ולאתה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המצודות העתיקות בוואדאן,
בשינגטי, בתישית ובוולאתה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Oualata 05.jpg
בית בוולאתה
Oualata 03.jpg
מראה כללי של ולאתה
מדינה Flag of Mauritania.svg מאוריטניה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1996, לפי קריטריונים 3, 4, 5

ולאתהערבית ولاته; בצרפתית Oualata ואלאטה) היא עיירה מבוצרת (קסר) בדרום-מזרח מאוריטניה שבה חיים כ-13,000 תושבים (נכון ל-2008). ולאתה התפתחה סביב מסגד ונבנו בה בתי מגורים למורים ולתלמידים, וכן מחסנים ואכסניות לסוחרים ולעוברי אורח. בתי העיר נבנו בצורה אופיינית כך שיוכלו להעניק מענה לתנאי האקלים המדבריים. ולאתה ושלוש ערים נוספות, ואדאן, שינגטי ותישית, הן ארבע הערים היחידות ששרדו במאוריטניה מאז ימי הביניים. הערים הוקמו לאורך נתיבי השיירות שחצו את הסהרה, ושימשו כמרכזי דת מוסלמיים. בשנת 1996 הכריז ארגון אונסק"ו על ולאתה ועל שלוש ערי מצודות נוספות במדינה כעל אתר מורשת עולמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום התקיים יישוב עתיק שקם במאה ה-5 אם כי יש המתארכים את הקמתו לאחר הכיבוש הערבי. בעיר, שמשמעות שמה בברברית היא "מקום מוצל", התגוררו חמישה שבטים ברברים ברבעים נפרדים, והיא הייתה עד מהרה לנקודה חשובה בדרכי המסחר שחצו את הסהרה ולמרכז דתי אסלאמי. באותם ימים הייתה זו עיר חשובה באימפריה הגנאית.

במאה ה-13, נכבשה ולאתה על ידי האימפריה של מאלי. העיר שנחשבה לעיר מסחר מרכזית הפכה לאחת מהערים שסימנו את הגבול הצפוני של האימפריה. העיר שימשה כנקודת כניסה לאימפריה עבור סוחרים, שנעו בעזרת שיירות גמלים, והביאו מלח מהצפון, מצרך חיוני באזורי האימפריה ששכנו בפנים היבשת. המידע המפורט אודות ולאתה באותה תקופה קיים בזכות ביקורו של הנוסע המפורסם אבן בטוטה שעבר בעיר ובאזור. אחד הסימנים הראשונים להיחלשותה של האימפריה של מאלי היה כיבושה של ולאתה בידי בני שבט הטוארג.

ב-1446 התיישבו בעיר פליטים שנמלטו מפני שבטי הטוארג ואלה העניקו לעיר מעמד של מרכז לימודי, אך לאחר שאלה עזבוה ודרכי הסחר נעו מזרחה, ירדה חשיבותה של ולאתה. במאה ה-17 איבדה העיר את האוטונומיה שלה כתוצאה מהגעתם של שבטים ערביים לאזור, ובסוף המאה ה-19 שקעה באופן סופי בשל בצורת והתקפות.

מבנה העיירה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיטורים על קיר בעיר

במרכזה של העיירה ניצב המסגד ולידו מינרט רבוע. הבתים והחצרות הולכים וגדלים ככל שהם מרוחקים מהמסגד, ולאורך הרחובות חומות מתמשכות שבהן קבועים חלונות בגובה הקרקע ודלתות. הרחובות הצרים והמפותלים יוצרים אזורים מוצלים. בתי העיירה בנויים מאבן, עץ או חומר, וקירותיהם מעוטרים לעתים בדוגמאות אבן. רוב הבתים שימשו את התושבים הנוודים למגורים במשך תקופה קצרה בשנה, ועל כן שימשו בעיקר לאחסון. לחדרי הבתים אין ייעוד מוגדר וזה משתנה בהתאם לצרכים.

מביצורי העיירה שסימנו את קו הגבול בין העיירה העתיקה לרבעים החדשים נותרו מקטעים בודדים בלבד. בעיירה שוכן מוזיאון לכתבי יד והיא ידועה בבתיה המעוטרים. עוד שוכנת בעיירה מדרסה קטנה ובה כעשרים תלמידים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of Mauritania
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית במאוריטניה

הפארק הלאומי בנק ד'ארגן • המצודות העתיקות בוואדאן, בשינגטי, בתישית ובוולאתה