ויקיפדיה:מדריך לעיצוב דפים (ביוגרפיות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תכליתו הפשוטה של מדריך לעיצוב דפים זה היא לשוות לערכי הביוגרפיה מראה דומה – זהו מדריך סגנון. הכללים הבאים אינם מתיימרים להיות תורה מסיני, אלא קווים מנחים שיעזרו לויקיפדיה להיות עקבית וקלה יותר לקריאה ולשימוש, וכן לכתיבה ולעריכה.

לכותבים חדשים נזכיר שכתיבה בהירה, אינפורמטיבית ובלתי־מוטה חשובה יותר מהעיצוב, אותו ניתן לתקן בהמשך, וכי איננו מצפים מהכותבים לעמוד בכל הכללים שלהלן.

פרק הפתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים ביוגרפיים צריכים להתחיל בשם ובתאריכי לידה ופטירה. תאריכים מלאים עדיפים על שנים בלבד, אך בכל מקרה הם תמיד צריכים להיות קישורים. לאנשים שאינם עוד בין החיים, השתמשו בסימן מינוס רגיל בין תאריך הלידה לתאריך הפטירה (כתבו קודם את תאריך הלידה, כך שיופיע בעברית מימין לתאריך הפטירה; ראו הנחיות לכתיבת מספרים בעברית):

  • לאה גולדברג (1911 - 1970)
    • '''לאה גולדברג''' ([[1911]] - [[1970]])
  • אגאתה כריסטי (15 בספטמבר 1890 - 12 בינואר 1976)
    • '''אגאתה כריסטי''' ([[15 בספטמבר]] [[1890]] - [[12 בינואר]] [[1976]])

למי שעודם בחיים, יותר ברור ופחות מקאברי להשתמש במילה "נולד" או "נולדה" מאשר להשאיר מקום פנוי שרק מחכה לתאריך פטירה:

  • יהודה אטלס (נולד ב־1937)
    • '''יהודה אטלס''' (נולד ב־[[1937]])
  • יהונתן גפן (נולד ב־22 בפברואר 1947)
    • '''יהונתן גפן''' (נולד ב־[[22 בפברואר]] [[1947]])

בנוסף, יש לכתוב את שם האישיות בשפת המקור, לצד התאריך, אם מדובר באישיות שאיננה ישראלית. אם מדובר בישראלי, אז שפת המקור היא בלאו הכי עברית ואין בזה צורך.

פסבדונימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאנשים שמוכרים יותר על פי הפסבדונים שלהם, השם האמיתי צריך בדרך כלל להופיע ראשון במאמר, כשהפסבדונים מופיע קרוב אחריו. נהגו כך אפילו אם כותרת המאמר עצמו היא הפסבדונים:

  • שלום רבינוביץ' (1859 - 1916), מוכר יותר בשם העט שלום עליכם
  • '''שלום רבינוביץ' ''' ([[1859]] - [[1916]]), מוכר יותר ב[[שם עט|שם העט]] '''שלום עליכם'''

לחילופין, השם האמיתי יכול להיות קרוב לפסבדונים:

  • ע. הלל, שנולד כהלל עומר (1926 - 1990), היה משורר וסופר ישראלי ידוע.
    • '''ע. הלל''', שנולד כ'''הלל עומר''' ([[1926]] - [[1990]]), היה [[משורר]] ו[[סופר]] [[ישראל|ישראלי]] ידוע.

שם הערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו דיון נרחב בויקיפדיה:איך לתת שם למאמר

תוארי כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוארי כבוד צריכים להופיע בגוף המאמר היכן שצריך, אך לא להיכלל בכותרת הערך. לדוגמא:

סר משה מונטיפיורי
הרב בן ציון עוזיאל

יוצאים מכלל זה מקרים שבהם התארים או כינויי הכבוד הפכו לשמות ידועים, כגון ג'ינגיס חאן ורבי עקיבא.

שליטים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים ששלטו (כדוגמת מלכים) יזכו לשתי מערכות תאריכים; כמו כן, שמותיהם האמיתיים שונים בדרך כלל משמותיהם כשליטים. ראו את הערך על האפיפיור פיוס השלישי (באנגלית) כהצעה ראשונית איך להציג את זה בצורה נקיה בפתיחת מאמר (היתרון הוא שהחלק הראשון זהה לחלק הראשון של לא־שליטים).

שמות מהמזרח הרחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין כרגע תקן בנוגע לסדר בשמות יפניים או בשפות אחרות שבהן נהוג ששם המשפחה קודם לשם הפרטי. אפשר לדון בכך בדף השיחה.

איזכורים נוספים של שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר האזכור הראשון של כל שם, מותר להתייחס לאדם באמצעות שם המשפחה בלבד. לדוגמא:

דבורה כהן הייתה סופרת במאה ה־15. היא עברה לאלכסנדריה, שם פגשה את בלה לוי. כהן סיפרה כי למדה הרבה מלוי.

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקח למשל את המשפט הבא, המופיע בתחילת הערך הדמיוני "לודביג התשיעי, מלך רוריטניה":

"לאחר כישלון הסרבים בקרב באריץ' בו נהרג ריכארד השמיני, הפך לודביג בן ה-15 לטוען העיקרי לכתר רוריטניה מטעם בית רופרכט". הערך ממשיך, ומפרט את דרכו של לודביג אל הכתר, אך אנו נותרים עם התהיות הבאות:

מה הקשר בין הסרבים לרוריטנים, שהרי רוריטניה מצויה מרחק ורסטאות רבות מסרביה? מדוע ריכארד השמיני נלחם לטובת הסרבים? מהו שמנע מלודביג את קבלת הכתר כבר בשלב זה? מדוע הוא "טוען לכתר"? מיהם, לעזאזל, בית רופרכט? מתי קרה כל האירוע הזה?

כמו שסיפר ג'ימבו וילס בהרצאתו באוניברסיטת תל אביב, מי שכתב את הערך על לודביג התשיעי בוויקי האנגלית היה כמובן פרופסור למתמטיקה שהתחביב שלו הוא תולדות רוריטניה בימי הביניים, וסבור שכל העולם בקיא במזימות ובקשרים שבין בית רופרכט ובית גריפנצהולרן, ושקרב באריץ' הינו מושג כה נפוץ עד שהפופולריות שלו שניה רק לזו של בריטני ספירס, לכן הוא רואה פחיתות כבוד בהסבר מושגים כה בסיסיים, מה גם שמי שיקרא את הערך שכתב "בית רופרכט ובית גריפנצהולרן" מייד יוכל לעמוד על הדברים לאשורם. כבמקרים רבים בוויקיפדיות אחרות, (אצלנו, כמובן, זה לא יכול לקרות) הוא הצליח להטיל אימה על חברינו האנגלים כך שאיש אינו נוגע בערכים שלו, והם נותרים סתומים כשהיו.

כותבים או מתרגמים טובים של הערך יקראו את ערכי המלכים שקדמו ללודביג התשיעי וערכי המלכים שאחריו, יקראו קצת על ההיסטוריה של רוריטניה בתקופה, ורק אז ייגשו למלאכת תרגום הערך; רצוי כשהם מצויידים במקור נוסף, לשם אימות והבהרת העובדות. בכל פעם שעורכים נתקלים במושג או בשם שאינו נהיר להם, עליהם להבהיר זאת קודם לעצמם, ואחר כך לקוראים. ערך המכיל, לפני פירוט מעשיה הנשגבים של האישיות הרמה, פיסקה על "רקע היסטורי" שתבהיר את מושגי היסוד ותיתן רקע מסויים לקורא בדבר התקופה, הדמויות העיקריות שפעלו בה, והקונפליקטים שעמדו בפניהם, יהיה ערך טוב בהרבה מתרגום (ויהא זה המדוייק ביותר) מהוויקי האנגלית.

בערך על אדם נהוג לציין את שם בן או בת זוגו, עיסוק ומספר ילדים. את שמות הילדים נהוג לציין רק כאשר הם ידועים בזכות עצמם.

חיים מוקדמים, צעירותו, וכו'[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילים לעיל הן תרגום מילולי נפוץ בקרב מתרגמי ביוגרפיות מאנגלית. התרגום הנכון לביטוי early life הוא "נעורי/ה", "תחילת דרכו" או "ראשית חייו".

הנקודה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאישים רבים "נקודה יהודית" אשר בוויקי האנגלית מתעלמים ממנה לעיתים קרובות. נסו לגלות אותה ולהאיר את עינינו אנו, כך ראוי בוויקי העברית (שרוב קוראיה הינם יהודים).

מי ראוי לערך בוויקיפדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים

בספרו "האינטלקטואל, האמת והכוח", מספר שלמה זנד:

ב־1996 יצא לאור בצרפת המילון הראשון בעולם על אינטלקטואלים. היה זה ספר בן 1,262 עמודים שיוחד אך ורק לאינטלקטואלים שפעלו בזירה הצרפתית במאה העשרים. היות שרבים מהשמות המוזכרים בספר הם של אישים חיים, אלה שנשכחו ולא הוזכרו בפנתאון ה"ספרותי־מדעי" נעלבו קשות.

מצבם של אלה שהם או מעריציהם רוצים להנציחם בוויקיפדיה העברית נוח יותר, אולם גם כאן יש גבולות, וערכים על דמויות שאינן ראויות להיכלל בוויקיפדיה נמחקים במהרה.

אוטוביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ויקיפדיה:אוטוביוגרפיה

ככלל כתיבת אוטוביוגרפיה בוויקיפדיה היא מתכון לצרות. לרוב הערך עולה לדיון מחיקה עקב הפרה בסבירות גבוהה של נקודת המבט הנייטרלית של ויקיפדיה. אם לדעתך יש חשיבות לערך על עצמך, רצוי להוסיף אותו לרשימת הערכים המבוקשים. אם בכל זאת החלטת לכתוב בעצמך את הערך העוסק בך, רצוי לבקש ביקורת עמיתים עליו לאחר כתיבתו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקיפדיה:לשון