ולטר קריביצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Krivickij.JPG

ולטר קריביצקי (Walter Krivitsky) ‏(28 ביוני 1899 - 10 בפברואר 1941) הוא הראשון מבכירי הביון הסובייטי שערק למערב, בשיא תקופת הטיהורים הגדולים. ולטר קריביצקי היה יהודי שנולד בעיירה פודוולוצ'יסק בגליציה בשנת 1899 בשם שמואל גינצברג. השם ולטר קריביצקי היה השם שבחר לעצמו כאשר הצטרף למודיעין הצבאי הסובייטי עוד בתקופת מלחמת האזרחים.

בשנת 1923 הגיע קריביצקי כסוכן, ובהמשך כמפעיל סוכנים, לגרמניה. משם עבר לפעול באוסטריה. בשנת 1933 עבר להולנד ממנה הפעיל סוכנים במדינות נוספות באירופה ובהן איטליה והונגריה. לזכותו נזקפו השגת תוכניות של מטוסים וצוללות וכן יירוט של התכתבות נאצית - יפנית. לדבריו הגיע במילוי תפקידו להיות לראש המודיעין הצבאי הסובייטי במערב אירופה.

במחצית השנייה של שנות השלושים, כשהחלה בברית המועצות תקופת הטיהורים הגדולים. שלא פסחו על צמרת הצבא האדום ועל ראשי המודיעין הצבאי הסובייטי, החל קריביצקי לחשוש לחייו. חששו גבר לאחר שסוכן שעבד יחד אתו נרצח על ידי הק.ג.ב. ב-1937. קריביצקי החליט להמלט והגיע לקנדה. ב-1938 התקשר קריביצקי ל-FBI ומסר פרטים על פעילות הריגול הסובייטי במדינות המערב ובהם פרטים על 61 סוכנים סוביטיים שפעלו בבריטניה. בינואר 1940 הועבר קריביצקי לבריטניה לשם תחקור על ידי ה-MI5, שירות הריגול הנגדי הבריטי. בין היתר מסר תיאור של שתי "חפרפרות" (אנשי שירותי הביון המוסרים מידע לשירותים זרים ועוינים), שאת שמותיהם לא ידע אך היטיב לתאר את דמותם והרקע שלהם. התיאורים תאמו את דמותם של שני אנשי ביון בריטיים דונלד מקלין וקים פילבי, אך המודיעין הבריטי לא היה משוכנע בוודאות הזיהוי ולא המשיך בחקירה. רק כעבור שנים רבות כשערקו לברית המועצות (הראשון ב-1951 והשני ב-1963), נתגלה דבר בגידתם וחברותם ברשת קיימברידג'.

קריביצקי חזר לארצות הברית שם כתב את זכרונותיו, שהופיעו לראשונה בשנת 1939, במגזין הנפוץ באותם זמנים The Saturday Evening Post, ולאחר מכן בספר בשם "הייתי סוכנו של סטלין" (I was Stalin`s agent). הספר הופיע בארץ ישראל בתרגום לעברית בשנת 1941 בהוצאת צ' לינמן, ההוצאה בה הופיע באותה עת התרגום לעברית של הביוגרפיה הראשונה של היטלר פרי עטו של קונרד היידן.

בזכרונותיו חשף לראשונה קריביצקי לא רק את הפעילות המודיעינית הסובייטית, אלא גם את פשעי משטרו של סטלין, על מחנות עבודת הכפיה והרציחות ההמוניות. היה זה 15 שנה ומעלה לפני שפשעי סטלין נחשפו בנאום הסודי של ניקיטה חרושצ'וב. ולטר קריביצקי שנחשב עתה למתנגד חריף של הקומוניזם מסר עדות על הפעילות המודיעינית הסובייטית במערב לוועדה לחקירת הפעולות האנטי אמריקאיות, שתהפוך לימים לוועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי אמריקאית, בה פעל הסנטור ג'וזף מקארתי. מאידך נתקלו גילוייו של קריביצקי בחוסר אמון מצד חוגי השמאל אוהדי ברית המועצות ובעיקר מן המפלגה הקומוניסטית האמריקאית.

עם רצח טרוצקי ב-1940 גבר חששו של קריביצקי לחייו. ב-10 בפברואר 1941 נמצא קריביצקי מת בבית מלון בוושינגטון הבירה כשלידו אקדח. לכאורה נראה היה כי התאבד, אך הועלתה גם הסברה שמקום מחבואו נתגלה לביון הסובייטי, על ידי "חפרפרת" שפעלה בשורות ה-MI5 והוא נרצח על ידי סוכנים סובייטיים.

בעת בדיקת מסמכים סובייטיים שנחשפו לאחר פירוק ברית המועצות נמצא אימות לרבים מגילוייו של ולטר קריביצקי. על פי חוק חופש המידע האמריקאי מסוף המאה העשרים, פרסם ה-FBI את תיקו של קריביצקי ובו 570 עמודי מסמכים. על פי ה-FBI היה קריביצקי בעל דרגת גנרל בשרות המודיעין הסובייטי. בשנת 2003 הופיע בארצות הברית ספר פרי עטו של סופר בשם גארי קרן ושמו "מוות בוושינגטון - ולטר ג. קריביצקי והטרור של סטלין" ובו סיפור חייו ומותו של ולטר קריביצקי.

ספרו בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ולטר קריביצקי, הייתי סוכנו של סטלין, הוצאת צ' לינמן, 1941.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gary Kern: Death in Washington-Walter G. Krivitsky and the Stalin Teror. Enigma books, 2003


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]