ולטר סוסקינד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ולטר סוסקינד

ולטר סוסקינדהולנדית: Walter Süskind;‏ 29 באוקטובר 1906 - 28 בפברואר 1945) היה יהודי גרמני ממוצא הולנדי, שהיה ביודנרט בתקופת מלחמת העולם השנייה, אך הציל ממוות, ביחד עם אשתו, ועם הנרייטה פימנטל, יוהאן ואן הולסט ואחרים, כמה מאות ילדים יהודים - הולנדים. בינואר 2012 נעשה סרט הולנדי על פעולתו בשואה - סוסקינד[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוסקינד נולד בגרמניה ב-1906, בנם הבכור של זוג יהודים הולנדים - הרמן סוסקינד ופרידה לבית קסלר. היו לו שני אחים. נישא ליוהנה לבית נאט (1906 - 1944) ונולדה להם בת אחת - איבון. לפני עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הוא היה מנהל בבית חרושת למרגרינה. ב-1938 ברח מאימת הנאצים, מגרמניה להולנד, מתוך כוונה להמשיך לארצות הברית, אך לא הצליח בהמשך הבריחה כמתוכנן ונאלץ להשאר עם משפחתו בהולנד.

איש היודנרט ומציל ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות כיבוש הולנד על ידי הנאצים במאי 1940 "אירגנו" הכובשים את היהודים וסוסקינד צורף ליודנרט ההולנדי. הוא היה מנהל "התיאטרון ההולנדי" - Hollandsche Schouwburg באמסטרדם, בערב ראש השנה תש"ד (29 בספטמבר 1943), כאשר החל גירוש יהודי הולנד למחנות ההשמדה. יהודי אמסטרדם וסביבתה רוכזו בתיאטרון שלו, כאשר בית היתומים היהודי הסמוך, ה"קרש" (De Creche - "הפעוטון") שימש גם הוא כתחנת מעבר לחלק מהילדים היהודים. סמוך לבית היתומים והתיאטרון שכן סמינר קלויניסטי למורים - Hervormde Kweekschool, שמנהלו יוהאן ואן הולסט היה לימים סנטור וממנהיגי המפלגה הנוצרית דמוקרטית של הולנד והוכר ב-1972 כאחד מחסידי אומות העולם. סוסקינד, אשתו, מנהלת בית היתומים הנרייטה פימנטל, ויוהאן ואן הולסט החלו להעביר ילדים מהתיאטרון ומבית היתומים, לסמינר של ואן הולסט והוא שלח אותם הלאה, לכפרים שונים מחוץ לאמסטרדם. במהלך כל חודשי פעילותם זו, הם נעזרו גם באנשי מחתרת הולנדים. על פעילותם של סוסקינד ואשתו, בהצלת יהודי הולנד, נעשה בינואר 2012 סרט הולנדי בשם "סוסקינד", בבימויו של הבמאי ההולנדי הידוע - רודולף ואן דן ברג.

סוסקינד, ואן הולסט ופימנטל לא הספיקו להציל את כל הילדים שהסתתרו ב"קרש". פימנטל נשארה עם אלה מהילדים שנותרו, משסגרו הנאצים את ה"קרש" וגירשו גם את הילדים שהיו בו. חלק מהילדים גורשו בטרנספורטים מיוחדים למחנה וסטרבורק (Westerbork) בהולנד וחלקם למחנות אחרים מחוץ למדינה. פימנטל גורשה עם האחרונים, לאושוויץ, שם נרצחה גם היא, כמותם. סוסקינד ומשפחתו גורשו אף הם ב-1944 לוסטרבורק. סוסקינד הצליח לנצל קשרי ידידות שיצר עם נאצים חשובים אחדים, לצאת ממחנה הריכוז ולחזור לאמסטרדם, אך משנכשל בהוצאת משפחתו מהמחנה, חזר לוסטרברוק וגורש עימה למחנות ההשמדה. אשתו ובתו מתו באושוויץ באוקטובר 1944 ואילו הוא מת בפברואר 1945, במהלך צעדות המוות שהצעידו הנאצים את שרידי מחנות ההשמדה, לקראת סוף המלחמה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]