פורטל:ערכים מומלצים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערכים מומלצים

ערכים מומלצים הם הערכים הטובים והאיכותיים ביותר שיש לוויקיפדיה להציע. מושם בהם דגש הן על התוכן והן על הצד האסתטי, והם מציגים את הנושאים הנידונים בהם בצורה ברורה, מדויקת ועדכנית. הם עוברים בדרך כלל מספר סבבים של עריכה מבנית, עריכה לשונית והגהה בידי כותבים רבים. בכך הם מסייעים להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר. דגשים נוספים בערכים מומלצים הם קישוריות רבה לערכים אחרים, אורך מתאים לנושא, כתיבה מעניינת, נקודת מבט נייטרלית ויציבות. משמעותה של יציבות היא שהושגה הסכמה בין הכותבים בוויקיפדיה לגבי תכולת הערך ולגבי עיצובו. בכתיבת ערך מומלץ משתמש הכותב במגוון מקורות ומשווה ביניהם, ובסופו הוא מוסיף הפניות לקריאה נוספת עבור קוראים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בנקודות ספציפיות הקשורות לנושא.

כדי שערך כלשהו יתווסף לרשימת הערכים המומלצים עליו להתאים לקריטריונים לקביעת ערך מומלץ ולעבור תהליך בחירה:

Bullet grey.svg מועמדוּת למומלץ - הערך המועמד מוצג ברשימת המתנה למועמדים להמלצה במשך כשבוע שבמהלכו ניתן לשפר את הערך ולהעיר עליו הערות בדף השיחה. כדי להציע ערך חדש להמלצה, הוסיפו אותו לרשימה בדף המועמדות. במקרה שאתם מציגים ערכים שכתבתם, עליכם לציין את חלקכם בכתיבתם.

Bullet grey.svg הצבעה - לאחר כשבוע לפחות עובר הערך לדף ההוספה שבו נערכות הצבעות לקביעת ההמלצה.

כרגע ישנם 714 ערכים מומלצים מתוך 162,618 ערכים בוויקיפדיה העברית כולה: אחד מכל 228 ערכים (0.44%) הוא ערך מומלץ.

Article1 B.svg

ערכים מומלצים נבחרים

רבי עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב השפעה, שחי ופעל במזרח אירופה מסוף המאה ה-18 עד פטירתו בשנת 1837. נחשב לגדול הדור ומגדולי התורה בתקופת האחרונים. הוא נעשה לסמל מובהק של התלמיד החכם בתרבות היהודית של בית המדרש הישן.

רבי עקיבא איגר נחשב לגדול הלמדנים בעת החדשה, שמו הפך למילה נרדפת לגאונות למדנית בתרבות היהודית-תורנית, ותורתו נלמדת בבתי המדרשות של הישיבות בנות זמננו אף שהן לומדות בדרך הלימוד שראשיתה בישיבת וולוז'ין, המושפעת משיטת בריסק. אף על פי שהלוגיקה של כתביו תואמת את סגנון תקופת האחרונים המוקדמת, למדנותו הטרימה את השיטה הבריסקאית, ובדרך כלל מסקנותיו עולות בקנה אחד עם תוצריה הלמדניים וההלכתיים של שיטת הלימוד הישיבתית הנחשבת לחדשה יותר. מה ששימר את הרלוונטיות של תורתו, בניגוד לתורתם של הוגים אחרים שדבקו בשיטת הפלפול.

לבד מהשפעתו העצומה על צורת ניתוח התלמוד ודברי הראשונים, הייתה לרבי עקיבא איגר השפעה מכריעה בתחום ההלכה, והגהותיו הנדפסות על גיליון השולחן ערוך כמו גם פסקיו בספרי השו"ת שלו, הם אבן יסוד בעולם הפסיקה היומיומית ובעולם הדיינות.

בראשית דרכו נמנע מלקבל על עצמו משרת רבנות שבכללה פסיקת הלכה, אך לא נמנע מלשמש כראש ישיבה. בהמשך שימש 24 שנים כרבה של העיירה מרקיש-פרידלנד. עיקר פעילותו הציבורית באה כאשר לאחר פעילות של חתנו המפורסם, החת"ם סופר, נבחר לשמש כרבה של עיר המחוז הפולנית פוזנא, משרה בה החזיק 23 שנים, עד יום מותו.

לערך המלא - מומלצים נוספים
תלמידי בית הספר היסודי בפלובדיב כפי שצולמו במבנה "החדש" ב-1932

תולדות החינוך היהודי בבולגריה מתפרשות לאורך כל תולדותיה של יהדות בולגריה. במהלך המאה ה-2 הגיעו לחבלי הבלקן שנשלטו על ידי הקיסרות הרומית יהודים רומניוטים, מהם צמחה בהמשך יהדות בולגריה. החל מתקופה זו, דרך התקופה הביזאנטית, האימפריה הבולגרית הראשונה והשנייה, מצויות עדויות שניוניות על קיומו של מנגנון חינוך לבני הקהילה היהודית.

מקורות ראשוניים למערכת חינוך מצויים החל משלהי המאה ה-15, עת נשלט אזור בולגריה על ידי האימפריה העות'מאנית. החינוך היהודי התבסס על בתי למידה שכונו מֶלְדָארִי. במחצית השנייה של המאה ה-19, במקביל להאצת התחייה הלאומית הבולגרית, החלו גם בני הקהילה היהודית בניסיונות לבצע רפורמות במערכת החינוך, הן ברמה הקהילתית והן על ידי רשת כל ישראל חברים. התחולל מאבק על אופיה של מערכת החינוך בין התנועה הציונית לרשת כל ישראל חברים והוא הסתיים בעזיבת רשת כי"ח את בולגריה. במהלך מלחמת העולם השנייה, למרות החלת החוק להגנת האומה, נותרו בתי הספר הקהילתיים פעילים, משום שהוגדרו בחוק כחלק ממערכת החינוך הארצית.

לאחר עליית חזית המולדת לשלטון השתלטו בכוח הקומוניסטים היהודים על הנהגת הקהילות, והחל מאבק על תכני הלימוד בבתי הספר. ב-1950 הסתיים גל העלייה המרכזי למדינת ישראל, ולאחריו נסגרו מרבית בתי הספר הקהילתיים בשל חוסר בתלמידים. לאחר תקופת כהונתו של וולקו צ'רבנקוב כראש ממשלת בולגריה, חוסלה למעשה מערכת החינוך היהודית בבולגריה. בשלהי המאה ה-20, לאחר קריסת השלטון הקומוניסטי, חודשה פעילות חינוכית יהודית ובסופיה פועל בית ספר קהילתי אחד ובו למדו ב-2009 כ-800 תלמידים.

לערך המלא - מומלצים נוספים

בחרו נושא ועיינו בערכים בתחתית הדף:

ספרות, לשון ושפות: בלשנות · השפה העברית

Bastille.jpg

היסטוריה של מדינות: היסטוריה של דרום אפריקה - היסטוריה של הרפובליקה הדומיניקנית - היסטוריה של קובה - מדינת האפיפיור

נושאים כלל-עולמיים: אלכימיה - האימפריה הפורטוגלית - הרפורמות הבורבוניות - חבר הלאומים - יוון הקלאסית - - מבצר צלבני

אסיה: החומה הגדולה של סין - המחלוקת על הטקסים הסיניים - הסכם אלג'יר -הפלנגות הנוצריות - שושלת מינג

אמריקה: אינקה - מברק צימרמן - המלוכה הקנדית - פרשת ווטרגייט - תקרית רוזוול

מלחמות וקרבות: המערכה באוקיינוס האטלנטי (1939 - 1945) - מלחמת איטליה-יוון - המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-‎1878) - המרד על הבאונטי - מלחמת הבורים - קרב ביר חכים - מלחמת הברית המשולשת - קרב יוטלנד - קרב מידוויי - קרב נאווארינו - קרב פילוס - כיבוש קונסטנטינופול - מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה - מלחמת צ'צ'ניה השנייה - המערכה על צרפת - טבח יער קאטין - קרב הירמוך - קרב מפרץ הלגולנד - קרב קאנאי - קרב קדש - קרב קרני חיטין - קרב שילה - קרב סטלינגרד - קרב חרן - קרב הייסטינגס

Spanish Armada.jpg

טרור ופשע: די. בי. קופר

אפריקה ואירופה: החוק להגנת האומה - צרפת החופשית

גרמניה: התנגדות גרמנית לנאציזם - המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה - חומת ברלין

האיים הבריטיים: הכתרת מלכי בריטניה - מפעלי עמק דרוונט

ביוגרפיה: מרקוס ויפסניוס אגריפה - אינגריד בטנקור - דאהר אל-עומר - אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת - אלכסנדר הגדול - פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה - לאופולד אמרי - יון אנטונסקו - אספאסיה - היירם בינגהאם הרביעי - צ'ארלס גורדון - לאונרדו דה וינצ'י - סמואל דרבן - וילהלם השני, קיסר גרמניה - קורט טוכולסקי - מטאו ריצ'י - רוברט לה פולט - גאיוס מריוס - אשרף מרואן - סמנתה סמית' - ולדימיר פוטין - ויליאם פיט הבן - פריקלס - וינסטון צ'רצ'יל - ג'ורג' קנאן - קלאודיוס - קרול הראשון, מלך רומניה - ז'אן מרקוס - אלקיביאדס


מטבע ממרד בר-כוכבא

תולדות עם ישראל: המרד הגדול - העלייה מרומניה - יהדות בוקרשט - יהדות גאורגיה - יהדות פלובדיב - יהדות קראית - ישיבת טלז - מרד החשמונאים - מערכות המסתור של בר כוכבא

השואה: אושוויץ - ארגון צבאי יהודי - הארגון היהודי הלוחם - התעמולה הנאצית - יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה - מאוטהאוזן - מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט - פרעות יאשי

תולדות היישוב: ארגון צבאי לאומי - בנק אנגלו-פלשתינה - גדר הצפון - הגדודים העבריים - ההגנה - ההעפלה - היישוב הישן - העלייה לביריה - הרכבת המנדטורית - חי"ש - פרשת הסרג'נטים - פרשת הרצח בחולות תל נוף - קול ירושלים - רכבת העמק - ש"י - תוכנית גדס

מדינת ישראל: ישראל - גבולות מדינת ישראל - דגל ישראל - הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001 - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - הכנסת - הנורה שתאיר את כל רמת גן - הסכם השילומים - חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) - ישראל במלחמת יום הכיפורים - כפר אוריאל - כרמלית - מדיניות לשונית בישראל - מציאת עצמותיו של אבשלום פיינברג - נצרת - עכו - שדרות רוטשילד - תל אביב-יפו - תל אביב במלחמת העצמאות

ארץ ישראל: ג'וב יוסף - דיג בארץ ישראל - הר כרכום - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - חמת גדר - כוכב הירדן - כפר סבא - מבצר עתלית - מדבר יהודה - ממלכת ירושלים - מנזר מר סבא - מסע נפוליון בארץ ישראל - מצדה - מרכז הכרמל

הכרזת העצמאות

צבא הגנה לישראל: חיל ההנדסה הקרבית - יהל"ם - מבצע ערצב 19 - מצעד צה"ל - נגמ"שים כבדים בצה"ל - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956 - 1957) - ספינות שרבורג - שייטת ספינות הטילים

ירושלים: אוריינט האוס - אספקת המים לירושלים - האמה התחתונה - הגן הארכאולוגי ירושלים - היציאה מן החומות - המושבה האמריקאית בירושלים - ויה דולורוזה - טלביה - ימין משה - ישורון - ירושלים בתקופה הממלוכית - ירושלים בתקופה הצלבנית - ירושלים בתקופת בית שני - מגרש הרוסים - מלון המלך דוד - ממילא - מנהרות הכותל - מנזר האחיות ציון (עין כרם) - קריית עיריית ירושלים - רוממה - רחוב הנביאים - תלפיות

ביוגרפיה: אברהם אבולעפיה - מרדכי אנילביץ' - לוי אשכול - שמחה בלאס - מנחם בגין - יוסף בכור שור - ישראל בר - דודו גבע - הרשל גרינשפן - יוסף בכור שור - יעקב גנס - ישראל דה האן - משה דיין - איסר הראל - נפתלי הרץ וייזל - זאב ז'בוטינסקי - אבא חושי - הורקנוס לבית טוביה - יצחק בר לווינזון - שמואל דוד לוצאטו - אליעזר ליבנה - מהר"ל מפראג - משה מנדלסון - טובה סנהדראי - שלמה פיינגולד - מאיר פיינשטיין - יוסף פרל - שמעון פרס - יום טוב ליפמן צונץ - אברהם יצחק הכהן קוק - ישראל קסטנר - נחמן קרוכמל - אברהם ישעיהו קרליץ - יוסף רוזנבלט - שבתי צבי - סעדיה שושני - הרמן שטרוק - יצחק שמיר - מוזס וילהלם שפירא - ארתור שפנייר