ויקיפדיה:מפגשים/מפגש קיץ נוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ארגון המפגש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון המפגש

תיעוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש תיעוד של המפגש? איך שהסתיים המפגש אני רצתי לכתוב תיעוד מלא! Ofeky 19:02, 9 אוגוסט 2005 (UTC)

דווקא שמך הוזכר כאחד ממיצגי הויקיפדיה בתקשורת. דורית 19:09, 9 אוגוסט 2005 (UTC)
על כל אני, כמובן, שמח! בא לך לפרט עוד קצת, יהיה טוב אם תכתבו תיעוד של המפגש Ofeky 19:35, 9 אוגוסט 2005 (UTC)

התרשמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היה מענין לראות את מי שהגיע. חבל רק שהיתה נוכחות מצומצמת, ובוודאי קטנה מכמה מפגשים אחרים. החלה, ולאו דווקא הסתיימה, שיחה מעניינת על איזוטריות ביוזמת A&D . היה מעניין לדבר עם Magister אחרי המפגש על גבולות האיזוטריות, נייטרליות של מאמרים וגודל הקהיליה הויקיפדית הרצוי והמצוי ולערוך השוואות בין הויקיפדיה העברית לכמה אחרות. אמירפדיה 06:50, אוגוסט 10, 2005 (UTC)
  • במשך כשעה, החל מ-17:30 (חצי שעה לפני המועד), זלגו הויקיפדים בזה אחר זה לתוך חדר ההרצאות, תוך כדי שיחות היכרות מפוזרות. באיחור של כחצי שעה, פתחה ladypine דיון שעסק בקשר שבין תוכנה חופשית לבין תוכן חופשי. ladypine, החברה באירגון "המקור", הסבירה מהי תוכנה חופשית, ואילו חירויות נגזרות מהגדרת תוכנה חופשית. לאחר מכן, ניסינו כולנו יחד להשליך את המונחים מעולם התוכנה לעולם התוכן. תוך כדי הדיון עמדנו על ההבדלים שבין פרוייקט ויקיפדיה לבין פרוייקט "בן יהודה", שאותו ייצג בדיון אסף, מנהל הפרוייקט. בסוף הדיון נתנו את דעתינו גם על סוגים שונים של תוכן (טקסט, תמונות, אודיו, וידאו), ועל השלכותיהן על סוגיית התוכן החופשי. כסיכום של דיון זה, העלתה ladypine את שאלת שיתוף הפעולה בין קהילת התוכנה החופשית לקהילת התוכן החופשי. הסכמנו שיש מקום לשיתוף פעולה בין הקהילות, תוך שמירה על ייחודה וקיומה הנפרד של כל קהילה. לאחר מכן פתח A&D בדיון מסוג אחר - שאלת הערכים האיזוטריים. A&D הציג בפנינו תובנות מעניינות בשאלה זו, תוך סיווג הערכים האיזוטריים לארבע קבוצות. בדיון נפרשו דיעות שונות, שהוצגו ברובן במזנון בעבר. הדיון הסתיים קרוב לשעה 21:00, כאשר לוחות הזמנים של התחבורה הציבורית מכתיבים את שעת נעילת המפגש. בשיחות מסדרון אחרונות לפני פיזור, הביעו רוב המשתתפים עניין במפגשים מסוג זה בתדירות של אחת לחודש בערך. חשמלית Electriicon2.jpg 08:42, 10 אוגוסט 2005 (UTC)
  • אישית, שמחתי לפגוש את המשתתפים, והדיון כפי שחשמלית הביא את עיקרו, היה מאד מעניין. בנוסף, פעילי המקור יוכלו לעזור לנו להסדיר מפגשים זה בתדירות של אחת לחודש+, כך שבמידה וימצאו ויקיפדים הרוצים להיפגש, הודיעו לי ואתאם איתם. דורית 09:18, 10 אוגוסט 2005 (UTC)
תודה Ofeky 10:18, 10 אוגוסט 2005 (UTC)

תוכן חופשי, תכנה חופשית - סיכום השיחה (מתוך הבלוג שלי, המהווה גם דיווח לחברי קהילת המקור)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אז מה ההבדל בין תוכן חופשי לתכנה חופשית? ואולי אין הבדל?

במפגש ויקיפדיה שנערך אתמול, ראשון בסדרת המפגשים החדשיים של ויקיפדיה העברית, דנו בנושא, מתוך מטרה להבין האם יש מקום לשיתוף פעולה פורה בין הקהילות.

עובדה היא כי אנשים רבים נמנים עם שתי הקהילות. במפגש אתמול נכחו, בין היתר, אדי אהרונוביץ', ויקיפד ופעיל בעמותת המקור, כמו גם אסף ברטוב, ויקיפד, חבר עמותת המקור, ומנהל פרוייקט בן-יהודה - פרוייקט זמינות של ספרות עברית שאינה מוגנת עוד תחת זכויות יוצרים, בדומה לפרוייקט גוטנברג. כמובן, נטלו חלק במפגש ויקיפדים מאושיות קהילת ויקיפדיה: דוד שי, חשמלית, גילגמש (חן), מגיסטר, ומארגנת המפגש, דורית.

לצורך הדיון מנינו את ארבע החרויות של תכנה חופשית: החופש להשתמש, לקרוא את קוד המקור, לשנותו ולהפיצו מחדש. בחנו כל חרות, את משמעותה בתוכן חופשי, ואת נחיצותה לצורך מיצוי התועלת מן התוכן.

על נחיצות החופש להשתמש בתוכן לא היו עוררין. מושג "קוד המקור" כבר גרר ויכוח: אדי אהרונוביץ' הציג את הרפרנסים של העבודה כמקור, המאפשר בחינה של הטקסט. אופן חשיבה שונה מתייחס למקור המאפשר שינוי ועיצוב וקלים. למשל, עמוד העריכה בויקיפדיה לעומת עמוד הערך עצמו. מקור ה TeX לעומת ה pdf הנוצר ממנו.

הוסכם כי היכולת לקרוא את הקוד נחוצה בעיקר לצורך היכולת לשנות. בשלב זה גילינו הבדל בין פרוייקט כגון בן-יהודה, בו ניתן להשפיע על הטקסט באתר רק על ידי שליחת דוא"ל למתחזקי האתר, לבין פרוייקט ויקיפדיה, בו כל דיכפין יטי וישנה. בשני הפרוייקטים היכולת לשנות את הטקסט לשימוש פרטי לא נפגעת, והוסכם כי ההבדל בין הפרוייקטים הינו הבדל טכנולוגי בלבד - בפרוייקט ויקיפדיה כל העולם מוגדר כבעל הרשאות עריכה (בפוטנציה), בעוד שרק קבוצה מצומצמת מוגדרת כעורכת בפרוייקט בן-יהודה. אסף ברטוב העלה גם נקודה מעניינת - אנשים מסויימים, בייחוד כאלה הבקיאים בעריכה לשונית, מנסים לתקן את שפתם של סופרים עבריים, אשר לא כתבו עברית תקנית, ובכך לשנות מן המקור. הפרוייקט אינו מתיר שינויים כאלה. עם זאת, פרוייקט בן-יהודה שמח לקבל הערות ("טלאים") על שגיאות הקלדה וכיו"ב.

גם יכולת ההפצה היא יכולת חיונית להנאה מתוכן חופשי.


בסיכומו של דבר, החרויות הדרושות הן בדיוק אותן חרויות. עם זאת, האתגר העומד בפני הקהילות שונה: קהילת התכנה החופשית עוסקת בשכנוע להשתמש בתכנה חופשית (הטמעה). קהילת התוכן החופשי עוסקת בעידוד לשחרור תוכן תחת רשיון חופשי וביצירת תוכן כזה.

בשלב זה העלה אסף ברטוב את הרעיון, כי מאגרי ספרות נכבדים חסרי כל ערך כלכלי, מכיוון שהוצאות הספרים אינן מפיצות את הכתבים מהעדר דרישה. עם זאת, עדיין לא פגו זכויות היוצרים, ולא ניתן לפרסם את היצירות ברשות הרבים. במצב הנוצר, אין כמעט מקום בו ניתן להשיג את הכתבים. ניתן לנסות לשכנע את מחזיקי הזכויות לשחרר את הכתבים לרשות הרבים בטרם יפוגו הזכויות.

נשאלת השאלה: האם הדמיון בין תוכן חופשי לתכנה חופשית, די בו כדי להצדיק שיתוף פעולה?

לשאלה זו התקבלו תשובות רבות. המצדד העיקרי בשיתוף פעולה היה אסף ברטוב. גם המתנגד העיקרי לכך...

באופן כללי, שיתוף פעולה מיותר. לויקיפדיה יש את אמצעיה לאיסוף תרומות (ויקיפדיה העולמית) ולרכישת משאבים. לויקיפדיה יש מייצגים (דוד שי ואופק) ואין לה צורך בשירותיה של עמותת המקור לאף אחד מן הצרכים הנ"ל.

הקשר בין הקהילות טבעי אך לא הכרחי. כאשר מנסים להסביר את הקשר בין תוכנה לתוכן, ההסברים, שהיו מסובכים ממילא, מסתבכים עוד יותר. כמו-כן, איננו רוצים שאנשים יטעו לחשוב שהדברים כרוכים זה בזה באופן חד משמעי: שלא יחשבו בטעות, כי שימוש בתוכנה חופשית הופך את התוכן הפרטי לחופשי באופן אוטומטי, או כי ניתן להשתמש בתוכן חופשי רק במערכות מבוססות תוכנה חופשית.

מצד שני, שיתוף פעולה יכול להיות פורה בתחומים ספציפיים:

ניתן להפיק דיסק לתלמידים, המכיל עותק של הויקיפדיה על גבי מערכת מבוססת תוכנה חופשית.

לקהילות ענין משותף בזכויות יוצרים. ענין זה משותף גם למרכז לחוק באוניברסיטת חיפה (ערש CreativeCommons.org.il העברי). ניתן לארגן מפגשים והרצאות אשר יעניינו אנשים משלוש הקהילות.

אפשר להזמין את הקהילות לארועים זו של זו.

ניתן להסביר הדדית (אסף הציג את הדוגמא של ההרצאות שהוא נותן על פרוייקט בן-יהודה, בהן הוא מציג את הסביבה בה התפתח הפרוייקט כתוכנה חופשית, ויקיפדיה ופרוייקט גוטנברג). כדאי להזכיר, בעת ניהול יחסי ציבור, את הקהילה השנייה. למשל, להפנות כתבים לדוברי הקהילה השנייה.

הדיון עורר ענין רב, וצר לי רק שנאלצתי לגדוע באיבם פתילי שיחה מרתקים כדי להמשיך בכיוון המתוכנן של הדיון.ladypine 18:08, 10 אוגוסט 2005 (UTC)