ויקיפדיה:שאלות ותשובות/זכויות יוצרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

WikipediaFAQhebrew.png

זהו אחד מדפי השאלות והתשובות של ויקיפדיה העברית.

אם לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם בדפים אלו, פנו לדף ברוכים הבאים בו יש מידע שעשוי לעזור לכם בצעדיכם הראשונים בוויקיפדיה. אם זה גם לא מספיק, דף העזרה מכיל מידע מפורט יותר המסביר כיצד לבצע פעולות שונות בוויקיפדיה. אם גם שם לא מצאתם ישועה אתם מוזמנים לשאול את שאלתכם בדלפק הייעוץ, ואחד הוויקיפדים ינסה בוודאי לעזור לכם.

כללי קוראים תורמים מנהלה עריכה בעיות זכויות יוצרים שונות נפוצות

בדף זה תוכלו למצוא תשובות לשאלות נפוצות בענייני זכויות יוצרים. באפשרותכם לשאול שאלות ספציפיות בויקיפדיה:זכויות יוצרים/שאלות ותשובות.

תוכן עניינים

מבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

כולנו חפצים לראות בהתפתחות מהירה של ויקיפדיה, ותבוא הברכה על כל העוסקים בכך, אך כאשר אנו תורמים להתפתחותה של ויקיפדיה, חשוב מאוד להקפיד שלא לפגוע בזכויות יוצרים.

נושא זה חשוב תמיד, אך בוויקיפדיה חשיבותו גדולה כפליים, כיון שוויקיפדיה מעניקה לגולשים רשות לצטט ממנה הלאה, ולכן מי שמוסיף ערך לוויקיפדיה תוך הפרה של זכות יוצרים מחטיא את הרבים, שיצטטו ערך זה בתום לב, מבלי לדעת שבכך הם משתמשים ברכוש גנוב. מלבד העבירה על החוק והעוול שנעשה לבעל זכות היוצרים, בעת העתקה שאינה מורשית, כל ערך שמועתק לוויקיפדיה ממקום אחר, פוגע אנושות במוניטין שלה, ומרתיע אנשים שהקפדה על זכויות יוצרים יקרה ללבם, מלהצטרף לכותבי ויקיפדיה.

להלן מספר הנחיות כלליות לשמירה על זכויותיהם של יוצרים אחרים ושאלות ותשובות המדגימות יישומים שונים של זכויות יוצרים. שימו לב לכך שדף זה אינו מהוה תחליף לייעוץ משפטי.

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה מוגן בזכויות יוצרים?[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל יצירה שאדם יצר, בין אם פורסמה (בספר, בעיתון, באינטרנט וכדומה) ובין אם לא פורסמה, מוגנות על פי חוק.

בין אם מדובר בסיפור, שיר, פזמון, מאמר, תסריט, שרטוט אדריכלי, ציור, איור, קריקטורה, צילום, סרט, אנימציה, תוכנית טלוויזיה, תוכנת מחשב, מפה גאוגרפית, ואף כוראוגרפיה ושרטוט של מעגלים חשמליים.

הגנת זכות היוצרים חלה הן על היצירה השלמה, והן על חלקים ממנה.

מה לא מוגן?[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיון, נתון, עובדה, או ידיעה חדשותית.

מתי פגה זכות היוצרים?[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככלל, הדבר משתנה ממדינה למדינה וממדיום למדיום. בעיקרון, במדינת ישראל זכות היוצרים על יצירה פוקעת בתום 70 שנים ממות המחבר. ישנן יצירות אחרות, כמו תמונה, בהן פוקעת זכות היוצרים בתום 50 שנים מתאריך פרסום התמונה (או יצירת הנגטיב).

כיצד תישמר זכות היוצרים שלך?[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל תרומה שלך לוויקיפדיה מפורסמת תחת רישיון Creative Commons. אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על ידי אחרים, שתופץ לעיני כל, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה בציון המקור - אין לפרסם אותה פה. עיין בנוסח הרישיון לפרטים נוספים.

שימוש הוגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם שימוש הוגן בתמונה או מלל מפר זכויות יוצרים?[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהגדרה שימוש הוגן הנו הפרה של זכויות יוצרים.

המחוקק מאפשר הפרה זו בצורה מוגבלת ולמטרות לימודיות בלבד.

על פי כללי שימוש הוגן כאשר לוקחים תמונה (או מלל) מבעל הזכות מבלי רשותו, חייבים לקחת חלק קטן מהמלל או תמונה אחת מתוך תמונות רבות (לכל היותר שתים מאתר), לציין מיהו בעל הזכויות (במקרה של תמונה הלקוחה מאתר אינטרנט) ולרשום גם בערך עצמו מהיכן התמונה. יש לציין שהתמונה מוגנת בזכויות יוצרים, ולציין שהיא מוצגת במסגרת כללי שימוש הוגן - המשמעות היא, שבניגוד לרוב התמונות בוויקיפדיה, אין להשתמש בה לכל צורך שהוא באופן חופשי, אלא רק לצרכים לימודיים שאינם מסחריים. בוויקיפדיה באנגלית יש הנחיה (שהם לא ממלאים אחריה) למחוק תמונות כאלה.

ראו גם שימוש הוגן.

מדוע בערך על סרט אני לא יכול לפרסם חמש תמונות מהסרט כמו בערך האנגלי תחת שימוש הוגן?[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש הוגן משמעו פגיעה מינימלית בזכויות היוצרים. תמונה אחת היא פגיעה מינימלית. שתי תמונות (או שלוש) הן פגיעה מינימלית רק במקרים שיש הרבה מה להראות. אפשר יותר משתים או שלוש, על מנת להדגים משהו שלא ניתן לראות בתמונות האחרות או לצורך השוואה ביקורתית.

האם לקיחת תמונה של אדם מאתר גל"צ והשמתה בערך של אותו אדם תהיה שימוש הוגן?[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו בדיוק סוג האתר שממנו אין לקחת תמונות בשימוש הוגן, מהסיבה כי לא ניתן לדעת כמה תמונות כבר נלקחו ממנו. לא כל פרסום תמונה של אדם נופל בגדר שימוש הוגן. ובלי קשר להרשאה של האתר, הזכויות שייכות לצלם או למעסיק שלו בלבד. אם לאדם יש אתר רשמי אישי, אז אפשר לקחת תמונה אחת מהאתר במסגרת שימוש הוגן.

האם מותרת השמת תמונה בשני ערכים? לדוגמה, עטיפת אלבום בערכי האלבום והלהקה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

נראה שלא. שימוש הוגן הנו שימוש מינימלי - תמונת האלבום רק בערך על האלבום (אבל תמונת אלבום שעליה פני הלהקה אפשר לשים גם בערך על הלהקה - ולא רק על האלבום). אף שבמקרה זה יכולה להיות פרשנות שמתירה את שניהם, בשל היקף השימוש ב"שימוש הוגן" בוויקיפדיה - שהוא אדיר, מומלץ ללכת על הפרשנות המצמצמת יותר ולהחמיר. בכל מקרה אסור להשתמש בתמונה בערכים שאינם עוסקים בנושא הספציפי המופיע בתמונה, כמו ערך בנושא סוג המוזיקה וכדומה.

האם מותר לצטט את מילות שיר הפתיחה של סדרות בערכים עליהן?[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסור לצטט את מלוא השיר. הדבר אינו נופל במסגרת השימוש ההוגן. עם זאת, מותר תחת שימוש הוגן לצטט בית מהשיר או את הפזמון.

מה הדין לגבי סטיקרים (ותמונות פרסומות) שהבעלים שלהם ישמחו בתפוצה הכי רחבה שיש, ומסגרת של שימוש הוגן דווקא מגבילה אותם?[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש הוגן אומר "אני מתיר לך להפר זכות יוצרים" למטרה "הוגנת" - ההגבלה של "ערך אחד" היא לא מכוח החוק, אלא אנו מטילים אותה עלינו מכוח ההוגנות. (יכול להיות שימוש גם בשני ערכים או אפילו עשרים אם זה הוגן - אבל זה מצב קיצוני). העובדה שסטיקר מפורסם בכל מקום אינה אומרת שאין לו זכויות יוצרים.

מה ההיקף של ציטוטים מספר, בכדי שיהיו תחת שימוש הוגן?[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציטוט של שתי פסקאות מתוך ספר שלם סבירות בהחלט, כמו למשל בערך ראשית ישראל (ספר).

מה ההיקף של ציטוט שירים, והאם ציטוט השירים בערך אן סקסטון מפר את השימוש ההוגן?[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שמצוטטים שם מספר שירים, הדבר נראה סביר בהחלט, בהתאם לחריג הביקורת או הלימוד של השימוש ההוגן. יש להשתדל רק שלא יהיה אף שיר במלואו - אפשר כמה משפטים מהשיר להדגים את הנקודה.


ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Old book bindings.jpg

האם יש זכויות יוצרים על תרגום יצירה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוודאי. כך למשל, אם תתרגם עכשיו שיר של שייקספיר - הזכויות על התרגום הן שלך למשך כל חייך + 70 שנה, אבל כל אחד יכול לגשת לטקסט המקורי שפגו הזכויות בו ולתרגם אותו שוב.

האם תרגום חופשי של שיר שלם מאנגלית לעברית הוא הפרה של זכויות יוצרים?[עריכת קוד מקור | עריכה]

כן, אם השיר המקורי עדיין מוגן בזכויות יוצרים.

האם יש זכויות יוצרים על עריכת יצירה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש זכויות יוצרים על עריכה. יצירה שנכתבה על ידי אדם פלוני, אך נערכה מחדש על ידי אלמוני, אף אם עבודת העריכה הייתה רק בסידור של הפסקאות והפרקים, באופן אחר מהכתוב המקורי, יש לשני זכויות יוצרים הן על העריכה, כותרות, ההארות, ההערות, העימוד (בחירת סוג הגופן וכו')- וגם להקשר חדש של פסקאות ותכנים (אם נעשה), אבל בנפרד מהקטעים המקוריים.

מתי פג תוקף זכויות יוצרים של אנציקלופדיה עם המוני כותבים, האם כל קטע 70 שנה ממות הכותב?[עריכת קוד מקור | עריכה]

באנציקלופדיה יש זכות יוצרים כפולה של העורך והכותב גם יחד, מכיוון שיש בה למעשה שתי "יצירות" שונות. לכותב יש זכויות יוצרים על הקטעים שלו, ולעורך יש זכויות על היצירה, מעצם העריכה שעשה. לכן, זכויות היוצרים צריכות להיות 70 שנה ממותו של העורך על כלל האנציקלופדיה + זכויות יוצרים של כל אחד מהכותבים לגבי מה שכתב, אם נפטר לאחר העורך. אם יש הסכם כי המערכת רוכשת את זכויות היוצרים של הכותבים - זכויות היוצרים של האנציקלופדיה יהיו 70 שנה ממות העורך.

עד כמה מותר להשתמש במידע המופיע באנציקלופדיה לצורך כתיבת ערך?[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידע כשלעצמו אינו מוגן אף פעם. זכויות היוצרים הן על הניסוח, על סדר הדברים ועל בחירת המידע. אף שהעובדות עצמן אינן מוגנות, הניסוח בו הן מופיעות מוגן. אם העובדה היא רק "X נולד בתאריך Y" דבר זה לא מוגן - כי זה זוהי הדרך היחידה של ציון עובדה זו. לעניין בחירת המידע - כאשר אנציקלופדיה או כל ספר אחר, בוחר מידע מסוים מתוך כלל המידע, יש גם על זה זכויות - כך לדוגמה, אם באנציקלופדיה של השואה קיימת "רשימת תאריכים חשובים" - הם בחרו את מה שנראה להם חשוב - ודבר זה אף הוא מוגן בזכויות יוצרים.

כעיקרון בכתיבה על פי אנציקלופדיה, הכי טוב לקרוא את הפסקה, לסגור את הספר, ואז לכתוב את המידע במילים שלך.

בספר "אוצר ספרי הגר"א" יש צילום של השער של ספר אוקלידס שתורגם לעברית (האג, תק"ם = 1780). האם סריקת השער תהווה הפרת זכויות יוצרים?[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום (או סריקה) של הכריכה או עמוד השער הנם הפרה של זכויות היוצרים - אבל אם משתמשים בצילום או הסריקה לערך עצמו, הרי הפרת זכויות היוצרים מותרת במסגרת כללי השימוש ההוגן. הנושא של הירידה באיכות היא יותר במשפט האמריקאי ולא הישראלי, וצילום מרחוק נכון במקרים מסוימים בלבד.

זכויות יוצרים על הקלדה או סריקה כשלעצמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלדה אינה יצירה אלא העתקה. אין זכויות יוצרים על טקסט ישן מוקלד. על עריכה של טקסט ישן יש זכויות (על העריכה עצמה, ולא על הטקסט). זכויות יוצרים נועדו להגן על יצירה ולא על עבודה שחורה. גם במקרה של סריקה סתמית אין זכויות יוצרים. אלא אם כן הצילום דרש עבודה מקצועית (בחר תאורה, כיוון) הרי התמונה מוגנת (אבל לא הטקסט).

תוכנות ותכנים ממוחשבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם מותר להציג קטע קוד של תוכנה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

כן. אבל רק כמה שורות כדוגמה בלבד במסגרת שימוש הוגן, מכיוון שהטקסט עצמו של כל תוכנה - בין בקוד מכונה ובין בשפת התוכנה הוא מוגן בזכויות יוצרים, (ובהתאם - אסור לתרגם אותו לשפת תוכנה אחרת מבלי אישור של בעל הזכויות). מדובר ביצירה ספרותית ככל יצירה אחרת ולכן אפשר לצטט את התוכנה רק כשימוש הוגן.

מדוע יש זכויות יוצרים על תמונת מסך של תוכנה? נראה שהזכויות הם דווקא על הקוד שלה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא רק הקוד של תוכנה מוגן בזכויות יוצרים, אלא גם התוצר של התוכנה - אף הוא מוגן, הן בהגנת זכויות יוצרים והן בהגנת מדגם. אפשר לדמות את תמונות המסך של תוכנה לצילומי מסך של סרט קולנוע - קוד התוכנה משמש כמעין תסריט (שמוגן בפני עצמו). חוץ מצילום המסך מוגנים גם הבימוי והמשחק - היצירה הכללית המהווה את הסרט - וכך גם כל משחק מחשב או תוצר של תוכנה מוגנים.

האם מותר להשתמש בתמונות משחק מחשב עבור כל דמות ראשית מהמשחק?[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא. אפשר שתי תמונות מהאתר הרשמי, או שתי תמונות מסך של המשחק בכל הוויקיפדיה, במסגרת כללי שימוש הוגן. נדרש לציין בדף התמונה כי מדובר בתמונה המוגנת בזכויות יוצרים, בתמונה שמקורה במקום X, וכן לכתוב שהיא מועלה לשימוש הוגן בלבד.

האם מותר לחתוך את צילום המסך של משחק המחשב, בכדי שיהיה תצלום שבו מופיעה רק הדמות?[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת שימוש הוגן וכללי זכויות היוצרים אינך יכול לשנות את המקור, ולכן אין לחתוך את התמונה, כי זה מפר את זכויות הצלם.

עיתונים, כתבי-עת, מכתבים ומפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם אפשר להעתיק מאמר מעיתון?[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאמר מוגן בזכויות יוצרים ואין להעתיק אותו. העובדות במאמר אינן מוגנות. אין זכויות על עובדות ואפשר להשתמש בהן ולכתוב באמצעותן ערך מקורי.

האם אפשר לסרוק דף מעיתון?[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצלום מעיתון הנו ככל תצלום אחר. דף מעיתון מהווה יצירה בפני עצמה (של עורכי העיתון) וגם אותו אי אפשר לסרוק, שלא לפי כללי שימוש הוגן.

כתבתי מאמר בעיתון. האם אני רשאית לעשות בו שימוש כרצוני?[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהעדר הסכם לך ולעיתון זכויות מקבילות ואת רשאית להשתמש במאמר כרצונך.

האם ניתן להעתיק את מכתבו האחרון של מרדכי אנילביץ'?[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכתב מוגן בזכויות יוצרים, וציטוטו בפרוטוקול ובעדות אינו מעיד על ויתור על הזכויות. יחד עם זאת, נראה לי שניתן לצטטו במלואו בערך על אנילביץ' כשימוש הוגן בשל הציטוט בפרוטוקול.

האם ניתן להעתיק שישית מתוך מפה ממשלתית ולצייר עליו?[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש במפה אכן מפר זכויות יוצרים. לא ניתן לגזור קטע ממפה מוגנת ולהשתמש בו ולהגדיר אותו כשימוש חופשי. באותה מידה אי אפשר לצייר על הקטע ולהגדיר אותו כשימוש הוגן. הפיתרון - למצא מפה בשימוש חופשי או להשתמש במפה שלמה בשימוש הוגן מבלי לצייר עליה.

האם אפשר לעשות שימוש במפת גדר ההפרדה מאתר משהב"ט בערך גדר ההפרדה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

זה לא שימוש הוגן. אז לא.

זכויות יוצרים על מכתב לשולח או לנמען?[עריכת קוד מקור | עריכה]

זה ההבדל בין זכות יוצרים לזכות קניינית. זכות היוצרים לכותב המכתב. זכות קניינית למקבל המכתב.

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Vincent Willem van Gogh 015.jpg

מהיכן אני יכול להעלות תמונות?[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת אתרים המתירים שימוש חופשי בתמונות שבהם מופיעה בדף העזרה ויקיפדיה:מקורות לתמונות.

כיצד אני יודע אם תמונה מוגנת בזכויות יוצרים?[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעיקרון כל יצירה אומנותית מוגנת בזכויות יוצרים. זכויות אלה פגות לאחר זמן הקבוע בחוק. כמו כן בעל הזכות יכול לוותר עליה לטובת הציבור.

חוקים אלה משתנים ממדינה למדינה.

בישראל, ההגנה על צילומים (בין אם מקורם בישראל ובין אם מקורם בארץ אחרת) פוקעת חמישים שנה אחרי יצירת הנגטיב (או במקרה של תמונה שהונפקה על ידי מוסד של המדינה, חמישים שנה לאחר פרסומה). החוק בארה"ב ובחלק ממדינות אירופה קובע תקופה של שבעים שנה ממות היוצר.

האם אני יכול לצלם יצירת אומנות - לדוגמא: פסל ולהעלות את התמונה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום של יצירה המוצגת לקהל מהווה יצירה חדשה. אם הצלם רוצה להעלות את התמונה תוך ויתור על זכויות היוצרים אין עם זה בעיה. שימו לב שיש מוזיאונים האוסרים על צילום בתחומם, ואז הצילום מהווה הפרת חוזה בין התייר המצלם למוזיאון - אך לא הפרת זכויות יוצרים.

האם מותר לסרוק תמונות (תצלומים) מספר שיצא לפני 50 שנה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

כן. סריקת תמונות (תצלומים) מספר, במצב שבו הוא פורסם לפני חמישים שנה אפשרית, כי עברו 50 שנה מיום פרסום התצלומים.

האם לאדם שסרק יש זכויות על הסריקה, אף שאיננו בעל זכויות על התמונה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

כן. לאדם שסרק חומר, יש זכויות על הסריקה. אם אתה סורק חומר שפגה ההגנה של זכויות היוצרים עליו (תמיד יש זכויות - רק ההגנה עליהן פגה) הזכויות של הסריקה הן שלך.

האם ניתן להעלות לוויקי כרזה מתקופת השואה שמוצגת במוזיאון, שמוכר אותן כפוסטר או ברזולוציה גבוהה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנו ספק האם מדובר בגדר של שימוש הוגן. עדיף לפנות למוזיאון ולבקש את רשותם. שים לב - הזכויות הם בצילום הכרזה ולא בכרזה עצמה - אם אחד הכותבים יצלם את הכרזה במוזיאון, הרי שהזכויות בצילום שייכות לו - בהנחה שהכרזה מוצגת במקום ציבורי.

יש לי תמונה של אליהו גולומב בחוברת הסברה שמוזיאון ההגנה שלח אליי, ללא כל פרטים, האם אני יכולה להעלות אותה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקרונית אפשר במסגרת שימוש הוגן תוך ציון מקור התמונה ולמי שייכות זכויות היוצרים, אבל במקרה שהם שלחו את החוברת שלא במטרה מפורשת להעלות אותה לויקיפדיה, וחסרים פרטים רבים כמו שם הצלם, והעורך וכדומה, עדיף לפנות אליהם ולבקש רשות להשתמש בתמונה במסגרת הויקיפדיה.

מה דינן של תמונות מכתב-עת המתיר שימוש בתמונות אלו לצרכי לימוד בלתי-מסחריים?[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכאורה מדובר רק בתמונות שימוש הוגן.

האם מותר לסרוק ולהעלות את כריכת הספר "אמונתו של ישעיהו לייבוביץ'" מאת נעמי כשר, הכוללת את תמונתו של לייבוביץ'?[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעיקרון אין זה שימוש הוגן. שימוש הוגן בעטיפה של ספר מצריך שבערך תהיה התייחסות סבירה לספר זה (כל הערך עוסק בספר, או לפחות סעיף או פסקה עוסקים בספר). ללא תנאי זה, העובדה שהספר עוסק בנושא שגם הערך עוסק בו אינה מספיקה כדי להכשיר את הצגת תמונת הספר. ואולם במקרה זה עטיפת הספר אינה ציור מקורי אלא בעצמה מדובר אך בצילום של נשוא ערך זה. לא הייתי גוזר את התמונה (שאז השימוש לא הוגן), אבל עצם העובדה שמציגים ספר שנכתב על משנתו של ליבוביץ, בערך הדן בו ובמשנתו, דווקא נראה לי שעומד בתנאי ההוגנות - אין מדובר בפגיעה רבה מידי (או בפגיעה בכלל), שכן אם כבר יש קשר בין הערך לבין התמונה המוצגת (תמונת ספר הדן בליבוביץ). ומאחר ורואים למי הזכויות בתמונה (רואים את כל עטיפת הספר) הרי שהפגיעה המוסרית אף היא אינה רבה (אף כי היה מן הראוי לציין מי צילם את התמונה).

האם ניתן להשתמש בתמונות מאתר הוועד האולימפי בישראל בשימוש הוגן בדומה לתמונות מאתר הכנסת?[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא. וכפי שציינתי בעבר, גם התמונות מאתר הכנסת הן לא שימוש הוגן ומאד בעייתיות.

האם סריקה של מודעה של, נאמר "דובק" מ"הגלגל" (עיתון ישן) ושילובה בערך על חברת דובק הוא שימוש הוגן?[עריכת קוד מקור | עריכה]

כן.

אישורים להעתקה/תמונות מארכיון הפלמ"ח. האם הרשיון הזה בתוקף בכל התמונות?[עריכת קוד מקור | עריכה]

נראה שהרישיון בסדר.

האם מותר לצלם פסל או תמונה המוגנים בזכויות יוצרים?[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסל הוא כמו יצירה כתובה - כשם שאסור לצלם עמוד של ספר כי זה מהווה הפרת זכויות יוצרים כך אסור כעיקרון לצלם פסל (או תמונה במוזיאון - צילום התמונה מהווה הפרה שלה).

האם מותר לצלם פסל הסגור במוזיאון? ואם המוזיאון אוסר לצלם ומישהו מצלם בכל זאת - האם הצילום הוא הפרת זכויות יוצרים?[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם על הפסל אין זכויות יוצרים - הרי שכל אחד יכול לצלמו - המוזיאון לא יכול למנוע את זה מטעמי זכויות יוצרים והאיסור על הצילום הוא שאלה חוזית (הפרת חוזה מול המוזיאון - ונשאלת השאלה האם שנכנסת למוזיאון הסכמת לחוזה או לא).

אם הפסל מוגן בזכויות יוצרים (טרם עברו 70 שנה ממות היוצר) - נשאלת השאלה האם הפסל מוצג במקום ציבורי (לדעתי כן - אבל הדבר משתנה ממדינה למדינה. למיטב הבנתי התשובה בישראל היא "כן" ובצרפת וארה"ב התשובה תהיה "לא") - ואז בהתאם לחריג צילום במקום ציבורי, אפשר לצלם את הפסל.

האם מותר להעתיק תמונה חדשה של פסל עתיק?[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר משהו יוצר יצירה כלשהי, הוא בעל זכויות היוצרים ביצירה ואלה מוגנים על פי חוק למשך הזמן הקבוע בחוק. פסל של פסל יווני (לדוגמה ראשו של פריקלס) היה מוגן לו היה נוצר בימינו למשך 70 שנה ממות היוצר. תמונה של הפסל לו היה הפסל עדיין מוגן הייתה הפרה של זכות היוצרים של הפסל - אבל היא בעצמה מהווה יצירה חדשה (יצירה נגזרת) לה זכויות יוצרים מוגנות ל-50 שנה מיום הצילום. כיום, כאשר על הפסל אין זכויות (וכל אחד יכול לצלם אותו מבלי לבקש רשות או ליצור העתקים שלו) זה לא סותר את העובדה שכל תמונה או העתק בעצמה מוגנת (אבל כל אחד יכול לצלם את המקור, ואין עם זה בעיה). כאשר את סורקת תמונה את יוצרת העתק חדש - יצירה נגזרת חדשה. אם בידיך תמונה מקורית - זה בסדר - אבל אם בידיך העתק מוגן - אינך יכולה להעתיקו שוב.

אם צילמתי אדם אנונימי ברחוב, האם יש לו מעמד של זכות יוצרים בתמונה? ומה לגבי דוגמנית?[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאדם ברחוב יש זכות מסוימת לפרטיות (לא רבה - זה שטח ציבורי), אבל לא זכות יוצרים. זכויות היוצרים הם של היוצר (הצלם או מי ששכר אותו) ולא של האיש ברחוב, ואף לא של הדוגמנית (היא מקבלת כסף על נוכחותה אך אין לה זכויות בתמונה).

האם יש זכויות למי שסרק תמונה שנמצאת ברשות הציבור?[עריכת קוד מקור | עריכה]

ש. אם יש תמונה ברשות הציבור, וארגון כלשהו סרק אותה והצמיד תווית זכויות יוצרים, האם יש לו זכויות כלשהם בחוק הישראלי? כידוע, בחוק ארה"ב לא יהיו לו שום זכויות, אבל בחוק של בריטניה זה בויכוח.
ת. השאלה אם נעשה עיבוד כלשהו של התמונה. ברגע שנעשה עיבוד (שיפור/חידוד צבעים וכו') העיבוד הוא יצירה נגזרת המוגנת בעצמה לתקופה של 70 שנה לאחר מות עושה העיבוד. אם לא נעשה כל עיבוד, זה לא יצירה נגזרת ולא משנה מה כותבים - היצירות חופשיות.

האם ניתן להעלות תמונה הלקוחה מאתר בתשלום לערך העוסק בה תחת שימוש הוגן?[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא. תמונה מאתר שדורש תשלום עבור שימוש בתמונות אינה יכולה להיות תמונה בשימוש הוגן.

למי יש את זכויות היוצרים על ציור מקורי ועל רפליקה של הציור?[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור מקורי שברשותך - בהתאם להסכם שביניכם. יכול להיות (ולרוב קורה) שהאמן מוכר את זכויות היוצרים לקונה (נותרות לו זכויות מוסריות כמו הזכות לקרדיט), ואז הרוכש הוא בעל הזכויות. ברפליקה - לא עוברות הזכויות. אתה רוכש זכויות קנייניות ברפליקה, אך לא זכויות יוצרים כלשהם. המדובר ביצירה נגזרת, כאשר היצירה המקורית עדיין מוגנת.

רדיו והרצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם מותר להעתיק תרגומי טקסטים מהרצאות רדיו של פרופ' הרסגור?[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנושא קצת יותר בעייתי. הר סגור עושה שימוש הוגן בטקסט מוגן לצורך תוכניתו, ומתרגם טקסט מוגן (קטע קטן ממנו, בשימוש הוגן). הבחירה שלו דווקא בקטע טקסט זה היא עצמה מהווה פעולת עריכה מוגנת. אתה לא יכול לעבור נושא נושא שהוא מרצה עליו, לבחור דווקא את הטקסט המוגן שהוא בחר ולתרגם אותו בעצמך שכן אתה מפר את זכויותיו. מובן שבהרצאה על לינקולן יהיה ציטוט מנאום גטיסברג - ולכן גם אם אתה תצטט אותו וגם אם הוא יצטט אותו זו לא תהיה הפרה, אבל ציטוטים פחות מובנים מאליהם, מראים שנעשה מחקר בבחירת הציטוט - ומחקר זה מוגן.

צילומי וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם מותר לצלם בווידאו הופעה בתשלום של נינט ולהציגה בוויקיפדיה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנם לא הפרת זכויות יוצרים, אבל מדובר בהפרת זכויות מבצעים, ולכן אסור להציגה בוויקיפדיה.


קישורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם מותר להוסיף קישורים ל-YouTube בערך?[עריכת קוד מקור | עריכה]

מותר, רק אם ברור מעל לכל ספק שהקישור אינו מפנה לסרט המפר זכויות יוצרים. כלומר, כל קטע מסרט קולנוע, תוכנית טלוויזיה, או קטע המכיל שיר של זמר שהוציא את השיר על גבי דיסק מוגן - אסור להציג. אם מתחת לסרט קיימת הצהרה שמי שהעלה אותו הוא בעל זכויות היוצרים - אז מותר. מקרים שבהם מותר לקשר הם למשל וידאוקליפים בערוץ היוטיוב הרשמי של הלהקה או של חברת התקליטים המפיצה את האלבום.


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.