות של ערבים וחרדים, כאשר לגבי הערבים זה עוד מוסבר איכשהו, ולגבי החרדים זה יותר מורכב, אני בא ומציע היום לחשוב קצת מחוץ לקופסה, לאמור ישנה דרך לבטל את אי השיוויון בשיטה הפוכה, והיא לבטל את חובת הגיוס ולהפוך את צה"ל לצבא קטן וחכם על בסיס וולונטרי, כבר אמר מה שמו, שעם שאין לו די בנים שיתנדבו לצורך צבאו אין לו זכות קיום, הרעיון נידון כבר בוועדת בן בסט וירד ככל הנראה עקב הקושי להיפרד מהסטריאוטיפ של "כור ההיתוך" הישראלי, האם נעשה חשבון אי פעם כמה תועלות כלכליות ומערכתיות עצומות יכול להביא שינוי כזה לצבא, בנוסף הדבר יגרום כאמור גם לפחות חיכוכים והאשמות הדדיות בין המגזרים השונים, וחסל פרק השתמטויות מכל המגזרים, ובא שלום על ישראל, ותזכרו איפה התוודעתם לזה בפעם הראשונה. טיפוסי - שיחה 14:49, 22 באפריל 2010 (IDT)

השאלה הבסיסית היא כלכלית, האם צעד כזה הוא כלכלי למדינה או לא, מצד אחד אלו שישוחררו מהצבא יישלמו מיסים, מצד שני, תצטרך לשלם הרבה יותר לכל חייל (שכר מינימום הוא בין פי 5 לפי 12 משכר של חייל חובה ). הבעייה השנייה היא מהותית, היום לצבא יש גישה לכח אדם מאוד איכותי, הרבה מכח האדם הזה יעדיף ללמוד באוניברסיטה או לעבוד בחברות פרטיות ולא לעבוד ב8200, ובכל מקרה בשביל לשכנע אותם להתגייס תצטרך מעט יותר משכר מינימום. ודבר אחרון, לצה"ל אין מושג כמה חיילים הוא צריך, כמה שתיתן לו, הצבא יימצא מה לעשות איתם. בברכה, איש המרק - שיחה 15:08, 22 באפריל 2010 (IDT)
שלום רב, אני אחד מהמייסדים של התנועה לצבא מקצועי. שים לב בבקשה, בקישור שנתת כתובה ההמלצה לאזרוח יחידה 8200 ובעצם להופכה ליחידה הדומה במתכונתה למוסד ולשב"כ. קשה להאמין שלמוסד, לשב"כ ולחברות דוגמת רפא"ל ישנה בעיה לגייס אנשים טובים לשורותיהם. האם לנערים בני ה-18 בלי הניסיון וכמעט בלי הכשרה האם באמת להם חייבת יחידה 8200 את יכולתה?! כשדנים בצבא מקצועי צריך לזכור שכבר כיום אנשי הקבע הם חלק מקצועי בצבא. על יתרונות כספיים ואחרים הקיימים בצבא מקצועי לעומת צבא המגיוס בכפייה ניתן לקרוא באתר קו ישר. בנוסף אני מאוד ממליץ לקרוא את דוח ועדת ברודט לבחינת תקציב הבטחון. עמ' 103-105 עוסקים באזרוח יחידות בצבא. לסיכום, על פי ממצאי הועדות השונות אזרוחה של יחידה 8200 סביר מאוד להניח שיביא דוקא להתיעלות כלכלית ואף לשיפור ביכולתה המבצעית. חופש1 - שיחה 17:56, 4 במאי 2010 (IDT)
מצד שני כשאתה משקיע באימון חיילים לטווח ארוך ולא רק למספר שנים, אתה יכול להקצות את המשאבים של הגיוס והאימונים למערכות מתקדמות, וייעול המערכת, ואני חושב שצבא שאין לו מושג כמה חיילים הוא צריך זה לא תקין, אבל בוא נסכים שנינו, שהדבר צריך להיבחן לעומק. טיפוסי - שיחה 15:17, 22 באפריל 2010 (IDT)
מבחינה כלכלית ובטחונית, יש נימוקים לכאן ולכאן. אין כמעט ספק שתהיה בעייה למצוא כוח אדם איכותי לא רק ביחידות כמו 8200, אלא גם ביחידות שדה רגילות, כמו שריון, חי"ר או תותחנים.
מבחינה חברתית, יש לשירות בצבא גם השלכות חברתיות חיוביות, כגורם מלכד, על אף קיומם של מגזרים שאינם משרתים. כור ההיתוך אינו סטריאוטיפ גרידא. נושא האי-שיוויון הוא בעייתי, אבל אפשר לפעול לפיתרון הבעייה או לפחות צמצומה בדרכים אחרות: למשל הרחבת השירות הלאומי כתחליף לשירות צבאי עבור כל מי שיש לו בעיה מצפונית עם השירות בצבא (בגלל אמונה דתית, השתייכות לאומית, או פציפיזם). דב ט. - שיחה 16:32, 22 באפריל 2010 (IDT)
טיפוסי, מה לדעתך יקרה לישיבות עם ביטול גיוס החובה? באיזו מידה הנהירה לישיבות כיום היא תוצאה של החוק הקיים? האם אני טועה בהתרשמותי שאצל חרדים בחו"ל השילוב בין תורה לעבודה הרבה יותר מובן מאליו מאשר בארץ? ואם כן - למה זה? (אני לא מתכוון שלומדים רק בשביל להשתמט, אבל נראה לי שהבעיה העיקרית של החרדים עם הצבא איננה ביטול תורה אלא האוירה החילונית השוררת בו). עזר - שיחה 16:48, 22 באפריל 2010 (IDT)
הנהירה לישיבות איננה תוצאה של חוק, אלא של אורח חיים התופס בציבור הזה, הסיבה שאצל חרדים בחו"ל השילוב בין תורה לעבודה הרבה יותר מובן מאליו, היא משום ששם אתה יכול לצאת לעבוד, מבלי להסתתר מפני המשטרה הצבאית, ומבלי להתגייס לצבא אמריקה. טיפוסי - שיחה 17:07, 22 באפריל 2010 (IDT)
בוודאי שעזר צודק, הלא זוהי בדיוק הסיבה לחוסר שיתוף הפעולה של המימסד החרדי עם חוק טל ויוזמות דומות. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 17:25, 22 באפריל 2010 (IDT)
ואני חושב שהסיבה היא, משום שהמימסד החרדי אינו רואה שום צורך בתחליפים לשירות בצבא, כך או כך ביטול חובת הגיוס תבטל את אי השיוויון כנ"ל. טיפוסי - שיחה 17:34, 22 באפריל 2010 (IDT)
האם שמת לב, טיפוסי, שבתגובתך לשאלתי אתה סותר את עצמך מיניה וביה בתוך רגע כמימריה? פשוט מפליא! עזר - שיחה 17:37, 22 באפריל 2010 (IDT)
אם תבחין בין בני הישיבות לבני הכוללים תכיר האמת, האם זה מיישב את הסתירה. טיפוסי - שיחה 17:46, 22 באפריל 2010 (IDT)
ההבחנה הזו איננה חידוש, שהרי החרדים בחו"ל הולכים לישיבות ורק לא ממשיכים לכולל, בדרך כלל. המסקנה, אפוא, שהצעתך תביא לסגירתם של כוללים רבים בארץ, והישארותם של אלה שהתורה אומנותם פשוטו כמשמעו (אני מניח שכמה עשרות אחוזים, לא יודע כמה). האם לדעתך רבני הציבור החרדי יתמכו בזה? עזר - שיחה 17:53, 22 באפריל 2010 (IDT)
האם אתה באמת מעלה על דעתך שהמנהיגות החרדית מעדיפה את המצב הנוכחי בה ישנה קשיים והגבלות לאברך המעוניין לצאת להתפרנס אחרי חתונתו, על פני מצב שבו פני הדברים הם כמו באירופה וארה"ב??. טיפוסי - שיחה 17:59, 22 באפריל 2010 (IDT)
אספר לך משהו: פעם הייתי שותף להקמתו של כולל מסוים, שהייתה בו תוכנית לימודים מאד ברורה ומוגדרת, ואנשים צעירים ונמרצים ישבו ולמדו בו פרק זמן קצוב, עד שהגיעו לרמה הלימודית הנדרשת למלא תפקידים בתחום התורני. כעבור זמן בא לבקר במקום מישהו מפרנסי העיר, שהיו בה אז כמה כוללים, ואמר לי: עד שראיתי אתכם התייחסתי לכולל כאל מוסד שיקומי... עזר - שיחה 18:31, 22 באפריל 2010 (IDT)
רצוי שתכיר את הווארט הבא, כתוב "אלף נכנסין לתלמוד ואחד יוצא וכו'" בשעה אחת עשרה באידיש זה עלעוו, נכנסין ללמוד בכולל, ובשעה אחד יוצאין. טיפוסי - שיחה 18:37, 22 באפריל 2010 (IDT)
לא הכרתי. חמוד. עזר - שיחה 18:42, 22 באפריל 2010 (IDT)
הנושא נדון בהרחבה בספרו של עפר שלח "המגש והכסף", שיצא בשנת 2003. איתמר ק. - שיחה 20:59, 22 באפריל 2010 (IDT)
אני תמיד תמה בעניין איך ישנם אנשים המקפידים במצוות לדקדוקי דקדוקים באופן כמעט אובססיבי, שלא בא להם להתחיל לקיים את מצוות מלחמת מצווה, ו"עזרת ישראל מיד צר" ו"לא תעמוד על דם רעך" ופיקוח נפש של הכלל, שיש בתורה פסוקים על פסוקים לגביהם, ומוכנים להניח את המצוות הגדולות הללו לאחרים. כנראה שהרבה יותר קל לקרוא תהלים בכותל, מאשר לאחוז ביד את חרב דוד. הרעיון הבסיסי של התורה לעניות דעתי לא אוהב שכירי חרב וצבא קבע מקצועי, אלא מעדיף את צבא העם, מפני שאז השליט מוגבל יותר בהפעלת הצבא, ובמיוחד כנגד העם. אגב, יש מדינות שיש בהם מס גולגולת למי שלא רוצה להיות חייל, ורוצה לפדות את שירותו. יתכן שהיה צריך להפעיל אותו בארץ, ככה שמי שמשרת יקבל שכר גבוה יותר, שחלקו יגיע מאזרחים שלא מעוניינים לשרת. יחד עם זאת יתכן שיחידות מסוימות בצבא, ובמיוחד יחידות אבטחה, היו יכולות להיות יחידות קבע מקצועיות, שיחליפו לפחות את קבוצת המילואימניקים הקטנה והמסכנה שנושאת לבדה בעול הצבאי, ללא תמורה של ממש. ושאת מערך המילואים ישמרו רק לעתות חירום אמתיות, וכך גם לא ישחקו את המוטיבציה שלהם. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם14:36, 26 באפריל 2010 (IDT)
אתה לא הראשון שחשב על זה.
אגב צבא מקצועי, אני מת על הרעיון הזה, אבל מי שמעלה רעיונות כאלה, קודם כל שיוודא עם אויבינו שאין להם תוכניות שצבא מקצועי וקטן לא יכול לעמוד בהן. עידושיחה 15:31, 26 באפריל 2010 (IDT)
הטיעון הזה עובד לשני הכיוונים. נקווה שהתוכניות שלהם לא מעדיפות שיהיה לנו צבא גדול טיפש וחפש"ן. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:12, 26 באפריל 2010 (IDT)
אפי שלום, אני שמעתי שלתמיהה הזאת שלך ישנם ארבע תשובות בפי היהודים החרדים, לבן החכם, לבן התם, לשאינו יודע לשאול, ולבן הרשע, וככה זה בקיצור, לבן החכם אומרים, כידוע לך כל העולם נברא בשביל ישראל ובשביל התורה, ואם לא בריתי, חוקות שמים וארץ לא שמתי, ולכן חייבים לעשות כדבר הזה שכל מי שחפץ ללמוד תורה יקבל דיחוי או פטור מן הצבא וכך עשו, לבן התם אומרים, כידוע לך שאנחנו במדינת חוק וכך קבעו המחוקקים שמי שמצהיר על תורתו אומנותו מקבל דיחוי מן השירות הצבאי, ואל תיתמם שזה חובה בתורה ללכת לצבא שכן זו גם חובה ללמוד תורה ומהחובה הזאת משתמטים המוני ילדי ישראל, לכך עשו חלוקה מגזרית שהם מקדישים עצמם למצוות הצבא והם מקדישים עצמם ללימוד התורה, לשאינו יודע לשאול אומרים, הצבא אינו מעוניין באנשים שבגיל 22 הם כבר עם שלושה ילדים, ומעדיף את המצב הנוכחי שהם מחוץ למסגרת, ואל תשאל כמה ניכרת תרומתם של החרדים בארגוני התנדבות מכל תחום ובנוסף באורח חיים החוסך מקופת המדינה מיליארדי שקלים להוצאות למניעת פשע לבתי סוהר ולגמילה מסמים, ולבן הרשע אומרים, הרי כל מטרת הקמת המדינה היתה להשכיחם תורתך, ולפתור את בעיית היהודים והגלותיות, וכמעט שאין סוגיה צבאית ומדינית שרואים עין בעין מנהיגי היהדות החרדית ומנהיגי המדינה, וכור ההיתוך של היהודים אינו בצבא שמתנהל בניגוד גמור מכפי שצבא המתואר בתורה ובנ”ך התנהל, הכולל גיוס בנות, ומפקדים כלליים שחלקם אפיקורסים גמורים, ובכן היחס לצבא כזה הוא כאל הצבא הפולני והרוסי בזמן שחיו שם יהודים וגרוע מכך, והאחיזה בארץ ישראל על ידי החרדים הינה הרבה מלפני שהרצל נולד, ואילו לא היו החרדים משתפים פעולה לפני הקמת המדינה הדבר לא היה ולא קם כידוע, ואין לנו שום שיג ושיח עם בני עמנו שמטרתם ללחום עם המסורת היהודית, ובמילה אחת, הקהה את שיניו. טיפוסי - שיחה 13:33, 27 באפריל 2010 (IDT)
לא יכולתי שלא לחייך למראה התשובה הסדורה והמפולפלת. לא ידעתי שבקיום מצוות יש מקום לשיקול דעת אנושי, למשל לעזוב מלחמת מצווה בגלל שהמפקד אפיקורסי. אני לא יודע מה אומרים לארבעת הבנים, אבל כן יודע שכאשר משה רבינו חשד שיש שבטים שרוצים להשתמט מכיבוש הארץ הוא אמר להם "וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים, לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף ה' אֶל יִשְׂרָאֵל" ולא נרגע עד שהם הבטיחו לו "וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר לב יד, יז). ואני יודע שדבורה הנביאה אמרה במלחמת ברק וסיסרא על השבטים שהשתמטו להם מהמלחמה: "אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה', אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ, כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה', לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים. (שופטים, ה כג): - ועל אומר ערוך השולחן: "וביאור הדברים: שבזמן שסיסרא דחק את ישראל, ונתעוררו דבורה הנביאה וברק בן אבינועם, וגזרו על כל ישראל שיתעוררו למלחמת מצוה זו להלחם עם סיסרא; והיה שם אחד שמו "מרוז", אדם גדול, והוא וכל אנשי מקומו לא רצו לבוא. ולכן דבורה וברק קללוהו ונדוהו והחרימוהו." (ערוך השולחן יורה דעה שלד ב'). היית יכול לומר בפשטות שישנו פסוק מיוחד שנותן פטור לחרדים, "מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו ולא יימס את לבב אחיו כלבבו" (דברים כ ח), אף שהוא מדבר כידוע במלחמת רשות, זה היה תירוץ יותר טוב. אפרופו הצבא הרוסי והפולני, החפץ חיים כתב ספר הלכה בשם מחנה ישראל ליהודים ששירתו בצבאות זרים, וכאשר בא אליו מאן דהו שישחרר אותו מהצבא בתירוץ כלשהו, הוא אמר לו: למה לך להשתחרר? עוד מעט תהיה לנו מדינה, ונצטרך שם חיילים טובים. ואפרופו הבן הרשע, בתשובה לבן הרשע באגדה כתוב בפירוש: "ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל - כפר בעיקר", כך שאפשר ללמוד מזה שצריך להתאמץ מאוד שלא לצאת מכלל ישראל. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם14:33, 27 באפריל 2010 (IDT)
דבר ראשון כשמחייכים כבר טוב, ולגוף העניין, הרי כל התורה של מלחמת מצווה, בהשוואה לשירות בצבא מדינת ישראל של ימינו, הינה מנקודת מבט מאד מסוימת, שבוודאי אינה של גאוני ופוסקי ההלכה המקובלים על היהדות החרדית, בדבר אחד אני כן יכול להסכים אתך, שהפסוק הירא ורך הלבב וגו' מאד מתאים לזה, שכן כאשר המפקדים אפיקורסיים וכו', מה מבטיח שיחזרו בשלום מן המלחמה, והרי הסכמנו שאנחנו לא מדברים על צבא סתם, אלא על צבא של התנ"ך, בה אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם השם וכו' טיפוסי - שיחה 14:50, 27 באפריל 2010 (IDT)

בלוגים על ויקיפדיה בעברית[עריכת קוד מקור]

אני מכיר את הבלוגים הבאים אשר נכתבים על־ידי ויקיפדים מוכרים או עוסקים בוויקיפדיה:

אפשר להמשיך את הרשימה – מצאתי את המילה "בלוג" הרבה פעמים במרחב המשתמש, אבל אינני מכיר את האתרים מקרוב.

אפשר לעשות עם זה כמה דברים:

  • לרשום את הבלוגים בדף meta:Wikimedians who blog. זה לא הכי יעיל, אבל נוכחות עברית שם לא תזיק. עכשיו אני לבד שם.
  • אפשר להקים דף אצלנו, נגיד בשם ויקיפדיה:בלוגים, עם רשימת בלוגים רלוונטיים. הרשימה הנ״ל כבר מספיקה כדי ליצור דף כזה.
  • ליצור הזנת RSS שתרכז את כל הבלוגים בעברית שעוסקים בוויקיפדיה. מי שלא יודע מה זה "הזנת RSS" – זה כמו בלוג אחד שמגיע אליו מידע מכמה בלוגים. התשתית לזה כבר קיימת – ר׳ meta:Planet Wikimedia. אני מוכן להתנדב לתחזק את זה.

הערות? ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 23:45, 22 באפריל 2010 (IDT)

זה לא חלק מוויקיפדיה, וזה לא צריך להופיע בוויקיפדיה. ‏odedee שיחה 23:51, 22 באפריל 2010 (IDT)
גם ויקיפדיה:פרסומים בתקשורת זה לא חלק מוויקיפדיה, אז מה? אמיר, עבודה מבורכת. נא הוסף גם את הבלוג של אבו אלמוג מאת אלמוג. תודה, דולבשיחה 23:56, 22 באפריל 2010 (IDT)
מסכים, זה נחמד ויקל על אנשים שרוצים לקרוא דברים כאלה פה ושם (כמוני). אליסףשיחה23:59, 22 באפריל 2010 (IDT)
לא הבנתי. מה הקשר בין הבלוגים האלה לוויקיפדיה, מלבד עצם זה שהם נכתבים על ידי ויקיפדים? הבלוגים הרי אינם עוסקים בוויקיפדיה העברית. ‏Gridge ۩ שיחה 00:06, 23 באפריל 2010 (IDT).
כמובן. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 00:34, 23 באפריל 2010 (IDT)
מה 'כמובן' פה? זו דוגמה שאינה רלוונטית. ‏Gridge ۩ שיחה 01:01, 23 באפריל 2010 (IDT).
דווקא עושה רושם שהכי רלוונטית. האחרים נכתבים על ידי ויקיפדים ולא בהכרח עוסקים בוויקיפדיה, האחרון נכתב על ידי ויקיפד ועוסק (רק?) בוויקיפדיה. דורית 01:03, 23 באפריל 2010 (IDT)
נו, זו בדיוק כוונתי, ולכן אין זה רלוונטי לרשימה של אמיר. ‏Gridge ۩ שיחה 01:05, 23 באפריל 2010 (IDT).
וניתן לטעון להפך, שהרשימה של אמיר היא לא רלוונטית. במילים אחרות, ויקיפדיה:בלוגים לא יעבור בלי דיון שיהיה ארוך פי כמה וכמה מכל רשימת בלוגרים בנמצא בוויקיפדיה. דורית 01:11, 23 באפריל 2010 (IDT)
אני לא רואה טעם ביצירת דף המרכז רשימת בלוגים רק כי כותביהם פעילים או היו פעילים כאן. אם מישהו מעוניין, הוא יכול להשתמש בתבנית:משתמש בעל בלוג (נראה לי שכדאי לשכתב את הקוד שלה כי זה קצת מבולגן), ולהיעזר בקטגוריה שהיא כמו קטגוריות השפה. הבלוג של בן טובים הוא היחיד (למיטב ידיעתי) שעוסק אך ורק בוויקיפדיה העברית. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 01:15, 23 באפריל 2010 (IDT)

גם אני לא רואה סיבה מיוחדת לרכז רשימת ויקיפדים שהם בלוגרים. לעומת זאת, אולי הגיע הזמן שבתור מיזם אינטרנטי לא נתעלם מהבלוגוספירה ובתוך ויקיפדיה:פרסומים בתקשורת נפתח חטיבה חדשה בשם "בלוגוספירה" או משהו דומה ושם נקשר פוסטים, ולא בלוגים. למשל הביקורת שנמתחה עלינו לאחרונה בשל פרשת ענת קם אצל עידו קינן, הביקורת בבלוג של עירא, ופוסטים רלוונטיים מאותם בלוגים של ויקיפדים. אורי שיחה 02:44, 23 באפריל 2010 (IDT)

ויקיפדיה:פרסומים בתקשורת משמשת לפרסומים, כביכול חסרי פניות, על ויקיפדיה. בלוגים ופרסומים של משתמשים זה לא לעניין, בהתחשב בזה שכל אחד יכול לפתוח בלוג ולכתוב בו כל העולה על דעתו, ובכך שיש משתמשים שהביעו משנה ויקיפדית במרחב המשתמש שלהם - וגם לשם אנו לא מקשרים ולא צריכים לקשר. ‏Yonidebest Ω Talk11:29, 23 באפריל 2010 (IDT)

הבהרה ודוגמאות[עריכת קוד מקור]

יש פה, כרגיל, המון חוסר הבנה.

דף ויקיפדיה:בלוגים, שאני מציע, נועד להכיל רשימה של בלוגים שנכתבים על־ידי ויקיפדים או על ויקיפדיה, ותו לא. אותי מעניין לקרוא דברים שכותבים חברי הקהילה, גם אם לא נוגעים לוויקיפדיה וגם דברים שכותבים על ויקיפדיה אנשים שאינם חברי קהילה ואינם עיתונאים בכלי תקשורת גדול. אני חושב שיש עוד כמה אנשים שמתעניינים בזה.

הזנת RSS, שהצעתי ליצור, תרכז את מה שכותבים על ויקיפדיה בבלוגים השונים. במערכות בלוגים מודרניות, כגון וורדפרס, אפשר להגדיר קטגוריה לרשומות ולכלול בהזנת RSS רק רשומות שכלולות בקטגוריה הזאת. יש הזנות כאלה באנגלית, גרמנית, רומנית, שוודית, רוסית ובעוד כמה שפות, כולל ערבית (כלומר, יש כבר תמיכה בתצוגה מימין לשמאל). מי שפספס את הקישור מקודם, הנה הוא שוב: meta:Planet Wikimedia.

הזנת RSS דומה יש גם לקהילת התכנה החופשית בארץ והיא כלי חשוב לתקשורת בקהילה. ר׳ http://planet.hamakor.org.il/ . ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 12:00, 23 באפריל 2010 (IDT)

אני המתחזק של הפלאנט המדובר. אם צריך עזרה בהקמת פלאנט לויקיפדיה - אשמח לעזור. קפלן - שיחה 13:42, 24 באפריל 2010 (IDT)


odedee, כרגיל, צודק. קשה לי להבין את הטעם בכך. הרצון בפרסום טבעי בהחלט, אבל אם הבלוג אינו מתמקד בויקיפדיה, הדבר מיותר ולדעתי אין הרבה בלוגים עבריים המקדישים מקום מרכזי לויקיפדיה. אורי רדלר - שיחה 03:45, 28 באפריל 2010 (IDT)

שיקום נחל קישון ופארק הקישון ליד מעגן הדייג[עריכת קוד מקור]

תמונה אחת מיני רבות

הלכתי היום לטייל בפארק הקישון. רציתי לראות את תוצאות השיקום המסיבי שהנחל עבר. המקום כל כך יפה לא להאמין. כל הר הכרמל נפרש לכוון דרום מסטלה מאריס במערב עד העיר נשר במזרח. לכוון צפון מזרח רואים את הלבניות של בתי הזיקוק מתוך הצמחיה והם נראים נהדר. צילמתי שפע של תמונות גם מהפארק וגם ממעגן הדייג. בינתיים העליתי את התמונות מהפארק. תמונות יפיפיות. אתם מוזמנים להיכנס לראות כאן. עוד יש תקווה למדינת ישראל אם הצליחה לקחת נהר כה מזוהם שהסריח למרחוק. בילדותי כאשר הייתי עוברת ליד בתי הזיקוק הייתי סותמת את האף מהסירחון שהורגש גם בכביש חיפה עכו Hanay שיחה המזרח הקרוב קרוב מתמיד 21:56, 24 באפריל 2010 (IDT)

מקסים, לא ידעתי, והתמונות מהממות! תודה חנה, זה עושה חשק לבקר.. Ravit - שיחה 18:49, 25 באפריל 2010 (IDT)
השילוט לפארק הוא על הפנים. אז אם את לא תושבת האזור שיכולה להסתדר, כדאי שאכוון אותך לפני כן כיצד להגיע. היו שנויים רבים במערכת הכבישים באזור וכן נבנה כביש 22 שהוא כביש מהיר עם מחלפים. באתר של רשות נחל קישון, אין כל הסבר איך מגיעים. אני הגעתי כי האזור מוכר לי, והבנתי מה הכוון ההגיוני של הכבישים Hanay שיחה המזרח הקרוב קרוב מתמיד 21:06, 25 באפריל 2010 (IDT)
רק דיברת, והנה המפגע הבא שעירייתנו זוממת בקצה הפארק. אמנון שביטשיחה 18:04, 6 במאי 2010 (IDT)

לידיעת כותבים מוכשרים. כעת מתקיימת תחרות צרצרפיס של מפעל הפיס. כתיבה של סיפור קצרצר עד 140 תוים (שתי הודעות). יו"ר השופטים יורם קניוק. פרסים נאים ביותר לזוכים בשלושת המקומות הראשונים. יש לסמס את הסיפור למספר 8787. עלות 2 שקלים לכל הודעה. התחרות נסגרת ב6/5. לאתר התחרות - (לאתר תחרות 2009). ואפשר במקביל במסלול פייסבוק (חביב הקהל). אפי ב. • התחברו לרגשותיכם13:51, 26 באפריל 2010 (IDT)

ערב עיון על תולדות מוצא ו"בית הכנסת העתיק"[עריכת קוד מקור]

תמונה של המבנה בעשור האחרון של המאה ה-19

ביום א' הבא, ל"ג בעומר, מקיימת המועצה לשימור אתרים ערב עיון על תולדות מוצא ובייחוד המבנה שהיום ידוע בתור בית הכנסת העתיק מוצא. האירוע יתקיים בבית ילין שנמצא מאחורי בית הכנסת, ושנפתח השנה לאחר שהוצל ושוקם. כל מי שמתעניין מוזמן (רק צריך להרשם מראש, כי מספר המקומות מוגבל), ונראה לי שיהיה אפשר לאסוף משם חומר שימושי לערכים.

תוכנית האירוע

emanשיחה 17:20, 26 באפריל 2010 (IDT)

אוף, דווקא בל"ג בעומר? מעניין עוד כמה אנשים לא יוכלו לבוא עקב חתונות... דניאל צבישיחה 22:26, י"ב באייר ה'תש"ע (26.04.10)

עכשיו ידוע כבר בבירור שאחד נגד מאה חוזרת לעונה נוספת. אולי תנסו את המיזם הוויקיפדי פעם נוספת? לא חבל? (אני רק כדי להזכיר) --MT0 - שיחה 00:42, 27 באפריל 2010 (IDT)

ניסיתי ולא הצלחתי. תשובתם הייתה שכבר הייתה קבוצה של ויקיפדים בעבר. עיין בדף המיזם. אני יודע שלירון ניסה לפנות אליהם מטעם העמותה. נחכה ונראה. ‏עמיחישיחה 11:29, 27 באפריל 2010 (IDT)
כאמור, העמותה מטפלת בזה. כשיהיו עדכונים, נעדכן. Ldorfman - שיחה 15:53, 27 באפריל 2010 (IDT)

איך אתר חרדי התמודד עם הפרת זכויות יוצרים?[עריכת קוד מקור]

לאחר העתקות חוזרות ונשנות של אתר "כיכר השבת" מאתר "פורטל הדף היומי", בעלי האתר שתלו בטקסט משפטים שמכוונים כלפי האתר שמעתיק את הטקסט, מבלי שהמעתיקנים שמו לב בכלל (כתבה בעניין כאן). יש שהיו אומרים הומור יהודי במיטבו. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם09:52, 27 באפריל 2010 (IDT)

נחמד, אבל כמו שכתוב בדף אליו אתה מפנה - זה לא אתר חרדי. דניאל צבישיחה 10:03, י"ג באייר ה'תש"ע (27.04.10)
נוהג רגיל באינטרנט. לרוב משלבים גם הערות בקוד המקור. זהר דרוקמן - Talk to me Goose!10:41, 27 באפריל 2010 (IDT)
פנטסטי, אגב נראה לי שגם אם ישתילו הבלים באתר שלהם, אף אחד לא יזהה את הטקסטא, כי מעטים אלה שלומדים הוויות אביי ורבא באתר אינטרנט, אם בכלל. טיפוסי - שיחה 19:08, 27 באפריל 2010 (IDT)
ואתא חוטרא והיכה לכיכרא דשבתא איתן - שיחה 16:17, 29 באפריל 2010 (IDT)

אתר הכנסת הפתוחה[עריכת קוד מקור]

אתר מעניין שתכניו ברשות הרבים. הנה כתבה עליו ב-ynet. ‏עמיחישיחה 01:15, 28 באפריל 2010 (IDT)

בואו לקחת חלק בחוברת ההסבר על חוק זכויות יוצרים[עריכת קוד מקור]

אני מקווה שרובכם יודעים שהעמותה מובילה ביחד עם מספר ח"כים שינוי בחוק זכויות יוצרים, כך שייאפשר שימוש בכל תמונה שצולמה על ידי המדינה (לע"מ, דו"צ וכו') באופן חופשי, באופן דומה למצב בארה"ב. הצעת החוק תעלה לוועדת שרים בעוד שבוע, ומשם למליאה ולהמשך דיונים (נדרש לבצע גם שינויים בהצעת החוק עצמה, אל תיבהלו..). לקראת כל השיחות וניסיונות השכנוע של הח"כים, משרדי הממשלה ובכלל הציבור לתמוך בחוק - העמותה מפיקה חוברת הסבר קצרה. טיוטא ראשונה תשלח בימים הקרובים לשרים עצמם, ובהמשך גם לכולם. אתם מוזמנים לקחת חלק בכתיבתה, לעלות נקודות נוספות משלכם ודוגמאות לתמונות וחשיבות הנושא. הנושא מאוד דחוף וחשוב והכוונה לסגור את הטיוטא כבר מחר. תודה! --‏ Itzike שיחה 00:42, 29 באפריל 2010 (IDT)

ישר כוח על היוזמה. אבל למה להגביל זאת רק לתמונות? מה עם טקסטים, מחקרים, תרשימים ומפות שמשרדי ממשלה מייצרים. אם הרציונל הוא שאין לשלם מיסים פעמיים, פעם במס רגיל ופעם בקניית התוצר, הדבר אמור לחול על כל התוצרים. כל תוצר שמשרדי ממשלה מפיקים למען הציבור ואיננו מסווג, צריך להיות משוחרר באופן חופשי לשימוש הציבור. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם13:31, 29 באפריל 2010 (IDT)
לאט לאט. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 13:54, 29 באפריל 2010 (IDT)
ממבט ראשוני זה נראה טוב, עבודה יפה על נושא חשוב, נקווה שתצלח. דב ט. - שיחה 19:09, 29 באפריל 2010 (IDT)
לאור התעקשות עודדי הטיוטא הוצאה מויקיפדיה. כנראה הדבר לא צריך להיות עבודת צוות קהילתית. מי שרוצה לראות את הטיוטא היא נמצאת כאן. דרור - שיחה 18:57, 1 במאי 2010 (IDT)

החל ביום ראשון יתקיים כנס מידע 2010 של חברת טלדן בת"א. לפני מספר דקות זכיתי לאישור סופי כי ביום השלישי לכנס, כלומר יום ג', יתקיים יום עיון בנושא "ידע בהתאמה אישית" במהלכו אתן הרצאה שתסביר, אחת ולתמיד, מה זה הרשתות הסמנטיות שאני מקשקש עליהן כל הזמן ולמה הן טובות. המעוניינים - מוזמנים. זהר דרוקמן - Talk to me Goose!10:56, 29 באפריל 2010 (IDT)

בתים מבפנים[עריכת קוד מקור]

בסוף השבוע של ה-7 וה-8 במאי, יתקיים בתל אביב אירוע בתים מבפנים - סיורים רבים בלא תשלום, ומבנים רבים הפותחים את שעריהם לציבור (בעיקר אתרים שלרוב סגורים לציבור). זו הזדמנות להשיג תמונות רבות של מבנים אלה אשר לרוב לא ניתן לצלמם, ולהעלות אותם לוויקישיתוף ולוויקיפדיה.

תשומת לבכם ההרשמה לסיורים שאינם פתוחים לקהל הרחב תפתח מחר, וככל הנראה תסתיים מחר בשל הביקוש הגבוה, אז מהרו להרשם.

אני מציע שאנשים שנרשמים לסיורים יפרטו הסיורים כאן, וכך ניתן יהיה לסייר יחד/למנוע כפילויות (אבל אין חובה להירשם כאן או להתחייב). דרור - שיחה 12:48, 29 באפריל 2010 (IDT)

לבושתו של אתר האירוע, בחלק ניכר מהסיורים לא רשומים היום והשעה וצריך לחפש אותם בגרסת ה-pdf. אני אשתתף כ"עוזר-מדריך" בסיור מס' 64, בשדרות ההשכלה שהיה לי הכבוד לקחת חלק בתכנון השיפוץ שלהן. הסיורים (יום ששי ב-11:00 וב-14:00) פתוחים ללא צורך בהרשמה. ראו עצמכם מוזמנים. אמנון שביטשיחה 11:29, 1 במאי 2010 (IDT)

יוון מלאה ברועי עיזים עצלנים, בפורטוגל פיסחים, בספרד ישנים סייסטה ואירלנד מדינת שיכורים[עריכת קוד מקור]

"יוון מלאה ברועי עיזים עצלנים, בפורטוגל פיסחים, בספרד ישנים סייסטה ואירלנד מדינת שיכורים". גלובס

פשוט אין מלים.

הלוואי שהישראלים היו נחמדים כמו האירים. איתן - שיחה 15:46, 29 באפריל 2010 (IDT)

אם דווקא אנחנו לא עצלנים, http://imw.org.il/hebrew/ . אולי גבי גזית יקבל הפוגה. אריה ה. - שיחה 15:57, 29 באפריל 2010 (IDT)
"ספרד חשבה שפנטסטי להביא עובדים מצפון אפריקה והם נהיו אדונים, הם לא עובדים" - איזה מזל שאצלנו אין תופעה כזו. דב ט. - שיחה 19:06, 29 באפריל 2010 (IDT)
מישהו שם למעלה אוהב את גזית. ויינט שכחו את הכלל שאומר להחליף את מי שזה לא יהיה ב"יהודים" או "ערבים" ולקרוא את הכותרת מחדש. החרדים הם הסובייטים של היום, ויש להם את החוצפה להתרבות: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3883353,00.html אריה ה. - שיחה 13:59, 2 במאי 2010 (IDT)
פירומן עלום שם שורף בתי כנסת. אולי הוא חרדי. למישהו בynet יש הומור מוזר. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3884301,00.html אריה ה. - שיחה 01:15, 4 במאי 2010 (IDT)

הצפון מחכה לך בייבי - סיור אלף מילים לנהריה ביום שישי 7 במאי[עריכת קוד מקור]

סקרלט הצליחה לארגן סיור ביום שישי לנהריה כולל סיור במוזיאון העיר שנפתח במיוחד בשבילנו ביום זה. כל המגיע זוכה בפרס לראות את הצפון היפה . בואו בהמוניכם !!!!! . ההרשמה בעיצומה בויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אלף מילים‏#נהריה Hanay שיחה המזרח הקרוב קרוב מתמיד 16:30, 29 באפריל 2010 (IDT)

הבוקר ב"זמן ירושלים" של מעריב[עריכת קוד מקור]

יש כתבה על פרשת "אם תרצו" בוויקי. עדיין אין לינק. חובבשירה - שיחה 08:23, 30 באפריל 2010 (IDT)

יצירתיות ישראלית[עריכת קוד מקור]

מסוע ביתי, נעשה מעגלת קניות להורדת הקניותת מהכביש לבית.

אז באוירה הכבדה השוררת בימים אלה בויקיפדיה, אולי אצליח לשחרר מכם חיוך קל. ראו את היצירתיות של בעל הבית הזה, בפתרון בעיית הורדת הקניות מהכביש לביתו הנמצא ממורד הואדי. כמה סמלי שהוא משתמש בעגלת קניות להורדת קניותיו (צולם בגבעת נשר) Hanay שיחה המזרח הקרוב קרוב מתמיד 11:34, 1 במאי 2010 (IDT)

אוי אבל הוא צריך להיזהר, שלא יפנו את הרכבות שנוסעות לחיפה, אליו הביתה בטעות.

דרושה:עזרת הקהילה בנושא חוץ קהילתי[עריכת קוד מקור]

שלום, אני משתמש מוכר יחסית בקהילה, ואני כותב זאת באופן אנונימי, מטעמים של "ביטחון שדה". אל דאגה, בקשתי לא תפלג את הקהילה. אני מבקש את עזרת הקהילה בנושא אישי: אני מחפש רעיון יפה, מקורי(?) ומעניין להצעת נישואין. אני עושה את זה כך משתי סיבות: האחת, הקהילה שלנו חכמה ויצירתית, השנייה, החברה שלי יודעת שאני ויקיפד מכור... עוד בקשה קטנה: שום דבר שכולל מסעדה או החלפת העמוד הראשי ב ***, התינשאי לי?. אה, ובבקשה לא לנסות לחשוף את זהותי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בהצלחה!
אולי יסכימו להעלות את התמונה הזו (העליונה)
אין כמו להציע נישואין לעיני מזכיר הצי
כתמונת היום - תמונה נחמדה בפני עצמה.
תמונות אחרות בקטגוריה שם מלהיבות פחות.
מבקש את ידה - נראה יותר כמו פיזיותרפיה לכתף נקועה, או הדגמה של תרגיל ג'ודו

דב ט. - שיחה 12:05, 1 במאי 2010 (IDT)

אתה תמיד יכול להגיד לה שאתה לא מכור, ואתה יכול להפסיק מתי שאתה רוצה • עודד (Damzow)שיחהצאו מהחפירות! הטנקים קרבים!23:29, 1 במאי 2010 (IDT)
תעשה את זה בשיטת הלאפה. זה עובד. yanshoofשיחהמיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 10:23, 2 במאי 2010 (IDT)
מישהו הרי חייב לשאול: מהי שיטת הלאפה? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 10:26, 2 במאי 2010 (IDT)
אתה לא מכיר? זה קצת מוזר. בכל אופן, לוקחים אותה לאכול שווארמה בלאפה וקונים רק שתייה אחת. בסוף, כשהיא נחנקת מהיבש של הלאפה למטה, אתה מראה את השתייה (חשוב שזה יהיה ענבים) ושואל אותה אם היא רוצה להתחתן. או שהיא מסכימה, או שהיא נחנקת. פשוט, זול וקלאסי. אם זה בלי טחינה, אז זה גם נקי. yanshoofשיחהמיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 10:33, 2 במאי 2010 (IDT)
א. אם אתה שם טחינה אז זה לא יבש (זה גם יכול להיות לא נעים כשהלמטה של הלאפה נפתח וכל הטחינה נוזלת על הסנדלים)
ב. אני בעד ענבים, אבל למה זה כלכך חשוב שזה יהיה ענבים? • עודד (Damzow)שיחהצאו מהחפירות! הטנקים קרבים!10:36, 2 במאי 2010 (IDT)
אם ראית את סדרת המופת "הישראלים", אתה יודע שאין שתייה אחרת, לא באיכות של ענבים, ולא במלאי. yanshoofשיחהמיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 10:39, 2 במאי 2010 (IDT)
ואם היית רואה את הסדרה הנ"ל היית יודע שאם אתה שם טחינה אז זה לא יבש... • עודד (Damzow)שיחהצאו מהחפירות! הטנקים קרבים!10:50, 2 במאי 2010 (IDT)
אוקיי, נשמע לי כמו רעיון טוב, סבבה. אנסה :) גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 10:53, 2 במאי 2010 (IDT)
רגע, אתה לא אנונימי? (למחוק לאחר השימוש) ‏עמיחישיחה 16:10, 2 במאי 2010 (IDT)
דווקא, אני לא הייתי דוחה על הסוף את הרעיון של עמוד הראשי. הוא שווה לסבול עבורו חסימה, וגדולה פו"ר שדוחה ע' ול"ת וכו.. Rex - שיחה 16:28, 2 במאי 2010 (IDT)
ניחוש פרוע - זה לא גוונא • עודד (Damzow)שיחהצאו מהחפירות! הטנקים קרבים!16:28, 2 במאי 2010 (IDT)
ישראל, אתה היית מצליח לגרום לאשתך להיכנס לוויקי בדיוק בחמש דקות שבהם הקהילה תאשר את זה? אם יתנו לו בכלל חמש דקות, בין שלוש ושלוש וחמישה לפנות בוקר... yanshoofשיחהמיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 16:36, 2 במאי 2010 (IDT)
ינשוף, יש לזה פתרונות. הידרו - שיחה 16:51, 2 במאי 2010 (IDT)
וזה אומר שרק היא תראה את זה, כביכול? שאר העולם לא? yanshoofשיחהמיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 16:56, 2 במאי 2010 (IDT)
בדיוק, זה מאוד שימושי אם אתה רוצה לכתוב וירוס מנג'ס. מתניה שיחה 17:00, 2 במאי 2010 (IDT)
נראה לי שהבחור רוצה משהו יותר רומנטי, ואנחנו לא ממש עוזרים לו...yanshoofשיחהמיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 17:36, 2 במאי 2010 (IDT)
תכל'ס. נראה לכם שעם ההצעות הגבריות האלה היא תסכים? גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 21:32, 2 במאי 2010 (IDT)
מה שאני עשיתי: לקחתי אותה לטיול (שהכנתי טוב טוב מראש, והדרכתי בעצמי), סיימתי בשקיעה בתצפית משגעת של העיר, ושלפתי מפינה את הפאי האהוב עליה, שהכנתי בעצמי בלילה לפני - פאי פקאן, ועליו מודבקים אגוזי מלך מצופים בשוקולד, שמאייתים את המילים "התנשאי לי" (וכאן המקום להודות לאלדד על בדיקת האיות בשלוש בלילה). זה עבד, אבל החלטנו שמוקדם מידי, ולכן אין עדיין הודעה רשמית. ויקיפד ותיק אחד, שגם הוא שומר על אלמוניותו (אז נא לא לנסות לחשוף גם אותי) לבינתיים, 79.176.36.238 22:19, 2 במאי 2010 (IDT)
האם המשתמש הוותיק קיבל אישור מהקהילה להתחתן? האם לא צריך לפתוח דיון במזנון בנושא? האם הנישואין לא יגרמו לירידה בנפח הפעילות שלו? מה אם הם יעשו ילדים והוא יהיה עסוק מדי בהחלפת חיתולים בשביל לכתוב ערכים? מנגד אולי הוא הנישואים יהפכו אותו למאושר יותר וכך איכות הכתיבה שלו תעלה? כדאי לדון בנושא. טוקיוני 15:40, 8 במאי 2010 (IDT)
אתה צודק. הוא צריך לקבל את אישור מועצת חכמי הוויקיפדיה. --MT0 - שיחה 23:01, 9 במאי 2010 (IDT)
נישואין וילדים עלולים להביא לירידה בנפח הפעילות הויקיפדית
נישואין וילדים עלולים להביא לירידה בנפח הפעילות הויקיפדית

מניסיון • עודד (Damzow)שיחהצאו מהחפירות! הטנקים קרבים!23:14, 9 במאי 2010 (IDT)

היום יום הסוציאליסטים[עריכת קוד מקור]

"היום יום הסוציאליסטים. מי יודע אולי יום זה יזכיר להם את מטרתם ואת עיקרי תורתם וכי מחר אולי יצא השמש ויפיץ את קרני השלום על העולם השותת דם והעטוף אבל.

אלא רב האושר יותר מדי בשביל שנקווה שיוכל להתגשם בקרוב. במקומות האלה החודש הזה הוא חודש הפרחים, אני מגיש אותם ביחד עם נשיקות השומות בגביעיהם לכל האהובים עלי ואשר איני פוסק לחשוב אודותיהם. בשעה 10 בבוקר. קיבלנו כתריסר כדורים במחננו, ובשעה 5 אחרי הצהרים עוד כחצי תריסר. הם רק הפחידו אותנו קצת, אך תודה לאל לא גרמו שום נזק. אגב, אנו מתחילים לאט לאט להתרגל להם. יומני משמש לוח הימים למחננו, בלעדו איש לא היה יודע באיזה יום בשבוע אנו עומדים, ופחות מזה באיזה חודש. כל החיילים מבלים את ימיהם רק בדאגה אחת: לתת לפרדים את צרכיהם ולקיים את הפקודות הניתנות מטעם השרים. אין להם שום שעשועים רוחניים וחיים כמו במצב הפראי של ימים מקדם. יומני הריהו שעשועי היחידי."

כך כתב רפאל אבולעפיה, חייל ארצישראלי בגדוד נהגי הפרדות, ב-1 במאי 1915 ביומנו, שמתפרסם בצורת בלוג באתר [1]. לכל המתעניינים במלחמה הגדולה - קריאה מעניינת מאד.

דב ט. - שיחה 20:23, 1 במאי 2010 (IDT)

אגב, בנם של רבקה ושלמה אבולעפיה, ממייסדי תל אביב. ייתכן מאד שזכאי לערך בפני עצמו. דב ט. - שיחה 20:27, 1 במאי 2010 (IDT)

ורה בייקר[עריכת קוד מקור]

מתי כבר ייכתב בוויקיפדייתנו הערך ווערא בייקער על אותה אחת, חסודה, שנבעלה לפריץ השחור, והביאה להדחתו, והושיעה את עם ישראל כיעל בשעתה עם סיסרא? אלמוג 23:09, 1 במאי 2010 (IDT)

וגם בויקייינגליש אותו סיפור, (אנ') אין אזכור של השמועות, ודף השיחה מלא בטענה הנצחית על "המצנזרים" האפלים של הוויקיפדיה. Rex - שיחה 06:37, 2 במאי 2010 (IDT)
לבי לגיבורה, הסובלת כעת מהייסורים שצפה רב הונא: "הנבעלת לערל קשה לפרוש". דוד שי - שיחה 09:00, 2 במאי 2010 (IDT)
הכל רכילות והוצאת שם רע. די לציפורה. ‏DGtal10:25, 2 במאי 2010 (IDT)


על אמינותו של אתר מוגן היטב[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחת ויקיפדיה:אמינות#על אמינותו של אתר מוגן היטב. דוד שי - שיחה 09:12, 19 במאי 2010 (IDT)

מכה לויקיפדיה: המדינה דחתה חוק לשחרור תמונות ממשלתיות מזכויות יוצרים 132.77.4.43 18:27, 9 במאי 2010 (IDT)

מישהו יודע את הסיבה?

אני אשם. זהר דרוקמן - Talk to me Goose!18:34, 9 במאי 2010 (IDT)
הממ? אליסףשיחה18:34, 9 במאי 2010 (IDT)
פישלתי והזנחתי מטלה שלקחתי על עצמי בהקשר זה. אני רואה במיתוג הצעת החוק כ"חוק ויקיפדיה" ובאי קבלתה כ"מכה לויקיפדיה" ככשלון גדול שלו לא הייתי מזניח - אולי היה יכול להמנע, ובכך לסייע להצעת החוק. זהר דרוקמן - Talk to me Goose!18:47, 9 במאי 2010 (IDT)
אבל למה לא נותנים סיבה? מה? זה סכנה לביטחון ישראל? אליסףשיחה18:51, 9 במאי 2010 (IDT)
סביר יותר להניח שזו סכנה לכיסם של בעלי כוח מסוימים - אבל כנראה שלעולם לא נדע. לדעתי צריך להתניע מהלך כזה מול יחידת דו"צ, ולקבוע פגישה עם הדובר בעניין. אם לא תמונות לע"מ אז לפחות תמונות של יחידת ההסרטה. אנדר-ויק19:27, 9 במאי 2010 (IDT)
חדשות מצערות, וחבל. נקווה שדובר צה"ל יהיה יותר גמיש, ויסכים לשחרר את התמונות שלו לרשות הציבור. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:44, 9 במאי 2010 (IDT)
לצערכם, בילתי חודשים בשיחות עם דובר צה"ל בניסיון לעשות זאת - המגעים לא הצליחו, שכן היועץ המשפטי של צה"ל לא אישר את המהלך - עקב חוק זכויות היוצרים שמגביל את השימוש של המדינה. --‏ Itzike שיחה 19:55, 9 במאי 2010 (IDT)
פרסמתי עדכונים על הנושא במזנון. --‏ Itzike שיחה 19:55, 9 במאי 2010 (IDT)

מופע של בוב דילן בארץ[עריכת קוד מקור]

לפני מספר חודשים פורסם שבוב דילן יגיע לארץ בסוף מאי. בינתיים נאדה. אני מתה ללכת למופע שלו. האם למישהו יש מושג מה קורה עם המופע הזה? Hanay שיחה את נשר כבר ראית? 18:29, 9 במאי 2010 (IDT)

לפי האתר הרשמי, לא דובים ולא יער. אבל במאי הוא יופיע בטורקיה וביוון. תעשי גיחה. אנדר-ויק18:37, 9 במאי 2010 (IDT)
בתור חובב דילן וכמי שהיה בשתי הופעות שלו - אינך מפסידה דבר. הוא גרוע ביותר בהופעה. Ranbar - שיחה 20:31, 9 במאי 2010 (IDT)
יש בזה משהו. אבל עם זאת מה שמדהים זה שהוא כמעט אף פעם לא מבצע את אותו שיר באותו עיבוד. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 20:32, 9 במאי 2010 (IDT)
כן, והעיבודים שלו בהופעות. נו, לא משהו... אגב יש לי הוכחה ניצחת שהייתי שם. Ranbar - שיחה 20:45, 9 במאי 2010 (IDT)
הנה הסיבה: "משטרת ישראל: לא נאשר לבוב דילן להופיע בארץ". אנדר-ויק20:46, 9 במאי 2010 (IDT)
אני חולק על Ranbar – שמעתי הרבה הקלטות של הופעות חיות שלו, ישנות וחדשות ואף אחת מהן לא הייתה ממש גרועה וחלקן היו מצוינות. מי שיודע להשתמש בביטורנט, לא יתקשה למצוא אותן ברשת. (מי שכן מתקשה, מוזמן לשלוח לי מכתב.) ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 21:49, 9 במאי 2010 (IDT)
תודה על המידע. אני מוכנה לקחת את הסיכון שהמופע לא יהיה משהו, העיקר שיבוא Hanay שיחה את נשר כבר ראית? 21:51, 9 במאי 2010 (IDT)

ערוץ 1 עכשיו.[עריכת קוד מקור]

ובכל יום ראשון בחודש הקרוב. מלחמת העולם השנייה בצבע. סדרה טובה. yanshoofשיחהמיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 22:23, 9 במאי 2010 (IDT)

על יעילותן של תבניות שכתוב[עריכת קוד מקור]

מאמר על מחקר שנערך על ויקיפדיה. [2]. מתניה שיחה 11:00, 10 במאי 2010 (IDT)

מעניין מאוד. כצעד ראשון אני מציע להחליף את הרקע של תבנית:שכתוב לגוון כלשהו של אדום. ידעו הקוראים להיזהר. ‏odedee שיחה 11:09, 10 במאי 2010 (IDT)
האם תבנית שכתוב היא עבור הקוראים? נראה לי שהיא יותר עבור קהילת העורכים. למה צריך לעניין את הקורא שהערך "כתוב בצורה לא אחידה" ושיש בו "שגיאות מקלדת" ו"שגיאות עברית". אם רוצים תבנית אזהרה לקוראים זו צריכה להיות תבנית אחרת, משהו כמו: "אזהרה: הדף שלפניך מכיל מידע מוטעה". אני ואתה - שיחה 11:15, 10 במאי 2010 (IDT)
תבנית שכתוב היא בראש ובראשונה לקוראים - שידעו שיש בעיה בערך ושאנו לא רואים בו כסטנדרט של ויקיפדיה. מטבעה של ויקיפדיה, הקוראים יכולים להפוך גם לעורכים, ואנו לא מפספסים הזדמנות להזמין אותם להפוך לכאלו, בייחוד עבור הערכים הבעייתיים ביותר שלנו. זהר דרוקמן - Talk to me Goose!11:17, 10 במאי 2010 (IDT)
האם תבנית התנצלות והזמנה לכתיבה צריכה להיות באדום? האם אנחנו מצפים מקוראים שביקשו מהם כחלק ממחקר לחפש מידע ספציפי לקרוא את ההתנצלות ואת ההזמנה לקחת חלק בכתיבה? אני ואתה - שיחה 11:21, 10 במאי 2010 (IDT)
אין בתבנית זאת התנצלות, זוהי תבנית אינפורמטיבית שעל פי המחקר אינה מבצעת את מה שהיא אמורה לעשות • עודד (Damzow)שיחהצאו מהחפירות! הטנקים קרבים!11:31, 10 במאי 2010 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: פתחתי דיון בדף השיחה של התבנית. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 11:15, 10 במאי 2010 (IDT)

הידד, התקבלנו לארגון, אחרי אינסוף התאמות ולמרות התנגדות הפלסטינים [3]. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם12:15, 10 במאי 2010 (IDT)

ניתן לך את הכבוד לעדכן את הערך OECDעודד (Damzow)שיחהצאו מהחפירות! הטנקים קרבים!12:17, 10 במאי 2010 (IDT)
שכל דורשי רעתנו ברחובות אירופה יאכלו את הכובע. מרקושיחה 12:19, 10 במאי 2010 (IDT)

יצירת ספר[עריכת קוד מקור]

בויקיפדיה האנגלית נוספה האפשרות ליצור ספר מהערכים. מתי אצלינו? חיפשתי קצת בכיכר, בלוח מודעות ולא ראיתי. איפה המידע? בןאישאחד - שיחה 13:39, 10 במאי 2010 (IDT)

יש בעיות תכנות (בעיקר בעיות תאימות עם השפה העברית). העמותה מנסה לפתור בעיות אלה כמו גם בעיות ביצירת גירסא סטטית של ויקיפדיה. מקווים לפיתרון מהיר לשתי הבעיות. דרור - שיחה 14:05, 10 במאי 2010 (IDT)
תודה על הפעילות המבורכת! בןאישאחד - שיחה 14:20, 10 במאי 2010 (IDT)

הערכים הכי הזויים בוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

כתבה במאקו כאן. הציונישיחה 14:51, 10 במאי 2010 (IDT)

גיחי גיחי. כמה קל לקחת כמה ערכים הזויים מהוויקיפדיה באנגלית ולעשות כתבת גיחי-גיחי. הרי אין סיכוי שהכתב יקרא ערכים כמו איליה קפיטולינה, פליצ'ה אנריו או פול ריינו (סתם ערכים מקריים שהעליתי במספר הקלקות על "ערך אקראי"). Ranbar - שיחה 15:11, 10 במאי 2010 (IDT)
מה שיפה זה שאין שם ולו דוגמה אחת בעברית • עודד (Damzow)שיחהצאו מהחפירות! הטנקים קרבים!15:15, 10 במאי 2010 (IDT)

הערכים הכי מיניים בויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

עוד כתבה במאקו, כי סקס מוכר. הציונישיחה 15:48, 10 במאי 2010 (IDT)

"פונה לבית המשפט אינו בוחר את השופט הדן בעניינו"[עריכת קוד מקור]

לפני כחודש כתבתי על כך שהשופטת עינת רון שהוציאה את צו איסור הפרסום המקורי ב"פרשת קם-בלאו" היא אשת הפרקליטות הצבאית לשעבר, וש"נראה לי שאף אחד פה לא יפול מהרגלים כשהוא ישמע שדווקא היא השופטת שאליה פנו שלטונות הבטחון בשביל להוציא את צו איסור הפרסום".

בתגובה דוד שי לעג לי, וכתב "ופונה לבית המשפט אינו בוחר את השופט הדן בעניינו, אבל איזה חשיבות יש לעובדות, כאשר אפשר לכתוב השמצה עסיסית?" [4]

והנה עכשיו, שוב יש פרשה בטחונית עם צו איסור פרסום, ושוב במקריות מדהימה, מי שהוציאה את הצו היא השופטת עינת רון [5] מבית המשפט השלום בפתח תקווה. האם אתם באמת מאמינים שזה מקרה? (ולמי שסקרן לדעת איך זה נעשה - פשוט הפרקליטות דואגת להגיש את הבקשה כשהשופטים שנוחים לה הם שופטים תורנים) emanשיחה 18:00, 10 במאי 2010 (IDT).

נניח שזה באמת כך, מה רע בזה? אם אתה היית זה הפרקליט שתפקידו לדאוג לעניין, לא היית מגיש בקשה לשופט הכי "טוב"? אבל דווקא היה אפשר לחשוב הפוך, שדווקא שופטת בוגרת הפרקליטות הצבאית מכירה את כל ה'שטיקים' שלהם, ויהיה יותר קשה לתחמן אותה. אני ואתה - שיחה 18:06, 10 במאי 2010 (IDT)
"במקריות מדהימה", בתיקים כלכליים דנה השופטת ורדה אלשיך, ובתיקי מסים דן בזמנו השופט אלפרד ויתקון, משום שהם המומחים לנושא. ייתכן שהשופטת רון היא המומחית של בית המשפט לנושאי צו איסור פרסום, ולכן בקשות בנושא זה מגיעות אליה. ייתכן שדווקא ההשערה של eman נכונה, אך צריך להוכיח אותה. יש לזכור שהמתנה לרגע שבו דווקא השופטת רון תהיה תורנית פירושה שבזמן ההמתנה אין צו איסור פרסום, כך שההמתנה בעייתית. כמובן, ייתכן שגם עיתוי המעצר נקבע לפי לוח הזמנים של השופטת רון :-) דוד שי - שיחה 20:34, 10 במאי 2010 (IDT)
אגב, זו לא השערה שלי, זו השערה שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" לפני כשבועיים.
ואם נאמץ את ההשערה שלך, אז מה המומחיות של אותה שופטת מפתח תקווה לדון בעיניינים האלה, חוץ מזה שהיא היתה בשר מבשרו של הממסד הבטחוני? emanשיחה 20:55, 10 במאי 2010 (IDT)
כאשר אהיה סגנו של מנהל בתי המשפט, אענה לך. דוד שי - שיחה 21:04, 10 במאי 2010 (IDT)
עושה רושם שהשופטת הזו נהנית להיות חותמת גומי. והטענות שלי היא באמת יותר לה, ולמי שמינו אותה. emanשיחה 20:56, 10 במאי 2010 (IDT)
דברים אלה הם בגדר לשון הרע ובזיון בית המשפט. לוּ היה שמץ של ממש בדבריך, משרד ליבליך-מוזר היה מערער על החלטתה מיד ברגע שניתנה. דוד שי - שיחה 21:03, 10 במאי 2010 (IDT)
וכבר אמרו הסוקרים שאחוז האמון של אזרחי ישראל בבית המשפט הוא בערך כאחוזי השומן בגבינה דל קלוריות. טיפוסי - שיחה 23:31, 10 במאי 2010 (IDT)
וכבר אמרו הסוקרים שאחוז הטוקבקים בעלי משמעות לוגית כלשהיא היא בערך כאחוזי השומן בגבינה ממין זכר דל קלוריות. משתמש Rex מחוץ לחשבון. 01:23, 11 במאי 2010 (IDT)
לאחרונה נדמה שכל קבוצה מאמינה לבית המשפט עד שזה מגיע לפסיקה נגדה. ראה ערך התייחסות החרדים לפרשת הולילנד-לופליאנסקי. אני ואתה - שיחה 23:41, 10 במאי 2010 (IDT)
אשרי המאמין. טיפוסי - שיחה 12:49, 11 במאי 2010 (IDT)

כתבה שלי ב"טלספורט"[עריכת קוד מקור]

[6] כתבה שכתבתי בנושא ה-NBA, אתם מוזמנים להסתכל. ‏YHYH ۩ שיחהמיזם הכדורגל במדינות • 19:44, 10/05/2010

יופי של כתבה. צחי לרנר - שיחה 11:11, 13 במאי 2010 (IDT)

בתולות למכירה[עריכת קוד מקור]

אין גבול לתוכניות האלה... הציונישיחה 20:34, 12 במאי 2010 (IDT)

אולי אני אופטימי, אבל אני מעריך שזה עוד גימיק שמטרתו להעלות מודעות, בדומה לריאליטי "מי רוצה את הכליה שלי" שהתברר כמתיחה במטרה להעלות המודעות לתרומת איברים. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 11:20, 13 במאי 2010 (IDT)
מודעות ל..? הציונישיחה 16:33, 14 במאי 2010 (IDT)
זנות/יחסי מין בגיל צעיר/התנזרות ממין לפני החתונה... אל תדאג, תמיד יש למה להעלות מודעות. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 17:59, 14 במאי 2010 (IDT)

חורים ברשת במחאה מענינת על החלטת הממשלה לשחרור קבצים[עריכת קוד מקור]

כאן. מתניה שיחה 16:14, 13 במאי 2010 (IDT)

ומשהו גם בדה-מארקר. חובבשירה - שיחה 17:09, 13 במאי 2010 (IDT)


מחר במוסף סופש של מעריב, ויקיפדיה על הכוונת הציונית, בוגדים כותבים ערכים היסטוריים. האם זו נקמה של "אם תרצו" על מחיקת הערך?דובנה - שיחה 23:34, 13 במאי 2010 (IDT)

הדברים שכתבת הם הטעייה חמורה. הכתבה היא על ויקיפדיה האנגלית לא על ויקיפדיה העברית, אין לה שום קשר לאם תרצו ולקרן החדשה לישראל, היא מדברת על ההטייה והטרור שמשליטים בה קבוצה פרו-פלסטינית שמולידה הטייה ושקרים בערכים, זהר ודרורק התראיינו לכתבה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 11:09, 14 במאי 2010 (IDT)
וזה גם לא במוסף סופ"ש אלא במוספשבת. אמרו במזנון שאני מפורסם, לא? זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 12:34, 14 במאי 2010 (IDT)
אתה מפורסמת... emanשיחה 20:51, 14 במאי 2010 (IDT)
אני עיינתי בריפרוף בכתבה, ונחשפה שם בורות בסיפור של הערך חומוס ושל העריכה הזו. באנגלית המונח Palestine הוא המונח לארץ ישראל, כפי שכתוב במפורש בראש הערך גם באנגלית וגם בעברית, וכפי שמראים הבינויקים ההדדיים בין הערכים. השיחזור שם היה מוצדק לחלוטין, וההיתלות בו בשביל להראות את האנטי-ישראליות כביכול של הויקיפדיה האנגלית, מגוחך. emanשיחה 14:49, 14 במאי 2010 (IDT)
אכן, לא הדוגמה הכי מוצלחת (אם כי נשמעת יותר מוצלחת בעברית, אני מניח), אבל הובאו מספיק דוגמאות אחרות בעייתיות. מיהו אותן מתן שהעלה זאת? זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 15:00, 14 במאי 2010 (IDT)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: יש משהו במה שאתה אומר. כשקראתי את הכתבה הציגו את המקרה הזה בצורה שכל כך ברור שמדובר במקרה של אי נייטרליות מובהקת, אבל כשבדקתי קצת, הערך Palestine באמת עוסק באזור עצמו, כך שזה לא איום ונורא (במקרה הזה לפחות). אליסףשיחה15:01, 14 במאי 2010 (IDT)

אם תרצו - אין[עריכת קוד מקור]

מוסף "הארץ" מפרסם ידיעה על מחיקת הערך "אם תרצו". בנוסף לתמצית הסיפור, מובאים שם דברים אחדים מפי, ותגובה מעניינת מאוד של "אם תרצו". כן מצוטטים מדף השיחה דברים של "זהר דרוקמן, העורכת בוויקיפדיה". דוד שי - שיחה 18:06, 14 במאי 2010 (IDT)

כתבתי להם והודתי על השדרוג, כמו גם מחאה על מה שנראה לי כהוצאת דברים מהקשרם. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 18:09, 14 במאי 2010 (IDT)
הכתבה מופיעה באתר שלהם? קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:22, 14 במאי 2010 (IDT)
זה עוזר להתגבר על מחסור בעורכות בויקיפדיה. עם הכיתוב "מי לוקחת במונדיאל?" אין פלא שהם התבלבלו. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם18:39, 14 במאי 2010 (IDT)
לינק לכתבה יש? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:25, 14 במאי 2010 (IDT)
רוצים שאני אצלם אותה ויעלה את התמונה? אליסףשיחה18:33, 14 במאי 2010 (IDT)
אני לא חושב שאפשר להעלות לשרת של ויקי. תעלה לאתר אחסון תמונות כלהו או שלח לי במייל ואני ואעשה את זה. אנדר-ויק18:34, 14 במאי 2010 (IDT)
רק שניה. אליסףשיחה18:35, 14 במאי 2010 (IDT)
הנה הכתבה באתר "הארץ". דוד שי - שיחה 22:35, 14 במאי 2010 (IDT)
"זהר דרוקמן, העורכת בוויקיפדיה"... הציונישיחה 14:12, 15 במאי 2010 (IDT)
כתב לי היום סגן עורך המוסף כי יפרסמו את מכתב התיקון שלי. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 12:26, 16 במאי 2010 (IDT)
כמו שאומר הביטוי, העיקר שאייתו את השם שלך נכון. עידושיחה 13:05, 16 במאי 2010 (IDT)
יותר כואב במעריב - שם אייתו את שם הבלוג לא נכון. כל הטראפיק הלך לפח. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 13:12, 16 במאי 2010 (IDT)

איך ויקיפדיה מייצרת את המציאות במקום לדווח עליה[עריכת קוד מקור]

ב 12 יוני 2006 הוסיף אלמוני לערך פרנק זאפה סיפור כאילו זאפה צעק "הייל היטלר!" בהופעה בגרמניה. הסיפור הופיע לאחר מכן בפורומים באינטרנט, בניסוח זהה או קרוב, ב: יולי 2006, אוקטובר 2006, מרץ 2008 ואוגוסט 2009. באוקטובר 2009 אלמוני מחק את הקטע מהערך עם הסיבה "אין מקור לקטע על ההופעה בגרמניה". הסיפור היה קיים גם בוויקיציטוט מ 26 ביוני 2009 ועד אתמול כאשר נמחק ע"י אלמוני.

תודה לאלמונים שתיקנו את הערכים. מיקיMIKשיחה12:46, 15 במאי 2010 (IDT)

גם לויקיציטוט זה הגיע. הציונישיחה 17:17, 16 במאי 2010 (IDT)
זו אגדה אורבנית ותיקה. אני זוכר ששמעתי אותה מבעל חנות התקליטים (כך קראו לזה אז) המקומית, לפני כעשרים שנה. מענין מה מקורה. Ijon - שיחה 19:21, 24 במאי 2010 (IDT)

הכתבה במעריב[עריכת קוד מקור]

רובכם בטח קראתם את הכתבה במעריב (שבת 15/5) על מה שעושים פרו-פלסטינים בוויקיפדיה האנגלית. מה לדעתכם צריך לעשות?יאיר ליברמן (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

להתעלם? הנסיך - שיחה 12:52, 16 במאי 2010 (IDT)
לי אין זמן לעשות את זה, אבל הדרך הנכונה היחידה לפעול היא ללמוד את ההיסטוריה של הסכסוך לפי ספרי היסטוריה אמינים ולתקן את הערכים בהתאם.
כל ניסיון אחר "להילחם" ב"הטיה" אנטי־ישראלית לא יצלח. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 14:21, 16 במאי 2010 (IDT)

ועדת השרים אישרה את "חוק ויקיפדיה"[עריכת קוד מקור]

[7] חובבשירה - שיחה 14:14, 16 במאי 2010 (IDT)

רגע רגע. ואפילו מותר לשנות את התמונות ולעשות בהן שימוש מסחרי? כלומר חופשי באמת? ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 14:22, 16 במאי 2010 (IDT)
אחרי שישנו את החוק... ‏Harel‏ • שיחה 14:40, 16 במאי 2010 (IDT)
כן, אבל מה שוועדת השרים הצביעה עליו זה חופשי באמת, כפי שאנחנו הצענו? כי בתחילה דובר על מגבלות. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 14:45, 16 במאי 2010 (IDT)
גם כאן קר שם בחוץ - שיחה 14:47, 16 במאי 2010 (IDT)
מצוין. מה השלב הבא? ‏Yonidebest Ω Talk15:03, 16 במאי 2010 (IDT)
קריאה טרומית. חובבשירה - שיחה 15:04, 16 במאי 2010 (IDT)

אפשר לקבל קצת בירור לגבי מהו החוק הזה? ‏YHYH ۩ שיחהמיזם הכדורגל במדינות • 15:04, 16/05/2010

בישראל קיים חוק, עוד מתקופת המנדט, שמגדיר כי כל יצירה שנוצרת על ידי השירות הציבורי (הממשלה, הצבא, המשטרה וכן הלאה) שייכת למדינה וכל הזכויות עליה שמורות. התוצאה היא, לדוגמה, שאנו לא יכולים להשתמש בתמונות רשמיות של הח"כים או ראשי הממשלה - הן מוגנות בזכויות יוצרים. אף אחד לא יכול להשתמש בהן בלי אישור.
המצב הוא הפוך במקומות אחרים - ארצות הברית, למשל משחררת את כל היצירות של הממשלה לציבור. כך יוצא שעל אף שדובר צה"ל יצא עם משלחת פיקוד העורף לצלם את מאמצי ההצלה בעקבות רעידת האדמה בהאיטי - התמונות שיש לנו להציג הן רק של האמריקאים. ישראל אולי שלחה את המשלחת הגדולה ביותר, אבל לא רואים אותה בכלל. גם ארגונים פלסטינים משחררים את הכל ללא זכויות. ממבצע עופרת יצוקה יש הרבה תמונות של הצד הפלסטיני - אבל אין אף תמונה מדובר צה"ל.
העקרון שעומד מאחורי החוק הוא שמכיוון שאנו מממנים את שכרם של הצלמים דרך המסים שלנו, אין סיבה שנצטרך לשלם על התוצרת שלהם - היא שייכת לנו. לפיכך מאיר שטרית הגיש הצעת חוק בעניין שמטרתה לשחרר את התמונות ברשיון חופשי. כעת היא אושרה בוועדת השרים וצפויה לתמיכה מסויימת מהממשלה. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 17:28, 16 במאי 2010 (IDT)

שער כניסה מותאם אישית[עריכת קוד מקור]

עלה לי רעיון והוא: לאפשר לכל גולש דף כניסה מותאם אישית לויקיפדיה, אולי בעצם כבר יש אפשרות כזאת ? בדף כזה כל אחד יכול למשל לבחור את פריטי הידעת שיופיעו לו בדף הכניסה או להחליט אילו פורטלים יוצגו לו בדף זה Lahavcalev - שיחה 19:34, 16 במאי 2010 (IDT)

בעמוד הראשי יש את אופציית הפורטלים האקראיים ול"הידעת" ו"תמונת היום" יש לינקים לאופציית האקראיים..--MT0 - שיחה 19:45, 16 במאי 2010 (IDT)

אנחנו מוכשרים מאד[עריכת קוד מקור]

הצלחנו להבריח ויקיפד חדש, כמעט בלי מאמץ. המסקנה שלי שאם רואים שויקיפד חדש עושה עריכות שאינן מזיקות ואינן שגויות לחלוטין אבל יש הסתייגות מהן - עדיף לפנות אליו בדף השיחה ולהמתין לתגובתו לפני שמשחזרים את רוב עריכותיו. בגינס - שיחה 23:19, 16 במאי 2010 (IDT)

למרבה הצער הוא פרש דווקא לאחר שהחזרתי רבות מעריכותיו (וקיבלתי את דעתו באחרות, גם אם בדרך שונה במעט), והבאתי חיזוק לדעתו בדף השיחה שלו. לעתים מעוות לא יוכל לתקון. דוד שי - שיחה 23:54, 16 במאי 2010 (IDT)

אתם מכירים את {{כוונות טובות}} ? גם אני לא הכרתי. השתמשו בה ברוחב לב. מיקיMIKשיחה00:45, 17 במאי 2010 (IDT)

על החשיבות של קבלת משתמש חדש בהבנה אני לא אתווכח, אבל השארת תקצירי עריכה שגויים/שקריים היא לא התחלה שמבשרת טובות. yanshoofשיחהמיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 00:52, 17 במאי 2010 (IDT)
אפשר להניח כוונה טובה גם בתקצירים. כשאדם רואה לפניו רשימת תקצירים מוכנה הוא מניח שהוא צריך לבחור מתוכה. האפשרויות הקרובות ביותר הן תקלדה (אם אתה חושב שאתה מתקן טעות) או עיצוב (שינוי ניסוח הוא עיצוב). בכל מקרה המילה שקריים מוגזמת מוטי - שיחה 01:17, 17 במאי 2010 (IDT)
צודק לגבי השקריים, אבל אני לא מסכים לגבי שינוי ניסוח=עיצוב. עיצוב זה הזזת תמונות, טבלאות, אולי פסקאות. yanshoofשיחהמיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 01:23, 17 במאי 2010 (IDT)
תחום אפור במקצת. עיצוב זה שינוי צורה, אפשר להגיד ששינוי ניסוח של משפט בלי לשנות את מהותו או תוכנו הוא שינוי צורה, כלומר עיצוב. מוטי - שיחה 01:33, 17 במאי 2010 (IDT)
למיקי, תודה שהיכרת לי את תבנית {{כוונות טובות}}, באמת כדאי להשתמש בה. אפשר לקבל מידע מיהו הויקיפד שברח? אולי אפשר לשכנעו לחזור? Hanay שיחה את נשר כבר ראית? 06:42, 17 במאי 2010 (IDT)
משתמש:חם. בגרסאות קודמות של דף המשתמש ודף השיחה תוכלי לראות מעט מהשתלשלות העניינים.
הבחירה בתקציר "עיצוב" הייתה טעות, והתקציר הנכון הוא "הגהה", אך מדובר בטעות סבירה ביותר אם יודעים שמדובר במשתמש מתחיל, ובצעד מקומם אם סבורים שאין זו טעות אלא ניסיון להסתיר השחתה. לפעמים המציאות רחוקה מלהיות פשוטה, לוויקיפדים החדשים, וגם לוותיקים הבודקים את תרומתם. ראו גם שיחת משתמש:עוזי ו.#אפילו אם, שבה ניתן לראות שלכל המשתפים באירוע היו כוונות טובות, כל אחד בדרכו. דוד שי - שיחה 07:33, 17 במאי 2010 (IDT)

ynet - כאוס בוויקיפדיה בגלל שג'ימי וולס מחק תמונות פורנוגרפיות[עריכת קוד מקור]

כאוס בוויקיפדיה על רקע מחיקת תמונות פורנו

החלטת מייסד האנציקלופדיה החופשית למחוק תמונות מהאנציקלופדיה המשותפת מבלי להתייעץ עם העורכים והכותבים גררה מלחמה בין כל הדרגים. האם ויקיפדיה נותרה ללא מנהל?

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3890725,00.html

אם הוא "התפטר" אז מה זה? אליסףשיחה14:50, 17 במאי 2010 (IDT)
איפה הקישור לדיון בוויקיפדיה האנגלית? התקשורת לפעמים סתם מנפחת דברים. ‏Yonidebest Ω Talk15:12, 17 במאי 2010 (IDT)
תכלס, אין כאן "מלחמה ציברות התמנהלת באתר" ? yanshoofשיחהמיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 15:43, 17 במאי 2010 (IDT)
הדבר הזה היה מלחמת-עולם ומיליון מיילים ברשימת foundation-l, אבל לפני יותר משבוע. ‏Harel‏ • שיחה 15:44, 17 במאי 2010 (IDT)
מעניין, אגב, שבתמונות/קריקטורות אנטישמיות הוא לא טיפל. אולי צריך שמישהו יביא זאת לתשומת ליבו בוויקימניה חיפה? ‏Yonidebest Ω Talk21:10, 17 במאי 2010 (IDT)
אפשר ליידע את התורמים הכבדים לקרן ויקימדיה (מי הם בכלל?) ולחכות שהם יתנו לו להזיע. שבת שלום, ליאור ޖޭ • ח' בסיוון ה'תש"ע • 14:21, 21 במאי 2010 (IDT)

חוק ויקיפדיה - עכשיו בפייסבוק[עריכת קוד מקור]

הזדמנות פז לסייע לחוק - פתחנו עמוד פייסבוק שמטרתו לרכז הפעילות ולקדם את החוק (ותודה ל-Orias על העיצוב!). השלב הבא הוא לצבור משתמשים וחברים. אשמח אם כל חברי הקהילה להם יש פייסבוק והחוק יקר בעיניהם יצטרפו לעמוד ויפיצו אותו במקומות נוספים.

כמובן, רעיונות לשיפור יתקבלו בברכה, ואל תהססו גם להוסיף לינקים ולכתוב על ה"קיר" של העמוד בעצמכם. ככל שתהיה יותר פעילות - יותר טוב. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 16:02, 17 במאי 2010 (IDT)

שימו קישורים לכתבות בכלכליסט (ושאר העיתונים). אם צריך עזרה, אני פנוי (גם ככה מתעסק עם העמוד של המקור). קפלן - שיחה 21:09, 17 במאי 2010 (IDT)
תמיד נשמח לעזרה, ובכלל - כולם רשאים להעלות כל תוכן שהם רוצים וחושבים שיועיל. עמוד פעיל הוא עמוד יעיל. אני אמשיך להעלות ולקשר תכנים כל הזמן, אל דאגה. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 23:21, 17 במאי 2010 (IDT)
הייתי מצטרף לקבוצה בכיף, אבל שכחתי את הסיסמה לחשבון שלי ואיני מקבל את הודעות איפוס הסיסמה. ככה זה כשאתה אחד מחצי מיליארד משתמשים בשירות חינמי. ליאור ޖޭ • ה' בסיוון ה'תש"ע • 22:43, 17 במאי 2010 (IDT)
שימו לב שהמצטרפים לקבוצה מסתכנים באאוטינג. 85.250.83.83
הקבוצה פורסמה במספר במות והופצה במספר רשימות תפוצה. על איזה אאוטינג אתה מדבר?! הערות זה טוב, בתנאי שהן הגיוניות. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 11:41, 18 במאי 2010 (IDT)
אין לי דף בפייסבוק, האם תוכלו להוסיף לדף שם את הדוגמה הבאה: כתבתי קטע הידעת על ישיבת הממשלה שהתקיימה ב-2008 בבית שערים סביב גוש הזכוכית הגדול העתיק ביותר בעולם. רציתי לצרף לקטע את התמונה מישיבת הממשלה. פניתי ללשכת העיתונות הממשלתית הסברתי מה המטרה ושאני מויקיפדיה. הם הסכימו לתת לי לעלות את התמונה תמורת 20 ש"ח והתחייבות שהתמונה תצורף אך ורק לקטע הספציפי. אני כמובן לא הסכמתי לתנאים במיוחד לתנאי השני. כתבתי להם והם התעלמו ממני ומתזכורותי. קטע הידעת הוא פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/הידעת?/57 ואת התמונה אתם יכולים לראות ב- Ynet כאן. אני חושבת שזו דוגמה טובה למה צריך לשחרר את התמונות של לשכת העיתונות הממשלתית לשימוש חופשי Hanay שיחה את נשר כבר ראית? 20:28, 19 במאי 2010 (IDT)
צריך קצת לחשוב איך מנסחים את זה באופן שיתאים לפייסבוק. אם לעוד אנשים יש סיפורים על תלאות הבירוקרטיה בנסיונות להשיג אישור לתמונות (מדי פעם סיפורים כאלו עולים) - אשמח לשמוע ולרכז אותם. אולי נעלה אותם באתר מסודר. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 21:38, 19 במאי 2010 (IDT)
זהר, לידיעתך שמרתי את הדוא"ל שהם שלחו אלי, והוא נמצא באחת הספריות במחשב שלי Hanay שיחה את נשר כבר ראית? 21:45, 19 במאי 2010 (IDT)
בעבר מסר אפי איתם לאחד מהמשתמשים תמונה שרכש מלע"מ אך נאלצנו הסירה מכיוון שהוא רכש את התמונה ברשיון הרגיל של לע"מ. היה דיון על התמונה הזו אבל אני לא מוצא אותו כרגע. הידרו - שיחה 21:49, 19 במאי 2010 (IDT)
מצאתי. הידרו - שיחה 21:52, 19 במאי 2010 (IDT)

סוכנויות הידיעות מצטטות ראיון בויקיניוז[עריכת קוד מקור]

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=nh20100517_10. פעם ראשונה שאני נתקל בציטוט של ויקיניוז בכלי תקשורת רגילים. נתקלתם כבר במקרים דומים? 85.250.83.83

לא נתקלתי. וזה נראה נחמד. יתכן שכמו שבחוגים שונים באוניברסיטאות מעודדים לכתוב ערכים בויקיפדיה, בחוגי התקשורת יעודדו את הסטודנטים לתרגל בויקיניוז. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם11:22, 18 במאי 2010 (IDT)

עוד בעניין "אם תרצו"[עריכת קוד מקור]

הבלוגר ריצ'רד סילברסטיין, שחשף בחו"ל את פרשת ענת קם, כותב על העניין. חובבשירה - שיחה 05:40, 18 במאי 2010 (IDT)

זכויות יוצרים[עריכת קוד מקור]

בדרך כלל הנימוק הוא שרוצים לעודד יצירה, ואם לא ישמרו זכויות של האדם ליצירתו האנשים לא ירצו ליצור. ואני שואל אם כך מדוע 70 שנה ממותו. אם עושים חשבון, תוחלת החיים הממוצעת של בני אדם כיום היא כ-80 שנה, בתקופה הזו רוב בני האדם רואים את נכדיהם, ולעתים את ניניהם. וזכויות היוצרים כבר עוברות בשלב מסוים לנכדים בתקופה של 70 שנה לאחר מות האדם. ואני שואל האם ש"י עגנון או נתן אלטרמן לא היו כותבים את היצירות שלהם אילולי ידעו שנכדיהם ירשו אותם? האם יוצרים הולכים במחשבתם שבעים שנים אחרי שימותו? ועוד עניין יש כאן, ברגע שכבר מגיעים לנכדים, בחלק ניכר מהמקרים יש יותר מדי אנשים שיורשים ויכולים להתעורר מהומות. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם11:19, 18 במאי 2010 (IDT)

זכות יוצרים היא חלק מזכות הקניין, אך בעוד שזכות הקניין היא לנצח (רכושי יעבור ליורשי, ומהם ליורשיהם, עד קץ הימים), בזכות יוצרים הבעלות הוגבלה רק ל-70 שנה ממות היוצר, כדי לאפשר בשלב מסוים הפצה חופשית של ידע. האם אתה בא לגזול את כבשת הרש, ולקצץ ב-70 שנה אלה? דוד שי - שיחה 12:46, 18 במאי 2010 (IDT)
קודם כל, בהיסטוריה היהודית על פי האידאל של חוקי התורה שהיו סוציו-קפיטליסטיות הייתה מתבצעת חלוקה מחדש של החלק הארי של הרכוש (הקרקעות) אחת ל-50 שנה ביובל, ושמיטת חובות אחת ל-7 שנים, כך שיש גם גישות שזכויות הקניין החומריות (או חלקן) הן לא לנצח, אלא מוגבלות בזמן. ובניגוד לזכויות החומריות זכות יוצרים שהינה קניין רוחני הינה מלאכותית במידת רבה (מדוע 70 שנה ולא 49 או 101 שנים, או אף 20 שנה כמו פטנט?). אני תוהה כיצד מחשבה שעלתה במוחו של אדם או לחן שמזדמזם בראשו, יכולה להיות עליהן בעלות? מישהו מתחיל לתת הרצאה ותוך כדי כך עולים בדיבורו רעיונות חדשניים באופן ספונטני, והוא לא יכול לומר "עיצרו. עיצרו. אני הבעלים של הדיבורים הללו", כיוון שהם רעיונות. מדוע על המצאת רעיון גאוני ככל שיהיה כמו אלוהות מונותאיסטית או תורת היחסות אין זכות יוצרים, אבל על פסוק מתהילים שמדבר בנושא של האל האחד כן יהיה? למעשה מדובר בקביעה שרירותית ובהסדרה חברתית שמקנה זכויות שלא ברורות מאליהן, שנקבעה לטובת החברה, שאנשיה ידורבנו בעקבות חוק זה, ליצור יצירות חדשות.
והאם מי שמגיע ליצור יצירה פנטסטית שיש בה שאר רוח, האם הוא פועל בחלל ריק, והדבר נעשה רק מכוחו, ולא מכוח התרבות והמורשת ההיסטורית שהוא גדל בה? והשאלה מתחדדת ככל שהיצירה הינה אלמותית יותר. אני מנסה לתאר לעצמי את יורשיו של משה או ישעיהו (או מי שחיברו ספרים אלו) תובעים שהיצירות הללו יתפרסמו רק בתנאים שלהם (למשל היו קובעים שכל עותק יעלה 400 שקלים, ובקשת תשלום תמלוגים מכל בית כנסת שחקוקים בו עשרת הדיברות).
ולגבי יורשים ישנם בעיות רבות. יורשים עשויים להגביל את השימוש ביצירות שירשו ולפגוע בטובת הציבור, כפי שאירע באופן זמני לשיריה של יונה וולך בידי בן זוגה יובל ריבלין. מקרה אחר ודומה היו של הראי"ה קוק שיורשיו הגבילו וצינזרו את הפצת חלק מכתביו, שלא היו לרוחם, למורת רוחה של האקדמיה וחובבי כתיבתו, ורק בשנים האחרונות, ולאחר שחלפו יותר מ-70 שנים למותו ותורתו גם התיישנה מעט, מי שיש בידם את תכניו יכולים לפרסמם. מקרה חריף יותר אירע עם הרב ישכר שלמה טייכטל שהפך להיות ציוני, שיורשיו החרדים סירבו לפרסם את ספרו הציוני אם הבנים שמחה. האם יש לאפשר ליורשים לפגוע בטובת הציבור, במקרים מעין אלו? אפי ב. • התחברו לרגשותיכם22:38, 19 במאי 2010 (IDT)
אפי - על רעיונות אין זכויות יוצרים (יכול להיות עליהם פטנט - אבל זה לזמן קצר בלבד). הזכויות של היוצר הוא רק על ניסוח של רעיון. על עצם הרעיון אין הגנה והוא פתוח לשימוש ולשינוי לכל מי ששומע אותו. דרור - שיחה 11:01, 21 במאי 2010 (IDT)
על זה בדיוק הייתה התהייה שלי, שבתקופה הפגנית בא אדם ואמר "יש רק אל אחד", וגרם למהפך גדול בהיסטוריה האנושית, ועל זה אין לו זכויות כי מדובר ברעיון ולעומת זאת על הטקסט "והוא אחד ואין שני, להמשילו ולהחבירה" שלקוח מהפיוט "אדון עולם", ישנה הגנה שיכולה להגיע עד 120 שנה מעת כתיבתו. מה שאומר שמלכתחילה החברה לא חשבה שיש זכויות קניין טבעיות ביצירה, והיא החליטה להעניק אותם ליוצרים, בכדי לעודד יצירה. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם11:48, 21 במאי 2010 (IDT)
הערה לדוד -זכות הקניין אינה לנצח. גם ביהדות אין זה כך, אבל גם בארצות הברית - אם הקפיטליזם המודרני. מיסי הירושה בארצות הברית הם מאד גבוהים, ובמותו של אדם, בין רבע לחצי מהרכוש עובדים לידי המדינה (כך הדבר גם בצרפת ובמדינות נוספות). אמנם עשירי אמריקה מוצאים פתרונות (בעיקר נותנים מתנות לידיהם עוד בחייהם, או מקימים קרנות לילדים), אבל העיקרון עצמו - במותו של אדם חצי מרכושו עובד למדינה, מעיד על כך שהקניין אינו לנצח. דרור - שיחה 10:48, 21 במאי 2010 (IDT)

תוכנית רדיו הערב[עריכת קוד מקור]

הערב ב-23:00 בגלי צה"ל תוכנית בשם "משמעות בחיים לפי ויקיפדיה" עם איל גבע ודרור פויר. מישהו יודע במה מדובר ? אגב הערך משמעות החיים הוא ערך לשכתוב .... ‏dMy‏ • שיחה • 20:13‏, 18/05/2010 • ו' בסיוון ה'תש"ע

נראה. בינתיים הם ציטטו חלקים מהערך משמעות החיים, כולל את תבנית השכתוב שבראשו. emanשיחה 23:09, 18 במאי 2010 (IDT)
הם המשיכו להתפלסף עם עידו הרטוגזון על עידן המידע, ואחרי שעזבו אותו המשיכו בין שיר לשיר לנסות למצוא את משמעות החיים בערכים כסף כסף (אמצעי תשלום) (כולל ציטוטים מויקיציטוט), סקס אהבה ואריך פרום. (נראה מה יהיה אחרי השיר). emanשיחה 23:29, 18 במאי 2010 (IDT)
והכל תוך כדי בחינה ביקורתית של מה שכתוב בערכים, ובדיקה האם זה מקרב אותם למציאת התשובה על משמעות החיים. ועכשיו ציטטו את אחד מהערכים אני לא בטוח איזה) שמקושרים בדף הפירושונים צדק, מה שהוביל אותם להשמיע את "בתור לשיקוף ריאה" של מאיר אריאל. emanשיחה 23:32, 18 במאי 2010 (IDT)
ועכשיו דיברו על המוות וציטטו בעיקר את התמונה שבראש הערך. emanשיחה 23:36, 18 במאי 2010 (IDT)
אחרי זה הם דיברו בלי קשר אלינו עם מישהו שאיבד רגל וחצי בתאונת דרכים, מה הוא למד מזה, התפלספו קצת בינהם, שמעו שיר של פויר שבו הוא שרף "החיים יפים, אני מכוער", ובסוף אחרי שכבר התייאשו, מצאו את משמעות החיים כאן.emanשיחה 23:56, 18 במאי 2010 (IDT)
ולסיום הם הודו לאנשים האלמוניים שכתבו את כל הערכים בוויקיפדיה, ועברו ל"Always look on the bright side of life". ‏emanשיחה 23:56, 18 במאי 2010 (IDT)
תודה על הדווח, שמעתי במשך היום את הפרסום על התכנית ורציתי לשמוע, אבל מה לעשות "חג שבועות, המשפחה וכל השאר" מנעו זאת ממני . נראה שנהנית Hanay שיחה את נשר כבר ראית? 07:02, 19 במאי 2010 (IDT)
זכינו כאן לתיאור בשידור חי של שידור חי. דוד שי - שיחה 09:09, 19 במאי 2010 (IDT)
עמנואל, התבלבלת עם טוויטר . 85.65.83.111 20:12, 19 במאי 2010 (IDT)

בהקשר זכויות היוצרים על תמונות[עריכת קוד מקור]

כתב לי משתמש:לאור:

המצב חמור יותר למדי למשל:

  1. למרות חוק חופש המידע אי אפשר להוריד מאתר משרד המשפטים פסקי דין אלא אם כן אתה יודע גם את מספר התיק וגם את תאריך הפתיחה שלו ושאר נתונים שאין דרך לברר אלא רק תמורת תשלום, אפשר כמובן ללכת לבית-המשפט לתת פקדון להוציא את פסק הדין לצלם להחזיר וכדומה.
  2. העיריות מחייבות כל מבקש רשיון בניה להגיש תכנית של מהנדס ושל אדריכל, את תכנית האדריכל הן שומרות, את תוכנית המהנדס הם לא שומרות. אם אתה רוצה לעשות שינוי או שיפוץ זה מחייב אותך לתכנן הכל מהתחלה. ודווקא לגבי התכנית האדריכלית המצב פשוט יחסית, בעלות של כ- 400 עד 4000 ש"ח לדירה אפשר לשרטט מחדש את אדריכלות הבנין, אבל תכניות המהנדס מתייחסות גם לדברים הסמויים מהעין - סוג הבטון, עומק היסודות, כמויות ברזל וכד'
  3. מפות, באתר המרכז למיפוי ישראל - המפה הכי מפורטת שאפשר להוריד זה בפרוט שהוא שווה ערך למפה של 1 ל - 400 או 500 אלף. למרות שיש להם מפות של כל הארץ ב 1 ל- 50 אלף. ומיפוי בתוך הערים, לפחות בכל מקום בו יש בניה חדשה, ברזולוציה של ס"מ בודדים.
    מידע על נקודות טריג וכדומה הם מוכנים לתת רק למודד מוסמך, אני לא רואה הצדקה לשמור את המידע לחברי גילדה מסויימת ולא לאחרים. אם אני בתור מהנדס בנין רוצה לבדוק שהמודד שלי לא טעה אין ברירה אלא להזמין מודד אחר שיבדוק אותו, ובמקומות קריטיים זה אכן נחוץ. כשמדובר בבנייה על מגרש ריק, העיריות מחייבות בדיקה ע"י נציג של המרכז למיפוי ישראל, הם צודקים, אבל הבדיקה הזו לוקחת בין חדשיים לשמונה חדשים. בארה"ב ובקנדה (רק שם בדקתי) בכל עיר שבדקתי, יש באתר העיריה, מפות הנדסיות מדוייקות להורדה. מאושרות לשימוש כאסמכתה להגשת רישיון.
  4. המשרד לאיכות הסביבה פנה לפני מספר שנים למשרד הבריאות וביקש את תוצאות המדידות של ניקיון המים בבארות שונות, וזאת כדי לאתר מקורות זיהום. משרד הבריאות סירב, אז המשרד לאיכות הסביבה פנה לבית המשפט בבקשה לפי חוק חופש מידע, ואז טענו אנשי משרד הבריאות שמר כהן אינו סתם אזרח סקרן אלא הוא למעשה איש המשרד המתחרה, זו לא בקשה בתום לב וכו' וכו'.
  5. הפרופ' ארזה צ'רצמן מהמחלקה לחקר העיר ואזור, הפקולטה לאדריכלות בטכניון, פנתה בבקשה לעיריית חיפה לקבל רשימת ערים תאומות. לקח שנים ואיומים בבג"צ וכדומה עד שהתברר שברשימה יש כמעט מאה ערים. אז מה איכפת לי מאה ערים, הבעיה שזו בעצם רשימת יעדי הנסיעות של חברי מועצת העיר (ע"ח משלם המיסים).

ותאמינו לי יש עוד שפע דוגמאות.

גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 05:38, 21 במאי 2010 (IDT)

ממש חלם, קישון היה עושה מזה מטעמים • עודד (Damzow)שיחה!For King and Country‏ • 20:26, 21 במאי 2010 (IDT)

כתבה ב-Jerusalem Post[עריכת קוד מקור]

תשומת לב לכתבה [8] שניכר שמי שכתב אותה מכיר היטב את הויקיפדיה. ידעתי שיש בעיות אך לא שערתי שהמצב כה בעייתי. Yoavd - שיחה 07:23, 21 במאי 2010 (IDT)

עופר מתריע על המצב כבר שנים, אבל איך שהוא עד התקופה האחרונה הוא נאבק לבדו בחזית הזאת. אולי עכשיו יתעוררו עוד כמה אנשים ויתגייסו להילחם לצדו, כי אין ספק שזו מלחמה, ובשלב זה אנחנו די מפסידים בה.שלומית קדם - שיחה 08:41, 21 במאי 2010 (IDT)
HAVIV RETTIG GUR הוא עופר? Yoavd - שיחה 10:46, 21 במאי 2010 (IDT)
לא, עופר הוא משתמש:עופר קדם. הנושא כבר פורסם ב-nrg מעריב לפני מספר ימים [9]. אבינעם - שיחה 14:44, 21 במאי 2010 (IDT)
אכן, אנחנו מפסידים כאן כמו שאנו מפסידים בהרבה מקומות אחרים. חסר כוח אדם שירצה לשבת ולסרוק את השינויים בערכים באנגלית (שלא לדבר על מה שקורה בויקי הערבית או בשפות אחרות). כמו שחסר לנו כוח אדם שישב ויכתוב ערכים שלוקים בחסר או ישפץ ערכים קיימים. אנחנו מפסידים בעיקר בגלל שאנחנו לא נוהגים כמוהם (כמה נדוש), האמת שלנו היא האמת האחת והיחידה שאין מזולתה דבר (אנו אור לגויים) ובכלל כולם אנטישמים ולא אוהבים אותנו. ואולי בכלל צריך פחות להתייחס אליהם ויותר להתייחס אלינו, להפסיק להלחם במקומות בהם הקרבות אבודים ולנצח במקומות בהם אנו יכולים, צריכים ואף חייבים. אנחנו לא צריכים להוכיח את זה שאנו צודקים אלא להמשיך ולעבוד קשה כדי להשאר צודקים. אותם "ויקיפדים" שהאמת מהם והלאה רוצים להראות עולם שיקרי, מי שבוחר להאמין בזה והלהתעלם מההיסטוריה וצדקת הדרך, לא ראוי שנלחם על מוחו העדין. אנשים עיוורים ובורים תמיד היו ולצערי תמיד יהיו. ועד כאן נאום הג'וגיגון ג'וגיגון - שיחה 16:19, 21 במאי 2010 (IDT)
אמן ואמן • עודד (Damzow)שיחה!For King and Country‏ • 20:23, 21 במאי 2010 (IDT)

סקר גרגרי חול[עריכת קוד מקור]

אני ויקיפד רשום, אבל אני רוצה לעשות סקר מבלי להשפיע על תוצאותיו, אז אני יוצר אותו כאנונימי. הסקר בא לבדוק משהו שונה ממה שהוא מתיימר לבדוק, אז אני מבקש ממי שיודע מה הסקר בודק באמת, לא לגלות עד לסיום הסקר. תודה על שיתוף הפעולה. 77.127.233.8 20:10, 21 במאי 2010 (IDT)

הוראות[עריכת קוד מקור]

שאלת הסקר: מה לדעתך הוא הטווח האפור של כמות גרגרי חול שנמצאת בין "מספר גרגרי חול" לבין "ערימת חול"?
כלומר, מאיזו כמות של גרגירים כבר לא בטוח שמדובר בגרגירים בודדים, ועד איזו כמות של גרגירים עוד לא בטוח שמדובר בערימה?

  1. מומלץ לקרוא כחומר רקע את הערך פרדוקס הערימה, מאוד מעניין.
  2. ברור כי הטווח האפור הוא לא מספר ספציפי של גרגירים, נא כתבו טווח מספרים.
  3. השאלה מתחילה במילים "מה לדעתך", כלומר אין תשובות שגויות.

תשובות[עריכת קוד מקור]

סיכום[עריכת קוד מקור]

המטרה האמיתית של הסקר הייתה לבדוק כיצד אנשים נוהגים לכתוב טווח מספרים כדי להגיע להכרעה בדיון שיחת ויקיפדיה:מקף וקו מפריד#טווח תאריכים. לצערי, עקב מיעוט משתתפים וכתיבת תשובות שלא בצורת טווח, אי־אפשר להגיע למסקנות כלשהן.
מודה לכל מי שהשתתף, ובהזדמנות זו, מזמין את כולם להשתתף בדיון הנ"ל. דולבשיחה 20:14, 27 במאי 2010 (IDT)

אירוויזיון – תובנות והרהורים, רעיונות לוויקיפדיה, ותחזיות לגבי אירוויזיון 2010 הקרב ובא - שימו לב בייחוד לספרד ולאוקראינה[עריכת קוד מקור]

הערה: לחיצה על הקישורים מובילה לקליפים של השירים, לא לערכים על השירים או הזמרים.

ההיסטוריה של האירוויזיון, היכנסו לנוסטלגיה[עריכת קוד מקור]

האירוויזיון תמיד נחשב לאחת התחרויות המעניינות בעולם בבחינת מפגש התרבויות שהתבטא דרך המוזיקה והמופע ודרך דפוסי ההצבעה.
בשנות ה-50 ותחילת ה-60, שירי השאנסון שלטו באירוויזיון ועשו את התחרות מכובדת. מיטב הזמרים רצו להשתתף, דבר שהגיע לשיאו באירוויזיון 1963 עם זמרים כמו פרנסואז ארדי בייצוג מונקו, ננה מושקורי בייצוג לוקסמבורג, אלן ברייר עם הבלדה המפורסמת בייצוג צרפת ו-אסתר עופרים בייצוג שווייץ.
בשנות ה-70 הגיעה התחרות לשיא הצלחתה בבחינת מספר שירים שהפכו ללהיטים בכל העולם, אפילו בארצות הברית, כאשר סוגת הפופ הרך הפכה לפופ יותר קצבי עד לדיסקו בכמה שירים – שיא ההצלחה התבטא בשירים כמו "וואטרלו" של שבדיה שזכה באירוויזיון 1974 וזכה כשיר האירוויזיון הטוב בכל הזמנים, ו-"שמרי את נשיקותייך בשבילי" של בריטניה שזכה באירוויזיון 1976.
אך בשנות ה-80 החל זוהר האירוויזיון לדהות בערכו המוזיקלי תחת "זוהר" מסחור התחרות בפרסומות, והבאת שירי רוק ופאנק בינוניים ביותר, קצת איפור כבד ותלבושות מופרזות יותר בדגש על המופע ופחות על המוזיקה, בין השאר גם בניסיון להתחכות אחר אמני הפופ והרוק שהיו במדינות מובילות מוזיקלית כמו ארצות הברית ובריטניה. שירים אלו, כמו שבדיה 1980 ו-פינלנד 1982, נשמעו כך גם סתמיים ונטולי אישיות, וסיימו במקומות נמוכים בתחרות. במקומות הראשונים עדיין היו פניני קלאסיקות שהמשיכו לשרוד באירוויזיון, כמו גרמניה 1982, לוקסמבורג 1983 ו-שווייץ 1988 בסגנון קיטשי ושיר מדהים לטעמי.
בשנות ה-90 אירע צעד נוסף בהידרדרות הערך המוזיקלי עם הצטרפות מדינות מזרח אירופה (כולל אלו שהתפרקו מיוגוסלביה שהשתתפה כבר מאירוויזיון 1961), שהגבירו את גושי ההצבעה הפוליטית, בנוסף לגושי הצבעה שהיו קיימים קודם כמו במדינות סקנדינביה, ויוון-קפריסין; מה שהביא להפחתת עניין בתחרות במערב אירופה עד אף פרישת איטליה שהייתה אחראית לייסוד האירוויזיון מלכתחילה עם "פסטיבל סן-רמו". מעבר לכך, בסוף שנות ה-90 רוב המדינות השתמשו בהצבעת ציבור, שהגבירה בהרבה את ההצבעה הפוליטית-תרבותית.
מתחילת שנות ה-2000 כבר הייתה הצבעה מוחלטת של הציבור כמעט תמיד מכל המדינות, ותופעת ההצבעה הפוליטית הגיעה לשיאה באירוויזיון 2007, שבו רק מדינות מזרח אירופה עלו מחצי הגמר לגמר, ובגמר כל מדינות מזרח אירופה (למעט ליטא) סיימו במקומות 1-15, ומדינות מערב אירופה בחצי התחתון של טבלת הדירוג (יחד עם ליטא). הדבר הביא ללחץ גדול על איגוד השידור האירופי ממדינות רבות שאיימו לפרוש, לשנות את שיטת השיפוט.
אז באירוויזיון 2008 חילק איגוד השידור האירופי את המדינות שנוטות להצביע זו לזו בין שני חצאי גמר, ונתן לצוותי שיפוט להחליט על מדינה אחת שתעלה לגמר מכל חצי גמר, והמצב השתפר בהרבה. אך מהלך זה עדיין לא היה מספק, ותוגבר כאשר באירוויזיון 2009 הוסיפו 50% משקל בהצבעה לצוותי שיפוט בגמר. גם זה לא הספיק וגם מבחינת איגוד השידור האירופי הביא לחוסר-תיאום בין הצבעת חצי הגמר והגמר, ולכן נוסף השנה לאירוויזיון 2010 50% שופטים גם בחצאי הגמר.


אופיו של אירוויזיון 2010[עריכת קוד מקור]

אז עכשיו הנה הגענו לאירוויזיון 2010 עם שיטת השיפוט החדשה שלו. והדבר הבולט שניתן לראות בו הוא אסופת שירים שרבים מהם בלדות איטיות, יותר מאשר בשנים הקודמות, ככל הנראה כדי להרשים יותר את צוותי השיפוט. חלקן טובות: ישראל, בלגיה, קרואטיה ואירלנד; אבל חלק מהשירים מוזרים או פשוט משעממים: רוסיה, פולין ובוסניה-הרצגובינה. המדינות מנסות להביא יותר איכות להרשמת השופטים, אך התוצאה ברבות מהן היא שירים בנאליים ויבשים. כבר היה עדיף שירי פופ קליטים. תודה לאל על שירי הפופ של דנמרק, יוון, ועל השיר עם המקצבים האפריקניים של צרפת, שעושה שמח באירוויזיון השנה במטרה לעשות שמח בצרפת גם במונדיאל שייערך בקיץ הקרוב.
יש גם אנשים שמשתגעים על השיר של שבדיה (מבחינתי: לזמרת יש קול קצת מעצבן והמוזיקה קצת משעממת, בכלל נשמע כמו חיקוי פחות טוב של הזמרת הבריטית "דידו"), והשיר של גרמניה (מבחינתי: שעמום של מונוטוניות מבחינת המלודיה). אבל עם פופולריות השיר של שבדיה השנה וצוותי השיפוט שיכולים אולי להעריך אותו, ועם העובדה שהשיר של גרמניה כבר הגיע לראש טבלאות מצעדי השירים במספר מדינות באירופה - השניים הללו עשויים להגיע למקום גבוה באירוויזיון.
בבחינת חצאי הגמר: חצי הגמר השני מעניין הרבה יותר מחצי הגמר הראשון - יש בו בלדה הנחמדה של אירלנד עם נוכחותה של ניב קבאנו שזכתה בייצוג אירלנד באירוויזיון 1993, הראל סקעת המוכשר שלנו עם שיר מכובד, שיר רוק מגניב מטורקיה של להקת "מאנגה" שזכתה כלהקה הפופולרית באירופה בטקס פרסי "MTV" האחרון, ואזרבייג'ן – השיר שהשקיעו בו הכי הרבה כסף מבין כל השירים השנה והכי בסגנון "MTV"-"בלדת-פופ סטייל", עם סוללה של יוצרים ואמנים נחשבים שבראשם הכוריאוגרף ג'ה-קול-נייט האמריקאי שעבד עם ביונסה, בריטני ספירס, ועם מתחרי עונת 2010 של "אמריקן איידול".
לעומת זאת, חצי הגמר הראשון מכיל הרבה פחות שירים ומשתתפים שבולטים. אבל השיר של סרביה בחצי גמר זה נוצר על ידי אחד האמנים הנחשבים במדינות הבלקן, מה שיכול לתרום לפרסום ולהצלחת השיר במדינות יוגוסלביה לשעבר ובמדינות נוספות שסביב לסרביה.
בבחינת 5 השירים האוטומטיים בגמר: נורבגיה – שיר מרגש אבל מיושן, זמר טוב. בריטניה – קיטש מיושן ומשעמם. צרפת – נחמד מאוד ועושה שמח, אבל לא מדהים. גרמניה – מונוטוני, לא עושה לי כלום. ספרד – מרגש, קליט, נהדר!

כאן ניתן לראות קליפ סיכום חזרות העמדת שירי חצי הגמר הראשון על בימת האירוויזיון

כאן ניתן לראות קליפ סיכום חזרות העמדת שירי חצי הגמר השני על בימת האירוויזיון


שני השירים הטובים ביותר לטעמי באירוויזיון 2010: ספרד - תנצח? אוקראינה - מקום שני?[עריכת קוד מקור]

ספרד – פנינת אירוויזיון 2010: כבר לפני כחודש צפיתי ברוב השירים השנה ורציתי להעלות פה את מחשבותיי ונבואותיי, אבל החלטתי לחכות בסבלנות עד כמה ימים לפני פתח התחרות ולאחר שאראה את כל השירים. אך כבר לפני יותר מחודשיים התחזקה אצלי המחשבה לגבי סיכויי השיר הספרדי לנצח – הזמר דניאל דיחס חביב ביותר ויש לו קול נפלא, שהוא ואופי השיר תפורים זה לזה + כוריאוגרפיה שגם היא מושלמת בהתאמתה לאופי השיר, עם חבורת רקדנים שמחופשים לבובות ודמויות קרקס. השיר פשוט מתוק, עם מוזיקה קליטה ונעימה דווקא דרך איכויות של שינויי טונים ושינויים דרמטיים בעוצמות הקול הנהדר של הזמר הזה. אני מאמין שהשיר הזה בהחלט ידבר לאירופה, וזה השיר השני שאני הכי אוהב השנה. הנה קליפ לשיר מתוך התחרות הלאומית בספרד.

אוקראינה – הפנינה השחורה של אירוויזיון 2010: השיר שאני הכי אוהב באופן אישי השנה. שיר רוק שהוא קליט וגם עם איכות של מלודיה מלנכולית שנותנת אפשרות לאיכות קולית קצת צרודה וטובה מאוד של הזמרת המוכשרת "אליושה". השיר הזה עושה לי צמרמורת טובה, עושה חשק להתפרע, בייחוד עם המבצעת שמזכירה קצת את הפרעיות והיכולת הקולית של הזמרת ההולנדית "אנוק", שאותה אני בכלל אוהב. אוקראינה בכלל נוהגת לשלוח זמרות "רוקיסטיות" שיודעות לתת הופעה. אני מאמין שכולם יראו אותה בשבוע הבא מסיימת בין מקום 2 ל-5 בגמר, מתחת לספרד. זה בדיוק הניעור שהאירוויזיון צריך משירי פופ סתמיים או יתר-קיטשיות. גם העובדה שמעריצים במועדוני אירוויזיון שהצביעו ברחבי העולם לשירים השנה "לא רואים ממטר" את השיר של אוקראינה (הוא בתחתית הדירוג), רק הופך אותו לסוס שחור "אפל" יותר ומגניב יותר, במידה ובאמת יזנק בהפתעה בדהרה לאחד המקומות הראשונים בהצבעה האמיתית. הנה קליפ לשיר.


רעיונות שמוזיקת האירוויזיון נתנה לי לגבי העשרת ערכים ולגבי יצירת ערכים חדשים בויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

כל החשיבה על המוזיקה באירוויזיון גם הביאה אותי להתחיל בסיקור סגנונות מוזיקליים בתחרויות השונות לניתוח מוזיקת האירוויזיון לדורותיה – להוסיף סגנונות מוזיקליים להעשרת ומתן דגש מוסף לפן המוזיקלי של התחרות במרחב של ויקיפדיה, ובכלל את הרעיון ליצור ערכים מקיפים על התפתחויות של מוזיקה במדינות שונות בעולם בכלל (כלומר בנוסף לאירופה), כפי שיש בויקיפדיה האנגלית. וכמו-כן יצרתי פה בויקיפדיה את הערך שהיה נורא מהנה וקל לכתוב על דניאל דיחס, הזמר המוכשר שייצג את ספרד – הזוכה באירוויזיון 2010. קריצה


וסתם בשביל הכיף, תחזית מפורטת שלי לגבי תוצאות אירוויזיון 2010[עריכת קוד מקור]

התחזית מבוססת כמובן על אינטואיציה מוזיקלית אישית שלי אבל גם על לקיחה בחשבון של מדינות עם הרבה קרבה למדינות רבות שנמצאות איתן באותו חצי גמר ובגמר, וגם לקיחה בחשבון שבכל זאת יש 50% שופטים השנה. הסדר של המדינות שכתבתי הוא פחות או יותר גם לפי הסדר שאני חושב שידורגו במספר הנקודות:

10 המדינות שיעלו מתוך 17 המדינות בחצי הגמר הראשון: לאטביה, בלגיה, סלובקיה, איסלנד, פינלנד, סרביה, יוון, בלארוס, אלבניה, פורטוגל.

7 המדינות הנותרות שלא יעלו יהיו: מולדובה, מלטה, פולין, רוסיה, אסטוניה, בוסניה והרצגובינה, מקדוניה.

10 המדינות שיעלו מתוך 17 המדינות בחצי הגמר השני: אוקראינה, ישראל, טורקיה, אזרבייג'ן, קרואטיה, דנמרק, ארמניה, אירלנד, שבדיה, סלובניה.

7 המדינות הנותרות שלא יעלו יהיו: גאורגיה, שווייץ, ליטא, הולנד, רומניה, בולגריה, קפריסין, גאורגיה. (אבל אני מתלבט בין סלובניה לבין גאורגיה ושווייץ, שנראה לי במידה שווה שדווקא אחת מהשתיים האחרונות יכולה לעלות וסלובניה תסיים במקום 11 או 12 בחצי גמר).

תחזית שלי לגבי הגמר אוסיף ביום חמישי אחרי חצי הגמר השני, אחרי שנראה איזה מדינות באמת עלו לגמר. אבל ספרד ממילא משתתפת ישירות בגמר וכבר כתבתי עד כמה אני מאמין באיכותו של השיר הקלאסי הזה ביחס לכל שאר המדינות. כך שאני כבר עכשיו מאמין בניצחון ספרד, וסתם בשביל ההימור אני אזרוק מספר – עם 304 נקודות.


האירוויזיון יתקיים בשבוע הקרוב: יום שלישי 25 במאי – חצי גמר ראשון, יום חמישי 27 במאי – חצי גמר שני המעניין יותר, וביום שבת 29 במאי – תחרות הגמר הקלאסית.
בערוץ 1 בטח יהיו גם שידורים על סקירת תולדות האירוויזיון והאירוויזיון הנוכחי, ועוד תוכניות מיוחדות לקראת האירוויזיון במהלך ערבי השבוע הקרוב. אומנות - שיחה 23:41, 22 במאי 2010 (IDT)

סחטיקה על הסקירה אומנות. אני בערך איתך באותו ראש, רק שאני יותר אופטימי השנה לגבי ישראל ממך. הנה הקליפ הרשמי שצולם לשיר "מילים" שייצג את ישראל MT0 - שיחה 07:28, 23 במאי 2010 (IDT)
תודה! אגב, אני גם אופטימי לגבי ישראל השנה. פשוט החלטתי לא לכתוב עדיין את התחזית שלי לגבי הגמר. אבל מכיוון שאני בטוח ב-99.99999% שישראל תעלה לגמר, אני גם צופה שהראל סקעת יסיים במקום השלישי המכובד, ממש מתחת לספרד ולאוקראינה. חשבתי גם להביא את הקליפ הרשמי לשיר שלו, אבל גם חשבתי שיהיה מגניב להראות את החזרה שלו על הבמה באוסלו, אז נתתי את זה :) אומנות - שיחה 11:54, 23 במאי 2010 (IDT)
וואו!!!, התרשמתי ביותר, בהחלט סקירה ראויה לציון ג'וגיגון - שיחה 14:03, 23 במאי 2010 (IDT)
תודה על הסקירה, ועל הקישורים. היו באירוויזיון שירים יפים :) רחל - שיחה 18:41, 23 במאי 2010 (IDT)
כבר שבועיים מטפטפים לנו כאן שספרד לוקחת... לא? Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 19:56, 23 במאי 2010 (IDT)
תודה ג'וגיגון ורחל! אני ממש שמח על ההתלהבות ושאנשים נכנסו גם לקישורים, שממש מוסיפים מעבר למה שאני יכולתי להביע רק בכתיבה. רחל, האמת היא שכתבתי את זה גם בעקבות השיחה שהייתה לנו בסיור לנהריה שאמרתי לך על ספרד השנה ושדיברנו בכלל על המוזיקה של פעם. Ovedc, אין לי מושג לגביה במונדיאל וזה הרבה פחות מעניין אותי ממוזיקה (למרות שאני דווקא עובד בערוץ הספורט ואוהב ספורט בכללי, ולמרות שאני כן אוהב לצפות בגמר המונדיאל ובד"כ גם צופה במשחקי השלבים האחרונים שלפני). אני רק יודע שלפני חודשיים התחילה לחלחל בי הרגשה שהלכה והתחזקה לגבי ספרד באירוויזיון :-) כמובן שזו תהיה חגיגה כפולה בשבילה אם תנצח גם פה וגם פה, אז מה טוב. ורחל, אני מאמין שגם השנה תמצאי כמה שירים יפים לטעמך, אם תצפי קריצה אומנות - שיחה 19:41, 24 במאי 2010 (IDT)
אבל מה הכל שווה אם אין בתחרות שום עוף? emanשיחה 01:44, 25 במאי 2010 (IDT)
חחח... :-) וואללה eman נכון, אני נזכר שאמרת לי פעם שכתבת או שהיית שותף לכתיבת הערך על התרנגול הודו הזה. תודה לאל שאין השנה משהו כזה. אגב, יש חוק שאוסר לשלב חיות בהופעה באירוויזיון, חבל שאין חוק שאוסר גם על בובות של חיות. מזל שאירלנד חזרה לעצמה ב-2009 והשנה עם ניב קבאנו. אומנות - שיחה 12:26, 25 במאי 2010 (IDT)
לפני שפתחתי את הקישור שלך , eman, חשבתי שהתכוונת לעוף הזה. אמנון שביטשיחה 18:11, 27 במאי 2010 (IDT)
חחח... גם זה עוף מעניין... :-) אומנות - שיחה 21:16, 27 במאי 2010 (IDT)

המאבק על חוק ויקיפדיה זקוק לעזרתכם[עריכת קוד מקור]

כידוע, במסגרת המאבק על החוק הקמנו את עמוד הפייסבוק. בנוסף, אנו כעת עומלים על אתר שילווה אותו. נשמח לשמוע מכולם על סיפורים ומקרים שהיו להם במסגרת נסיונות, עקרים או מוצלחים, להשיג תמונות מגוף ממשלתי כלשהו (לע"מ, דובר צה"ל, אתר הכנסת וכן הלאה). אפשר לכתוב כאן, לשלוח לי מייל או לכתוב בדף הפייסבוק. אנו מקווים לרכז מספיק סיפורים באתר ולפרסמם דרך פייסבוק. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 12:37, 23 במאי 2010 (IDT)

זהר, כתבתי לך סיפור מתאים לפני יותר משבוע על חווית בקשת תמונה מלשכת העיתונות הממשלתית. לא ראיתי שהסיפור פורסם. אל תצפה לסיפורים רבים. רוב האנשים לא מנסים מתוך ידיעת החוק. גם אני קיבלתי עצות שאין טעם לפנות אליהם. אבל היתה לי אמונה באופיו של האדם שבמקרה זה התבדתה. אני ממליצה לפרסם. Hanay שיחה את נשר כבר ראית? 12:45, 27 במאי 2010 (IDT)
לא פרסמתי כי סיפור אחד (או שלושה, שזה מה שיש כרגע) לא מתאים לקמפיין שכזה. צריך רצף של סיפורים. לא הרבה - גם עוד חמישה-שישה יעזרו. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 12:47, 27 במאי 2010 (IDT)
אם יש לך 3 סיפורים זה מספיק. כמה דון קישוטים כמוני אתה חושב שתוכל למצוא? אחרי שקיבלתי מלשכת העיתונות הממשלתית תשובה שלילית פניתי לדוד שי וביקשתי את עזרתו. תושבתו היתה שהוא אפילו לא מנסה לפנות אליהם כי אין שם כל סיכוי. אז הסיפור שלי הוא סיפור מייצג שחבל שיפוספס בגלל רצון להרחיב את היריעה Hanay שיחה את נשר כבר ראית? 13:05, 27 במאי 2010 (IDT)
זה מספיק לכתבה, או פוסט בודד בבלוג. זה לא מתאים לקמפיין במדיה חברתית. אני לא יכול לפרסם "סדרה" של שלושה מקרים. לכן אני זקוק לעוד חמישה-שישה סיפורים, כדי ליצור פעילות לטווח זמן מינימלי. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 13:23, 27 במאי 2010 (IDT)
עדיף כתבה או פוסט בודד משום דבר Hanay שיחה את נשר כבר ראית? 13:26, 27 במאי 2010 (IDT)
אולי, אבל זה כבר לא התחום שלי. אני מתעניין בקמפיין המדיה החברתית. אם מישהו רוצה לעשות עוד יח"צ בכתבה - תפד'ל. פוסט בודד בנושא בבלוג הנוכחי של המאבק - גם לא מתאים, זה יראה חריג. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 13:37, 27 במאי 2010 (IDT)

אתמול הלך לעולמו מרטין גרדנר, מי שנחשב לאב הרוחני של ענף שעשועי המתמטיקה המודרני, והאיש שגרם לי (וכנראה לאלפי אנשים נוספים ברחבי העולם) לאהוב מתמטיקה. יהי זכרו ברוך. טוקיוני 13:59, 23 במאי 2010 (IDT)

את כתביו של מרטין גרדנר פגשתי לראשונה לפני 40 שנה, בספרו Mathematical Puzzles and Diversions. בעקבותיו קראתי עוד רבים מספריו, כמו גם טורים שפרסם בסיינטיפיק אמריקן, וכולם הסבו לי עונג רב. מפתיע שמכל כתביו תורגם לעברית רק פירושו ל"אליס בארץ הפלאות" (אם כי גם חלק מרעיונתיו פורסם בעברית, למשל בכתב העת "מדע"). זכרו יישאר תמיד בלב קוראיו. דוד שי - שיחה 06:25, 24 במאי 2010 (IDT)

למה עו"ד מיכאל ספרד נמנע מלהסתמך על ויקיפדיה?[עריכת קוד מקור]

לפחות במכתב התשובה שלו לעו"ד נדב העצני בתביעת הדיבה של אם תרצו נגד אחד המפעילים של קבוצת הפייסבוק "אם תרצו - תנועה פאשיסטית".

התשובה בסעיף 5 במכתב המשעשע הזה. emanשיחה 17:50, 23 במאי 2010 (IDT)

"לפיכך, תחת שיגור איומי דיבה לכל העולם...". מעולה ממש עצוב שאנחנו לא יכולים להשתמש במכתב הזה כמקור בשום ערך. אנדר-ויק17:55, 23 במאי 2010 (IDT)