ולדימיר סטויצ'ב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולדימיר דימיטרוב סְטוֹיְצֶ'ב
Владимир Димитров Стойчев
לידה 24 בפברואר 1892
סופיה נסיכות בולגריה בולגריהבולגריה
פטירה 27 באפריל 1990 (בגיל 98)
סופיה, בולגריה בולגריהבולגריה
מדינה בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות צבא בולגריה
תקופת הפעילות 19121945 (כ־33 שנים)
דרגה קולונל-גנרל[1]
תפקידים בשירות
מפקד הארמייה הראשונה של צבא בולגריה בתקופת מלחמת העולם הראשונה
פעולות ומבצעים
עיטורים
  • מסדר סובורוב, דרגה 1
  • מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941־1945
  • מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941-1945
  • עיטור כוכב הפרטיזנים
  • עיטור קוטוזוב
  • קצין בלגיון הכבוד
  • מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945
  • גיבור העמל הסוציאליסטי של בולגריה
  • עיטור קוטוזוב, דרגה 1
  • מסדר גאורגי דימיטרוב
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • גיבור הרפובליקה העממית של בולגריה
  • מסדר ההצטיינות הלאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים אזרחיים
שגריר בולגריה באו"ם
יושב ראש הוועד האולימפי הבולגרי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית הספר על שם ולדימיר סטויצ'ב בסופיה

ולדימיר דימיטרוב סְטוֹיְצֶ'בבולגרית: Владимир Димитров Стойчев; ‏24 בפברואר 1892, סופיה, נסיכות בולגריה27 באפריל 1990, סופיה, בולגריה) היה קולונל-גנרל בולגרי, אשר במהלך מלחמת העולם השנייה כיהן כמפקד הארמייה הראשונה של צבא בולגריה ולחם עימה בקרבות החזית האוקראינית השלישית תחת המרשל פיודור טולבוחין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטויצ'ב נולד בסופיה, ב-1911 סיים את האקדמיה הצבאית הטרזיאנית וב-1914 את האקדמיה הצבאית הבולגרית. הוא התגייס לחיל הפרשים ולחם במהלך מלחמת הבלקן הראשונה, השנייה ומלחמת העולם הראשונה. סטויצ'ב היה רוכב סוסים מצטיין ובין שתי מלחמות העולם ייצג את בולגריה באולימפיאדת פריז (1924) ואולימפיאדת אמסטרדם (1928).[2]

בין 1930 ל-1934 כיהן כנספח צבאי של בולגריה בצרפת ובממלכה המאוחדת. בשנה זו, לאחר הפיכת הליגה הצבאית הועבר מתפקידו ובהמשך אף נכלא לתקופה קצרה. במהלך מלחמת העולם השנייה, הצטרף סטויצ'ב לחזית המולדת של בולגריה ובאוקטובר 1944 לאחר ההפיכה בה השתתף שהעלתה את חזית המולדת לשלטון הוחזר לשירות פעיל, הועלה לדרגת גנרל לויטננט ומונה למפקד הארמייה הראשונה. לאחר הצטרפות בולגריה לבעלות הברית, נותבה הארמייה הראשונה לסיוע לכוחות שלחמו בחזית האוקראינית השלישית תחת המרשל פיודור טולבוחין. במרץ 1945 לחמו הבולגרים במתקפת אגם בלטון בהונגריה, בהמשך במבצע וינה וב-8 במאי 1945 לחמו בקרב האחרון בו השתתפו כאשר כבשו את העיר קלגנפורט שבאוסטריה.

ביוני 1945, השתתף סטויצ'ב במצעד הניצחון של הצבא האדום במוסקבה. ולדימיר סטויצ'ב סיים את שירותו הצבאי בדרגת גנרל-קולונל. בין 1945 ל-1947 כיהן כנציג בולגריה בוושינגטון ובאו"ם. בהמשך, כיהן כיושב ראש הוועד האולימפי הבולגרי עד לפרישתו ב-1982. ולדימיר סטויצ'ב הלך לעולמו ב-1990 בסופיה והוא בן 98 שנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ולדימיר סטויצ'קוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קולונל-גנרל היא דרגת ביניים בין גנרל לפילדמרשל. דהיינו, בכירה יותר מגנרל וזוטרה יותר מפילדמרשל.
  2. ^ ולדימיר סטויצ'ב במשחקים האולימפיים, באתר sports-reference.com (באנגלית).