ולדימיר פניאקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ולדימיר פניאקוב
Popski.jpg
נולד בלגיה
נפטר הממלכה המאוחדת
כינוי פופסקי
השתייכות הצבא הבריטי
תקופת שירות 1917 - 1918
1940 - 1946
דרגה לוטנט קולונל
תפקידים צבאיים

מפקד צבאו הפרטי של פופסקי

מלחמות וקרבות

מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה

תפקידים אזרחיים

סופר

לויטננט קולונל ולדימיר פניאקוב (Vladimir Peniakoff, ‏ 30 במרץ 1897 - 15 במאי 1951) הידוע בכינוי "פופסקי" היה מפקד ומייסד צבאו הפרטי של פופסקי וקצין בצבא הבריטי.

פניאקוב נולד בבלגיה להורים ממוצא רוסי. הוריו היגרו מרוסיה בשנת 1894. אביו היה מדען וממציא, שפיתח שיטות להפקת אלומינים מבוקסיט, והקים מספר מפעלים שיישמו שיטות אלו. פניאקוב היה האמצעי מבין 3 אחים. בשנת 1914 למד באוניברסיטת קיימברידג' ולפי תיאורו בספרו "צבאו הפרטי של פופסקי", "מעולם לא היו לי פחות משלושה מורים פרטיים שדחפו מידע למוחי היקר". בתחילה הביע פניאקוב התנגדות מצפונית למלחמת העולם הראשונה, אך שינה את דעתו עד לתום לימודיו. פניאקוב העדיף להתגייס כטוראי לצבא הצרפתי מאשר לעבור את תהליך ההכשרה הארוך בצבא הבריטי. לכן, התגייס לארטילריה הצרפתית, שם גם נפצע במהלך הקרבות ושוחרר לאחר הפסקת האש. לאחר המלחמה למד באוניברסיטת גרנובל והוסמך כמהנדס חשמל.

בשנת 1924 היגר למצרים ועבד שם כמהנדס עבור חברה שייצרה סוכר. בתקופה זו נישא ונולדו לו שתי בנות. במצרים למד לטוס, להפליג ולנווט ברחבי המדבר. פניאקוב התקבל כעמית בחברה הגאוגרפית המלכותית. פניאקוב נודע כפוליגלוט ושלט באנגלית, רוסית, גרמנית, איטלקית, צרפתית וערבית.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ניסה פניאקוב להשתלב בכל זרועות הצבא הבריטי אך נדחה מכיוון שהיה אזרח של מדינה נייטרלית. מאוחר יותר, עם התקדמות המלחמה באירופה, גויס לצבא הבריטי. באוקטובר 1940 מונה כסגן משנה בכוח הערבי הלובי, התגרש מאשתו ושלח את משפחתו לדרום אפריקה. בנובמבר 1942 הוענק לו אות הצלב הצבאי. באפריל 1945 מונה לחבר במסדר השירות המכובד. ב 1947 התקבל כקצין חבר במסדר הכתר הבלגי, והוענק לו צלב המלחמה. ב 1948 התחתן בשנית.

מעט לאחר צאתו לאור של ספרו, "צבאו הפרטי של פופסקי", שהפך רב מכר, אובחן גידול ממאיר בראשו והוא נפטר ב 15 במאי 1951.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ולדימיר פניאקוב, צבאו הפרטי של פופסקי, הוצאת מערכות, 1985.