ולדימיר גוסינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Vladimir Gusinsky.jpg

ולדימיר גוּסִינסקירוסית: Владимир Гусинский) (נולד ב-6 באוקטובר 1952) הוא איל-הון ואיש עסקים יהודי-רוסי-ישראלי. מתגורר בספרד ולאחרונה אף קיבל אזרחות ספרדית.

לפני נפילת ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולדימיר אלכסנדרוביץ גוסינסקי נולד במוסקבה בשנת 1952. הוא התחיל את לימודיו במכללה לנפט וגז על-שם גובקין, אך בשנה השנייה עזב אותה לטובת שירות צבאי. שרת בחיל ההגנה נגד טילים ליד בלגורוד. לאחר שרותו הצבאי חזר למכללה לנפט וגז, אך לא סיים שם את לימודיו. בשנת 1975 עבר גוסינסקי ללמוד במכון לאמנות התיאטרון במחלקת בימאות. בשנת 1980 קיבל תעודת סיום. עבודת הסיום הייתה ההצגה "טרטיף" של מולייר. היא הוצגה לראשונה בתיאטרון המקומי בטולה, ולאור הצלחתה הוצגה על ידי גוסינסקי בכל רחבי ברית המועצות. לאחר מכן חזר למוסקבה ועבד כבמאי תיאטרון ומפיק בפסטיבל לצעירים ב-1985. ב-1986 הקים את האיגוד "מטל". האיגוד התעסק בייצור תכשיטים לנשים ובניית מוסכים ממתכת. בשנת 1987 סייע ליורי לוז'קוב, ראש עיריית מוסקבה לעתיד, שמאז היה לפטרונו.

התעשרותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התפרקות ברית המועצות הקים גוסינסקי את תאגיד התקשורת הרוסי "מדיה-מוסט", שכלל בין השאר את ערוץ הטלוויזיה NTV, תחנת רדיו בשם הדי מוסקבה, וכן מספר עיתונים. הערוץ שהיה בבעלותו, NTV, היה למעשה ערוץ הטלוויזיה העצמאי היחיד ברוסיה, ולא היסס למתוח ביקורת על המשטר. בימים אלה היה נחשב גוסינסקי לאחד מהאוליגרכים, חבורת בעלי הון רבי כוח, שהיו מקורבים מאוד לשלטונו של בוריס ילצין. בשנת 1999 החליף ולדימיר פוטין את הנשיא בוריס ילצין. פוטין, איש ק.ג.ב. לשעבר, לא אהב את תאגיד התקשורת העצמאי של גוסינסקי, שמתח לעתים קרובות ביקורת על המשטר. גוסינסקי הואשם והורשע בעבירות של הונאה והעלמת מס. תאגיד התקשורת שבבעלותו עבר השתלטות על ידי חברת האנרגיה הממשלתית גזפרום לאחר ששקע בחובות עמוקים, וכיום הוא ממשלתי. לאחר תקופה קצרה בכלא נמלט גוסינסקי מרוסיה.

לאחר בריחתו מרוסיה הקים את רשת התקשורת הלווינית RTVi, המשדרת לעולם דובר הרוסית בארצות הבלטיות, גרמניה, ישראל וארצות הברית.

גוסינסקי היה פעיל בקונגרס היהודי במוסקבה ובקונגרס היהודי העולמי.

גוסינסקי נשוי בפעם השלישית ולו בסך הכל שלושה ילדים מאשתו הנוכחית ובן מאשתו הראשונה.

גוסינסקי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר עזיבתו את רוסיה עבר גוסינסקי לישראל והוא בעל אזרחות ישראלית. גוסינסקי השקיע במספר מקומות בישראל. הידועים שבהם: רכישה של כ-25% ממניות "מעריב", קבוצת הכדורסל הפועל תל אביב (אותה עזב לאחר כשלוש שנים-20012004), וכן ניסיון להצטרף למכרז על רכישת בזק בשיתוף עם משפחת נמרודי – ניסיון שלא יצא אל הפועל.

ב-2006 נקשר שמו של גוסינסקי בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים. החקירה הסתיימה בזיכויו של גוסינסקי מחוסר ראיות.‏[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גיל סלומון, נסגר תיק החקירה נגד גוסינסקי, באתר nrg‏, 8 ביוני 2006