וירוס אפשטיין בר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgוירוס אפשטיין בר
תאי לוקמיה הנושאים וירוס אפשטיין בר (בירוק), בשיטת צביעה על ידי נוגדנים פלורסנטיים
תאי לוקמיה הנושאים וירוס אפשטיין בר (בירוק),
בשיטת צביעה על ידי נוגדנים פלורסנטיים
מיון מדעי
קבוצה: קבוצה I
משפחה: Herpesviridae
סוג: Lymphocryptovirus
מין: Human herpesvirus 4
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Human Herpesvirus 4

וירוס אפשטיין בר, או בקיצור EBV, הוא וירוס בן למשפחת וירוסים מחוללי ההרפס (herpesvirus), והוא אחד מן הוירוסים הנפוצים בעולם, אשר תוקפים בני אדם. הוירוס נפוץ בכל רחבי העולם, והוא תוקף את מרבית בני האדם, בשלב זה או אחר במהלך חייהם. בארצות הברית למשל, 95% מן הבוגרים בין הגילאים 35-40 כבר נדבקו בוירוס בעבר.

תינוקות נהיים פגיעים ל-EBV, מרגע שסרה מעליהם הגנת המערכת החיסונית של האם. כאשר תינוקות או ילדים צעירים, נדבקים בוירוס, בדרך כלל הדגמה של התסמינים תהיה קלה ולא משמעותית, או שלא יראו תסמינים בכלל. אצל ילדים גדולים יותר ומתבגרים צעירים, ב-35% עד 50% תופיע "מחלת הנשיקה" (מונונוקליאוזיס, infectious mononucleosis). התסמינים של מחלת הנשיקה הם: חום, כאב גרון, קשרי לימפה מוגדלים, לעתים יתפתח מצב של הגדלת טחול או כבד. לעתים נדירות תיתכן מעורבות של הלב או מערכת העצבים במהלך המחלה.

ההדבקה מתבצעת על ידי מגע קרוב עם הפרשות רוק של האדם החולה, ואינה מועברת בדרכים אחרות בדרך כלל, כמו באוויר או על ידי מוצרי דם. אין אמצעים מיוחדים אשר ניתן לנקוט על מנת למנוע הדבקה בנגיף, אנשים רבים הם נשאים, וחלקם נותרים מדבקים גם כשהם בריאים לחלוטין, ואינם מראים שום תסמינים. מסיבות אלו הימנעות מהדבקה היא בבחינת בלתי אפשרית. תקופת הדגירה, בין רגע ההדבקה לבין הופעת התסמינים ינוע בין 4-6 שבועות. האבחנה מתבצעת על סמך התסמינים שמראה החולה, וניתן לאשש זאת בבדיקות דם.

הטיפול במחלה נועד להקל על התסמינים בלבד, ואין שום תרופה או חיסון יעילים. בדרך כלל המחלה תסתיים לאחר חודש או חודשיים, ולאחר ההדבקה אדם יישאר נשא של הוירוס אשר נותר רדום, בדרך כלל במספר תאים בגרון ובדם, וייתכנו אירועים חוזרים של התעוררות הוירוס, אולם הם יחלפו ללא תסמינים בדרך כלל. עקב כך לא תיתכן הדבקה חוזרת, ולא ניתן לחלות פעמיים במחלת הנשיקה, כתוצאה מ-EBV. אציקלוביר מפחית את ייצור הנגיף, אבל אין לו השפעה רבה על התסמינים של המחלה‏‏[1].

אצל מיעוט קטן מן הנשאים יופיע קשר מסוים בין הוירוס לשני סוגים נדירים של גידולים סרטניים, לימפומת בירקיט וקרצינומה של הפה והלוע (nasopharyngeal). לא ניתן לומר שהוירוס הינו מחולל יחיד, וישנם גורמים רבים אחרים הקשורים להופעתם של גידולים אלו.

הוירוס התגלה על ידי אנטוני אפשטיין, איבון בר וברט אכונג (Anthony Epstein and Yvonne Barr, & Bert Achong).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏ד"ר רוברט ברקוב (עורך ראשי), מֶ‏רְק - המדריך הרפואי השלם, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר והד ארצי, 2002, עמ' 920 ‏

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.