ויקרא רבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ויקרא רבה הוא מדרש אגדה קדום לספר ויקרא, שנכתב בארץ ישראל במאה ה-5 או ה-6, ונחשב על פי המסורת לחלק ממדרש רבה על התורה.

פירוש השם "רבה" או "רבא" הוא "גדול" בארמית. זהו חיבור רב היקף, הכולל אוסף דרשות שמרביתן מתקשרות לפסוקים מספר בראשית. משערים כי במקורן נדרשו דרשות אלה בעל-פה בשבתות לפני הציבור בבתי כנסת, רבנים במטרה לנחם ולהדריך את הציבור הרחב, ובשלב מאוחר יותר הועלו על הכתב. המדרשים כוללים סיפורים, משלים וחידודים לשוניים, שלא כולם מובנים או הגיוניים בעינינו.

לשונו, סגנונו וסידורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרש ויקרא רבה כתוב בארמית גלילית (כלשון התלמוד הירושלמי) ובעברית, ושלובות בו גם מילים יווניות ולטיניות. ויקרא רבה הוא מדרש אגדה, והוא שונה בסגנונו ובסידורו ממדרשי הלכה לתורה, כגון הספרא והספרי, המכילים דרשות בעיקר בנושאים הלכתיים. בויקרא רבה מצויות אגדות ובאורים קדומים על הסיפורים ועל דברי הימים, והוא דורש כמעט כל פסוק.

דרך הדרשן לפתוח בפסוק מן הכתובים. הדרשה נפתחת במונחים כמו: "פתח ר' פלוני כתיב, הדא הוא דכתיב" (=זהו שאמר הכתוב). הדרשן מביא דרשנים שונים, שכל אחד מהם קשור לחברו, והוא חורז דרשות, אגדות ומשלים, עד אשר הוא חוזר לפסוק שהתחיל בו בספר ויקרא, ומפרש אותו. לעתים הדרשה נפתחת בפסוק מן הנביאים, ולעתים היא מתחילה ללא פתיחה בפסוק מהתנ"ך.

זמן חיבורו ומחברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסורת מייחסת את מדרש רבה לרב אושעיא רבה, שהיה הראשון שהתחיל לקבץ מדרשים לספר בראשית. מדרש ויקרא רבה נערך בזמן מאוחר יותר, ומחברו הוסיף דרשות של אמוראים שחיו ארבעה או חמישה דורות אחרי ר' אושעיא. רוב האמוראים הנזכרים בויקרא רבה הם אמוראי ארץ ישראל, שכן המדרש נערך בארץ ישראל. קשה לקבוע בבירור את זמן חיבורו, אך משערים כי הוא נמנה עם המדרשים הקדומים. נראה שכבר בימי רב האי גאון (המאה ה-8) היה המדרש מסודר בשלמותו.

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לספר זה חוברו מהדורות שונות. באחדות מופיעים פרשנים שונים, ואחרות ללא פירוש. המהדורות הנפוצות הן:

  • מהדורת וילנא תרל"ח, ומהדורות צילום שלה
  • מהדורת ברלין תרס"ג, ומהדורות צילום שלה
  • מדרש רבה המבואר, הרב אברהם צבי שטינברגר

מהדורות מדעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף היינימן, 'פרשיות בויקרא רבה שמקוריותן מפוקפקת', תרביץ, לז, תשל"ח, עמ' 339–345.
  • הנ"ל, 'אמנות הקומפוזיציה במדרש ויקרא רבה', הספרות, ב, 1971, עמ' 808–825.
  • עפרה מאיר, 'מעשה העריכה בבראשית רבה ובויקרא רבה', תעודה, יא, מחקרים במדרשי האגדה, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, תשנ"ו, עמ' 61–90.
  • מרדכי מרגליות, 'מבוא, נספחים ומפתחות למדרש ויקרא רבה', בתוך: הנ"ל, ויקרא רבה, ירושלים: תשי"ג.
  • Ch. Milikowsky and M.Schlueter, 'Vayyiqra Rabba through History', in: Jewish Studies at the Turn of the Twentieth Century, Leiden 1999, pp. 311–321.

8.R. Sarason, The Petihot in Leviticus Rabba, JJS 33, 1982), pp. 557–567.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מדרש רבה

בראשית רבהשמות רבהויקרא רבהבמדבר רבהדברים רבהאסתר רבהרות רבהקהלת רבהאיכה רבהשיר השירים רבה